רקע
חנניה ריכמן
עַל דָּא וְעַל הָא

שַׁדְכָן דּוֹרֵשׁ שְׂכָרוֹ מֵרֹאשׁ

פֶּן יְקַבֵּל אוֹתוֹ בָּרֹאשׁ.


* * * * *

לְשֵׁם רִפּוּי חָלְיֵי־אָדָם,

שֶׁהוּא מַמְעִיט לְהַכִּירָם,


רוֹפֵא לוֹקֵחַ רְפוּאוֹת,

שֶׁמֻּכָּרוֹת לוֹ עוֹד פָּחוֹת,


וּמַכְנִיסָן בְּגוּף אֻמְלָל,

אֲשֶׁר אֵינוֹ מֻכָּר לוֹ כְּלָל.


* * * * *

מָה הַסִּמָּן הָעִקָּרִי

שֶׁל כְּתָב־רוֹפֵא? הוּא אִי־קָרִיא.


* * * * *

כְּתָב לֹא־בָּרוּר – מוֹעִיל מְאֹד:

הוּא מְכַסֶּה הַרְבֵּה שְׁגִיאוֹת.


* * * * *

אִם הַטַּבָּח – רַשְׁלָן אוֹ בּוּר,

הוּא מַאֲשִׁים אֶת הַתַּנּוּר.


* * * * *

נוּדִיסְט עוֹזֵר לְיַתּוּשִׁים,

אַךְ הוּא הוֹרֵס קִיּוּם עָשִׁים.


* * * * *

מַחְשׂוֹף חֶלְקִי עָשׂוּי לִגְרוֹם

יוֹתֵר גֵּרוּי מִן הָעֵרוֹם.


* * * * *

הֲמוֹן צוֹפֵי טוֹרֵאַדוֹר

גָּדוֹל מִקְּהַל מוֹרֵה־הַדּוֹר.


* * * * *

מוֹרֶה הוּא נֵר, אֲשֶׁר נִשְׂרָף

בְּהַאִירוֹ עֵינֵי הַטָּף.


* * * * *

חִסּוּל שֶׁל עֶשֶׂר שְׁנוֹת יִעוּר

דּוֹרֵשׁ רַק רֶגַע – וְגַפְרוּר.


* * * * *

סוֹד שִׁעֲמוּם – פָּשׁוּט מְאֹד:

לוֹמַר הַכֹּל עַד אֶפֶס־סוֹד.


* * * * *

יֵשׁ רְגָעִים, בָּהֶם שְׁתִיקָה

תִּזְעַק יוֹתֵר מִזְּעָקָה.


* * * * *

שְׁתִיקָה – זָהָב. בָּזֶה מֻסְבֶּרֶת

נְדִירוּתָה הַמְצַעֶרֶת.


* * * * *

מַה נִּפְלָאוֹת יְפֵיפִיּוֹת

כָּל עוֹד אֵינָן פּוֹתְחוֹת פִּיּוֹת.


* * * * *

עַלְמָה בָּאָה לִמְכוֹן־מַדָּע

… כְּדֵי לָצֵאת לֹא לְבַדָּהּ.


* * * * *

“קְלַסִיקָנִים” – קְרוּיִים כָּעֵת

אוֹתָם יוֹצְרֵי סִפְרֵי־מוֹפֵת,

שֶׁכָּל מַשְכִּיל טוֹעֵן "קְרָאתִים –

אַךְ לֹא אֶזְכּוֹר אֶת הַפְּרָטִים".


* * * * *

גְבִיר בּוּר – סְפָרִים לוֹ עַד תִּקְרָה,

אַךְ הוּא אַף פַּעַם לֹא יִקְרָא;

מֵאוֹת סִפְרֵי סִפְרִיָתוֹ –

מֵאוֹת עֵדִים לְבוּרוּתוֹ.


* * * * *

מִטְבַּח־אָפְנָה בְבֵית־מָלוֹן

נִכָּר בְּעֹשֶׁר־הַמִּלוֹן:

בְּעֶזְרָתוֹ יוֹם־יוֹם יֻגַּשׁ

אוֹתוֹ מָרָק בְּשֵׁם חָדָשׁ.


* * * * *

אֵי־פַּעַם אֵיזֶה פִילוֹסוֹף

הִרְצָה שָׁעוֹת עַל דְּבַר אֵינְסוֹף.

סָח לֵץ: "דְּבָרֶיךָ, אַלּוּפִי,

הִמְחִישׁוּ מַה זֶּה אֵינְסוֹפִי".


* * * * *

הִטִּיפָה אֵם: "אֲנִי וְאַתְּ

נוֹצַרְנוּ, בַּת, לִסְעוֹד זוּלַת".

– “רַק לְשֵׁם כְּך?” – תָּמְהָה הַבַּת:

“וּבִשְׁבִיל מָה נוֹצַר זוּלַת?”


* * * * *

"גְּבָרִים, טִפְּשִׁים מְטֻפָּשִׁים,

הֵם כְּלֵי־מִשְחָק בִּידֵי נָשִׁים;

וְהַנָּשִׁים, בִּמְחִילָתָן,

הֵן כְּלֵי־מִשְׂחָק בְּיַד שָׂטָן".


* * * * *

פְּקִיד־מַס סוֹלֵחַ כָּרָגִיל

לִבְנוֹת־חַוָּה כִּסּוּי הַגִּיל,

אַךְ אִם לָהֶן עִסּוּק מַכְנִיס,

יִדְרוֹשׁ מֵהֶן גִּלּוּי הַכִּיס.


* * * * *

גְּדוֹל־אוֹפְּטִימִיסְטִים הוּא הַתָּם,

אֲשֶׁר מַלְוֶה לְבֶן־אָדָם,

הַמַּבְטִיחוֹ כִּי יַחֲזִיר

חוֹבוֹ בְּדֹאַר־הָאֲוִיר.


* * * * *

לַשָּׁוְא רוֹדֵף־זָהָב תָּמִים

חִפֵּשׂ לוֹ “אֶבֶן־חֲכָמִים”;

אַךְ יֵשׁ אַלְחִימְיָה דַּי־פְּשׁוּטָה:

הִרְוַחְתָּ גְּרוּשׁ? הוֹצֵא פְּרוּטָה!


* * * * *

בַּגְרוּת כָּל בֵּן בָּאָה זְמַן רַב

לִפְנֵי שֶׁחָשׁ בָּהּ לֵב הוֹרָיו;

אוּלָם מַרְבָּה הִיא לְפַגֵּר

מִכְּפִי סְבָרַת הַמִּתְבַּגֵּר.


* * * * *

טוֹב בְּטַיִס, טוֹב בְּשַׁיִט –

אַךְ כִּפְלַיִם טוֹב בַּבַּיִת.


* * * * *

הַנּוֹטֵעַ בַּנֵּכָר

מְגַדֵּל יַלְדּוֹ שֶׁל זָר.


* * * * *

אַהֲדָה – זֶה סוּג מַטְבֵּעַ,

בּוֹ נוֹתְנִים עֶזְרָה לְרֵעַ.


* * * * *

מְאָרֵחַ נְדִיב־לֵב

לֹא יִשְׁאַל: “אַתָּה רָעֵב?”


* * * * *

תּוֹסַפְתָּן בַּבֶּטֶן, רֵעַ,

לֹא מוֹסִיף כִּי־אִם גּוֹרֵעַ.


* * * * *

אַל תִּזְלוֹל, בָּחוּר! רָז־אוֹן

הוּא לֹא שֹׁמֶן, הוּא רָזוֹן.


* * * * *

רְכִילוּת הִיא פְּרִי שֶׁל סֶקֶר

מְמֻתָּק בְּמִיץ שֶׁל שֶׁקֶר.


* * * * *

אֶת אֲשֶׁר תַּפְלִיט בִּצְחוֹק

גַּם בִּבְכִי יִקְשֶׁה לִמְחוֹק.


* * * * *

אָמָּנוּת אֵינָהּ שׁוֹאֶלֶת

אִם הַנּוֹי הוּא בַּר־תּוֹעֶלֶת.


* * * * *

גִּיל־הַנֹּעַר הוּא גִלְגּוּל

רַב־לִבְלוּב וְרַב־בִּלְבּוּל.


* * * * *

נֶגֶד סַם שֶׁל לַעַג צִינִי

אֵין סַם־נֶגֶד מֶדִיצִינִי.


* * * * *

הַמּוּסָר הָאַכְזָרִי

הוּא מוּסָר לֹא־מוּסָרִי.


* * * * *

יֵשׁ בִּקֹּרֶת – וּבִקֹּרֶת:

זוֹ – תִּגְבֹּרֶת, זוֹ – תִּקְבֹּרֶת.


* * * * *

פְּנֵי־פִּקֵּחַ – שׂוֹחֲקוֹת:

הוּא צוֹחֵק… שֶׁלֹּא לִבְכּוֹת.


* * * * *

אִישׁ מַר־עֵט חֲסַר־שִׁנַּיִם

מִתְאַוֶּה לִנְשׁוֹךְ פִּי־שְׁנַיִם.


* * * * *

רֵד לְעֹמֶק שְׁאֵלוֹת –

וְתַגְבִּיהַּ לַעֲלוֹת!


* * * * *

כְּסוּת – הֶכְרַח הִיא: הַבְּרִיּוֹת

מִתְלַבְּשִים כְּדֵי לִחְיוֹת;


וְאוּלָם טַרְזָן טִפֵּשׁ

חַי כְּדֵי לְהִתְלַבֵּשׁ.


* * * * *

אם הוּזַל הַלְּבוּשׁ הַחַם

זֶה סִמָּן כִּי חֹרֶף תַּם;


אִם הוּזְלוּ בִּגְדֵי־הַיָּם

זֶה סִמָּן כִּי קַיִץ תַּם.


* * * * *

עַכָּבִישׁ בְּבֵית־קוּרִים

מְצַפֶּה לְ“בִּקּוּרִים”.


* * * * *

גַּם הַקּוֹף הַמְקַפֵּץ

לִפְעָמִים נוֹפֵל מֵעֵץ.


* * * * *

דַּג־רְקָק אֲשֶׁר חָמַק

לַדַּיָּג נִרְאֶה עֲנָק.


* * * * *

אִם מַזָּל הָפַךְ פָּנָיו,

חִישׁ תִּפְסוּהוּ בַּזָּנָב!


* * * * *

הַחַיִּים, בְּדֶרֶךְ־כְּלָל –

מַעֲגָל שֶׁל מַאֲכָל:


אִישׁ אוֹכֵל חַיּוֹת שׁוֹנוֹת,

וְחַיּוֹת – חַיּוֹת קְטַנּוֹת;


וְהַלָּלוּ – חֲרָקִים;

וְהַלָּלוּ – חַיְדַקִּים;


וְסוֹפוֹ שֶׁל זֶלֶל בִּישׁ:

חַיְדַקִּים אוֹכְלִים כָּל אִישׁ.


מָה עוֹשֶׂה הַקַּנִיבַּל?

מְקַצֵּר הַמַּעֲגָל.


* * * * *

אִישׁ בַּר־דַּעַת מְסַגֵּל

אֶת עַצְמוֹ אֶל הַתֵּבֵל;


אִישׁ חֲסַר דֵּעָה יִתְאַב

לְסַגֵּל אוֹתָהּ אֵלָיו.


הַקִּדְמָה, אֵפוֹא, מוּנַעַת

עַלְ־יְדֵי חַסְרֵי־הַדַּעַת.


* * * * *

לְאָדָם נִתְּנָה הָגוּת

לְשִׁפּוּר הִתְנַהֲגוּת.


* * * * *

מַהוּ שֵׂכֶל קַר־גִּישָׁה

לְלֹא נֶפֶשׁ מַרְגִּישָׁה.


* * * * *

הַלִּגְלוּג – צַעֲקָנִי,

אַךְ הַבּוּז הוּא שַׁתְקָנִי.


* * * * *

בִּשְׁבִיל כָּל הַנַּבְחָנִים

לֹא תַּסְפֵּקְנָה אֲבָנִים.


* * * * *

הַפְּרוּטָה – עוֹד רַב עֶרְכָּה:

כְּמַטְבֵּעַ… לִצְדָקָה.


* * * * *

לְרַקְדָּן בִּלְתִּי־מֻכְשָׁר

שׁוּם מִשְׁטָח אֵינוֹ יָשָׁר.


* * * * *

אִם יֶשְׁנוֹ הֶבְדֵּל שֶׁל טַעַם,

כָּל וִכּוּחַ – אֵין בֹּו טַעַם.


זֶה אוֹהֵב עוּגָה אוֹ וַפֶל –

וְעַל זֶה חָבִיב “פַלַפֶל”.


* * * * *


רְצוֹנוֹ שֶׁל בַּעַל־שֵׂכֶל

לְשַׁכְנֵעַ בְּנֵי־אָדָם,

בְּנִגּוּד לְבַעַל־נֵכֶל

הָרוֹצֶה לְפַתּוֹתָם.


* * * * *

הַעֲרֵץ אֶת בְּחִירֶיךָ,

אַךְ עֲשֵׂה זֹאת מֵרָחוֹק:

הַמַּגָּע עִם גִּבּוֹרֶיךָ

אֶת זִיוָם עָלוּל לִמְחוֹק.


* * * * *

אֵיךְ “כּוֹכֶבֶת” מְחַדֶּשֶׁת

פִּרְסוּמָהּ, אִם הוּא נֶחְלָשׁ?

הִיא כָּל פַּעַם מִתְגָּרֶשֶׁת

וְנִשֵּׂאת לְאִישׁ חָדָשׁ.


* * * * *

תֹּמֶר – עֵץ שֶל הֲפָכִים:

טִיב הָעֵץ הַזֶּה דוֹרֵשׁ

שֶׁרַגְלוֹ תִּהְיֶהּ בְּמַיִם

וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה בְּאֵשׁ.


* * * * *

עֵת־אָבִיב – עַלְמָה נֶחְמֶדֶת,

עֵת־הַקַּיִץ – אֵם יוֹלֶדֶת,

עֵת־הַסְּתָו – אִשָּׁה זְקֵנַה,

עֵת־הַחֹרֶף – אַלְמָנָה.


* * * * *

הַנּוֹפֵל מִן הַשָּׁמַיִם

הוּא כָּעֵת – אֶחָד מִשְּׁנַיִם:

אוֹ צַנְחָן בִּקְפִיצָתוֹ –

אוֹ חוֹלֵם בִּיקִיצָתוֹ.


* * * * *

לְצוּרַת־פָּנִים מֻשְׁלֶמֶת

מַסְפִּיקָה, אוּלַי, מַצְלֶמֶת;

אַךְ לִדְיוֹקֶן מְכֹעָר

בְּלִי סָפֵק עָדִיף צַיָּר.


* * * * *

אִישׁ שׁוֹמֵר שָׁנִים עַל חֵפֶץ,

כְּלִי יָשָׁן שֶׁאֵין בּוֹ חֵפֶץ –

וְסוֹף־סוֹף זוֹרְקוֹ לַחוּץ

…יוֹם לִפְנֵי שׁהוּא נָחוּץ.


* * * * *

הָעִשּׁוּן – רוֹפֵא יָדוּעַ:

מְחַטֵּא הוּא פְּרִי נָגוּעַ;

אַךְ עִסְקוֹ הָעִקָּרִי –

הַחְלָאַת אָדָם בָּרִיא.


* * * * *

טֶלֶפוֹן הוּא מִין מַלְכֹּדֶת,

שֶׁאָזְנֵנוּ בָּהּ נִצֹּדֶת:

עַל כָּל צַעַד, מִכָּל צַד,

כָּל טַרְחָן אוֹתָנוּ צָד.


* * * * *

גְּבָרִים תּוֹבְעִים הַעֲרָכָה

יוֹתֵר מִדַּי רַבָּה:

אִם גֶּבֶר – רֹאשׁ הַמִּשְׁפָּחָה,

הֲרִי אִשָּׁה – לִבָּהּ.


* * * * *

אַל נִתְרַבְרֵב: אָדָם מוֹשֵׁל

בַּטֶּבַע הַמֻּרְכָּב

רַק בְּמִדָּה שֶׁהִסְתַּגֵּל

לַטֶּבַע וְחֻקָּיו.


* * * * *

יֵשׁ וְהָעֹקֶץ הַזְּבוּבִי

מַטְרִיד אַרְיֵה אוֹ פִּיל;

אַךְ פִּיל הוּא פִּיל, לָבִיא – לָבִיא,

וּזְבוּב – נַנָּס־טַפִּיל.


* * * * *

אַל תִּשְׁתַּדֵּל שֶׁפָּעָלְךָ

יִזְכֶּה בִּפְרָס מֻכְרָז

אַךְ הִשְׁתַּדֵּל שֶׁעֲמָלְךָ

יִהְיֶה רָאוּי לִפְרָס!


* * * * *

אָמָּן – מוּטָב שֶׁיִּמָּנַע

מִדִּין עַל בֶּן־תַּחְרוּת:

אִם יְבַקּרוֹ – יֹאמְרוּ “קִנְאָה!”

אִם יְשַׁבְּחוֹ – “צְבִיעוּת!”


* * * * *

הוֹלֵךְ יִשְׁכַּח לְמָחֳרָת

נָתִיב חָלָק וָקַל –

אַךְ בְּמֹחוֹ תָּמִיד נֶחְרָת

כָּל זִיז שֶׁבּוֹ נִתְקַל.


קוֹרֵא יִשְׁכַּח לְמָחֳרָת

סִגְנוֹן חָלָק וָקַל –

אַךְ בְּמֹחוֹ תָּמִיד נֶחְרָת

כָּל פְּגָם שֶׁבּוֹ נִתְקַל.


* * * * *

הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּשֵׁם מֻסְוֶה

לַעֲקִיצָה וָנשֶׁךְ –

מַזְכִּיר יַתּוּשׁ: בְּ“עֹז” שָׁוֶה

שְׁנֵיהֶם עוֹקְצִים בַּחֹשֶׁךְ.


* * * * *

פִּטְפּוּט פָּשׁוּט שֶׁל פַּטְפְּטָן

נִפְגָש בִּצְחוֹק וָבוּז –

אַךְ פִּטְפִּיוּט שֶׁל פַּטְפַּיְטָן

נִדְרָשׁ כְּסוֹד כָּמוּס.


* * * * *

יֵשׁ פֶּלֶא בַּמִּקְצוֹעַ

שֶׁל תַּרְגּוּמֵי שִׁירָה:

הַמְדַיֵּק לִקְלוֹעַ –

מַחְטִיא הַמַּטָּרָה.


* * * * *

עָרְמָה מוֹשֶׁכֶת צִפֳּרִים

בְּחִקּוּיֵי קוֹלָן;

וְכָךְ נוֹהֵג לְהַעֲרִים

עַל קָרְבָּנוֹ חַנְפָן.


* * * * *

לַחֲסִידוֹת הָאֻמְלָלוֹת

מְיַחֲסִים דְּבָרִים,

שֶׁמִּן הַדִּין אוֹתָם לִתְלוֹת

בְּפִתּוּיֵי זְמִירִים.


* * * * *

מָקוֹם מֻצְלָח קָבַע בָּרֹאשׁ

הַטֶּבַע לָאָזְנַיִם:

וַדַּאי נִחֵשׁ כִּי הָאֱנוֹשׁ

יַמְצִיא לוֹ מִשְׁקָפַיִם.


* * * * *

בְּרֶבְמַטִיזְם, הַנּוֹתֵן

לַגּוּף אֶת חוּשׁ־הַיֶּתֶר,

אוּלַי הַטֶּבַע נִתְכַּוֵּן

לָתֵת לוֹ בַּרוֹמֶטֶר?


* * * * *

נוּדִיזְם בֵּין הָאֲנָשִׁים

הוּא מִין אָפְנָה נִכְבֶּדֶת,

שֶׁחֲסִידֶיהָ לְבוּשִׁים

תָּמִיד כִּבְיוֹם־הֻלֶּדֶת.


* * * * *

יֵשׁ וְהַקֶּצֶב הַדּוֹהֵר

עוֹכֵר מִפְעָל נִמְרָץ:

אָדָם עָסוּק הוֹלֵךְ מַהֵר

אוּלָם אֵינֶנּוּ רָץ.


* * * * *

הַבֶּהָלָה הִיא מִין מַצָּב

בַּמֹּחַ שֶל מוּג־לֵב,

אֲשֶׁר הוֹפֵךְ אֶת שְׁתֵּי רַגְלָיו

לִשְׁנֵי “סוֹכְנֵי־אוֹיֵב”.


* * * * *

פְּסִיכִיאַטְרִיסְט הוּא מִין־בְּרִיָּה

שֶׁבְּחֶבְרַת יְפֵיפִיָּה

צוֹפֶה לֹא אֶל פָּנֶיהָ –

כִּי־אִם אֶת פְּנֵי צוֹפֶיהָ.


* * * * *

"רֵעִי – בַּיְשָׁן. וְחֻלְשָׁתוֹ

כָּל־כָּךְ אוֹתוֹ הִרְגִּיזָה

עַד שֶׁהוֹצִיא אֶת מַשְׂכֻּרְתּוֹ

לִפְּסִיכוֹאַנַלִיזָה".


– “וְגַם נִרְפָּא?” – "רִפּוּי מֻחְלָט!

כָּל כָּךְ יָפֶה נִרְפָּא –

שֶׁכְּבָר נִקְנַס בְּבֵית־מִשְׁפָּט

עַל דִּבּוּרֵי־חֻצְפָּה!"


* * * * *

“יָד לְפֶה” וּ“דְלִיפָה”

(בְּמִקְרֶה לֹא־עִוֵּר)

הֵן אוֹתָן אוֹתִיּוֹת –

רַק בְּסֵדֶר אַחֵר.


זוֹ דֻגְמָה לַבְּרִיּוֹת

לְהָבִין וְלִבְחוֹן,

מַה תְּלוּיוֹת אוֹתִיּוֹת

בְּסִדְרָן הַנָּכוֹן.


* * * * *

גַם לִנְדִיר־הַצְּלִילִים

יֵשׁ חָרוּז מְצֻיָּן –

אַךְ דַּוְקָא בֵּין מִלִּים

שֶׁאֵינָן לָעִנְיָן.


* * * * *

גַּאֲוַת הַסּוֹפֵר

עַל קִצּוּר הַפְּסוּקִים –

אַךְ פְּרַקְלִיט מְבַכֵּר

מִשְׁפָּטִים אֲרֻכִּים.


* * * * *

"מַחֲצִית מִזְּמַנִּי

מֻחְלָפָה בְּמָמוֹן –

אַךְ חֶצְיוֹ הַשֵּׁנִי

לֹא אֶמְכּוֹר בְּשׁוּם הוֹן"


* * * * *

יֵשׁ רְשׁוּת לְאָדָם

לְהַרְהֵר בְּקוֹל רָם;

אַךְ רַק פֶּתִי גָדוֹל

יְהַרְהֵר בְּרַמְקוֹל.


* * * * *

יְשִׁישִׁים כַּבֶּד־נָא,

צְעִירִים לַמֶּד־נָא,

חַלָּשִׁים עוֹדֶד־נָא,

בֵּין נִצִּים הַפְרֶד־נָא;


בְּעָמָל הַתְמֶד־נָא,

מִן הַחֵטְא פַּחֶד־נָא,

רַק אֱמֶת הַגֶּד־נָא,

וְסוֹפְךָ – גַּן־עֶדְנָה.


* * * * *


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47810 יצירות מאת 2658 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20265 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!