מי כמוך

אוֹתוֹת אֵל בְּמַעְשָׂיו נִצָּבוֹת,

גַּם הֵם כְּתוּבוֹת בַּנְּתִיבוֹת,

עַל כֵּן הֶאֱמִינוּ הַלְּבָבוֹת

לִשְׁנֵי הָאֹתוֹת הָאֵלֶה.

בִּבְלִי כְּלִי הַכֹּל חוֹלֵל,

בְּמוּצָק מְצוּק הַגַּלְגַּל מִתְגּוֹלֵל,

בְּכֵן יִלְאֶה הַפֶּה לְמַלֵּל

אֶת כָּל הַגְּדוֹלוֹת וְהַנּוֹרָאוֹת הָאֵלֶּה.

רוּחוֹ הַטּוֹב לִמְּדָנוּ,

כִּי לְהֵיטִיב לָנוּ הֶעֱמִידָנוּ,

וְלוּלֵי זֶה לֹא יְלָדָנוּ וְלֹא הֶרְאָנוּ אֶת כָּל אֵלֶּה.

הָאוֹר בְּרֵאשִׁית כֹּל בָּרָא,

וְאַחַר שָׁמַיִם וָאָרֶץ קָרָא,

וּמָלְאָה תְנוּבָה, וְאָמְרָה:

מִי יָלַד לִי אֶת אֵלֶּה?

מוֹשְׁלִים שְׁנַיִם עַל מִשְׁמָרוֹת

יָצַר, וְכוֹכָבִים עַל צוּרוֹת,

כִּי אָמַר: יְהִי מְאוֹרוֹת!

וַיִּהְיוּ כָל אֵלֶּה.

בַּיָּם חַיּוֹת וָעוֹף יְסָדָם,

וּבָאָרֶץ חַיּוֹת וּבְהֵמוֹת הוֹלִידָם,

לְהַכִּיר מַעֲשָׂיו לִבְנֵי אָדָם –

לֹא בָחַר יְיָ בָּאֵלֶּה.

רָאָה אֵל בְּעֹמֶק מַחְשַׁבְתּוֹ:

הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ

בְּשִׁשָּׁה, וַיְכַל מִכָּל מְלַאכְתּוֹ

בִּמְלוֹאת הַיָּמִים הָאֵלֶּה.

בָּנָה מִצֵּלַע אָדָם כִּרְצוֹנוֹ

עֵזֶר, וַיְבִיאָהּ אֶל הָאָדָם בִּגְאוֹנוֹ,

וַיָּשֶׂם שְׁנֵיהֶם בְּגַן עֶדְנוֹ

אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.

יִסְּרָם אֵל בְּמִצְוָה חֲדָשָׁה:

אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת קָשָׁה!

וַיִּשְׁאַל הַנָּחָשׁ אֶת הָאִשָּׁה,

וַתְּדַבֵּר אֵלָיו כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה.

מִלֵּל עָרוּם: ׳אֵלַי שְׁמָעוּ,

תֹּאכְלוּ מִן הָעֵץ – וְלֹא תִגְוָעוּ,

רַק טוֹב וָרַע תֵּדָעוּ –

מִי לֹא יָדַע בְּכָל אֵלֶּה?׳

׳אָדָם, לָמָּה חָטָאתָ לִי?׳

וַיַּעַן לֵאמֹר: ׳מַה מַּעֲלִי?

אֲשֶׁר נְתַתָּהּ נָתְנָה לִי,

וַתִּקְרֶאנָה אֹתִי כָאֵלֶּה.׳

׳יָעַצְתְּ רַע, חַוָּה, לְנַפְשֵׁךְ,

לָזֹאת תְּשׁוּקָתֵךְ אֶל אִישֵׁךְ,

יַעַן כּוֹנַנְתִּיךְ אֲנִי לְהַקְדִּישֵׁךְ –

וַתִּרְגְּזִי לִי בְּכָל אֵלֶּה.׳

רֵעַ מַשִּׂיא הָאִשָּׁה בְכַחֲשׁוֹ

פָּרַשׂ רִשְׁתּוֹ וְלָכַד נַפְשׁוֹ

עַל כֵּן יָחוּלוּ עַל רֹאשׁוֹ

כָּל הַקְּלָלוֹת הָאֵלֶּה:

׳עַל גְּחוֹנוֹ לֶכְתּוֹ וְעָפָר מַאֲכָלוֹ,

וְאֵיבַת זֶרַע אִישׁ הִשְׂכִּילוֹ,

וּקְלָלָה נִמְרֶצֶת יוֹסִיפוּ לוֹ

זָעוּם גֹּרַשׁ מִמְּקוֹם תִּפְאַרְתּוֹ,

וְאִכָּר וְרוֹעֶה יָצְאוּ בְמַתְכֻּנְתּוֹ

כִּי יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ –

וַתֵּלֶד אֶת אֵלֶּה.

רוֹעֶה – הִכָּהוּ אָח גֵּאֶה,

וַיֹּאמֶר חַי, הַכֹּל רוֹאֶה,

אֶל הַמַּכֶּה: ׳אָחִיךָ אֵי?

וּמָה הַמַּכּוֹת הָאֵלֶּה?׳

הוֹרֵג בְּזָדוֹן – שַׁדַּי הֶעֱצִיבוֹ,

לָנוּד וְלָנוּעַ בְּאֶרֶץ מוֹשָׁבוֹ,

לְרָעָתוֹ וּלְכַחְשׁוֹ קָמוּ בוֹ

כָּל הָאָלוֹת הָאֵלֶּה.

בְּרוּאִים הִרְבּוּ בָאָרֶץ רָעָה,

לָזֹאת עֵת רָעָתָם נָגָעָה,

וְאֵל אָמַר: ׳יֵאבַדוּ מֵאַרְעָא

וּמִן תְּחוֹת שְׁמַיָּא אֵלֶּה!׳

מֵימֵיהֶם הִשְׁחִיתוּ בְרֹעַ מַעֲלָלֵיהֶם –

וְהוּשַׁב לָהֶם כְּפִי תַגְמוּלֵיהֶם,

וּמַבּוּל מָחָם, וּבָאוּ בָהֶם

הַמַּיִם הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה.

דִּבְרֵי הַתֵּבָה פְּלָאִים עֲצוּמִים,

לְחַיּוֹת זֶרַע לְכָל הַיְקוּמִים,

בָּהֶם תָּם, שֵׁם אִישׁ תָּמִים,

וּשְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה.

יָעֲצוּ נִקְבָּצִים בַּעֲצַת נַפְשָׁם,

לִבְנוֹת מִגְדָּל לְהָרִים רֹאשָׁם –

וַיֵּרֶד עֶלְיוֹן לַהֲפִיצָם מִשָּׁם,

לְהוֹרִישׁ אֶת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה.

נָגַהּ הָאָב כַּשֶּׁמֶשׁ בְּצֵאתוֹ,

וּבַבְּתָרִים יָסַד עִמּוֹ שְׁבוּעָתוֹ,

וְלֹא אִתּוֹ לְבַדּוֹ בְּרִיתוֹ,

כִּי אִתָּנוּ אֲנַחְנוּ אֵלֶּה.

תָּמִים קָרָא בְשֵׁם אֵל אֵלִים,

וְהֵשִׁיב מִדֶּרֶךְ פִּשְׁעָם אֱוִילִים:

׳אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִים

וְאַל תִּטָּמְאוּ בְּכָל אֵלֶּה!

אִם רְצוֹנְכֶם לָנֶצַח לִחְיוֹת –

רַחֲצוּ הַנְּשָׁמוֹת בְּמֵימֵי תוּשִׁיּוֹת,

וְעִזְבוּ מַשְׂכִּיּוֹת וְהַבְלֵי גְוִיּוֹת,

כִּי תוֹעֲבַת יְיָ כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה.

לְדֶרֶךְ רַב קְחוּ צֵידָה,

וְלַחֹפֶשׁ תֵּצְאוּ מִן הָעֲבוֹדָה,

וְהִנֵּה נִשְׁמַתְכֶם בָּכֶם לְעֵדָה –

מִי חָכָם וְיָבֵן אֵלֶּה?׳

יְחִידוֹ הֶעֱלָה לְעוֹלָה בִּרְצוֹנוֹ,

וְנִפְדָּה בְאַיִל זִמְּנוֹ קוֹנוֹ,

וַיָּבוֹאוּ עָלָיו וְעַל בְּנוֹ

כָּל הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה.

סִבּוֹת הָיוּ, עֶלְיוֹן יְסָדָם,

וְאִישׁ תָּם בָּרַח מִשְּׁפֹךְ דָּם,

וּשְׁנֵים עָשָׂר בָּנִים הוֹלִידָם –

עַם יְיָ אֵלֶּה.

אֵל, מַעֲשָׂיו תָּמִיד נִתְכָּנִים,

וְאֶל מִצְרַיִם יָרְדוּ אֱמוּנִים,

עַל דְּבַר בֶּן זְקוּנִים –

מִי חָכָם וְיִשְׁמֹר אֵלֶּה?

נֶאֱסַף יוֹסֵף וּבָנָיו נֶחְמְסוּ,

וַעֲרֵלִים עֹל עֲלֵיהֶם עָמְסוּ,

וּכְטִיט וְחֹמֶר חוּצוֹת נִרְמְסוּ

שְׁתֵים עֶשְׂרֵה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה.

הָשְׁלְכוּ בַיְאֹר כָּל הַיִלּוֹדִים,

וְכָל הָאָבוֹת בְּפֶרֶךְ נֶעֱבָדִים,

וַיִּשָּׁמַע קוֹל זֶרַע הַיְהוּדִים:

׳מַדּוּעַ קְרָאֻנִי אֵלֶּה?

הָאֵל דִּבֶּר עַל לִבִּי,

כִּי הָיָה כְּחָלָל בִּי;

עַל כִּי אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי

מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה.׳

קְדוֹשִׁים בְּרֶשֶׁת זָר נִתְפְּשׂוּ,

וְאָבְדוּ כֻּלָּם אוֹ נֶעֶלְסוּ,

וּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עָשׂוּ

אֶת כָּל הַמֹּפְתִים הָאֵלֶּה.

רוֹעֶה וְאָחִיו עִם זְקֵנַי

בָּאוּ לְתַנִּין בְּשֵׁם יְיָ;

וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה ׳מִי יְיָ,

וּמִי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה?

וַהֲלֹא כִלְכַּלְתִּי אֲבוֹתָם מִבֵּיתִי –

הֲיוּכְלוּ לָצֵאת דְּרוֹר מֵעֲבוֹדָתִי?

אֲנִי קְנִיתִים בְּחָלְמִי, וְזוּלָתִי

לֹא אֲדֹנִים לָאֵלֶּה!׳

בְּחֵמָה אָמְרוּ יוֹעֲצָיו: ׳הִנֵּה

הוֹסִיף לְהַכּוֹתָם, וְעַנֵּה תְּעַנֶּה!

אַל תִּירָא וּלְבָבְךָ אַל יֵרַךְ מִשְּׁנֵי

זַנְבוֹת הָאוּדִים הָאֵלֶּה!׳

הוֹכִיחָם הַנָּבִיא: ׳לָמָּה תֶּחֶטְאוּ

וּמִפְּנֵי בוֹרַאֲכֶם לֹא תִירְאוּ?

שְׂאוּ עֵינֵיכֶם וּרְאוּ,

מִי בָרָא אֵלֶּה?׳

אָמַר מְכַחֵשׁ מְלֶאכֶת שָׁמַיִם:

׳אֲנִי עֲשִׂיתִינִי וְלִי יְאוֹר מָיִם!

רַב לָךְ, עֲרַל שְׂפָתַיִם,

עַד אָן תְּמַלֶּל אֵלֶּה?׳

לֵוִי אֲזַי הִשְׁלִיךְ מַטֵּהוּ –

וַיְהִי לְתַנִּין בְּכֹחַ עוֹשֵׂהוּ,

וַיֹּאמְרוּ הַחַרטֻמִּים: ׳נַעֲשֶׂה כָמֹהוּ –

וְאֶת מִי אֵין כְּמוֹ אֵלֶּה?׳

אֵל הָפַךְ לְדָם יְאוֹרוֹ,

וּבִצְפַרְדְּעִים וְכִנִּים וְעָרֹב יִסְּרוֹ,

עַד שַׁלְּחוֹ בְנוֹ בְכוֹרוֹ –

וְאִם לֹא יִגָּאֵל בְּאֵלֶּה.

שָׁב תַּנִּין לְהוֹדוֹת רִשְׁעוֹ,

וְדֶרֶךְ הָאֱמֶת צִיר הוֹדִיעוֹ:

׳אַל יֹסֵף הָתֵל פַּרְעֹה,

פֶּן יֹסִיף לְהַכֹּתוֹ עַל אֵלֶּה.׳

תַּמּוּ בְכוֹרֵי אוֹן בִּגְבוּלָם –

וּבְכוֹרֵי יְשׁוּרוּן נִמְלְטוּ בְאָהֳלָם;

מִי שָׁמַע כָּזֹאת לְעוֹלָם?

מִי רָאָה כָּאֵלֶּה?

לַחֹפֶשׁ יָצְאוּ לַיְלָה צְבָאוֹת,

וּפְתַיּוּת חָשְׁבוּ נְפָשׁוֹת פְּתָאוֹת,

וַיִּבְחַר מַלְכָּם רֶכֶב שֵׁשׁ מֵאוֹת,

וַיִּקַּח לוֹ אֶת כָּל אֵלֶּה.

הִקְרִיבוּ הַזְּדוֹנִים אֶת מַחְנֵיהֶם,

וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֵינֵיהֶם –

וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם,

וַיַּחֲנוּ אֵלֶּה נֹכַח אֵלֶּה.

חָרְדוּ מִצַּר פָּרַשׂ רִשְׁתּוֹ,

וַיִּשָׁבַע לָהֶם צִיר בַּאֲמִתּוֹ:

׳נִשְׁבַּע הַשֵּׁם בִּזְרוֹעַ תִּפְאַרְתּוֹ,

אִם כְּמוֹת כָּל הָאָדָם יְמֻתּוּן אֵלֶּה!

זָר, עַל אֲדוֹנָיו מוֹרֵד,

נַפְשְׁךָ תִּדְלֹף כְּדֶלֶף טוֹרֵד,

וְחַי אֶל שְׁאוֹל תֵּרֵד –

וְיֵרְדוּ כָל עֲֲבָדֶיךָ אֵלֶּה!׳

קָדוֹשׁ הוֹבִישׁ הַיָּם לְהַעֲבִירֵנוּ,

וַיֹּאמְרוּ מִצְרַיִם בְּבוֹאָם אַחֲרֵינוּ:

׳אוֹי נָא לָנוּ! מִי יַצִּילֵנוּ

מִיַּד הָאֱלֹהִים הָאַדִּירִים הָאֵלֶּה?׳

אֱמוּנִים בַּלַּיְלָה חַיִל אָזְרוּ,

עֵת גְזָרִים בְּיַם סוּף נִגְזְרוּ,

וּבַיַּבָּשָׁה אֲנָשִׁים וְנָשִׁים עָבְרוּ

בֵּין הַגְּזָרִים הָאֵלֶּה.

מַטֵּהוּ נָטָה צִיר עַל הַיָּם –

וְשָׁבוּ לְאֵיתָנָם גָּלָיו וְדָכְיָם,

וְצָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּלֶב יָם

הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים הָאֵלֶּה.

נָשְאוּ קוֹל יַחַד פְּדוּיִים,

נוֹגְנִים וְשָׁרִים בְּשִׁירִים רְצוּיִים –

אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם:

הִגְדִּיל יְיָ לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה!