(תפילת הגשם)

א. מגן

אֵל יִפְתַּח אוֹצַר מַעֲלָה

בְּמָטָר רַב לְרַוּוֹת נַחֲלָה,

מֵאִתּוֹ לְבַדּוֹ גֶּשֶׁם שׁוֹאֲלָה –

כִּי לֵאלֹהִים מָגִנֵּי אֶרֶץ, מְאֹד נַעֲלָה.

ב. סדר הגשם

אֵל מַעֲלֶה נְשִׂיאִים

לְהַחְיוֹת לֵב נִדְכָּאִים,

בְּטָלֶה יַרְאֶה פְלָאִים –

בִּזְרֹעוֹ יְקַבֵּץ טְלָאִים.

בְּנִיסָן יַעֲלֶה אֵד וְהִשְׁקָה

לְהַשְׂבִּיעַ נֶפֶשׁ שׁוֹקֵקָה,

וְתִתֵּן לְבַת בָּאֵל דָּבְקָה

אֶת הַמּוֹרֶה לִצְדָקָה.

רְצוֹן לִבּוֹ בְּנַפְשִׁי יִקְשֹׁר

וְיַנְחֵנִי בְאֹרַח מִישׁוֹר,

בְּמַזַּל שׁוֹר בְּרָכוֹת יַחְשֹׁר –

וְרָב תְּבוּאוֹת בְּכֹחַ שׁוֹר.

הָאֵל יַרְאֵנוּ, בְּגַעַת

חֹדֶשׁ אִיָּר, אֶת יְשׁוּעַת

פָּנָיו בְּחָכְמָה נוֹבַעַת –

וְנֵדְעָה נִרְדְּפָה לָדַעַת.

ככתוב: ונדעה נרדפה לדעת את י״י כשחר נכון מוצאו ויבוא כגשם לנו כמלקוש יורה ארץ.

מָעוֹן יוֹסִיף יָד, וְהָיָה

יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל לְמִחְיָה

בְּמַזַּל תְּאוֹמִים, בְּעִיר רְצוּיָה,

כִּשְׁנֵי עֳפָרִים תָּאֳמֵי צְבִיָּה.

בְּסִיוָן יֶאֱסֹף בְּמַעֲרָצוֹת

שֵׂיוֹת בַּיְּעָרוֹת נְפוֹצוֹת,

כִּי הוּא לְבַדּוֹ גְּדוֹל עֵצוֹת

וְשֹׁלֵחַ מַיִם עַל פְּנֵי חוּצוֹת.

ככתוב: הנותן מטר על פני ארץ ושלח מים על פני חוצות.

נְסוֹגִים, לְדַת שֶׁקֶר נָטוּ,

בְּאֶבֶן נֶגֶף יִשָּׁפְטוּ,

בְּמַזַּל סַרְטָן יִלָּבְטוּ –

כָּל עֹמְסֶיהָ שָׂרוֹט יִשָּׂרֵטוּ.

עֵת תַּמּוּז יִקְרְבוּ יָמִים

לְהַשְׁבִּית צְלָמִים חֵרְשִׁים אִלְּמִים,

אָז יֵדְעוּ כָּל הָעַמִּים:

הֲיֵשׁ בְּהַבְלֵי הַגּוֹיִם מַגְשִׁימִים?

ככתוב: היש בהבלי הגוים מגשמים ואם השמים יתנו רבבים הלא אתה הוא י״י אלהינו ונקוה לך כי אתה עשית את כל אלה.

זֶרַע, נִשְׁאָר מְעַט מִזְעָר

וּמִכָּל טוּב כְּאַרְבֶּה נִנְעָר –

בְּמַזַּל אַרְיֵה פֶּה יִפְעַר

כְּאַרְיֵה בְּבַהֲמוֹת יָעַר.

רַחוּם יְעוֹרֵר חֲנִינוֹתָיו,

בְּאָב כְּאָב יְרַחֵם שְׁתֵּי בְנוֹתָיו,

כִּי אֵין קֵצֶה לִגְבוּרוֹתָיו –

מוֹצֵא רוּחַ מֵאוֹצְרוֹתָיו.

ככתוב: המכסה שמים בעבים המכין לארץ מטר המצמיח הרים חציר.

רָעִים, עֲשׂוֹת לִי רַע אָבוּ,

יִהְיוּ כְּמוֹ פִשְׁתִּים כָּבוּ

בְּמֹאזְנַיִם לַדִּין נִצְּבוּ –

וּכְשַׁחַק מֹאזְנַיִם נֶחְשָׁבוּ.

בְּתִשְׁרֵי תִפְדֶּה בַּת חֲנַנְתָּהּ

תְעוּדַת אֱמֶת, תִכַּנְתָּהּ –

הָיְתָה שְׁלֵמָה, גּוֹנַנְתָּהּ –

וְנִלְאָה אַתָּה כוֹנַנְתָּהּ.

ככתוב: גשם נדבות תניף אלהים נחלתך ונלאה אתה כוננתה.

יָרֹנוּ שְׁחָקִים מְסִבִּים

יוֹם תָּשִׁיב לְמֵי מַשְׁאַבִּים,

בְּמַזַּל עַקְרָב, בַּת רַבִּים

לְמַעֲלֵה עַקְרַבִּים.

מַאֲמַר נָבִיא יֵאָמֵן

בְּמַרְחֶשְׁוָן, כְּמוֹ יִטָּמֵן,

זֶרַע יְבֹרַךְ בְּאֵל אָמֵן –

וְהָיָה דָשֵׁן וְשָׁמֵן.

ככתוב: ונתן מטר זרעך אשר תזרע את האדמה ולחם תבואת אדמה והיה דשן ושמן ירעה מקניך ביום ההוא כר נרחב.

אָמוֹן בְּיָהּ שָׂם תּוֹחַלְתּוֹ,

עוֹד יֵאָמֵר בְּבוֹא עִתּוֹ

בְּמַזַּל קֶשֶׁת: אֵל אִתּוֹ,

וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ.

יוֹדְעָיו – בְּאֶבְרָתוֹ יְכַסֵּם

וּמִדְבָּר לַאֲגַם מַיִם יָשֵׂם,

בְּכִסְלֵו יְצַו עָבִים וְיִפְרְשֵׂם –

יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיַמְסֵם.

ככתוב: ישלח דברו וימסם ישב רוחו יזלו מים.

רַע – יֹאחֲזֶנּוּ הַשָּׁבָץ,

וּבֶגֶד טוֹב בְּכָל פְּאֵר יְשֻׁבָּץ,

בְּמַזַּל גְּדִי שׁוֹר וָדֹב יְקֻבָּץ

וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ.

חַי, אֲשֶׁר גַּלְגַּלִּים יָרֶץ,

יִמְשֹׁךְ חַסְדּוֹ בְּאֵין קָרֶץ

בְּטֵבֶת לִגְדֹּר הַפָּרֶץ –

כִּי לַשֶּׁלֶג יֹאמַר הֱוֵא אָרֶץ.

ככתוב: כי לשלג יאמר הוא ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עזו.

יִתֵּן לְלִבִּי מַאֲוַיָּיו,

כִּי הוּא חֶלְקוֹ וְצִיר חַיָּיו,

בְּמַזַּל דְּלִי יִזְכֹּר עֲנִיָּיו –

יִזַּל מַיִם מִדָּלְיָו.

בִּשְׁבָט פִּלְאוֹ יֹאמֵר

וְעַל שְׁבָטָיו חֶסֶד גּוֹמֵר

אֵל, אֲשֶׁר חָק עוֹלָם שׁוֹמֵר –

הַנֹּתֵן שֶׁלֶג כַּצֶּמֶר.

ככתוב: הנתן שלג כצמר כפור כאפר יפזר.

יָשִׁיב עָם בְּחֻקָּיו הוֹגִים

אֶל בֵּיתוֹ, בֵּית תַּעֲנוּגִים,

וּמַעְיָן יֵצֵא בְּמַזַּל דָּגִים –

וְעָמְדוּ עָלָיו דַּוָּגִים.

אָז תַּעֲלֹז אֶרֶץ יְקָרוֹ,

כִּי יִשְׁכֹּן בָּהּ בְּנוֹ בְּכוֹרוֹ,

וּבְאַדָּר יָקִים אֶת דְּבָרוֹ:

יִפְתַּח אֲדֹנָי לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ.