רקע
ברל כצנלסון
יחסה של תנוּעת הפּוֹעלים אל הדת
mנחלת הכלל [?]
aמאמרים ומסות
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: מפלגת פועלי ארץ-ישראל (דפוס דבר); תש"ז

לא אכחד מכּם שיש דבר־מה מוּזר בּעצם הבּירוּר הזה על יחסה של תנוּעת הפּוֹעלים לדת ולשוֹמרי הדת. שאלה זו כּשלעצמה יכוֹלה להיוֹת חשוּבה מאד, אך ספק גדוֹל אם טבעי הוא שנסיח את דעתנוּ מכּמה דברים אחרים ונטפל בּה.

בּרצוֹני לברר את התנהגוּת השכוּנה משלוֹש בּחינוֹת: 1. מהבֹחינה הפרינציפּיוֹנית, כיצד מתיחסת התנוּעה לדת, למלחמה בּדת ובעד הדת? 2. ערכּה הפּוֹליטי של הדת בּמציאוּתנוּ אנוּ; 3. כיצד נהגה השכוּנה בשאלה הזאת מבּחינה הסתדרוּתית?

אתחיל מהבּחינה הפּרינציפּיוֹנית. האם הסוֹציאליזם – אידיאל שחרוּר העוֹבד – מחייב את הדת, הוא סבלן לדת אוֹ מתנגד לדת? האם זאת תנוּעה של אמוּנה או של כּפירה? לא סוֹד הוא שהיוּ וישנן תנוּעות סוֹציאליסטיוֹת החוֹשבוֹת שהסוֹציאליזם צריך להתבּסס על שיטוֹת פּילוסופיוֹת השוֹללוֹת את הדת. הקוֹמוניזם נוֹקט בּשיטה הזאת. המימרה: “הדת – אוֹפּיוּם בשביל המוֹני העם”, נכנסה לעשׂרת הדיבּרות של הקוֹמוּניזם. מי שיתבּוֹנן להיסטוֹריה של הסוֹציאליזם ידע שבּסוציאליזם נלחמוּ שתי תפיסוֹת: אחת שראתה בּסוֹציאליזם כּנסיה חדשה, יצירת דת חדשה, המאַחדת את כּל הנכסים הרעיוֹניים של שחרוּר העוֹבד עם השאיפה לשחרוּר הפּרט וקוֹשרת את החיים הפּוליטיים עם תפיסה דתית. דתיוּת אינה אוֹמרת דוקא אמוּנה בּאלוֹהים; גם בּשלילת האמוּנה יכולה להיוֹת דתיוּת, גם בּכּפירה יש משוּם קביעת יחס מסוּים לעוֹלם, לקוֹסמוֹס. בּתקוּפת נעוּריו של הסוֹציאליזם היתה חזקה מאד בּקרבּוֹ הנטיה הזאת. אז חשבו, למשל שדַרוין הוּא המלה האחרונה של המדע. כשיצא הסוֹציאליזם מגדר של כּת מבשׂרים – נקבּע פּרינציפּ אחר להערכת הבּעיה הזאת. בּמקוֹם שחשבוּ מקוֹדם שהסוֹציאליזם והמלחמה בּדת זה היינוּ הך – קבעוּ לפני כּארבּעים שנה (בּפּרוֹגרמה האֶרפוּרטית) שהדת היא ענינוֹ של הפּרט. יתכן שהיוּ אנשים שחשבוּ אחרת ושקיבּלוּ את הפּרנציפּ הזה בּתוֹר טכסיס. אוּלם מבּחינה אידאוֹלוֹגית השתחרר הסוֹציאליזם משאלה זוֹ. אזכּיר דוּגמאוֹת אחדות: דֶבס, פּאר התנוּעה הסוֹציאליסטית האמריקאית וראש מנהיגיה, אשר הלך בּימי המלחמה לבית־הסוֹהר – היה נוֹצרי מאמין. הוא הדין לגבּי לנסבּוּרי, מנהיג האגף השׂמאלי בּתנוּעת הפּוֹעלים האנגלית. גם בּארץ ישנם כּאלה ואיני מתיחס אליהם בּלגלוּג. גם עצם בּירוּר השאלה הזאת איננוּ בּגדר של לגלוּג. לפני כּשבע־שמוֹנה שנים פּירסם אוֹטוֹ בוֹּיאֶר מַחבּרת על הדת. אין זה מקרה שהוא היה נאלץ לקבּוֹע יחס לשאלה זוֹ. יש כּאן צד פּוֹליטי חשוּב. אם תנוּעת הפּוֹעלים רוֹצה להבּיע את מחשבת האדם בּתקוּפה מסוּימת, אם אין היא רוֹצה להפוֹך את הסוֹציאליזם לדוֹגמה חדשה, אם רוֹצים לשמוֹר על הכּוֹח המחדש של הסוֹציאליזם – אסוּר לקשוֹר אותו לשיטה פּילוסופית מסוּימת. את הצוֹרך של מעמד הפּוֹעלים להקים לעצמוֹ משטר כּלכּלי חדש – אין לקשוֹר עם תפיסה סוּבּיֶקטיבית שלנוּ. השאיפה של כּמה מגדוֹלי הסוֹציאליזם להפוֹך אוֹתנוּ לכנסיה עם רבּנים ופוֹסקים – הזיקה בּהרבּה מאד לסוציאליזם. לא רק הפסד תיאוֹרטי היה בּזה כי אם גם הפסד פּוֹליטי גדוֹל. אם נחפּשׂ את סיבּוֹת הכּישלוֹן של הסוֹציאליזם האוֹסטרי – ניוָכח שענין הדת תפס בּו מקוֹם לא קטן. אוסטריה היא מדינה קתוֹלית. האִכּר האוֹסטרי נאמן לדת. תנוּעת הפּוֹעלים הפחידה אוֹתוֹ בּשני דברים: 1. בּתאוֹריה של קוֹנצנטרציה של ההוֹן, בּפּרוֹגנוֹזה שהאִכּר יצטרך לעזוֹב את המשק שלוֹ ויהא נידוֹן לאבדוֹן; 2. בּזה שתנוּעת הפֹּוֹעלים נלחמת בּדת. כּך האמינה תנוּעת הפּוֹעלים וכך הסבּיר הכּוֹמר לאִכּר. על ידי כּך נוֹצרה תהוֹם בין שני המעמדוּת. ומכּיון שהבינוּ שיש סכּנה בּתפיסה זו, התחילוּ בּיצירת פּרוֹגרמה אַגררית חדשה ובקביעת יחס לדת. נוֹצר “איגוּד של סוֹציאליסטים דתיים”. המנהיגים בעצמם לא שינוּ את יחסם, אולם הבינוּ שהסוציאליזם הרוֹצה לנַצח אין להכניס אוֹתוֹ למיטת־סדוֹם. אך הבינוּ בּאיחוּר זמן ולא הבנה מלאה. המסוֹרת הישנה חיתה עוד. המוֹני המפלגה לא תפסוּ את השינוּי.

נזכּר אני בּקוֹנפרנציה של האינטרנַציוֹנל בּוינה. כּולם בּכו על האסוֹן הזה שבּמשך עשׂרוֹת בּשנים הזניחוּ את הפּרוֹבלימה של האִכּר.

נעביר את זה לעינינינו אנוּ. לסוֹציאליזם היהוּדי מסוֹרת משלוֹ, מסוּרת אֶפּיקוֹרסית. הוא היה דוֹר שני להשׂכּלה. למשׂכּיל היהוּדי מדוֹרוֹ של י. ל. גוֹרדוֹן היה דרך־ארץ בּפני כּפתוֹרי־נחוֹשת של כל פּקיד רוּסי, אשר ראה בּוֹ סמל התרבוּת. הוּא העריץ את השׂפה הרוּסית, כּיבּד תוֹאר וקוֹקַרדה. בשבילוֹ זה היה העוֹלם החדש. הסוֹציאליזם היהוּדי ירש את היחס הזה מההשׂכּלה, הסוֹציאליזם הרוּסי אשר צמח מחוּגי האינטליגנציה והאצילים – העריץ דוקא את האִכּר הפשוּט. לא כּן אצלנוּ. קוֹדם כּל בּרח הסוֹציאליסט היהוּדי מעמוֹ (היוֹצאים מן הכלל הם מענינים מאד. מהבּיאוֹגרפיה של ליבּרמן תראוּ שהיו לוֹ מוּשׂגים אחרים. הוא אהב את העם ואת הקבּצנים. גם אז"ר, שהיוּ האם לארגן האם לארגן ־הישיבה יצמח הסוֹציאליסט העברי). לסוֹציאליזם היהוּדי היה חוֹסר הערכה לקניני העם. צריך לאמוֹר את האמת: התנוּעה שלנוּ, שהיא דוֹר שני אוֹ שלישי לסוֹציאליזם היהוּדי, השתחררה מהרבּה מוּשׂגים טיפּשים, אוּלם מבּחינת היחס הפּנימי דוֹגלת היא עדיין בּדעה הקדוּמה שהאֶפּיקוֹרסוּת היא חלק אינטגרלי של הסוֹציאליזם. מכיון שהסוֹציאליזם שלנוּ איננוּ של נייר, אלא ממשי, מוכרחים אנוּ לעשוֹת רביזיה למוּשׂגים האלה. גם מי שסבל באוֹפן פּרטי מקנאוּת דתית צריך לעשוֹת את הרביזיה הזאת.

אשאל: מה לעשׂוֹת? האם לאַרגן את היהוּדי התימני על יסוֹד אֶפּיקוֹרסוּת, אוֹ לדרוֹש ממנוּ רק נאמנוּת למעמד הפּוֹעלים? מתוֹך נאמנוּת לעניני הפועלים נצטרך לעזוֹב את הדעה האֶפּיקוֹרסית. הייתי בּמוּנקץ' בּחצר של הרבּי. ראיתי בּחוּרי “הפּוֹעל המזרחי”, פּוֹעלים טוֹבים וחלוּצים נאמנים – אוּלם שוֹמרי דת. אוֹתוּ דבר בּפּוֹלין. אנוּ עוֹמדים לפני גל של פּוֹעלים כאלה העוֹמדים לבוֹא ולחיוֹת חיי עבוֹדה. האם נגיד להם: קוֹדם כּל עליכם להשתמד לדת־הכּפירה שלנוּ? ימָצאוּ בּודאי סוֹציליסטים טוֹבים אשר יגידו להם כּך. אני חוֹשב את אלה לבוֹגדים בּאינטרסים של הפּוֹעלים. נאמנוּת למעמד הפּוֹעלים – פּירוּשה להתגבּר על כּל הניגוּדים האחרים, וּלשלם מחיר עבוּר הויתוּר הזה. יתוֹאר שבּתנוּעתנוּ יהיוּ צמחוֹנים, אוּלם אם הם יבוֹאוּ ויגידוּ שאי אפשר להם לחיוֹת יחד עם פּוֹעלים אוֹכלי בּשׂר – הרי האידיאה הפּרוֹגרסיבית שלהם נהפכת לריאַקציוֹנית.

יש גם שאלה פּוֹליטית גדוֹלה בּיהדוּת. נוֹח לתאר את היהדוּת בּתוֹר חלל ריק. אז אפשר ללכת בּלי קוֹשי. יש לזה צלצוּל רדיקלי מאד. אבל צריך לדעת שאנחנוּ ההוֹלכים לבנוֹת ארץ, לא רק על ידי עבודה שׂכירה, אלא בּדרכים המחייבים את עזרת העם והתאַמצוּתוֹ, האם לא צריכה להיוֹת הפּוֹליטיקה שלנוּ מכוּונת למַכּסימוּם של ריכּוּז? מלחמה נגד הפּועל היתה תמיד בציוֹנוּת. לפני 25 שנה כּתב וילקנסקי על הקטיגוֹריה הכּללית. עוֹד לפני זה, בּאחד הקוֹנגרסים הציוֹניים, צעקוּ: “הלאה הסוֹציאליסטים!” בּראשית בּנין העם יש מחלוֹקת על דרכי הבּנין. כּל קניית קרקע קוֹבעת עובדה היסטוֹרית. כּל חלוּקה של סרטיפיקטים היא חשוּבה מאד, היא קוֹבעת את עתיד הישוּב. תמיד יהיוּ אלמנטים שיראוּ את עצמם מקוּפּחים על ידינוּ. תהיינה מלחמוֹת קשוֹת סוֹציאליוֹת. אני שוֹאל: האם אנוּ מעוּנינים לסַבּך את המלחמוֹת הפּוֹליטיוֹת במלחמוֹת דתיוֹת? יש תקוּפוֹת שמלחמוֹת תרבּוּת הן חשּובוֹת. אינני מזלזל בּזה, אוּלם בּתקוּפתנוּ כּיוֹם, כּשהפּוֹעל מעוּנין לרכּז מסביבוֹ את המַכּסימוּם של העם – הרי מבּחינת האינטרס של הפּוֹעל אין רשוּת להוֹציא את המרץ שלוֹ למלחמה בּדת. יש דברים שאי אפשר לוַתר עליהם בּשוּם אופן. אנחנו מאמינים בּחוֹפש האדם ובחוֹפש השקפתוֹ, לכל צביעוּת אנו מחוּיבים להשיב מלחמה, אבל אין לנו כל רשוּת לסבּך את המלחמה הסוֹציאליסטית על ידי התנקשוּת בּסדרים הלאוּמיים המקוּבּלים.

אינני אוֹמר שנוַתר על חוֹפש המַצפּוּן, אוּלם יש חוֹבה של חשבּוֹן ושיקוּל־דעת. צריך לשקוֹל כּל דבר לחוּד. אם מי שהוּא ירצה להתאים את החיים שלנוּ להשקפוֹתיו – אגיד שזה בּלתי אפשרי. אבל אם יגידו לי שבּגללוֹ נצטרך לנהוג בּנימוּס ידוּע – אקבּל את זה.

זכוּת גדוֹלה היא לתנוּעת הפּוֹעלים בּארץ שהיא לא ידעה מה זאת צביעוּת. אם לנשף בּאנגליה הוֹלכים בסמוֹקינג, אין איש עוֹשה מזה שאלה של מצפּוּן. אתם יוֹדעים את ענין הכּוֹבעים בּהלוָיוֹת בּוַרשה. אילו היה קיים בּאנגליה מנהג שלא אוֹכלים דבר מסוּים – לא היה עוֹלה על דעת קבוּצת חברים לפתוֹח שם מטבּח שבּוֹ יאכילוּ את הדבר הזה. אנחנו הפכנו למלחמת־קוֹדש שאלת בּשׂר־טריפה בּמטבּחי הפּוֹעלים.

אם תשאלוּ אוֹתי מה אני רוֹצה: קוּפּת־חוֹלים סוֹציאליסטית בּלי “הפּוֹעל המזרחי” עם מטבח טריפה, או מטבּח כּשר עם “הפּוֹעל המזרחי”, אבחר בשיתוּף עם “הפּוֹעל המזרחי”, יש חשבּוֹן רוַח והפסד סוֹציאליסטי.

ועכשיו השאלוֹת הקוֹנקרטיוֹת: מה הן זכוּיוֹת החברים בשכוּנה? באיזוֹ מידה יכוֹלה השכוּנה להתווֹת דרך לפּרט? אנו סוֹציאליסטים, זאת אוּמרת, שהרוֹב יכוֹל להחליט כּמה דברים. אבל אם הרוֹב יחליט אם יש אלוֹהים אוֹ לא – לא אקבּל את זה. אם יחליט, אם מוּתר להתפּלל אוֹ לא – לא אקבּל. יש כּל מיני סייגים לבחירת חברים, אבל יש דברים שהם מחוּץ להתערבוּת, ואם יתערבוּ בּזה הרי תהיה זאת תפיסה ריאַקציוֹנית. אם בשכוּנה היוּ חברים, מיעוּט גדוֹל אוֹ קטן, שרצוּ לבנות בּית־כּנסת והשכוּנה חשבה שהיא יכוֹלה להגיד לא – היא טעתה קוֹדם כּל טעוּת פּרינציפּיוֹנית מבּחינה סוֹציאליסטית. זאת תהיה פּשיטת־רגל של הסוֹציאליזם – אם תיעשׂה אוּניפוֹרמציה של הדעוֹת והרעיוֹנוֹת.


המלצות קוראים
תגיות