שַׁדְכָן דּוֹרֵשׁ שְׂכָרוֹ מֵרֹאשׁ –
פֶּן יְקַבֵּל אוֹתוֹ בָּרֹאשׁ.
* * * * *
לְשֵׁם רִפּוּי חָלְיֵי־אָדָם,
שֶׁהוּא מַמְעִיט לְהַכִּירָם,
רוֹפֵא לוֹקֵחַ רְפוּאוֹת,
שֶׁמֻּכָּרוֹת לוֹ עוֹד פָּחוֹת,
וּמַכְנִיסָן בְּגוּף אֻמְלָל,
אֲשֶׁר אֵינוֹ מֻכָּר לוֹ כְּלָל.
* * * * *
מָה הַסִּמָּן הָעִקָּרִי
שֶׁל כְּתָב־רוֹפֵא? הוּא אִי־קָרִיא.
* * * * *
כְּתָב לֹא־בָּרוּר – מוֹעִיל מְאֹד:
הוּא מְכַסֶּה הַרְבֵּה שְׁגִיאוֹת.
* * * * *
אִם הַטַּבָּח – רַשְׁלָן אוֹ בּוּר,
הוּא מַאֲשִׁים אֶת הַתַּנּוּר.
* * * * *
נוּדִיסְט עוֹזֵר לְיַתּוּשִׁים,
אַךְ הוּא הוֹרֵס קִיּוּם עָשִׁים.
* * * * *
מַחְשׂוֹף חֶלְקִי עָשׂוּי לִגְרוֹם
יוֹתֵר גֵּרוּי מִן הָעֵרוֹם.
* * * * *
הֲמוֹן צוֹפֵי טוֹרֵאַדוֹר
גָּדוֹל מִקְּהַל מוֹרֵה־הַדּוֹר.
* * * * *
מוֹרֶה הוּא נֵר, אֲשֶׁר נִשְׂרָף
בְּהַאִירוֹ עֵינֵי הַטָּף.
* * * * *
חִסּוּל שֶׁל עֶשֶׂר שְׁנוֹת יִעוּר
דּוֹרֵשׁ רַק רֶגַע – וְגַפְרוּר.
* * * * *
סוֹד שִׁעֲמוּם – פָּשׁוּט מְאֹד:
לוֹמַר הַכֹּל עַד אֶפֶס־סוֹד.
* * * * *
יֵשׁ רְגָעִים, בָּהֶם שְׁתִיקָה
תִּזְעַק יוֹתֵר מִזְּעָקָה.
* * * * *
שְׁתִיקָה – זָהָב. בָּזֶה מֻסְבֶּרֶת
נְדִירוּתָה הַמְצַעֶרֶת.
* * * * *
מַה נִּפְלָאוֹת יְפֵיפִיּוֹת –
כָּל עוֹד אֵינָן פּוֹתְחוֹת פִּיּוֹת.
* * * * *
עַלְמָה בָּאָה לִמְכוֹן־מַדָּע
… כְּדֵי לָצֵאת לֹא לְבַדָּהּ.
* * * * *
“קְלַסִיקָנִים” – קְרוּיִים כָּעֵת
אוֹתָם יוֹצְרֵי סִפְרֵי־מוֹפֵת,
שֶׁכָּל מַשְכִּיל טוֹעֵן "קְרָאתִים –
אַךְ לֹא אֶזְכּוֹר אֶת הַפְּרָטִים".
* * * * *
גְבִיר בּוּר – סְפָרִים לוֹ עַד תִּקְרָה,
אַךְ הוּא אַף פַּעַם לֹא יִקְרָא;
מֵאוֹת סִפְרֵי סִפְרִיָתוֹ –
מֵאוֹת עֵדִים לְבוּרוּתוֹ.
* * * * *
מִטְבַּח־אָפְנָה בְבֵית־מָלוֹן
נִכָּר בְּעֹשֶׁר־הַמִּלוֹן:
בְּעֶזְרָתוֹ יוֹם־יוֹם יֻגַּשׁ
אוֹתוֹ מָרָק בְּשֵׁם חָדָשׁ.
* * * * *
אֵי־פַּעַם אֵיזֶה פִילוֹסוֹף
הִרְצָה שָׁעוֹת עַל דְּבַר אֵינְסוֹף.
סָח לֵץ: "דְּבָרֶיךָ, אַלּוּפִי,
הִמְחִישׁוּ מַה זֶּה אֵינְסוֹפִי".
* * * * *
הִטִּיפָה אֵם: "אֲנִי וְאַתְּ
נוֹצַרְנוּ, בַּת, לִסְעוֹד זוּלַת".
– “רַק לְשֵׁם כְּך?” – תָּמְהָה הַבַּת:
“וּבִשְׁבִיל מָה נוֹצַר זוּלַת?”
* * * * *
"גְּבָרִים, טִפְּשִׁים מְטֻפָּשִׁים,
הֵם כְּלֵי־מִשְחָק בִּידֵי נָשִׁים;
וְהַנָּשִׁים, בִּמְחִילָתָן,
הֵן כְּלֵי־מִשְׂחָק בְּיַד שָׂטָן".
* * * * *
פְּקִיד־מַס סוֹלֵחַ כָּרָגִיל
לִבְנוֹת־חַוָּה כִּסּוּי הַגִּיל,
אַךְ אִם לָהֶן עִסּוּק מַכְנִיס,
יִדְרוֹשׁ מֵהֶן גִּלּוּי הַכִּיס.
* * * * *
גְּדוֹל־אוֹפְּטִימִיסְטִים הוּא הַתָּם,
אֲשֶׁר מַלְוֶה לְבֶן־אָדָם,
הַמַּבְטִיחוֹ כִּי יַחֲזִיר
חוֹבוֹ בְּדֹאַר־הָאֲוִיר.
* * * * *
לַשָּׁוְא רוֹדֵף־זָהָב תָּמִים
חִפֵּשׂ לוֹ “אֶבֶן־חֲכָמִים”;
אַךְ יֵשׁ אַלְחִימְיָה דַּי־פְּשׁוּטָה:
הִרְוַחְתָּ גְּרוּשׁ? הוֹצֵא פְּרוּטָה!
* * * * *
בַּגְרוּת כָּל בֵּן בָּאָה זְמַן רַב
לִפְנֵי שֶׁחָשׁ בָּהּ לֵב הוֹרָיו;
אוּלָם מַרְבָּה הִיא לְפַגֵּר
מִכְּפִי סְבָרַת הַמִּתְבַּגֵּר.
* * * * *
טוֹב בְּטַיִס, טוֹב בְּשַׁיִט –
אַךְ כִּפְלַיִם טוֹב בַּבַּיִת.
* * * * *
הַנּוֹטֵעַ בַּנֵּכָר
מְגַדֵּל יַלְדּוֹ שֶׁל זָר.
* * * * *
אַהֲדָה – זֶה סוּג מַטְבֵּעַ,
בּוֹ נוֹתְנִים עֶזְרָה לְרֵעַ.
* * * * *
מְאָרֵחַ נְדִיב־לֵב
לֹא יִשְׁאַל: “אַתָּה רָעֵב?”
* * * * *
תּוֹסַפְתָּן בַּבֶּטֶן, רֵעַ,
לֹא מוֹסִיף כִּי־אִם גּוֹרֵעַ.
* * * * *
אַל תִּזְלוֹל, בָּחוּר! רָז־אוֹן
הוּא לֹא שֹׁמֶן, הוּא רָזוֹן.
* * * * *
רְכִילוּת הִיא פְּרִי שֶׁל סֶקֶר
מְמֻתָּק בְּמִיץ שֶׁל שֶׁקֶר.
* * * * *
אֶת אֲשֶׁר תַּפְלִיט בִּצְחוֹק –
גַּם בִּבְכִי יִקְשֶׁה לִמְחוֹק.
* * * * *
אָמָּנוּת אֵינָהּ שׁוֹאֶלֶת
אִם הַנּוֹי הוּא בַּר־תּוֹעֶלֶת.
* * * * *
גִּיל־הַנֹּעַר הוּא גִלְגּוּל
רַב־לִבְלוּב וְרַב־בִּלְבּוּל.
* * * * *
נֶגֶד סַם שֶׁל לַעַג צִינִי
אֵין סַם־נֶגֶד מֶדִיצִינִי.
* * * * *
הַמּוּסָר הָאַכְזָרִי
הוּא מוּסָר לֹא־מוּסָרִי.
* * * * *
יֵשׁ בִּקֹּרֶת – וּבִקֹּרֶת:
זוֹ – תִּגְבֹּרֶת, זוֹ – תִּקְבֹּרֶת.
* * * * *
פְּנֵי־פִּקֵּחַ – שׂוֹחֲקוֹת:
הוּא צוֹחֵק… שֶׁלֹּא לִבְכּוֹת.
* * * * *
אִישׁ מַר־עֵט חֲסַר־שִׁנַּיִם
מִתְאַוֶּה לִנְשׁוֹךְ פִּי־שְׁנַיִם.
* * * * *
רֵד לְעֹמֶק שְׁאֵלוֹת –
וְתַגְבִּיהַּ לַעֲלוֹת!
* * * * *
כְּסוּת – הֶכְרַח הִיא: הַבְּרִיּוֹת
מִתְלַבְּשִים כְּדֵי לִחְיוֹת;
וְאוּלָם טַרְזָן טִפֵּשׁ
חַי כְּדֵי לְהִתְלַבֵּשׁ.
* * * * *
אם הוּזַל הַלְּבוּשׁ הַחַם –
זֶה סִמָּן כִּי חֹרֶף תַּם;
אִם הוּזְלוּ בִּגְדֵי־הַיָּם –
זֶה סִמָּן כִּי קַיִץ תַּם.
* * * * *
עַכָּבִישׁ בְּבֵית־קוּרִים
מְצַפֶּה לְ“בִּקּוּרִים”.
* * * * *
גַּם הַקּוֹף הַמְקַפֵּץ
לִפְעָמִים נוֹפֵל מֵעֵץ.
* * * * *
דַּג־רְקָק אֲשֶׁר חָמַק –
לַדַּיָּג נִרְאֶה עֲנָק.
* * * * *
אִם מַזָּל הָפַךְ פָּנָיו,
חִישׁ תִּפְסוּהוּ בַּזָּנָב!
* * * * *
הַחַיִּים, בְּדֶרֶךְ־כְּלָל –
מַעֲגָל שֶׁל מַאֲכָל:
אִישׁ אוֹכֵל חַיּוֹת שׁוֹנוֹת,
וְחַיּוֹת – חַיּוֹת קְטַנּוֹת;
וְהַלָּלוּ – חֲרָקִים;
וְהַלָּלוּ – חַיְדַקִּים;
וְסוֹפוֹ שֶׁל זֶלֶל בִּישׁ:
חַיְדַקִּים אוֹכְלִים כָּל אִישׁ.
מָה עוֹשֶׂה הַקַּנִיבַּל?
מְקַצֵּר הַמַּעֲגָל.
* * * * *
אִישׁ בַּר־דַּעַת מְסַגֵּל
אֶת עַצְמוֹ אֶל הַתֵּבֵל;
אִישׁ חֲסַר דֵּעָה יִתְאַב
לְסַגֵּל אוֹתָהּ אֵלָיו.
הַקִּדְמָה, אֵפוֹא, מוּנַעַת
עַלְ־יְדֵי חַסְרֵי־הַדַּעַת.
* * * * *
לְאָדָם נִתְּנָה הָגוּת
לְשִׁפּוּר הִתְנַהֲגוּת.
* * * * *
מַהוּ שֵׂכֶל קַר־גִּישָׁה
לְלֹא נֶפֶשׁ מַרְגִּישָׁה.
* * * * *
הַלִּגְלוּג – צַעֲקָנִי,
אַךְ הַבּוּז הוּא שַׁתְקָנִי.
* * * * *
בִּשְׁבִיל כָּל הַנַּבְחָנִים
לֹא תַּסְפֵּקְנָה אֲבָנִים.
* * * * *
הַפְּרוּטָה – עוֹד רַב עֶרְכָּה:
כְּמַטְבֵּעַ… לִצְדָקָה.
* * * * *
לְרַקְדָּן בִּלְתִּי־מֻכְשָׁר
שׁוּם מִשְׁטָח אֵינוֹ יָשָׁר.
* * * * *
אִם יֶשְׁנוֹ הֶבְדֵּל שֶׁל טַעַם,
כָּל וִכּוּחַ – אֵין בֹּו טַעַם.
זֶה אוֹהֵב עוּגָה אוֹ וַפֶל –
וְעַל זֶה חָבִיב “פַלַפֶל”.
* * * * *
רְצוֹנוֹ שֶׁל בַּעַל־שֵׂכֶל–
לְשַׁכְנֵעַ בְּנֵי־אָדָם,
בְּנִגּוּד לְבַעַל־נֵכֶל
הָרוֹצֶה לְפַתּוֹתָם.
* * * * *
הַעֲרֵץ אֶת בְּחִירֶיךָ,
אַךְ עֲשֵׂה זֹאת מֵרָחוֹק:
הַמַּגָּע עִם גִּבּוֹרֶיךָ
אֶת זִיוָם עָלוּל לִמְחוֹק.
* * * * *
אֵיךְ “כּוֹכֶבֶת” מְחַדֶּשֶׁת
פִּרְסוּמָהּ, אִם הוּא נֶחְלָשׁ?
הִיא כָּל פַּעַם מִתְגָּרֶשֶׁת
וְנִשֵּׂאת לְאִישׁ חָדָשׁ.
* * * * *
תֹּמֶר – עֵץ שֶל הֲפָכִים:
טִיב הָעֵץ הַזֶּה דוֹרֵשׁ
שֶׁרַגְלוֹ תִּהְיֶהּ בְּמַיִם
וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה בְּאֵשׁ.
* * * * *
עֵת־אָבִיב – עַלְמָה נֶחְמֶדֶת,
עֵת־הַקַּיִץ – אֵם יוֹלֶדֶת,
עֵת־הַסְּתָו – אִשָּׁה זְקֵנַה,
עֵת־הַחֹרֶף – אַלְמָנָה.
* * * * *
הַנּוֹפֵל מִן הַשָּׁמַיִם
הוּא כָּעֵת – אֶחָד מִשְּׁנַיִם:
אוֹ צַנְחָן בִּקְפִיצָתוֹ –
אוֹ חוֹלֵם בִּיקִיצָתוֹ.
* * * * *
לְצוּרַת־פָּנִים מֻשְׁלֶמֶת
מַסְפִּיקָה, אוּלַי, מַצְלֶמֶת;
אַךְ לִדְיוֹקֶן מְכֹעָר
בְּלִי סָפֵק עָדִיף צַיָּר.
* * * * *
אִישׁ שׁוֹמֵר שָׁנִים עַל חֵפֶץ,
כְּלִי יָשָׁן שֶׁאֵין בּוֹ חֵפֶץ –
וְסוֹף־סוֹף זוֹרְקוֹ לַחוּץ
…יוֹם לִפְנֵי שׁהוּא נָחוּץ.
* * * * *
הָעִשּׁוּן – רוֹפֵא יָדוּעַ:
מְחַטֵּא הוּא פְּרִי נָגוּעַ;
אַךְ עִסְקוֹ הָעִקָּרִי –
הַחְלָאַת אָדָם בָּרִיא.
* * * * *
טֶלֶפוֹן הוּא מִין מַלְכֹּדֶת,
שֶׁאָזְנֵנוּ בָּהּ נִצֹּדֶת:
עַל כָּל צַעַד, מִכָּל צַד,
כָּל טַרְחָן אוֹתָנוּ צָד.
* * * * *
גְּבָרִים תּוֹבְעִים הַעֲרָכָה
יוֹתֵר מִדַּי רַבָּה:
אִם גֶּבֶר – רֹאשׁ הַמִּשְׁפָּחָה,
הֲרִי אִשָּׁה – לִבָּהּ.
* * * * *
אַל נִתְרַבְרֵב: אָדָם מוֹשֵׁל
בַּטֶּבַע הַמֻּרְכָּב
רַק בְּמִדָּה שֶׁהִסְתַּגֵּל
לַטֶּבַע וְחֻקָּיו.
* * * * *
יֵשׁ וְהָעֹקֶץ הַזְּבוּבִי
מַטְרִיד אַרְיֵה אוֹ פִּיל;
אַךְ פִּיל הוּא פִּיל, לָבִיא – לָבִיא,
וּזְבוּב – נַנָּס־טַפִּיל.
* * * * *
אַל תִּשְׁתַּדֵּל שֶׁפָּעָלְךָ
יִזְכֶּה בִּפְרָס מֻכְרָז
אַךְ הִשְׁתַּדֵּל שֶׁעֲמָלְךָ
יִהְיֶה רָאוּי לִפְרָס!
* * * * *
אָמָּן – מוּטָב שֶׁיִּמָּנַע
מִדִּין עַל בֶּן־תַּחְרוּת:
אִם יְבַקּרוֹ – יֹאמְרוּ “קִנְאָה!”
אִם יְשַׁבְּחוֹ – “צְבִיעוּת!”
* * * * *
הוֹלֵךְ יִשְׁכַּח לְמָחֳרָת
נָתִיב חָלָק וָקַל –
אַךְ בְּמֹחוֹ תָּמִיד נֶחְרָת
כָּל זִיז שֶׁבּוֹ נִתְקַל.
קוֹרֵא יִשְׁכַּח לְמָחֳרָת
סִגְנוֹן חָלָק וָקַל –
אַךְ בְּמֹחוֹ תָּמִיד נֶחְרָת
כָּל פְּגָם שֶׁבּוֹ נִתְקַל.
* * * * *
הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּשֵׁם מֻסְוֶה
לַעֲקִיצָה וָנשֶׁךְ –
מַזְכִּיר יַתּוּשׁ: בְּ“עֹז” שָׁוֶה
שְׁנֵיהֶם עוֹקְצִים בַּחֹשֶׁךְ.
* * * * *
פִּטְפּוּט פָּשׁוּט שֶׁל פַּטְפְּטָן
נִפְגָש בִּצְחוֹק וָבוּז –
אַךְ פִּטְפִּיוּט שֶׁל פַּטְפַּיְטָן
נִדְרָשׁ כְּסוֹד כָּמוּס.
* * * * *
יֵשׁ פֶּלֶא בַּמִּקְצוֹעַ
שֶׁל תַּרְגּוּמֵי שִׁירָה:
הַמְדַיֵּק לִקְלוֹעַ –
מַחְטִיא הַמַּטָּרָה.
* * * * *
עָרְמָה מוֹשֶׁכֶת צִפֳּרִים
בְּחִקּוּיֵי קוֹלָן;
וְכָךְ נוֹהֵג לְהַעֲרִים
עַל קָרְבָּנוֹ חַנְפָן.
* * * * *
לַחֲסִידוֹת הָאֻמְלָלוֹת
מְיַחֲסִים דְּבָרִים,
שֶׁמִּן הַדִּין אוֹתָם לִתְלוֹת
בְּפִתּוּיֵי זְמִירִים.
* * * * *
מָקוֹם מֻצְלָח קָבַע בָּרֹאשׁ
הַטֶּבַע לָאָזְנַיִם:
וַדַּאי נִחֵשׁ כִּי הָאֱנוֹשׁ
יַמְצִיא לוֹ מִשְׁקָפַיִם.
* * * * *
בְּרֶבְמַטִיזְם, הַנּוֹתֵן
לַגּוּף אֶת חוּשׁ־הַיֶּתֶר,
אוּלַי הַטֶּבַע נִתְכַּוֵּן
לָתֵת לוֹ בַּרוֹמֶטֶר?
* * * * *
נוּדִיזְם בֵּין הָאֲנָשִׁים
הוּא מִין אָפְנָה נִכְבֶּדֶת,
שֶׁחֲסִידֶיהָ לְבוּשִׁים
תָּמִיד כִּבְיוֹם־הֻלֶּדֶת.
* * * * *
יֵשׁ וְהַקֶּצֶב הַדּוֹהֵר
עוֹכֵר מִפְעָל נִמְרָץ:
אָדָם עָסוּק הוֹלֵךְ מַהֵר –
אוּלָם אֵינֶנּוּ רָץ.
* * * * *
הַבֶּהָלָה הִיא מִין מַצָּב
בַּמֹּחַ שֶל מוּג־לֵב,
אֲשֶׁר הוֹפֵךְ אֶת שְׁתֵּי רַגְלָיו
לִשְׁנֵי “סוֹכְנֵי־אוֹיֵב”.
* * * * *
פְּסִיכִיאַטְרִיסְט הוּא מִין־בְּרִיָּה
שֶׁבְּחֶבְרַת יְפֵיפִיָּה
צוֹפֶה לֹא אֶל פָּנֶיהָ –
כִּי־אִם אֶת פְּנֵי צוֹפֶיהָ.
* * * * *
"רֵעִי – בַּיְשָׁן. וְחֻלְשָׁתוֹ
כָּל־כָּךְ אוֹתוֹ הִרְגִּיזָה
עַד שֶׁהוֹצִיא אֶת מַשְׂכֻּרְתּוֹ
לִפְּסִיכוֹאַנַלִיזָה".
– “וְגַם נִרְפָּא?” – "רִפּוּי מֻחְלָט!
כָּל כָּךְ יָפֶה נִרְפָּא –
שֶׁכְּבָר נִקְנַס בְּבֵית־מִשְׁפָּט
עַל דִּבּוּרֵי־חֻצְפָּה!"
* * * * *
“יָד לְפֶה” וּ“דְלִיפָה”
(בְּמִקְרֶה לֹא־עִוֵּר)
הֵן אוֹתָן אוֹתִיּוֹת –
רַק בְּסֵדֶר אַחֵר.
זוֹ דֻגְמָה לַבְּרִיּוֹת
לְהָבִין וְלִבְחוֹן,
מַה תְּלוּיוֹת אוֹתִיּוֹת
בְּסִדְרָן הַנָּכוֹן.
* * * * *
גַם לִנְדִיר־הַצְּלִילִים
יֵשׁ חָרוּז מְצֻיָּן –
אַךְ דַּוְקָא בֵּין מִלִּים
שֶׁאֵינָן לָעִנְיָן.
* * * * *
גַּאֲוַת הַסּוֹפֵר
עַל קִצּוּר הַפְּסוּקִים –
אַךְ פְּרַקְלִיט מְבַכֵּר
מִשְׁפָּטִים אֲרֻכִּים.
* * * * *
"מַחֲצִית מִזְּמַנִּי
מֻחְלָפָה בְּמָמוֹן –
אַךְ חֶצְיוֹ הַשֵּׁנִי
לֹא אֶמְכּוֹר בְּשׁוּם הוֹן"
* * * * *
יֵשׁ רְשׁוּת לְאָדָם
לְהַרְהֵר בְּקוֹל רָם;
אַךְ רַק פֶּתִי גָדוֹל
יְהַרְהֵר בְּרַמְקוֹל.
* * * * *
יְשִׁישִׁים כַּבֶּד־נָא,
צְעִירִים לַמֶּד־נָא,
חַלָּשִׁים עוֹדֶד־נָא,
בֵּין נִצִּים הַפְרֶד־נָא;
בְּעָמָל הַתְמֶד־נָא,
מִן הַחֵטְא פַּחֶד־נָא,
רַק אֱמֶת הַגֶּד־נָא,
וְסוֹפְךָ – גַּן־עֶדְנָה.
* * * * *
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות