דוֹן־ז’וּאַנִים הֵם גְּבָרִים
הַחַיִּים עַל שִׁמּוּרִים –
שֶׁהֲרֵי לָהֶם דְּרוּשׁוֹת
מִדֵּי־יוֹם נָשִׁים כְּבוּשׁוֹת.
* * * * *
מַה תַּפְקִיד לִשְׁכוֹת־מִשְׁפָּט
שֶׁל רוֹדָן? לִשְׁחוֹט מִשְׁפָּט!
* * * * *
לֹא בִּטְחֹן טַחְנוֹת־דִּבּוּר
יְבֻצַּר בִּטְחוֹן צִּבּוּר.
* * * * *
אִם טַרְדָּן מַתְחִיל לִשְׁאוֹל,
הוּא מוֹרִיד אוֹתְךָ לִשְׁאוֹל.
* * * * *
חָבֵר דָּן הָיָה מַרְדָּן
עַד אֲשֶׁר נִהְיָה מַר דָּן.
* * * * *
לֵץ־קוֹלְנוֹעַ הוּא בַּדְרָן
הַפּוֹעֵל עַל פְּנֵי בַּד רָן.
* * * * *
שֶׁלֶט־דֶּרֶךְ: "סַע לְאַט –
אוֹ סוֹפְךָ לִהְיוֹת סַאלַאט!"
* * * * *
צֶנְזוֹר – אֵין עֵטוֹ נָעִים
בְּעֵינֵי עִתּוֹנָאִים.
* * * * *
לֹא רוֹדָן הוּא שַׂר נִבְחָר:
תְּמוֹל הוּא שַׂר, הַיּוֹם הוּסַר.
* * * * *
מָה הַסּוֹף שֶׁל פִילוֹסוֹף?
רַק סוֹפִיסְטִיקָה בְּלִי סוֹף.
* * * * *
סוּף יִשַּׁח לִפְנֵי סוּפָה –
וְיִזְכֶּה לִרְאוֹת סוֹפָהּ.
* * * * *
נִסָּיוֹן הוּא יַדְעָנוּת,
הַבָּאָה מִיַּד־עֱנוּת.
* * * * *
בְּיָמֵינוּ גַם מַדְּעָן –
אֵין לוֹ רֶגֶשׁ שֶׁל יַדְעָן.
* * * * *
מַה דּוֹרֶשֶׁת אַמְצָאָה?
הֶעָזָה – וַהֲזָעָה.
* * * * *
בְּיָמֵינוּ מַד־אוֹנִים
הוּא מִסְפָּר שֶׁל מַדְּעָנִים.
* * * * *
לַיָּרֵחַ בִּמְהֵרָה
תְּאֻרְגַּן תּוֹתַחְבּוּרָה.
* * * * *
לוּ כֻּוְּנוּ תּוֹתַחְבִּיבִים
אַךְ וְרַק אֶל כּוֹכָבִים!
* * * * *
הָעֲנָוָה הִיא הִתְלַבְּטוּת
בֵּין הִתְבַּטְּלוּת לְהִתְבַּלְּטוּת
* * * * *
יְדִיד־אֱמֶת אֵינוֹ מַחְנִיף –
אַךְ הָעִדּוּד שֶׁלוֹ מַכְנִיף.
* * * * *
סוֹפֵר קוֹנֶה אֶת עוֹלָמוֹ
בְּתָאֲרוֹ אֶת עֹל עַמּוֹ.
* * * * *
לֵצֵי כָּל דּוֹר מָשׁוּ עַמָּם
מִיוֵן קִיּוּם מְשֻׁעֲמָם.
* * * * *
תַּפּוּז בָּנוּי תָּאִים־תָּאִים
וְתוֹךְ כָּל תָּא – טָעִים־טָעִים.
* * * * *
בְּלֵב כָּל אִישׁ יֵשׁ “תָּא־אָבוֹת”,
תָּא תּוֹרַשְתִּי שֶׁל תַּאֲווֹת.
* * * * *
“הָעִתּוֹנוּת, הֲיִי תֻּכִּי” –
גּוֹזֵר רוֹדָן: “וָלֹא – תֻּכִּי!”
* * * * *
צוּר־דֶמוֹקְרַט – הַר־פִּתְקָאוֹת:
מִשְׁעַן רוֹדָן – הַרְפַּתְקָאוֹת.
* * * * *
בְּכָל סִכְסוּך מוֹעִיל תִּוּוּךְ –
אַךְ אֵין תְּרוּפָה בִּשְׁבִיל “פְּסִיכְסוּךְ”.
* * * * *
פְּרַקְלִיט וָתִיק מִיָּד חוֹזֶה
מְקוֹם־תֻּרְפָּה בְּכָל חוֹזֶה.
* * * * *
נוֹכְלִים – בַּחֹק הֵם בְּקִיאִים,
וּבוֹ מוֹצְאִים הֵם בְּקִיעִים.
* * * * *
לַקַּטֵּגוֹר, חוֹקֵר חָרוּץ,
מֵיטַב־כִּבּוּד – “קַו־עֵד קָצוּץ”.
* * * * *
לֹא “שֶׁמֶץ” – שֹׁרֶשׁ “הַשְׁמָצָה”:
הָרְאָיָה – רִבּוּי תְּפוּצָה.
* * * * *
מַה יֵּשׁ לִדְרוֹשׁ מִמְּמֻנִּים,
אִם הֵם אֵינָם מְמֻמָּנִים?
* * * * *
שִׁכּוֹר – יָאָה לוֹ הַגְדָּרָה:
טִיפּ מַר בִּגְלַל טִפָּה מָרָה.
* * * * *
כֵּיצַד לִקְרוֹא לְפִי הַדִּין
סִיגָר עָבֶה? – “נַקְנִיקוֹטִין”
* * * * *
לֵצָן שְׁבוּר־עֶצֶם, שֶׁהוּשַׂם
בְּגֶבֶס כְּמוֹ כֶּבֶשׂ,
אָמַר בְּעֶצֶב: "בִּי קֻיַּם:
“וְגָר כְּאֵב עִם גֶּבֶס”.
* * * * *
מַהוּ תַּפְקִיד שׁוֹפְטֵי־פְּרָסִים
בִּגְמַר תַּחֲרֻיּוֹת?
אָמַר אַחַד הַקֻּנְדָּסִים:
“גִּלּוּי הָאֲרָיוֹת”.
* * * * *
אִישׁ לֹא זָקֵן וְלֹא שַׁמְרָן
הִבִּיט עַל מְחוֹלוֹת
בְּבַּל מוֹדֶרְנִי – וְרָטַן
כְּנֶגֶד הַשְּׂמָלוֹת:
אֵינִי דוֹרֵשׁ צְנִיעוּת גְּמוּרָה
מִן הַחֶבְרָה בַּבַּל –
אַךְ, לְפָחוֹת, תִּהְיֶה חֶבְרָה
בְּעֵרָווֹן מֻגְבָּל!"
* * * * *
מְשֻׁעֲמָם מִסּוֹבְבָיו,
אָמַר לֵצָן לִגְבֶרֶת:
"הָעֶרֶב כָּאן – “חֶוְרָה” בְּוָו,
כְּלוֹמַר: חֶבְרָה חִוֶּרֶת".
* * * * *
עַל בּוּר־גָּמוּר אֶחָד חִוָּה לִי
רֵעוֹ הַלֵּץ אֶת הַדֵּעָה
כִּי הוּא יְצוּר פֶנוֹמֶנַלִי:
הַבּוּר בְּהֵא־הַיְדִיעָה.
* * * * *
אָמְנָם בְּחֹפֶשׁ־הַוִּכּוּחַ
שִׁכְנוּעַ פִיסִי לֹא נִכְלַל,
אַךְ וִכּוּחֵי גַסֵּי־הָרוּחַ
בָּאִים “עַד יָד – וְיָד בִּכְלָל”.
* * * * *
“הַשַּׂחְקָנִים עַל בַּד־קוֹלְנוֹעַ” –
אָמַר חוֹבֵב־הַחִדּוּדִים –
"הֵם שַׁקְרָנִים עַל־פִּי מִקְצוֹעַ,
שְׁכֵּן כֻּלָּם “דּוֹבְרֵי־בַּדִּים”.
* * * * *
בַּת אֲדִישָׁה וּמְאֻדֶּשֶׁת
הִתְאוֹנְנָה: “לִי אֵין בָּחוּר”.
עַל כָּךְ עָנְתָה עַלְמָה גּוֹעֶשֶׁת:
“לָךְ אֵין בָּחוּר, כִּי אֵין בָּךְ אוּר”.
* * * * *
“לֵיל־שִׁמּוּרִים הָיָה לִי, אֶחָא!” –
סִפֵּר קוֹנֶה לַחֶנְוָנִי:
"לִי לֹא נָתְנָה לִישׁוֹן בִּטְנִי
שֶׁטָּעֲמָה אֶת שִׁמּוּרֶיךָ!"
* * * * *
בִּי פָּגַשׁ עוֹלֶה חָדָשׁ
וְסִפֵּר בְּקוֹל נִרְגָּשׁ:
"מִצָּרוֹת סוֹף־סוֹף נִפְטַרְתִּי:
בַּנְק סִדֵּר לִי הַלְוָיָה!"
הִצְטַחַקְתִּי וְהִפְטַרְתּי:
“טוֹב שֶׁקַּמְתָּ לִתְחִיָּה!”
* * * * *
מַה מֻּרְכָּב הוּא סְבַךְ “רוֹמַאנְטִי”:
יֵשׁ בּוֹ “רוֹם” וְיֵשׁ בּוֹ “אַנְטִי”:
בְּסוֹפֹו שֶׁל שִׂיא רִגְשִׁי
מִתְגַּלֶּה נִגּוּד נַפְשִׁי.
* * * * *
הָ“עִדְכּוּן” מַצְמִיחַ פֶּרִי
בֶּעָנָף הַבּוּכְהַלְטֶרִי:
הַפְּקִידוֹת מְעַדְכְּנוֹת
אֶת סִפְרֵי־הַחֶשְׁבּוֹנוֹת.
אַךְ שְׁנִינָה צַבְּרִית נוֹתֶנֶת
לְ“עִדְכּוּן” פֵּרוּשׁ אַחֵר:
בַּת־הַחֶמֶד מְעַדְכֶּנֶת
אֶת יְדֵי־הַמְחַזֵּר:
רַק עַד כָּאן – וְלֹא יוֹתֵר!"
* * * * *
סְפּוֹרְטָאִי – בָּחוּר כָּאֶרֶז,
מְשׁוֹרֵר – בָּחוּר כְּאֶרוֹס,
מְבַקֵּר – בָּחוּר כָּאֶרֶס,
וְנוֹאֵם – בָּחוּר כַּבֶּרֶז.
* * * * *
אֵיךְ לִקְרוֹא לְכַתְבָנִית
מְתוּקָה וְחִנָּנִית?
הַתְּשׁוּבָה הַמְדֻקְּדֶּקֶת:
“מְתַקְתֶּקֶת מְתַקְתֶּקֶת”.
* * * * *
כַּתְבָנִית שֶׁמְּתַקְתֶּקֶת –
לֹא תָּמִיד הִיא מְדַקְדֶּקֶת:
בֵּין תִּקְתּוּק לְבֵין דִּקְדּוּק
אֵין הַקֶּשֶׁר כֹּה הָדוּק.
* * * * *
הִתְרַגֵּל לִכְתּוֹב אִגֶּרֶת
בַּשִּׁיטָה הַמְקֻצֶּרֶת:
כְּתֹב לְמַעְלָה תַּאֲרִיךְ –
וְתַחְתָּיו אַל תַּאֲרִיךְ!
* * * * *
לְשִׁדּוּל טַרְחָן־שַׁדְכָן
הֶחֱזִיר כִּילַי בַּדְחָן:
"קַלְקָלָה שֶׁל כָּל כַּלָּה –
שֶׁדְּרוּשָׁה לָהּ כַּלְכָּלָה.
* * * * *
“מִי בָּעוֹלָם עָתִיד לִמְשׁוֹל?” –
שָׁאַל אוֹתִי מַכָּר;
וְהוּא עַצְמוֹ הֵשִׁיב: "בַּכֹּל
יִמְשׁוֹל… מַדַּגַּסְקַר".
– מַה? – הִתְפַּלְּאֵתִי – “אֵיזוֹ שְׁטוּת!”
פֵּרֵשׁ לִי הַמַּכָּר:
"בְּדוֹר־אַטוֹם, בִּמְקוֹם תַּרְבּוּת,
יִשְׁלוֹט מַדָּע גַּס קַר".
* * * * *
שַׁמְרָן הוּא שְׂרִיד הַדּוֹר הַמֵּת;
הוּא, בְּמוּבָן פּוֹלִיטִי,
חַי בָּאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט,
עַל פְּנֵי הָאִי “טָעִיתִי”.
* * * * *
“מַה בֵּין “קוֹלְחוֹז” לְבֵין קִבּוּץ?” –
שָׁאַל תַּיָּר נַאִיבִי.
עַל כָּךְ עָנָה אֶחָד חָלוּץ
מִמֶּשֶׁק קוֹלֶקְטִיבִי:
"הַהֶבְדֵּלִים כֻּלָּם גְּנוּזִים
בִּמְקוֹר חָזוֹן וָיֹזֶם:
מְקוֹר קִבּוּץ הוּא קוֹל־חוֹזִים
וְלֹא דֻגְמַת קוֹלְחוֹזִים".
* * * * *
לְכָל צָעִיר – סַנְטֵר “יָעִיר”:
אֶפְשָׁר לְיַעֲרוֹ.
אַךְ כָּל אָדָם נָבוֹן יָעִיר:
לֹא זֶהוּ הֲדָרוֹ.
כָּעֵת צָעִיר – פַּרְצוּף שָׂעִיר:
זְקַנְקַן עַל סַנְטֵרוֹ;
אַךְ הוּא – אֲבוֹי – אֵינוֹ “סָעִיר”:
לֹא קַל לְהַסְעִירוֹ.
חֲלוֹם־לִבּוֹ נִהְיֶה זָעִיר –
וְאֹפִי עַז אוֹזֵל.
מָתַי יָשׁוּב לִהְיוֹת צָעִיר –
סָעִיר, לַעֲזָאזֵל?
* * * * *
לֹא רַק גְּבָרִים מְסֻגָּלִים
לְמַעֲשִׂים מִסּוּג אַלִּים:
בִּישׁ־גַּד פְּלוֹנִי הִכְעִיס פְּלוֹנִית
וְנִזְדַּקֵּק לְאִסְפְּלָנִית.
* * * * *
הַיּוֹם עֻטְּרוּ זוֹכֵי־פִּרְסוּם;
מָחָר יִצְרַח הָמוֹן: “דִּרְסוּם!”
הַיּוֹם חָשׁוּק, מָחָר חָשׁוּךְ;
הַיּוֹם נָשׁוּק, מָחָר נָשׁוּךְ.
* * * * *
בְּבוֹא יוֹבֵל לַ“מְיֻבָּל”,
כַּשֶּׂה לְשֶׁבַח הוּא מוּבָל.
אֶתְמוֹל “יִבְּלוּ” אֶת הַסּוֹפֵר;
מָחָר – יִבְּלוּ פִּרְחֵי־הַזֵּר.
קַמְצָן שָׁלַח לַ“מְיֻבָּל”
מִכְתַּב־בְּרָכָה לֹא־מְבֻיָּל.
* * * * *
“דּוֹר־שִׁמָּמוֹן!” – זָעַק פַּיְטָן.
“דּוֹרְשִׁים מָמוֹן?” – נִבְהַל קַמְצָן.
“אֶשְׂנָא דוֹר־שָׁוְא!” – הִרְעִים פַּיְטָן.
“אֶשְׂנָא דוֹרְשָׁיו!” – הִסְכִּים קַמְצָן.
* * * * *
מַרְצֶה בְּכֶנֶס רְצִינִי
דִבֵּר בְּאֹפֶן לֵצָנִי.
אָכֵן, קָרָה שֶׁגַּם הַיּוֹ"ר
הָיָה אָדָם חוֹבֵב־הוּמוֹר.
אָמַר: "הַכֶּנֶס מְלֻצֶּה
מֵהַלְצָאָה שֶׁלְּךָ, מַלְצֶה!"
* * * * *
חַיָּה, אֲחוֹת הַלֵּץ חַיִּים –
יְצוּר פִּרְאִי, מָלֵא חַיִּים;
הִגְדִּיר אָחִיהָ אֶת אָפְיָהּ:
“חַיָּה – חַיָּה מְאֹד חַיָּה”.
* * * * *
זוֹלֵל וְעֶלֶם מְאֹהָב
לְנִשְׁפִּיָּה הָלְכוּ יַחְדָּיו.
הָיְתָה שָׁם גַּם אוֹתָה בַּת־חֵן –
אַךְ הִיא רָגְזָה עַל הַמִּסְכֵּן.
לָהוּט אַחַר תַּעֲנוּגוֹת,
הַלַּקְקָן “טָעַן” עוּגוֹת – וְהָאוֹהֵב תָּעָה נוּגוֹת
סְבִיב זוּג עֵינַיִם עֲנֻגּוֹת.
* * * * *
יֵשׁ לַנֹּעַר שְׁנֵי פָּנִים:
יֵשׁ פַּן־חוּץ וְיֵשׁ פַּן־פְּנִים.
כַּמּוּבָן, פַּן־פְּנִים – מֻצְפָּן,
וְאוּלָם פַּן־חוּץ – חֻצְפָּן.
לַיָּשֵׁן בָּעִיר שֶׁלָּנוּ
אֵין כָּל פַּחַד לְאַחֵר:
עִם־זְרִיחָה מַקְפִּיץ כֻּלָּנוּ
הַשָּׁאוֹן־הַמְעוֹרֵר
* * * * *
יֵשׁ לִגְבּוֹת תְּרוּמוֹת כְּסִילִים
רַק עִם גְּמַר הַמִּפְעָלִים:
מִטִּפֵּשׁ קָשֶׁה לִדְרוֹשׁ
שֶׁיִּתֵּן תְּרוּמָה מֵרֹאשׁ.
* * * * *
יֵשׁ מַחְלֹקֶת מְבֻלְבֶּלֶת
בְּעִנְיַן רִפּוּי נַזֶּלֶת.
אִישׁ אֶחָד מַמְלִיץ: “שְׁתוּ יוֹד!”
אִיש אַחֵר אוֹמֵר: “שְׁטֻיּוֹת!”
* * * * *
בְּקוֹנְצֶרְט מַר מַלְחִי נָם:
הַשִּׁירִים – קָמַל חִנָּם.
סָח מַר מַלְחִי: "מַלְחִינָם,
בִּמְחִילָה, עָמַל חִנָּם".
* * * * *
הַשִּׂמְחָה אֵינָהּ נִזְקֶקֶת
לְהֶכְשֵׁר “סִבָּה מַסְפֶּקֶת”;
לֹא דְרוּשָׁה לָהּ הִסְתַּמְּכוּת:
מַסְפִּיקָה לָהּ… הִשְׂתַּמְּחוּת.
* * * * *
מֻעֲמָד מַחְזִיק שָׁעוֹן –
וְלִבּוֹ דוֹפֵק בְּאוֹן;
וְהַשְּׁנַיִם יְתַקְתֵּקוּ:
“תִּיק־אוֹ־תֵּיקוּ”, “תִּיק־אוֹ־תֵּיקוּ”.
* * * * *
בּוּר אֶחָד בִּקֵּשׁ לִלְמוֹד:
מַהוּ פֵּשֶׁר “זֹאת וְעוֹד”?
וְעָנָה לוֹ הַלֵּצָן:
“פּוֹלִיגַמְיָה, כַּמּוּבָן”.
* * * * *
מַה קּוֹרֶה אִם חֲסֵרִים
לִבְנוֹת־חֶמֶד בַּחוּרִים?
אָז קוֹרְעוֹת הַ“חֲתִיכוֹת”
“חֲתִיכִים” לַחֲתִיכוֹת.
* * * * *
יְדִידִי הֶחְלִיט מִכְּבָר
שֶׁיִּרְכּוֹש חַוָּה בַּכְּפָר.
אַךְ מוֹנְעִים אוֹתוֹ מִכָּךְ.
מִי? חַוָּה שֶׁלּוֹ בַּכְּרַךְ.
* * * * *
אָמַר בְּן־עִיר כִּי בַּכְּפָרִים
רַבִּים הֵם בְּעָרִים;
עָנָה בֶּן־כְּפָר כִּי בֶּעָרִים
רַבִּים מְאֹד כּוֹפְרִים.
* * * * *
גַּם בְּאָדָם כִּבְגוּף אַחֵר
חֹק פִיסִיקָה שׁוֹלֵט:
כָּל שֶׁהַחֹם גָּדוֹל יוֹתֵר –
יוֹתֵר הוּא מִתְפַּשֵּׁט.
* * * * *
בְּתַסְרִיטָיו שֶׁל שַׂר־שֵׁנָה
נִרְאֶה כָּל גוּף וָצֶלֶם
בְּאַסְפַּקְלַרְיָה מְשֻׁנָּה:
עִרְבּוּב חֲלוֹם וְ“חֶלֶם”.
* * * * *
לְבַחוּרֹנֶת “יְרֻקָּה”
תַּסְפִּיק הִתְפָּעֲלוּת;
לָרַוָּקָה הַוָּתִיקָה
דְּרוּשָׁה “הִתְבַּעֲלוּת”.
* * * * *
סִפֵּר עוֹלֶה" "בְּעִסּוּקִי
הֲרֵינִי חַשְׁמַלַּאי –
אַךְ בְּכִיסִי וְאַרְנָקִי
אֵינֶנִּי חָשׁ מְלַאי.
* * * * *
מְכוֹנוֹת בִּמְלַאכְתָּן
דּוֹרְשׁוֹת שֶׁמֶן־סִיכָה –
וּמַשָּׂא־וּמַתָּן
דּוֹרֵשׁ שֶׁמֶן־שִׂיחָה.
* * * * *
רַכְלָנִית – הִיא אִשָּׁה
יְדוּעָה בַּדִּבּוּר
עַל־אוֹדוֹת כָּל "אִשָּׁה
יְדוּעָה בַּצִּבּוּר".
* * * * *
רְכִילוּת “מִי עִם מִי”
בְּשִׂיחוֹת מַכָּרִים –
זֶה “שִׁדְכּוּן עֲמָמִי”
לְזוּגוֹת צְעִירִים.
* * * * *
מְחֻסְּרֵי הַתַּרְבּוּת
בְּרֻבָּם נִלְהָבִים
לְעִנְיַן הִתְרַבּוּת:
הֵם פָּרִים וְרָבִים.
דִּין שׁוֹנֶה בְּמִקְצָת
לְעַמֵּי־הַתַּרְבּוּת:
הֵם פָּרִים רַק מְעַט,
אַךְ רָבִים עַל כָּל שְׁטוּת!
* * * * *
מַה דָּרוּשׁ לוֹ לְאָדָם –
לֵהָנוֹת מִן הָעוֹלָם?
לְאִישׁ־עֵסֶק – כִּיס יַצִּיב.
לְשָׂכִיר – כִּסּוּי תַּקְצִיב.
לְעָנִי – אַךְ כְּסוּת אַחַת.
לְשַׁתְיָן – כּוֹסִית כַּדָּת.
לְעַסְקָן – כִּסֵּא בַּכְּנֶסֶת.
לְעַצְלָן – מַסְפֶּקֶת כֶּסֶת.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות