לַבַּטָּלָה – נִתַּן, רֵעִי,

לִמְצוֹא פִּתְרוֹן מַהֵר:

יֵשׁ לְרַכֵּז גְּבָרִים עַל אִי,

נָשִׁים – עַל אִי אַחֵר;

אָז הַנָּשִׁים וְהַגְּבָרִים

יֵצְאוּ כֻּלָּם לִבְנוֹת…"

– “לִבְנוֹת בָּתֵּי־הַמְּגוּרִים?”

– “לֹא, יְדִידִי – סְפִינוֹת!”

*

בִּשְׁבִיל עַצְלָן, חֲסִיד שְׁבִיתָה

בְּכָל יְמוֹת הַיֶּרַח,

חָבִיב הוּא עֹנֶשׁ־הַמִּטָּה

מֵעֲבוֹדַת־הַפֶּרֶךְ.

*

עַצְלָן סָבוּר כִּי אַב־כָּל־חַי

חַיָּב לוֹ דְמֵי־מִחְיָה –

אַךְ הַמִּסְכֵּן עָצֵל מִדַּי

בִּשְׁבִיל טִרְחַת־גְּבִיָּה.

*

“אָסוּר לִדְחוֹת לְיוֹם־מָחָר” –

אָמַר חוֹבֵק־יָדַיִם –

"כָּל עֲבוֹדָה, אֲשֶׁר אֶפְשָׁר

לִדְחוֹת לְמָחְרָתַיִם".

*

אַחֲרִיתָם שֶׁל פְּעִילִים

הִיא אֲפִיסַת־כֹּחוֹת;

אַחֲרִיתָם שֶׁל מִתְבַּטְּלִים

הִיא אֲפִיסַת־מֹחוֹת.

*

מַגְדִּיר מֻשַּׂג הָאַבְטָלָה –

רָאוּי לוֹ לֹא לִשְׁכּוֹחַ –

כִּי בְּגֻלְגֹּלֶת רְגִילָה –

מִלְיוֹן תָּאִים־שֶׁל־מֹחַ.

*

מִסְפַּר חוֹמְדֵי טִרְחָה קָשָׁה

דַּי רַב הוּא, יְדִידִים.

רוֹצִים דֻּגְמָא? בְּבַקָּשָׁה:

אִגוּד מַעֲבִידִים.

*

“מָחָר” הֲרֵיהוּ מְפֻרְסַם

כְּיוֹם פּוֹרֶה מְאֹד:

בּוֹ עַצְלָנֵי־עוֹלָם כֻּלָּם

“יַתְחִילוּ” לַעֲבוֹד!

*

גַּם עֲבוֹדָה מְאֹד קַלָּה

נִהְיֵית סִיּוּט אָיֹם,

אִם הִיא מִפְּנֵי הַבַּטָּלָה

נִדְחֵית מִיּוֹם לְיוֹם.

*

הַמְפַגֵּר נוֹהֵג לְבְכּוֹת

עַל עֲבוֹדָה רַבָּה –

כִּי עֲבוֹדָה שֶׁל שְתֵּי שָׁעוֹת

עוֹשֶׂה הוּא בְּאַרְבַּע.

*

מִי שֶׁאוֹזְלוֹת לוֹ סְחוֹרוֹתָיו –

מוֹכְרָן בִּמְחִיר מֻגְדָּל;

מִי שֶׁאוֹזְלִים לוֹ כֹּחוֹתָיו –

מוֹכְרָם בִּמְחִיר מוּזָל.

*

הַמְקַוֶּה לִמְצוֹא לוֹ זְמַן

הוּא אוֹפְּטִימִיסְט קַל־רֹאשׁ:

הַזְמַן לְפֹעַל נֶאֱמָן

חַיָּב אָדָם לִכְבּוֹשׁ.

*

אַל תִּתְיָאֵשׁ מִנִּסָּיוֹן

כָּל עוֹד יָדְךָ פּוֹעֶלֶת:

יֵשׁ וּמַפְתֵּחַ אַחֲרוֹן

פּוֹתֵחַ אֶת הַדֶּלֶת.

*

עֲשׂוּ – כָּל עוֹד לֹא מְאֻחָר,

כָּל עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל:

אַל תִּשְׁכְּחוּ־נָא כִּי מָחָר

הַיּוֹם יִהְיֶה אֶתְמוֹל.

*

בְּדוֹר תַּחְרוּת וּמְרוּצִים

הכְרַח לִבְנֵי־אָדָם

לֹא לַעֲמוֹד, אִם הֵם רוֹצִים

לִשְׁמוֹר מַעֲמָדָם

*

עַצְלוּת – קָשֶׁה לְהַרְקִידָהּ

בְּתֹף וּמְצִלְתַּיִם:

כִּי גַם רִקּוּד הוּא עֲבוֹדָה

לְאִישׁ־הָעֲצַלְתַּיִם.

*

“הֲיִתָּכֵן?” – קָרְאָה קוֹנָה:

“מֵאָה פְּרוּטוֹת – בֵּיצָה קְטַנָּה?”

עָנָה לָהּ בַּעַל־הַמַּכֹּלֶת:

"זִכְרִי, גְּבִרְתִּי הַנִּכְבָּדָה,

כִּי הַבֵּיצָה לַתַּרְנְגֹלֶת –

זֶה יוֹם שָׁלֵם שֶׁל עֲבוֹדָה!"

*

הָעַצְלָן בּוֹלֵשׁ בְּלוּחַ –

שֶׁמָּא יֵשׁ בּוֹ חַג שָׁכוּחַ.

*

לַבַּטְלָן מַעֲשִׂיָּה

עֲדִיפָה מֵעֲשִׂיָּה.

*

סוֹף קַמְצָן – תַּשְׁלוּם־כִּפְלַיִם,

סוֹף עַצְלָן – כִּתוּת־רַגְלַיִם.

*

שְׂנוּאָתָה שֶׁל עַצְלָנוּת –

עֲבוֹדָה בְּקַבְּלָנוּת.

*

בַּטָּלָה אֵינָהּ מָנוֹחַ:

הִיא – עִנּוּי לְגוּף וָמֹחַ.

*

הָעַצְלָן הַמְפַגֵּר –

יַקְדִּימֶנוּ גַם חִגֵר.

*

אִם שׁוֹבֶתֵת יְמִינֶךָ,

חִישׁ תִּשְׁבּתְנָה גַם שִׁנֶּיךָ.

*

הַמַּרְבֶּה לְהִשְׁתַּכֵּר

לֹא יַרְבֶּה לְהִשְׂתַּכֵּר.

*

לְעַצְלָן יֵשׁ זְמַן בְּגֹדֶשׁ:

יֵשׁ שְלֹשִׁים “מָחָר” בְּחֹדֶשׁ.

*

הַפַּחְזָן הַמְמַהֵר –

אָץ וְרָץ… וּמְאַחֵר.

*

מְהִירָה מְלֶאכֶת־חֶפֶז –

וְאוּלָם עֶרְכָּה הוּא אֶפֶס.

*

פַּחְזָנִים הִנָּם טוֹבִים

רַק לִסְפּוֹרְט שֶׁל צֵיד־זְבוּבִים.

*

אִם בְּרֹגֶז, אִם בְּנַחַת –

רָץ הַחוּט אַחַר הַמַּחַט.

*

סוּס כּוֹעֵס עַל עֲגָלָה,

אַךְ מֻכְרָח לְגַלְגְּלָהּ.

*

אִם כַּפְתוֹר רִאשׁוֹן בִּלְבַּלְתָּ –

רְכִיסָה כֻּלָּהּ קִלְקַלְתָּ.

*

בְּבֵיתוּ שֶׁל הַקַּדָּר

סוֹעֲדִים מִכְּלִי נִשְׁבָּר.

*

“אַתָּה זָקוּק לַהֲלִיכָה!” –

פָּסַק רוֹפֵא חָדִישׁ.

“מַהוּ, אַגַּב, מִקְצוֹעֲךָ?”

“דַּוָּר” – עָנָה הָאִישׁ.

*

“הַסְבֵּר לִי, מָה הַהִגָּיוֹן?” –

תָּמַה הַמַּעֲסִיק:

"אַתָּה, חֲסַר־הַנִּסָּיוֹן,

תוֹבֵעַ שְׂכַר־וָתִיק?"

– "הַהִגָּיוֹן פָּשׁוּט מְאֹד:

בְּלִי נִסָּיוֹן מַסְפִּיק

הֲרֵי קָשֶׁה לִי לַעֲבוֹד

יוֹתֵר מִלַּוָּתִיק!"

*

פּוֹעֵל פָּנָה לַמַּעֲבִיד:

"הַגְדֵּל, בְּבַקָּשָׁה,

אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי לִזְמַן־עָתִיד:

נָשָׂאתִי לִי אִשָּׁה".

הַ“בּוֹס” הַלֵּץ מִיָּד עָנָה:

"בָּחוּר, הֲלֹא תֵּדַע:

אֵינִי אַחְרַאי לִתְאוּנָה

מִחוּץ לָעֲבוֹדָה!"

*

חִירוּרְג קִבֵּל חֶשְׁבּוֹן־גַרַז'

עַל תִּקּוּנִים – וְהִתְרַתֵּחַ:

"אַתָּה מֵעֵז לִדְרוֹשׁ בַּרְנַשׁ,

יוֹתֵר שָׂכָר מִמְּנַתֵּחַ?"

הָאִישׁ חִיֵּךְ: "חִירוּרְג עוֹבֵד

עַל דְּגָם־בְּרֵאשִׁית לְלֹא כָּל שֹׁנִי –

וּרְאֵה כָּמָּה דְגָמִים לוֹמֵד

שָׁנָה־שָׁנָה חִירוּרְג כָּמוֹנִי!"

*

חָרוּץ טוֹעֵן מַשָּׂא גָדוּשׁ;

עַצְלָן טוֹעֵן… כִּי הוּא חָלוּשׁ.

*

עצְלָן יוֹשֵׁב בְּבַיִת חַם –

אִם הֶחָרוּץ מֵבִיא פֶּחָם.

*

יְשַׁן עַצְלָן, וּשְׂרֹף זְמַנְּךָ:

אַתָּה יָשֵׁן עַל חֶשְׁבּוֹנְךָ!

*

עַצְלוּת שׁוֹאֶלֶת: “מָה עוֹשִׂים?”

עוֹנֶה לָהּ מֶרֶץ: “מַעֲשִׂים!”

*

יֵשׁ “לֶחֶם־בַּר”, יֵשׁ “לֶחֶם חַי” –

אַך לֹא תִּמְצָא שׁוּם “לֶחֶם־שַּׁי”.

*

הָאֶצְבָּעוֹת בִּזְמַן קַדְמוֹן

הָיוּ לְאִישׁ – יְסוֹד חֶשְׁבּוֹן.

וְגַם כַּיּוֹם, בִּזְמַן חָדִישׁ,

יִמְנַע כָּל אִישׁ מִשְׁגֶּה מֵבִישׁ,

אִם יְבַסֵּס חֶשְׁבּוֹנוֹתָיו

רַק עַל חֲמֵש אֶצְבְּעוֹתָיו.

*

גַּם הַמְּלָאכָה הַחֲבִיבָה

נִהְיֵית לְעֹל, אִם הִיא – חוֹבָה.

*

אִישׁ לֹא יַקְרִיב בִּשְׁבִיל אָחִיו

מַה שֶּׁיַּקְרִיב בִּשְׁבִיל תַּחְבִּיב.

*

יְחִי תַּחְבִּיב! תַּחְבִּיבָנוּת

שׁוֹמֶרֶת אִישׁ מֵעַצְבָּנוּת –

אַךְ מֵעַצְבֶּנֶת, כְּמוּבָן,

אֶת מִי שֶׁדָּר עִם תַּחְבִּיבָן.

*

“מַהוּ מֵיטַב אַקְלִים־תֵּבֵל?”

– “אַקְלִים־מִטָּה” – עָנָה עָצֵל.

*

עַצְלוּת הוֹלֶכֶת כֹּה לְאַט

שֶׁרִישׁ מַדְבִּיק אוֹתָה מִיָּד.

*

גַּם בִּמְנוּחָה – לֹא טוֹב הֶפְרֵז:

חוֹבֵב כֻּרְסָה מַרְבֶּה כָּרֵס.

*

מַה שֵּׁם יָאֶה לַ“אֲצִילִים” –

אַרִיסְטוֹקְרַטִים עֲצֵלִים,

חוֹמְדֵי זְלִילָה וָיַיִן?

שֵׁם “עֲצֻלָּה” בְּ“עַיִן”.

*

אֵין אֲנָשִׁים כָּל־כָּך רוֹצִים

לִהְיוֹת כָּל בֹּקֶר חָרוּצִים;

אֶלָּא שֶאֵין הֵם יְכוֹלִים

לִהְיוֹת כָּל בֹּקֶר עֲצֵלִים.

*

אֲפִילוּ גְדוֹל־הַבַּטְלָנִים,

שֶלֹּא יֵדַע בְּשׁוּם פָּנִים,

אֵיךְ לְמַלֵּא יוֹם־פְּנַאי אֶחָד –

אַדִיר חֶפְצוֹ לִחְיוֹת לָעַד.

*

לֹא קַל נִסּוּחַ הַמְלָצָה

עַל אִישׁ מֻכָּר לְמֶחֱצָה –

אַךְ מַה מִּסְכֵּן הוּא הַכּוֹתֵב

אִם הַבַּרְנַשׁ מֻכָּר הֵיטֵב!

*

אִם תִּתְפַּטֵּר, הַ“שֶּׁף” יִכְתּוֹב

כְּתָב־הַמְלָצָה יָפֶה וָטוֹב:

הוּא יַעֲשֶׂה זֹאת מִשִּׂמְחָה

שֶׁהִתְפַּטֵּר סוֹף־סוֹף מִמְּךָ.

*

“מַעֲבִידֵנוּ – לֹא הָגוּן!”

– “נָכוֹן” – עָנָה פָּקִיד שָׁנוּן –

“אַךְ הוּא הוֹגֵן”. – “הוֹגֵן? כֵּיצַד?”

– “הוּא לֹא־הָגוּן לְכָל אֶחָד!”

*

גַּם אִם “לִשְׁנַיִם תִּקָּרֵעַ”

מִמַּאֲמַץ הַיְגִיעָה,

עוֹד יִרְטְנוּ עָלֶיךָ, רֵעַ:

“מַדּוֹעַ לֹא לְאַרְבָּעָה?”

*

סִמָּן פָּשׁוּט מוֹכִיחַ, אֶחָא,

כִּי אֵין לָצֵאת יְדֵי כֻּלָּם:

לְכָל אֲשֶׁר תַּפְנֶה פָּנֶיךָ,

גַּבְּךָ – כְּלַפֵּי חֲצִי־עוֹלָם.

*

לוּ שְׂכַר סַפָּר בְּעַד תִּסְפֹּרֶת

נִתַּן לְפִי מִסְפַּר מִלָּיו,

כִּשְׂכַר סוֹפֵר בְּעַד סִפֹּרֶת –

הָיָה כִּיסוֹ מָלֵא זָהָב.

*

"בַּקַּע עֲצֵי־הַהַסָּקָה

בִּמְקוֹם לֵישֵׁב בַּעֲצַלְתַּיִם –

וְהָעֵצִים שֶׁתְּבַקַע

יְחַמְּמוּךָ פַּעֲמַיִם!"

*

הָעֲבוֹדָה – תְּרוּפָה יָפָה

לְמַצַּב־רוּחַ מֶלַנְכוֹלִי:

אַך יֵשׁ חוֹשְׁבִים כִּי הַתְרוּפָה

רָעָה כִּפְלַיִם מִן הַחֹלִי.

*

– "כְּלוּם רוּת פֻּטְּרָה מִן הַמִּשְׂרָד

לְשֵׁם קִצּוּץ וָצֶנַע!"

– "מִטַּעֲמֵי בְּרִיאוּת בִּלְבַד:

הַבּוֹס “חוֹלֶה” מִמֶּנָּה!"

*

עַלְמָה בִּקְּשָׁה לְהִתְקַבֵּל

לַעֲבוֹדַת מִשְׂרָד.

“בַּמֶּה” – שָׁאַל הַמְנַהֵל –

“כָּשְׁרֵךְ הַמְיֻחָד?”

– “עִקַּר־כֹּחִי – כִּשְׁרוֹן־פִּתְרוֹן” –

עָנְתָה לוֹ בְּחִיוּךְ:

"רַבּוֹת קִבַּלְתִּי פְּרָס רִאשׁוֹן

בְּעַד תַּשְׁבֵּץ סָבוּךְ"

הָאִישׁ צָחַק בְּמְלוֹא־גָרוֹן:

"זֶה בְּאֱמֶת, נֶחְמָד –

אַךְ לָנוּ כָּאן דָּרוּשׁ כִּשְׁרוֹן

דַּוְקָא לִשְׁעוֹת מִשְׂרָד".

– “הוֹ, זֶה בְּסֵדֶר, אֲדוֹנִי!” –

הֵשִׁיבָה לוֹ מִיָּד:

"תָּמִיד טִפַּחְתִּי כִּשְׁרוֹנִי

דַּוְקָא בִּשְׁעוֹת מִשְׂרָד!"

"בּוֹס אָסַף אֶת הַפְּקִידוּת –

וְסִפֵּר חִדּוּד חָבוּט.

כָּל הַצֶּוֶת “הִתְפַּקַּע”

רַק אַחַת לֹא צָחֲקָה.

"מָה? – שָׁאַל הוּא מְאֻכְזָב:

“חוּשׁ־הוּמוֹר אוֹתָךְ עָזַב?”

– "לֹא! אֲנִי אוֹתְךָ עוֹזֶבֶת:

שׁוּב לִצְחוֹק אֵינִי חַיֶּבֶת!"

*

פְּלוֹנִי דִירֶקְטוֹר שֶׁל חֶבְרָה

בְּעִיר אֲמֶרִיקָאִית,

בִּקֵּשׁ מֵאֵת הַמַּזְכִּירָה

לָצֵאת עִמּוֹ לְקַיִט.

עָנְתָה בְּנַחַת הָרִיבָה

לַגֶּבֶר הַסְפּוֹרְטִיבִי:

"אֲנִי אָמְנָם מַכְשִׁיר־כְּתִיבָה –

אוּלָם לֹא פּוֹרְטַטִיבִי!"

*

תַּעֲבוֹד עַד כְּלוֹת־הַכֹּחַ –

יִקְרְאוּ לְךָ “אֱוִיל”;

תַּעֲבוֹד בְּקֶצֶב נוֹחַ –

יִקְרְאוּ לְךָ “טַפִּיל”.

*

אִם הִפְסַדְתָּ – יְכַנוּךָ

“שְׁלוּמִיאֵל” וְ“לֹא־יִצְלַח”

אִם הִרְוַחְתָּ – יַחְשְׁדוּךָ:

“סַחַר־מֶכֶר מְלֻכְלָךְ”.

*

שְׁתֵּי שִׁיטוֹת־רִפּוּי גַּם־יַחַד

פּוֹעֲלוֹת בְּהַצְלָחָה:

גְּבִיר נִרְפָּא בְּבֵית־מִרְקַחַת

וְאֶבְיוֹן – בְּבֵית־מְלָאכָה.

*

אֵיזֶה גִיל מֵאִישׁ תּוֹבַעַת

הַנְהָלַת מִפְעָל גָּדוֹל?

דַּי־זָקֵן בִּשְׁבִיל לָדַעַת,

דַּי־צָעִיר בִּשְׁבִיל לִפְעוֹל.

*

אֵין שָׁנָה – שִׁעוּר קָבוּעַ:

אִם נִמְדוֹד לְפִי תָּכְנָה,

שְׁנַת בַּטְלָן הִיא רַק שָׁבוּעַ,

שְׁנַת יוֹצֵר – עֶשְׂרִים שָׁנָה.

*

לְחָרוּץ וּבַעַל־מֶרֶץ

כָּל מָקוֹם – סִכּוּי חָדָשׁ;

וּבִשְׁבִיל עַצְלָן כָּל אֶרֶץ –

“אַכְזָבַת חָלָב וּדְבַשׁ”.

*

אַכְזָבוֹת בְּלֵב אֵיתָן שָׂא

וַחֲזוֹר לַמַּעֲשֶׂה.

בְּעִבְרִית יָאֶה לְ“שַׁאנְסָה”

הַנִּקּוּד “שֶאֲנַסֶּה!”

*

לֹא מִקְרֶה שֶׁבִּשְׂפָתֵנוּ

חֵץ־שָׁעוֹן נִקְרָא מָחוֹג:

שֶהֲרֵי בִּמְדִינָתֵנוּ

בְּכָל רֶגַע חַג נָחֹג.

*

הַחַמָּה מְאֹד כּוֹעֶסֶת

עַל בְּרִיָּה לֹא־מְנֻמֶּסֶת,

הַפּוֹגֶשֶׁת אֶת זִיוָהּ,

בְּלִי שׁוּם בֹּשֶׁת בִּשְׁכִיבָה.

*

מֶרֶץ טוֹב, אִם הוּא מֻפְרָע,

מְחַפֵּשׂ פֻּרְקָן בְּרָע:

אִם אֵינוֹ יוֹצֵא לַפֹּעַל,

הוּא עָלוּל “לָצֵאת לַגֹּעַל”.

*

בִּשְׁבִיל עַצְלָן, מִשְׂרָד – מָקוֹם

שֶׁבּוֹ הוּא לָן… בִּשְׁעוֹת הַיּוֹם.

*

שֻׁלְחָן עִם בְּלִיל שֶׁל נְיָרוֹת

הוּא סַל־אַשְׁפָּה עִם מְגֵרוֹת.

*

פָּקִיד אֵחֵר בְּיוֹם רִאשׁוֹן.

הִסְבִּיר: “אֵחַרְתִּי קְצָת לִישׁוֹן”.

הַמְנַהֵל תָּמַהּ: "וּבְכֵן,

גַּם בְּבֵיתְךָ אַתָּה יָשֵׁן?"

*

פָּקִיד חָדָשׁ בִּסְנִיף־מוֹסָד

גִּלָּה מַטְמוֹן־שָׁנִים:

גְּנִיזַת מֵאוֹת תִּיקֵי־מִשְׂרָד

בָּלִים וְנוֹשָׁנִים.

הוּא לֹא גָרַס מָסֹרֶת זוֹ –

לִשְׁמוֹר תִּיקִים בְּלִי סוֹף;

לָכֵן, בִּקֵּש מִמֶּרְכָּזוֹ

רְשׁוּת אוֹתָם לִשְׂרוֹף.

וְכֹה עָנְתָה הַמִנְהָלָה

בִּדְבַר אוֹתָם תִּיקִים:

"מֻתָּר לִשְׂרוֹף, אוּלָם תְּחִלָּה

עֲשׂוּ הֶעְתֵּקִים!"

*

“אִישׁ־סַחֶבֶת”, בְּיוּרוֹקְרַט

תַּכִּירוֹ בְּכָל מִשְׂרָד;

כִּי נִכָּר הוּא בְּכִסְאוֹ,

בְּכוֹסוֹ וּבְכַעֲסוֹ;

מִתְנַשֵּׂא עַל הַכִּסֵּא,

הוּא דוֹחֶה “מִצְוַת־עֲשֵׂה” –

וְכוֹעֵס עַל כָּל חוֹטֵא,

הַטּוֹרְדוֹ מִשְּׁתוֹת כּוֹס־תֵּה.

*