פֶּרֶק א    🔗

בִּהְיוֹת שֶׁכְּבָר קֹדֶם עָסַקְנוּ בְּבֵאוּר דַּרְכֵי הַהַשְׂכָּלָה וְחֻקּוֹתֶיהָ שֶהוּא מְלֶאכֶת הַהִגָּיוֹן — יַגִּיעַ לָנוּ עַתָּה, כְּפִי הַסֵּדֶר הַטִּבְעִי לְבָאֵר דַּרְכֵי הַדִּבּוּר וּמִשְׁפָּטָיו שֶׁהוּא הַבָּא בְהַדְרָגָה אַחַר הַהַשְׂכָּלָה, כִּי אמנם, מַה שֶּׁיִּקְנֶה הָאָדָם בְּעַצְמוֹ עַל יְדֵי הַהַשְׂכָּלָה יַקְנֵהוּ אַחַר כָּךְ לַאֲחֵרִים עַל יְדֵי הַדִּבּוּר.

וְהִנֵּה הַדִּבּוּר בִּכְלָל יֵחָלֵק לִשְׁנֵי מִינִים. הָרִאשׁון הוּא הַהַגָּדָה, וְהוּא — שֶׁיּוֹצִיא וִיגַלֶּה הָאָדָם בִּלְשׁוֹנוֹ מַה שֶׁבְּמַחֲשַׁבְתּו וְיַגִּיע לַשּׁוֹמֵע אוֹתוֹ הַצִיּוּר עַצְמוֹ שֶׁמְּצֻיָּר בְּשִׂכְלוֹ. והַשֵּׁנִי הוּא הָרִצּוּי, וְהוּא שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל אָדָם לְּהָעִיר בְּלֵב חֲבֵרו תְּשׁוּקָה לִדְבַר מָה עַל יְדֵי טְעָנוֹת שׁיִּטְעַן לוֹ והֲסָתָה שֶׁיְּסִיתֵהוּ. נִמְצָא: מַבַּט הַמִּין הָרִאשוֹן — הַשֵּׂכֶל, וְשֶׁל הַשֵּׁנִי — הָרָצוֹן, כִּי הַמַּגִּיד יִתְכַּוֵּן שֶׁתְּקֻבַּל הַגָּדָתוֹ בְּשֵׂכֶל שׁומְעוֹ¹ וְיִצְטַיֵּר בָּהּ הָעִנְיָן אֲשֶר יַגִּיד כְּפִי מַה שֶּׁיַּגִּידֵהוּ, וְהַמַּרְצֶה — כַּוָּנָתוֹ לְהַטּוֹת רְצוֹן שׁוֹמְעוֹ אֶל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ לְהַטּוֹתוֹ. וּבִהְיוֹת חֹק טִבְעִי וּמֻשְׂכָּל רִאשׁוֹן שֶׁהָעוֹסֵק שֶׁיְדַבֵּר מָה, אִם יִרְצֶה לְהַצְלִיחַ בְּעִסְקוֹ. — צָרִיךְ שֶׁיַּשְׁוֶה הִשְׁתַּדְּלוּתו אֶל טֶבַע הַדָּבָר שֶהוּא עוֹסֵק בּוֹ וּכְפִי תְכוּנָתוֹ כֵּן יִשְׁתַּדֶּל בּוֹ, הִנֵּה הַמַּגִּיד צָרִיךְ שֶׁיּעֲרֹךְ הִשְׁתַּדְּלוּתוֹ אֶל טֶבַע הַשֵּׂכֶל וְצִיּוּרוֹ בְּהַשְׂכָּלָּתוֹ וְיַבִּיט אֶל מַה שֶּׂהוּא קַל לוֹ לְצַיְּרוֹ וּמַה שֶׂקָּשֶׂה עָלָיו בְּאֹפֶן שֶׂיְּסַדֵּר הֵגָּדָתוֹ בְּדֶרֶך שֶׂיֵּקֵל לוֹ לְהַשְׂכִּילָהּ וְיִשָּׁמֵר מִמַּה שֶׁיּוּכַל לְהַקְשׁוֹת עָלָיו הַשְׂכָּלָתָהּ, וְהַמַּרְצֶה יַשְׁקִיף אֶל טֶבַע הָרָצוֹן וְהַחֵפֶץ הָאֱנוֹשִׁי, גְּבוּלָיו וּמִקְרָיו, וְיַבִּיט אֶל מַחֲלִישָׁיו וּמְחַזְּקָיו בְּאֹפֶן שֶׁיְּסַדֵּר רִצּוּיוֹ בְּדֶרֶךְ שֶׁיְּעִירֵהוּ בְכֹחַ וְיִכְבֹּשׁ אוֹתוֹ וְיַטֵּהוּ אֶל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ.

נִמְצֵינוּ לְמֵדִים שֶׁיְּסוֹד חֻקּוֹת הַדִּבּוּר וּמִשְׁפָּטָיו הוּא מַה שֶׁהִתְבָּאֵר מִטֶּבַע הַשֵּׂכֶל בְּהַשְׂכָּלָתוֹ וְהַחֵפֶץ בְּהִתְעוֹרְרוּתוֹ, שֶׁכְּפִי מַה שֶּׁנִּתְפַּרְסֵם לָנוּ מֵהֶם כֵּן נְסַדֵּר וְנַעֲרֹךְ דִּבּוּרֵנוּ לִשְׁלֹט בָּם כְּחֶפְצֵנוּ; בַּשֵּׂכֶל — לִקְבֹּעַ בּוֹ הַצִּיּוּרִים שֶׁנִּרְצֶה לִקְבֹּעַ, וּבַחֵפֶץ — הַהִתְעוֹרְרוּת שֶׁנִּרְצֶה לְעוֹרֵר בּוֹ. וְאוּלָם יִמָּצְאוּ חֻקִּים מְיֻחָדִים לַמַּגִּיד וְחֻקִּים מְיֻחָדִים לַמַּרְצֶה — כָּל אֶחָד כְּפִי עִסְקוֹ וְתַכְלִיתוֹ, וְיִמָּצְאוּ חֻקִּים מְשֻׁתָּפִים לִשְׁנֵיהֶם, וְעִקָּר זֶה — כִּי אָמְנָם הַמַּרְצֶה כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ לְהָעִיר הָרָצוֹן — כָּךְ יִצְטָרֵךְ גַּם כֵּן לְהַשְׂכִּיל אֶת הַשּׁוֹמֵעַ מַה שֶּׁיִּרְצֶה לְהַשְׂכִּילוֹ, שֶׁיִּהְיֶה סִבָּה לְהָעִיר בּוֹ הַהִתְעוֹרְרוּת הַנִּרְצָה. וְלִפְנִים, בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם, נְבָאֵר כָּל זה בִּפְרָטוּת.

וְצָרִיךְ שֶׁתֵּדַע שֶׁשְּׁתֵּי הַבְחָנוֹת נִבְחָנוֹת בְּכָל דִּבּוּר שֶׁיִּהְיֶה: הָרִאשׁוֹן — הָעִנְיָן, וְהַשֵּׁנִי — הַמִּלּוֹת; הָעִנְיָן הוּא הַנִּרְצֶה וְנִרְמָז בַּדִּבּוּר הַהוּא: הַמִּלּוֹת הוּא מַה שֶּׁיְּבָאֵר הָעִנְיָן הַהוּא הַנִּרְצֶה. בָּעִנְיָן תִּבָּחֵן עוֹד הַבְחָנָה אֶחָת. וְהוּא — הָאֵיכוּת, וּבַמִּלּוֹת שְׁלֹשָׁה, וְהֵם — הָכַּמּוּת, הָאֵיכוּת וְהַסֵּדֶר.

אֵיכוּת הָעִנְיָן הוּא — פירוש: הֱיוֹתוֹ אֲמִתִּי אוֹ כוֹזֵב, אוֹ מְפֻרְסָם אוֹ בִלְתִּי מְפֻרְסָם, כִּי הֱיוֹתוֹ דָבָר נוֹדָע לַכֹּל שֶׁאֵין צָרִיךְ רְאָיָה עָלָיו, אוֹ בִלְתִּי נוֹדָע לַכֹּל — וְיִצְטָרֵך לְאַמְּתוֹ.

כַּמּוּת הַמִּלּוֹת הוּא — מִסְפַּר הַמִּלּוֹת בָּהֶן הָעִנְיָן הַנִּרְצֶה, אֵיכוּתָן — טֶבַע הַמִּלּוֹת כְּפִי הוֹרָאָתָן בַּלָּשׁוֹן וּמַה שֶׁיְּצֻיַּר מֵהֶן² אֵצֶל הַשּׁוֹמֵע אוֹתָן, וְהַיְנוּ — הֱיוֹתָן מְבָאֲרוֹת הָעִנְיָן הֵיטֵב אוֹ לֹא, הֱיוֹתָן קַלּוֹת הַהֲבָנָה אוֹ קָשׁוֹת. וְהַסֵּדֶר הוּא — סֵדֶר בּוֹאָן בַּמַּאֲמָר: בִּקְדִימָה אוֹ בְאִחוּר. וְהִנֵּה בְּכָל הַהַבְחָנוֹת הָאֵלֶּה יִמָּצֵא תִקּוּן וְהֶפְסֵד, פֵרוּש³: כִּי מִצַּד כָּל אַחַת מֵהַהַבְחָנוֹת הָאֵלֶּה אֶפְשָׁר שֶׁיֵּעָזֵר הַמְּדַבֵּר לְהַשִּׂיג הַתַּכְלִית אֲשֶׁר הוּא רוֹצֶה לְהַשִּׂיג בְּדִבוּרוֹ וְאֶפְשָׁר שֶׁיֻּפְרַע מִמֶּנּוּ. כִּי הִנֵּה בְּכָל אַחַת מֵאֵלֶּה הַהַבְחָנוֹת יִמָּצֵא מַה שֶּׁיָּקֵל עַל הַשֵּׂכֶל צִיּוּר הַדָּבָר הַמְּכֻוָּן וְיִקְבָּעֵהוּ בוֹ עַל נָכוֹן, וְיִמָּצֵא מַה שֶׁיּקְשֶׁה עָלָיו הַצִּיּוּר הַזֶּה וְלֹא יִפְעַל בּוֹ כָרָאוּי: וְכֵן יִמָּצֵא מַה שֶּׁיּוֹעִיל לְהַמְשִׁיך הַחֵפֶץ אֶל אֲשֶׁר יְבֻקַּשׁ וּמַה שֶׁיַּזִּיק לוֹ; וְעַל כֵּן, לְפִי כָּל הַהַבְחָנוֹת הָאֵלֶּה יִצְטָרְכוּ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים לַדִּבּוּר — עַד שֶׁיַּשִּׂיג הַמְּדַבֵּר אֶת תַּכְלִיתוֹ בְדִבּוּרוֹ וְלֹא יִרְחַק מִמֶּנּוּ. וְעַתָּה נַתְחִיל לְבָאֵר הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה כָּל אֶחָד כְּפִי שֶהוּא.

 

פֶּרֶק ב    🔗

צִיּוּר הַדְּבָרִים בַּשֵּׂכֶל, לְשֶׁיִּהְיֶה שָׁלֵם, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה אֲמִתִּי וּבָרוּר, פֵּרוּש: שֶׁיִּהְיֶה כְפִי מַה שֶׁהוּא הַדָּבָר, כִּמְצִיאוּתוֹ בֶאֱמֶת — לֹא פָחוּת וְלֹא יוֹתֵר, וְיִּהְיֶה בָרוּר וְלֹא מְעֻרְבָּב דְּהַיְנוּ — שֶׁיְּצֻיְּרוּ חֲלָקָיו כָל אֶחָד כְּמַדְרֵגָתָם: הַנּוֹשֵׂא, הַנָּשׂוּא וְקִשְׁרָם בְּכָל גְּבוּלֵיהֶם, וּכְמוֹ שֶׁזָּכַרְתִּי בַּ“הִגָּיוֹן”, כִּי כָּל זְמַן שֶׁלֹּא יְצֻיַּר הַדָּבָר כֵּן — אֵין צִיּוּרוֹ שָׁלֵם וְנָכוֹן, ואִם יְצֻיְּרוּ הַחֲלָקִים כֻּלָּם אִישׁ⁴ לֹא יֵעָדֵר, אִם לֹא יֻכַּר כָּל אֶחָד מֵהֶם מָה הוּא וּמָה מַדְרֵגָתוֹ בַּדָּבָר המְּצֻיָּר — לֹא נִקְרָא לָזֶה יְדִיעַת הַדָּבָר הַהוּא בֶאֱמֶת, וְאֵין זֶה אֶלָּא כְּמִי שֶׁרוֹאֶה גוּפִים רַבִּים מֵרָחוֹק אֲשֶׁר לֹא יַבְחִין בָּהֶם וְלֹא יַעֲמֹד עַל אֲמִתָּם אַף עַל פִּי שֶׁרְאִיָּתוֹ נִשְׁטַחַת⁵ עַל פְּנֵי כֻלָּם, אֲבָל יְדַמֶּה בָהֶם דִּמְיוֹן מֻטְעֶה וְכוֹזֵב, כְּפִי הַמֶּרְחָק אֲשֶׁר יִרְחַק מֵהֶם וּמַה שֶּׁיַּגִּיעַ מֵהֶם אֶל עֵינָיו. וְאוּלָם, כְּמוֹ שֶׁהַצִיּוּר לֹא יִשְׁלַם אֶלָּא בְּבֵרוּר זֶה — כֵּן גַּם הַדִּבּוּר לֹא יִשְׁלַם בִּלְתּוֹ, כִּי הֲרֵי אֵין הַדִּבּוּר אֶלָּא הַגָּעַת הַצִּיּוּר שֶׁבְּשֵׂכָל הַמְּדַבֵּר אֶל שֵׂכֶל הַשּׁוֹמֵעַ, וְכָל זְמַן שֶׁלֹּא יִהְיֶה בָרוּר וּמְתֻקָּן כְּפִי אֲמִתַּת הַצִּיּוּר, הִנֵּה לֹא נֹאמַר שֶׁהוּא מְגַלֶּה אוֹתוֹ בֶאֱמֶת וְלֹא מַגִּיע אוֹתוֹ⁶ אֶלָּא שׁוֹמְעוֹ בַאֲמִתָּתוֹ. וְהִנֵּה, נִמְצָא, זֶה הַמִּשְׁפָּט הָרִאשׁוֹן שֶׁרָאוּי שֶׁיִּשָּׁמֵר בַּדִּבּוּר — שֶׁיִּהְיֶה הַדִּבּוּר בָּרוּר, מַבְחִין וּמְבָאֵר הָעִנְיָן הַנִּרְצֶה בוֹ בְּכָל חֲלָקָיו בְּמַדְרֵגָתָם.

וְהִנֵּה בְּעִנְיָנוֹ שֶׁל הַמַּאֲמָר תָּלוּי הֱיוֹתוֹ אֲמִתִּי אוֹ כוֹזֵב, מְפֻרְסָם אוֹ לֹא מְפֻרְסָם, אַךְ בְּמִלּוֹתָיו, בְּכָל הַבְחָנוֹתֵיהֶם, תָּלוּי הֱיוֹתוֹ בָרוּר אוֹ לֹא, וָזֶה: כִּי הִנֵּה לִהְיוֹת הַהַגָּדָה בְרוּרָה צָרִיךְ שֶׁתַּסְכִּים בְּמִלּוֹתֶיהָ עִם הַמְּכֻוָּן בָּהּ הַסְכָּמָה שְׁלֵמָה וְלֹא תֵחֲטִיא בְּשׁוּם צַד, לֹא בָאֵיכוּת לֹא בַכַּמּוּת וְלֹא בַסֵּדֶר.

בָּאֵיכוּת — שֶׁיִּנָּתֵן בַּמִּלּוֹת הָהֵן צִיּוּר מַסְפִּיק לְצַיֵּר הַדָּבָר שֶׁנִּרְצֶה לְהַגִּידוֹ וְלֹא תִהְיֶה הוֹרָאָתָן בַּלָּשׁוֹן פָּחוּת מִמַּה שֶּׁנִּרְצֶה לְהַגִיד בַּמַּאֲמָר. דֶּרֶך מָשָׁל: אִם רָצִינוּ לוֹמַר שֶׁלֹּא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה וְאָמַרְנוּ: “מֹשֶׁה הָיָה גָדוֹל בַּנְּבִיאִים”, הִנֵּה, לֹא בֵאַרְנוּ בְּמִלּוֹתֵינוּ מַה שֶׁהוּא דַי לְהַגִּיד כַּוָּנָתֵנוּ, כִּי יוּבַן מִמַּאֲמָרֵנוּ שֶׁמֹּשֶׁה הָיָה מִן הַגְּדוֹלִים שֶׁבַּנְּבִיאִים, אַךְ לֹא הֱיוֹתוֹ גָדוֹל שֶׁבָּהֶם; אֲבָל אִם נֹאמַר: “הָיָה הַגָּדוֹל בַּנְּבִיאִים”, אוֹ “גָּדוֹל שֶׁבַּנְּבִיאִים”, אוֹ “יָחִיד בַּנְּבִיאִים”, הִנֵּה אָז בֵּאַרְנוּ כַוָּנָתֵנוּ כְּפִי מַה שֶּׁהִיא בֶאֱמֶת. וְאָמְנָם, כְּמוֹ שֶׁהַהַמְעִיט⁷ בְּצִיּוּר הוּא חֶסְרוֹן בַּמַּאֲמָר, כֵּן הַהַרְבּוֹת יוֹתֵר מִמַּה שֶׁהוּא — גַּם הוּא חֶסְרוֹן. וְלֹא יִקָּרֵא מַאֲמָר “נָאוֹת” בִּבְחִינָה זוֹ אֶלָּא אוֹתוֹ שֶׁתַּסְכֵּמְנָה מִלּוֹתָיו בְּהוֹרָאָתָן עִם הָעִנְיָן שֶׁנִּרְצֶה לִרְמֹז בָּם, לֹא פָחוּת וְלֹא יוֹתֵר.

וְאוּלָם, כְּמוֹ שֶׁהוֹרָאַת הַמִּלּוֹת צְרִיכָה לִהְיוֹת מְדֻקְדֶּקֶת — כֵּן הֲבָנָתָן⁸ רָאוּי שֶׁתִּהְיֶה קַלָּה. וְזֶה — כִּי הִנֵּה דְבָרִים רַבִּים יִמָּצְאוּ לָהֶם שֵׁמוֹת נִרְדָּפִים שׁוֹנִים, אָמְנָם קְצָתָם יתְמִידוּ בָם וְיֻרְגְּלוּ בָם בַּעֲלֵי הַלָּשׁוֹן הַהוּא יוֹתֵר מִקְּצָתָם, וְכֵן הַשֵּׁמוֹת הַמְּשֻׁתָּפִים — יִמָּצְאוּ מֵהֶם שֶׁיּוֹתֵר יַרְגִּילוּ בָם בְּאַחַת הַהֲבָנוֹת שֶׁלָּהֶם מִמַּה שֶּׁיִּקָּחוּם בְּאַחֶרֶת. וְאָמְנָם, הָרוֹצֶה לְצַיֵּר בְּשֵׂכֶל שׁוֹמֵעַ דָּבָר כָּרָאוּי — אֵין לוֹ לְבַקֵּש מִלּוֹת נְהוּגוֹת שֶלֹּא הֻרְגְּלוּ בָם הַמְּדַבְּרִים כִּי אַף עַל פִּי שֶהוֹרָאָתָן עַל הָעִנְיָן אֲמִתִּית — אֵין הֲבָנָתָם קְרוֹבָה, וְהִנֵּה, יִתְקַשֶּׁה בָם אוֹ יִסְתַּפֵּק שֵׁכֶל שׁוֹמְעוֹ, וְלֹא יַשִּׂיג הוּא אֶת תַּכְלִיתוֹ.

עוֹד מִן הָרָאוּי שֶׁתִּהְיֶינָה המִּלּוֹת נְאוֹתוֹת אֶל הָעִנְיָן הַנִּרְמָז. דֶרֶך מָשָׁל אִם מִי שֶׁרוֹצֶה לְהַגִּיד הֱיוֹת אֶחָד יוֹשֵׁב וְדוֹאֵג, מִתְיָרֵא פֶּן תְּבוֹאֵהוּ רָעָה, יֹאמַר, שֶׁ“הָיָה יוֹשֵׁב וּמְצַפֶּה פֶּן תְּבוֹאֵהוּ רָעָה” הִנֵּה, זֶה חֶסְרוֹן גָּדוֹל. כִּי אַף עַל פִּי שֶׁלְּשׁוֹן צִפִּיָה יוֹרֶה עַל הַמַּמְתִּין לִדְבַר עָתִיד, הִנֵּה לֹא יָבִינוֹ בַעֲלֵי הַלָּשׁוֹן בְּמִלָה זֹאת אֶלָּא מַמְתִּין לְטוֹבָה שֶׁתָּבֹא, אֲבָל לֹא עַל הָרָעָה. וּדְבָרִים אֵלֶּה אִי אֶפְשָׁר לְהַגְבִּיל לָהֶם כְּלָלִים, אֶלָּא כָּל מִלָּה וּמִלָּה צָרִיךְ שֶׁתּוּבַן בַּאֲמִתַּת הוֹרָאָתָה, פּרוּשׁ: הַצִּיּוּר שֶׁיְּצֻיּר מִמֶּנָּה בְּשֵׂכֶל רֹב הָאֲנָשִׁים שֶׁיִּשְׁמָעוּהָ, וכְפִי זֶה תוּשַׂם בַּהַגָּדוֹת וְלֹא זוּלַת זֶה. רַק לִפְעָמִים יִהְיֶה מָקוֹם לְדָבָר זֶה עַל צַד הַחָכְמָה וְהַתַּחְבּוּלָה וּכְמוֹ שֶׁאֶזְכֹּר לִפְנִים בְּסִיּעְתָּא דִשְׁמַיָּא.

בַּכַּמּוּת — הִנֵּה, הַמִּלּוֹת הַנֶּאֱמָרוֹת לְהַגִּיד עִנְיַן-מָה צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶינָה כָּל כָּךְ שֶׁיִּלָּקַח מֵהֶם צִיוּר שָׁלֵם עַל הָעִנְין הַהוּא, שֶׁלֹּא יִמָּצֵא חֵלֶק מִמֶּנּוּ אֲשֶׁר לֹא יְבֹאַר בַּמִּלּוֹת הָהֵן. אָמְנָם כָּל מִלָּה אֲשֶׁר לֹא תוֹסִיף חֵלֶק בְּצִיּוּר הָעִנְיָן כְּלָל, הִנֵּה הַמִּלָּה הַהִיא מְיֻתֶּרֶת לְגַמְרֵי וּבוֹאָהּ בַּמַּאֲמָר אֵינָהּ אֶלָּא עִרְבּוּב בּוֹ וְגוֹרֶמֶת בִּלְבּוּל בַּהֲבָנָתוֹ. וְאָמְנָם, כְּמוֹ שֶׁהַתּוֹסֶפֶת חֶסְרוֹן — גַּם הַגֵּרָעוֹן חֶסְרוֹן כָּמוֹהוּ. כִּי אִם לֹא יְבָאֲרוּ הַמִּלּוֹת כָּל חֶלְקֵי הַדָּבָר, הִנֵּה, אֵין הַצִיּוּר המִּצְטַיּר עַל יָדָם צִיּוּר שָׁלֵם. וְאָמְנָם, גַּם זֶה וְגַם זֶה יֵעָשֶׂה לִפְעָמִים צד עַל הַחָכְמָה וְיוֹעִיל לַמַּאֲמָר וּכְמוֹ שֶאֶזְכֹּר לִפְנִים בְּסִיּעְתָּא דִשְׁמַיָּא. אַךְ סְתָּם הַהַגָּדָה רָאוּי שֶׁתִּהְיֶה בְּמִלּוֹת יַסְפִּיקוּ לְצִיּוּר לֹא יִפְחֲתוּ וְלֹא יוֹסִיפוּ, אָמְנָם כְּבָר אֶפְשָׁר בְּזֶה הַשִּׁעוּר עַצְמוֹ שֶׁיִּהְיֶה מְקַצֵּר יוֹתֵר אוֹ מַאֲרִיךְ יוֹתֵר, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא יֵצֵא מִגְּבוּל הַהַגָּדָה הַמַּסְפֶּקֶת בְּשֶׁלֹּא יִהְיֶה הַתּוֹסֶפָת וְהַגֵּרָעוֹן אֶלָּא בְּמַה שֶׁהִמָּצְאוֹ יוֹעִיל וְהֵעָדְרוֹ לֹא יַזִּיק, פֵּרוּש: בִּקְצָת תְּנָאֵי עִנְינִים שֶבֵּאוּרָם אֵינוֹ מוֹתָר גָמוּר, שֶהֲרֵי כְבָר אֶפְשָר לְשֵׂכֶל מִן הַשְּׂכָלִים שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁ בָּם אִם לֹא יְבֹאֲרוּ לוֹ, וְהַשְּׁתִיקָה מֵהֶם לֹא תִהְיֶה חֶסְרוֹן — שֶׁכְּבָר רֹב בְּנֵי אָדָם יִתְבּוֹנְנוּ אוֹתָם אַף שֶׁלֹּא יְבֹאֲרוּ. וְאָמְנָם, בָּזֶה פּוֹעֵל הַרְבֵּה טֶבַע הַמְּדַבְּרִים אוֹ הֶרְגֵּלָם — שֶׁיֵּשׁ מִי שֶׁבְּטִבְעוֹ מַאֲרִיךְ בְּדִבּוּרוֹ וּמְבָאֵר הַתְּנָאִים הָאֵלֶּה שֶׁזָּכַרְנוּ וּמִי שֶׁבְּטִבְעוֹ מְקַצֵּר וְיִשְׁתֹּק מִמַּה שֶּׁיִּתְבּוֹנֵן בּוֹ בְּלִי שֶׁיְּבֹאָר. וְאָמְנָם, בֶּאֱמֶת יֵשׁ עֵת לְקַצֵּר וְיֵשׁ עֵת לְהַאֲרִיךְ — לְפִי הָעִנְין וּלְפִי הַשּׁוֹמְעִים, לְפִי הַשָּׁעָה וּלְפִי הַכַּוָּנָה, כִּי הָעִנְיָנִים הָעֲמֻקִּים וְהַדַּקִּים יִצְטָרֵךְ בָּם בֵּאוּר רָחָב מִזּוּלָתָם, וְעִם הנְּבוֹנִים אֵין צָרִיךְ רִבּוּי הַדְּבָרִים הַמִּצְטָרֵךְ עִם יוֹתֵר קְשֵׁי הַהֲבָנָה. וּכְשֶׁיִּצְטָרֵךְ לוֹמַר עִנְיָנִים רַבִּים בִּזְמַן מֻעָט, הִנֵּה, יִהְיֶה הַקִּצוּר מֻכְרָח; הַמְּכַוֵּן לְסַדֵּר כְּלָלִים שֶׁיִּזָּכְרוּ בִנְקַלָּה וְלֹא יִשָּׁכְחוּ רָאוּי שֶׁיְּקַצֵּר בִּלְשׁוֹנוֹ, וְהַמְּכוּן לְבָאֵר דְּבָרִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ אוֹ חִבּוּר שֶׁחֻבַּר רָאוּי שֶׁיַּאֲרִיךְ יוֹתֵר, וְכֵן כָּל כַּיוֹצֵא בָזֶה. וּבַסֵּדֶר הוּא — שֶׁיֻּשְׁמוּ הַנּוֹשֵׂא וְהַנָּשוּא, הַקֶּשֶׁר וְהַגְּבוּלִים בְּסֵדֶר כָּרָאוּי שֶׁלֹּא יִהְיֶה הַשּׁוֹמֵעַ נוֹטֶה בַּהֲבָנַת הַמַּאֲמָר מִמַּה שֶּׁנְכַוֵּן בּוֹ, אוֹ נִשְׁאָר מְסֻפָּק, וּבִכְלָל זֶה מִכָּל מַה שֶׁהוּא טָעוּת לְפִי הַדִּקְדּוּק — אִם בְּשֵׁמוֹת, אִם בְּמִלּוֹת, אִם בִּפְעָלִים.

 

פֶּרֶק ג    🔗

מִמַּה שֶּׁצָּרִיךְ שֶׁתִּתְבּוֹנֵן — שֶׁלֹּא כָּל הַמֻּשְׁכָּלוֹת שְׁווֹת הַהַשָּׂגָה אֵצֶל הַשֵּׂכֶל, כַּי יֵשׁ שֶׁיִּקְנֵם יוֹתֵר עַל נְקַלָּה מִזּוּלָתָם, וִיֵשׁ שֶׁיִּתְקַשֶּׁה בָהֶם: אוֹ מִצַּד דַּקּוּתָם אוֹ מִבִּלְתִּי הֱיוֹתָם כָּל כָּךְ מוּחָשִׁים וּמֻרְגָּשִׁים וְאֵינָם מִתְגַּלִּים אֶלָּא אַחַר חִפּוּשׂ וַחֲקִירָה רַבָּה. וְאָמְנָם הַהֶכְרַח יְבִיאֵנוּ לְבַקֵּשׁ דֶּרֶךְ לְהָקֵל הַהַשָּׂגָה הַזֹּאת בְּמָקוֹם שֶׁמִּתְקַשֵּית לָנוּ. וְהִנֵּה, כְּבָר נִתְבָּאֵר בַּ“הִגָּיוֹן” שֶׁשְּׁתֵּי הַשְׂכָּלוֹת הֵם: הָאַחַת — שְׁלֵמָה, והָאַחַת — בִּלְתִּי שְׁלֵמָה — הַשְּׁלֵמָה — עַצְמִית, וְהַבִּלְתִּי שְׁלֵמָה — מִקְרִית, פֵּרוּשׁ: הַשְּׁלֵמָה הִיא — כְּשֶׁנַּשִּׂיג דָּבָר בְּגִדְרוֹ הָאֲמִתִּי וְנַכִּיר צוּרָתוֹ הָעַצְמִית; הַבִּלְתִּי שְׁלֵמָה — כְּשֶׁלֹּא נַשִּׂיגֵהוּ מִצַּד עַצְמוֹ אֶלָּא בְסִמָּנִין נַכִּירֵהוּ מִצַּד סְגֻלּוֹתָיו וּמִקְרִים שֶׁנִּתְיַחֲדוֹ בוֹ. וְהִנֵּה, עַל פִּי שֹׁרֶשׁ זֶה, מַה שֶׁלֹֹּא יֵקַל לָנוּ הַשִּׂיגוֹ וּבָאֲרוֹ מִצַּד עַצְמוֹ — נִשְׁתַּדֵּל לְהַשִּׂיגוֹ וְלִקְבֹּע צִיּוּרוֹ בְזוּלָתֵנוּ: מִצַּד יְחָסָיו, מִצַּד פְּעֻלּוֹתָיו וּמִצַּד כָּל שְׁאָר מִקְרָיו. דֶּרֶך מָשָׁל: דָּבָר שֶׁבֶּאֱמֶת יֵשׁ בּוֹ נָשׂוּא מִן הַנְּשׂוּאִים, אָמְנָם, אֵין הַנָשׂוּא הַהוּא מְפֻרְסָם וּמְפֹרָשׁ בּוֹ, וְנִמְצָא אוֹתוֹ הַנָּשׂוּא עַצְמוֹ בְּנוֹשֵׂא אַחֵר דּוֹמֶה לוֹ לְנוֹשְׂאֵנוּ וּמְפֹרָשׁ בּוֹ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר הוּא בְנוֹשְׂאֵנוּ, הִנֵּה, בִּהְיוֹת מֵחֹק הַדּוֹמִים שֶׁמַּה שֶּׁרָאוּי לְאֶחָד בִּבְחִינָה מַה שֶּׁהוּא דוֹמֶה לחֲבֵרוֹ, יִפֹּל בַּשֵּׁנִי הדּוֹמֶה לוֹ — נִשְׁתַּמֵּשׁ מִן הַדּוֹמֶה (סִימִילי Simile) לְנוֹשְׂאֵנוּ: לְלַמֵּד עַל נוֹשְׂאֵנוּ וּלְבָאֵר הֱיוֹת בּו הַנָּשׂוּא הַהוּא. וְנִמְצָא שׁנְּבָאֵר בְּסִפּוּרֵנוּ מְצִיאוּת הַנָּשׂוּא הַנִּרְצֶה בְּנוֹשֵׂא שֶׁהוּא מְפרָשׁ בּוֹ לָתֵת עַל יְדֵי זֶה צִיּוּר מַסְפִּיק לְשׁוֹמְעֵנוּ מִהְיוֹתוֹ נִמְצָא בְנוֹשְׂאֵנוּ גַם כֵּן, וְכֵן מִצַּד הַהֲפָכִים (אַנְטִיטֵיזִיס Antitesis) — לְהֶפֶך, דְּהַיְנוּ:

שֶׁבִּהְיוֹת שֶׁמַּה שֶּׁרָאוּי לְאֶחָד מִן הַהֲפָכִים אֵינוֹ רָאוּי לַחֲבֵרוֹ, הִנֵּה, מְצִיאוּת נָשׂוּא אוֹ הֵעָדְרוֹ בְאֶחָד מִן הַנּושְׂאִים שֶלֹּא נִתְפַּרְסֵם לָנוּ עִנְיָנוֹ בוֹ — נִשְׁתַּדֵּל לְבָאֲרוֹ וּלְפַרְסְמוֹ עַל יְדֵי הֶפְכּוֹ. וּמַה שֶׁהִגְדִּיר בְּקִצּוּרוֹ לֹא יַסְפִּיק לוֹ לְשֶׁיְּצֻיַּר בִּשְׁלֵמוּת, אוֹ שֶׁלֹּא יִוָדַע לָנוּ גִדְרוֹ הָאֲמִתִּי, הִנֵּה, נַגְדִּירֵהוּ בְיוֹתֵר הַרְחָבָה (פֵּירִיפְרַאזִיס prifrasis) מִִצַּד סְגֻלּוֹתָיו וּמִקְרָיו.

וְכַן עִנָיָן שֶׁלֹּא תַסְפֵּקְנָה הַמִּלּוֹת הַנֶּאֱמָרוֹת בְּדִקְדּוּק לְבָאֲרוֹ כָּרָאוּי שֶׁיְּצַיְּרֵהוּ שׁוֹמְעוֹ צִיּוּר שָׁלֵם — נְבָאֲרֵהוּ בְמִלּוֹת שֶׁלֹּא בְדִקְדּוּק (שֶׁכְּבָר קָדַם עִנְיָנָם בַּ“הִגָּיוֹן” עַיֵּן שָׁם⁹), שֶׁהֵם יְבָאֲרוּ יוֹתֵר הַצִּיּוּר הַהוּא שֶׁנִּרְצֶה לִקְבֹּע בְּשֵׂכֶל שׁוֹמְעֵנוּ. וְגַם זֶה יִבָּחֵן בְּכַמּוּת הַמִּלּוֹת וּבְאֵיכוּתָם, פֵּרוּשׁ: שֶׁכְּבָר אֶפְשָׁר שֶׁהֶעְדֵּר הַדִּקְדּוּק יִהְיֶה בְכַמּוּת מַה-שֶׁנַּזְכִּיר בַּמִּלּוֹת הָהֵן, וְאֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה בָאֵיכוּת. וָזֶה: כְּשֶׁנְּיַחֵס לַנּוֹשֵׂא נָשׂוּא רָאוּי לוֹ בֶאֱמֶת וְשַׁיָּךְ בּוֹ, אֲבָל נַפְרִיז עַל הַמִּדָּה וּנְיחֲסֵהוּ בוֹ יוֹתֵר מִמַּה שֶׁהוּא בוֹ, הִנֵּה זֶה יִהְיֶה כַמּוּת בִּלְתִּי מְדֻקְדָּק, דֶּרֶךְ מָשָׁל: עָרִים גְּדוֹלוֹת¹⁰ וּבְצוּרוֹת בַּשָּׁמָיִם, הִנֵּה, הַגֹּדֶל וְהַחֹזֶק הוּא נָשׂוּא רָאוּי לַנּושֵׂא הַהוּא שֶׁהוּא הֶעָרִים, אַךְ הַכַּמּוּת הוּא יוֹתֵר מִדַּי, שֶׁהֲרֵי צִיֵר גְּדֻלָּתָם עַד לַשָּׁמַיִם, וְזֶה נִקְרֶא “גֻזְמָא” (אִפֶּרְבּוֹלֵי) אוֹ “הַפְלָגָה” וּנְדַבֵּר בּוֹ עוֹד לִפְנִים בְּסִיּעְתָּא דִשְׁמַיָּא. וּכְשֶׁנְּיחֵס לַנּוֹשֵׂא נָשׂוּא בִלְתִּי רָאוּי לוֹ וְלֹא שַׁיָּךְ בּוֹ כְלָל — נֹאמְרֵהוּ בוֹ עַל צַד הַהַשְׁאָלָה וּבְהַעְתָּקָה כְּמוֹ שׁנִּתְבָּאֵר בַּ“הִגָּיוֹן” מִצַּד אֵיזֶה יַחַס שֶׁבֵּינוֹ לְנוֹשֵׂא רָאוּי לוֹ, אוֹ יַחַס שֶׁבֵּין הַנּוֹשֵׂא הַהוּא וְהַנּוֹשֵׂא אֲשֶׁר אוֹתוֹ הַנָּשׂוּא רָאוּי לוֹ בֶאֱמֶת, זֶה יִקָּרֵא דִבּוּר בִּלְתִּי מְדֻקְדָּק מִצַּד אֵיכוּתוֹ.

דֶּרֶך מָשָׁל: בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ¹¹, הִנֵּה, הָרְדִיפָה לֹא תֵאוֹת אֶלָּא בְּדָבָר גַּשְׁמִי בַּעַל מָקוֹם וּתְנוּעָה, וְאָמְנָם, כַּוָּנַת הָרְדִיפָה הַמֻּזְכֶּרֶת כָּאן הוּא הַהִשְׁתַּדְּלוּת הַגָּדוֹל וְהַמַּתְמִיד עָלָיו, אֲשֶׁר מִמִּינוֹ הָרְדִיפָה בְּבַקָּשַׁת הַגּוּפִים בַּעֲלֵי הַמָּקוֹם וְהַתְּנוּעָה. וְנִמְצָא שֶׁנִּזְכָּר הַהִשְׁתַּדְּלוּת הַגָּדוֹל הַתְּמִידִי בְּשֵׁם “רְדִיפָה” עַל דֶּרֶך הַשְׁאָלָה (מֵיטַאפוֹרָה Metafora) וְהַעְתָּקָה מִפְּנֵי הַיַּחַס שֶׁבֵּין זֶה לָזֶה.

וְצָרִיךְ שׁתִּתְבּוֹנֵן עוֹד, שֶׁהִנֵּה, יֵשׁ עִנְיָנִים יְצֻיְּרוּ לְבַדָּם בַּשֵּׂכֶל, פֵּרוּשׁ; שֶׁבְּצַיְּרוֹ אוֹתָם יַעֲמֹד בָּהֶם מִבְּלִי שֶׁיְּשׁוֹטֵט מֵהֶם אֶל עִנְיָנִים אֲחֵרִים, וְיֵשׁ עִנָיָנִים יְשׁוֹטֵט בָּהֶם וְיֵלֵךְ מֵאֶחָד לְאֶחָד; וְגַם זֶה בִּשְׁנֵי דְרָכִים: הָרִאשׁוֹן הוּא שֶׁיִּמָּשֵׁךְ הָעִנְיָן לְעִנְיָן בְּהַדְרָגָה זֶה אַחַר זֶה, שֶׁקְּדִימַת הָרִאשׁוֹן תִּצְטָרֵךְ להֲבָנַת הַשֵּׁנִי, וְלֹא תִשְׁלַם זוּלַת זֶה; הַשֵּׁנִי — שֶׁבְּעוֹדוֹ מְצַיֵּר הָעִנְיָן הָרִאשׁוֹן יִתְעוֹרֵר עַל הַשֵּׁנִי, וְהִנֵּה, אֶפְשָׁר שׁיִּתְעוֹרֵר עָלָיו בִּקְבִיעוּת וְיַּאֲרִיךְ בּוֹ הַהִתְבּוֹנְנוּת, וִאֶפְשָר שֶיִּתְעוֹרֵר עָלָיו בִּקְצָרָה וְיָשׁוּב מִיָּד אֶל עִנְיָנוֹ.

וְאָמְנָם בְּהִתְהַלְּכֵנוּ בְּסִפּוּרִים וּבְהַגָּדוֹת אַחַר טֶבַע הַהַשְׂכָּלָה, כְּמוֹ שֶׁזָּכַרְנוּ לְמַעְלָה, הִנֵּה, כְּפִי תְכוּנַת הָעִנְיָנִים כֵּן נַגִּידֵם וּנְסַפְּרֵם וְהָעִנְיָנִים הַנִּמְשָׁכִִים זֶה מִזֶּה בְהַדְרָגָה, הִנֵּה, בְּהַדְרָגָה זֹאת נַגִּידֵם וּנְסַפְּרֵם. וּבֵין הַקּוֹדֵם וְהַמְּאֻחָר, הִנֵּה, יֵאוֹת מִין קֶשֶׁר, וְהַיְנוּ, מַאֲמָר אֲשֶׁר בּוֹ יֵרָאֶה הַמַּעֲבָר (פַּאסַאגֵ’י passagge אוֹ טְרַאנְזִטוֹ Transito) הַזֶּה אֲשֶר נַעֲבֹר מֵעִנְיָן אֶל עִנְיָן מִן הַקּוֹדֵם לַנִּמְשָךְ מִמֶּנּוּ. וְהַנִּמְשָׁל לָזֶה תִּמְצָאֵהוּ בְּדִבְרֵי דָנִיֵּאל אֶל נְבוּכַדְנֶצַּר, אַחַר גָּמְרוֹ לְהַגִּיד לוֹ אֶת חֲלוֹמוֹ וּבָא לְהַגִּיד אֶת פִּתְרוֹנוֹ — אָמַר: דְּנָא חֶלְמָא וּפִשְׁרֵהּ נֵֹאמַר קֳדָם מַלְכָּא (דנִיאל ב, לו). וִהִנֵּה, הַמַּעֲבָר הַזֶּה יֵעָשֶׂה בִשְׁנֵי דְרָכִים: הָרִאשׁוֹן הוּא כַמָּשָׁל שֶׁהֵבֵאנוּ, שֶׁיִּכְלֹל מַה שֶׁהִזְכִּיר כְּבָר וּמַה שֶּׁבָּא לְהַזְכִּיר, וְהַיְנוּ: דְּנָא חֶלְמָא, הוּא כְלָל מַה שֶּׁסִּיֵּם, וּפִשְׁרֵהּ נֹאמַר — כְּלָל מַה שׁהִתְחִיל, וְנִקְרָא זֶה “מַעֲבָר שָׁלֵם”; וְהַדֶּרֶךְ הַשֵּׁנִי הוּא שֶׁבְּהַתְחִיל עִנְיָן חָדָש נַקְדִּים מַאֲמָר-מָה נִכְלֹל בּוֹ אֶחָד מִן הַחֲלָקִים לְבָד, דְּהַיְנוּ: או מה שסיימנו אוֹ מַה שֶׁנַּתְחִיל בּוֹ, וְזֶה נִקְרָא “מַעֲבָר בִּלְתִּי שָׁלֵם”, וּמִכְּלָל זֶה — כְּשֶׁנַּקְדִּים לָעִנְיָן שֶׁנַּתְחִיל מַאֲמָר יְעוֹרֵר בַּשּׁוֹמֵעַ הִתְעוֹרְרוּת מֵחָדָשׁ לָעִנְיָן שֶׁנֶחְדָּש¹² לוֹ. הַמָּשָׁל לָזֶה כְּשֶׁאָמַר אֱלִיהוּא לְאִיּוֹב בְּעָבְרוֹ מִדְּבָרָיו מֵעִנְיָן לְעִנְיָּן: הַאֲזִינָה זֹּאת אִיּוֹב עֲמֹד וְהִתְבּוֹנֵן נִפְלְאוֹת¹³ אֵל (איוב לז יד).

וְהָעִנְיָנִים אֲשֶׁר יִתְעוֹרֶר בָּם הַשֵּׂכֶל, אֶחָד מִתּוֹךְ חֲבֵרוֹ, הִנֵּה, כְּפִי טִבְעָם כֵּן תִּהְיֶה הַגָּדָתֵנוּ אוֹתָם. הַמָּשָׁל לָזֶה מַאֲמַר יְשַׁעְיָה הַנָּבִיא: יֹצְרֵי-פֶסֶל כֻּלָּם תֹּהוּ וַחֲמוּדֵיהֶם בַּל-יוֹעִילוּ וְעֵדֵיהֶם הֵמָּה בַּל-יִרְאוּ וּבַל יֵדְעוּ וכוּ' (ישעיה מד ט), הִנֵּה הֶמְשֵׁךְ הַמִּקְרָא הוּא: וַחֲמוּדֵיהֶם בַּל יוֹעִילוּ בַּל יִרְאוּ וכוּ' וּמַפְסִיק בְּתוֹכוֹ בְּדִבּוּר קָצָר (פַּארֶנְטֵיזִיס parentesis) וָהוּא: וְעֵדֵיהֶם הֵמָּה, וְשָׁב מִיָּד לְעִנְיָנוֹ. וָזֶה: כִּי עוֹדוֹ מְבָאֵר גְּנוּת עוֹשֵׂי הָאֱלִילִים שֶׁאֵין בָּהֶם מַמָּשׁ וְעוֹבְדִים אוֹתָם, הִנֵּה, יְעוֹרֵר בְּתוֹךְ הָעִנְיָן הַזֶּה עַל עִנְיָן אַחֵר, שֶׁהֵם עַצְמָם עֵדִים עַל הַדָּבָר בְּאֹפֶן שֶׁאֵין לָהֶם לְהִסְתַּפֵּק בּוֹ. וְאָמְנָם, הֶעָרָה זֹאת דַּי שֶׁתָּבֹא עַתָּה בָעִנְיָן בְּקִצּוּר לְהוֹרוֹת עַל אֲמִתַּת הַמַּאֲמָר וּוַדָּאוּתוֹ, כִּי טֶבַע הַשֵּׂכֶל נוֹתֵן שֶׁבְהִתְבּוֹנְנוֹ וְהַשִּׂיגוֹ עִנְיָן-מָה יִתְעוֹרֵר בְּסָפֵק עַל אֲמִתּוֹ: אוּלַי אֵינוֹ כָךְ, וְאִם הָאֱמֶת כָּל כָּךְ נִגְלֶה שֶׁמִּיָּד יִתְבָּרֵר לוֹ, הִנֵּה רֶגַע אֶחָד יִהְיֶה הַסָּפֵק וּבָרֶגַע הַשֵּׁנִי יִתְבָּרֵר לוֹ מִיָּד הָאֱמֶת, וְלֹא יֻפְסַק מֵהִתְבּוֹנְנוּתוֹ וְהַשְׂכָּלָתוֹ יוֹתֵר מִזֶּה הַזְּמָן. וּכְנֶגֶד זֶה בַּדִּבּוּר תֻּפְסַק הַהַגָּדָה בְהֶפְסֵק, מַה שֶׁצָּרִיך לְבָרֵר עִנְיָן-מָה יָבֹא לַשֵּׂכֶל בְּאֶמְצַע צִיּוּרוֹ, וְנָשׁוּב אֶל תַּשְׁלוּם הַהַגָּדָה. וִהִנֵּה, הַפְסָקָה אֲרֻכָּה מִזֹּאת שֶׁהֵבֵאנוּ לְמַעְלָה תִּמְצָא בְדִבְרֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לְיִשְׂרָאֵל: וְזֹאת הַמִּצְוָה הַחֻקִּים וִכוּ' עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ לְמַעַן תִּירָא אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ וְכוּ' וְשָׁמַעְתָּ יִשְׂרָאֵל וכוּ' תִּרְבּוּן מְאֹד כַּאֲשֶׁר דִּבָּר יְיָ אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לָךְ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ (דברים ו ב-ג), הִנֵּה, הֶמְשֵׁךְ הַלָּשׁוֹן הַזֶּה: וְזֹאת הַמִּצְוָה וְכוּ' שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ [וְכוּ‘] אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וִהִפְסִיק בָּאֶמְצַע בִּשְׁנֵי הַמִּקְרָאוֹת: לְמַעַן תִּירָא וְכוּ’ וְשָׁמַעְתָּ וְכוּ‘, כְּמֵעִיר אוֹתָם בִּקְצָרָה עַל עִנְיָן עִקָּרִי שֶׁיֵּשׁ לָהֶם לְהִתְבּוֹנֵן עָלָיו בְּדִבְרֵי יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ שֶׁמְּסַפֵּר לָהֶם, שֶׁאָמְנָם אֵין הַתַּכְלִית בָּהּ אֶלָּא שֶׁיִּירְאוּ אֶת יְיָ וְיַעֲשׂוּ מִצְוֹתָיו, אַךְ הַיְצִיאָה (דִּיגְרִיסיּוֹן Digrecion) מִן הָעִנְיָן אֶל עִנְיָן אַחֵר שֶׁמִּתְלַוֶּה אֶל הָרִאשׁוֹן תִּמְצָאֶהָ גַּם הִיא בְּדִבְרֵי משֶׁה בְּהַגִּידוֹ דִבְרֵי הַמִּתְאַוִּים: זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה וְכוּ’ וְעַתָּה נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה אֵין כֹּל בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ וְהַמָּן כִּזְרַע-גַּד הוּא וְכוּ' (במדבר יא ה-ז) הִנֵּה, מִסִּפּוּר דִּבְרֵי הַמִּתְאַוִּים יָצָא אֶל סִפּוּר עִנְיַן הַמָּן וּמִקְרָיו לְהָעִיר עַל אֲמִתַּת עִנְיָנוֹ וּלְהוֹדִיעַ שֶׁעַל שֶׁקֶר הָיוּ מִתְרַעֲמִים עָלָיו, וְאַחַר כָּךְ חוֹזֵר לְעִנְיָנוֹ לְהַשְׁלָמַת סִפּוּרוֹ, וְהוּא אָמְרוּ: וַיִּשְׁמַע¹⁴ מֹשֶׁה וְגו‘¹⁵, וּמֵעִנְיַן זֶה גַם כֵּן סִפּוּר הַכָּתוּב: וַיִּקְרָא יִצְחָק אֶל יַעֲקֹב וְכוּ’ וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וְכוּ' (בראשׁית כח א, י); הִנֵּה, מִתּוֹךְ סִפּוּרוֹ אֲשֶׁר שָׁלַח יִצְחָק אֶת יעֲקֹב לְבֵית לָבָן יָצָא מִן הָעִנְיָן וְסִפֵּר מַה שֶׁעָשָׂה עֵשָׂו בִּרְאוֹתו הַצִּוּוּי הַזֶּה שֶׁצִּוָּה יִצְחָק אֶת יַעֲקֹב, וְאַחַר כָּךְ שָׁב לְעִנְיָנוֹ וְאָמַר: וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שֶׁבַע, וְגָמַר הַסִּפּוּר הַהוּא כְּפִי מַה שֶׁהוּא. וּמִזֶּה תִמְצָא הַרְבֵּה אֵצֶל הַמְּחַבְּרִים כֻּלָּם שֶׁיֵּצְאוּ מֵעִנְיָנָם לְצֹרֶךְ-מָה וְיַאֲרִיכוּ בְעִנְיָן אַחֵר נִגְרָר מִן הָרִאשׁוֹן, וְאַחַר כָּךְ יָשׁוּבוּ לְעִנְיָנָם; וְהַמֻּרְגָּל אֶצְלָם בָּזֶה בְּשׁוֹבֶם אֶל הָעִנְיָן הוּא “נַחֲזֹר לְעִנְיַנֵנוּ”.

והִנֵּה, עַד הֵנָּה בֵּאַרְנוּ חֻקּוֹת הַדִּבּוּר בְּמַה שֶׁלְּחֵלֶק הַהַגָּדָה, עַתָּה נְדַבֵּר בְּמַה שׁלְּחֵלֶק הָרִצּוּי. וְאַתָּה, אִם תִּזְכֹּר אֵת אֲשֶׁר הִקְדַּמְתִּי לָךְ, שֶׂחֻקֵּי הַמְּלִיצָה: מֵהֶם — מְיֻחָדִים לַמַגִּיד, וּמֵהֶם — מְיֻחָדִים לַמַּרְצֶה, וּמֵהֶם — מְשֻׁתָּפִים לִשְׁנֵיהֶם, וְעַל כֵּן אַל תַּחְשֹׁב שֶׁאוֹתָם שֶׁנִּתְבָּאֲרוּ עַד הֵנָּה יִהְיוּ לַמַּגִּיד לְבָד, וִשֶׁאוֹתָם שֶׁנְּבָאֵר יִהְיוּ לַמַּרְצֶה לְבַדּוֹ, אֲבָל — מֵאֵלֶּה וּמֵאֵלֶּה יִמָצְאוּ מְיֻחָדִים לְאֶחָד מֵהֶם וּמְשֻׁתָּפִים לִשְׁנֵיהֶם, כְּפִי טֶבַע הָעִנְינִים.

 

פֶּרֶק ד    🔗

כָּל דָּבָר שֶׁיִּתְבָּרֵר אֶל אִישׁ מִן הָאֲנָשִׁים הֱיוֹת נָאוֹת לוֹ, הִנֵּה, מִטֶּבַע הָרָצוֹן הוּא שֶׁיִּתְעוֹרֵר אֵלָיו וְיִשְׁתַּדֵּל עָלָיו — אִם לֹא תִמָּצֵא אֵיזֶה סִבָּה שֶׁיִּמְנָעֵהוּ מִזֶּה. וְעַל כֵּן כְּשֶׁנִּרְצֶה לְהַטּוֹת לֶב אִישׁ אֶל דְּבַר מָה, הִשְׁתַּדְּלוּתֵנוּ הָרִאשׁוֹן רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה הַרְאוֹת לוֹ בְּבֵרוּר הֱיוֹת הַדָּבָר הַהוּא נָאוֹת לוֹ בֶאֱמֶת; אָמְנָם, בִּהְיוֹת שֶׁכְּבָר אֶפְשָׁר שֶׁתִּמָּצֵא סִבָּה תִּמְנַע הָרָצוֹן מֵהִתְעוֹרֵר אֲפִלּוּ אַחֲרֵי הִתְבָּרֵר לוֹ הֱיוֹת הַדָּבָר נָאוֹת אֵלָיו, עַל כֵּן גַּם עַל זֶה צָרִיךְ שֶׁנִּפְקַח עֵינֵינוּ וִנִשְתַּדֵּל לִדְחוֹת כָּל הָעִכּוּבִים והַמְּנִיעוֹת שֶיּוּכְלוּ לִמָּצֵא לַהִתְעוֹרְרוּת הַזֶּה.

וְאָמְנָם, צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע שֶׁשְּׁנֵי שַׁלִּיטִים גְּדוֹלִים, נִמְצָאִים בְּלִבּוֹ שֶל הָאָדָם וְהֵם הַכּוֹבְשִׁים בְּכֹחַ גָּדוֹל אֶת הָרָצוֹן עַל הָרֹב: הָרִאשׁוֹן — כְּלָל הַהִתְפָּעֲלֻיּוֹת, וְהַשֵּׁני — שִׂנְאַת הֶעָמָל וּבַקָּשַׁת הַמְּנוּחָה; שְׁנַים אֵלֶּה פּוֹעֲלִים הַרְבֵּה בְּכָל לֵב וּמַכְרִיחִים הָרָצוֹן שֶׁתִּמָּנַע¹⁶ מֵהִתְעוֹרֵר אַחַר הַשֵּכֶל, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא, שֶׁפְּעָמִים מַתְחִילִים בָּרָצוֹן וּמְסַיְּמִים בַּשֵּׂכֶל עַצְמוֹ; שֶׁבִּהְיוֹת הָרָצוֹן עֲשׁוּקָה¹⁷ מֵהֶם לְבִלְתִּי הִתְעוֹרֵר אֶל מַה שֶּׁרָאוּי לָהּ לְהִתְעוֹרֵר, הִנֵּה, תַּחַת הִמָּשְׁכָהּ אַחַר הַשֵּׂכֶל, תַּמְשִׁיךְ הַשֵּׂכֶל אַחֲרֶיהָ שֶיִּפָּסֵד בְּצִיּוּרוֹ ויִתְקַלְקֵל בְּהַשְׂכָּלָתוֹ וְלֹא יְצַיֵּר הַדְּבָרִים כַּאֲשֶׁר הֵם אֶלָּא כַּאֲשֶׁר תַּחְפְּצֵם רְצוֹנוֹ הָעֲשׁוּקָה מֵעוֹשְׁקֶיהָ, וְיִמְעֲטוּ וְיִקְטְנוּ בְעֵינָיו הַדְּבָרִים הַגְּדוֹלִים וְיֵרָאוּ לוֹ הַחֲזָקִים כְּחַלָּשִׁים וְהָעֲצוּמִים לְקַלִּים. וְלֹא יִתְפָּעֵל מִמַּה שֶׁהָיָה לוֹ לְהִתְפָּעֵל וְלֹא יֵרָשֵׁם מִמַּה שֶּׁהָיָה רָאוּי שֶׁיֵּרָשֵׁם רֹשֶׁם גָּדוֹל. דֶּרֶך מָשָׁל: מִי שֶׁנִּכְנַס בּוֹ הַכַּעַס וּבָעֲרָה בוֹ חֲמָתוֹ וּבְעֶבְרָתוֹ הַגְּדוֹלָה יָקוּם לְהִנָּקֵם מֵהַמַּכְעִיסוֹ, הִנֵּה, אִם תֵּלֵךְ לְשַׁכְּכוֹ וּלְהַטּוֹת רְצוֹנוֹ שֶׁיּמְחֹל וְיַעֲבֹר עַל פִּשְׁעוֹ — כָּל זְמַן שֶׁתִּגְבַּר בּוֹ הַחֵמָה וְתִשְׁלוֹט, הִנֵּה, הַטְּעָנוֹת שֶׁתִּטְעֹן לוֹ לֹא יִכָּנְסוּ בְאָזְנָיו וְשִׂכְלוֹ לֹא יַשְׂכִּילֵם כַּאֲשֶׁר הֵם, לֹא יִרְאֶה כֹחַ אֲמִתָּם, לֹא יַבִּיט אֶל תּוֹלְדוֹת הַדְּבָרִים וְאֶל הַמִּתְחַבְּרִים לָהֶם, וַאֲפִילּוּ תִהְיֶינָה הַטְּעָנוֹת כָּל כָּךְ חֲזָקוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְבִלְתִּי הַשְׂכִּילָם, הִנֵּה, יַשְׂכִּילם כּמְעַט רֶגַע וּמִיָּד יִפְנֶה מֵהֶם וְיַעֲבֹר וְלֹא יַנִּיחַ לָהֶם שֶׁיִּקָּבַע בּוֹ צִיּוּרָם וְיִרְשְׁמוּ בוֹ הָרֹשֶׁם שֶׁהָיָה רָאוּי לָהֶם. וְכָל כָּךְ לָמָּה? לְפִיּ שֶׁרְצוֹנוֹ כְבוּשָׁה מִן הַכַּעַס וְלֹא תִנָּטֶה אֶל הָאֱמֶת, אַדְּרַבָּא, תַּמְשִׁיךְ הַשֵּׂכֶל אַחֲרֶיהָ שֶׁלֹּא יַשְׂכּיל מַה שֶׁיֵּשׁ לָהּ לְהַשְׂכִּיל; וְאִם תִּרְצֶה לְהַמְשִׁיךְ אִישׁ לַעֲבוֹדָה מֵעֲבוֹדוֹת הַתּוֹרָה אוֹ לְעִנְיָן מֵעִנְינֵי הַלִּמּוּד וְתִטְעֹן לוֹ טְעָנוֹת חֲזָקוֹת וַאֲמִתִּיּוֹת — אֲפִילּוּ יִתְבָּרֵר לוֹ אֲמִתַּת הַטְּעָנוֹת, הִנֵּה, מְאִיסַת הֶעָמָל יְבִיאֵהוּ שֶׁלֹּא לִרְצוֹת בְמַה שֶׁכְּבָר נִתְבָּרֵר לוֹ הֱיוֹתוֹ נָאוֹת — כִּי יִקְשֶׁה עָלָיו עֲשִׂיַּת הַדָּבָר וִתִגְבַּר עָלָיו הָעַצְלָה וְלֹא יִבְחַר בַּיְגִיעָה; וּפְעָמִים יִתְבָּרֵר אֵצֶל הָאָדָם אֲמִתַּת דְּבַר מָה וְלֹא יִבְחַר לַעֲשׂוֹתוֹ מִפְּנֵי אֵימָה אוֹ מִפְּנֵי בוּשָׁה וְכַיּוֹצֵא בָזֶה מִכְּלָל הַהִתְפָּעֲלֻיּוֹת. נִמְצָא, שֶׁהָרוֹצֶה לְהַמְשִׁיךְ אָדָם לַאֲשֶׁר יִרְצֶה— לֹא יַסְפִּיק לוֹ שֶׁיַּבִּיט אֶל מַה שֶׁצָּרִיךְ לְשַׁכְלֵל הַשְׂכָּלָתוֹ¹⁸ מצַּד עַצְמוֹ, אֲבָל צָרִיךְ שֶׁיַּבִּיט עוֹד אֶל הָרָצוֹן לְמַה שֶׁצָּרִיךְ לָהּ לְשֶׁתִּתְעוֹרֵר, וּלְמַה שֶׁמְּעַכְּבִים לָהּ מְעַכְּבֶיהָ עַד שֶׁיִּדְחֵם, וְתִנָּטֶה לְמַה שֶּׁיִּשְׁתַּדֵּל לְּהַטּוֹתָהּ.

וְהִנֵּה, עַל יְסוֹד זֶה נִבְנִים כָּל חֻקּוֹת הַמְּלִיצָה מַה שֶׁצָּרִיךְ לַמַּרְצֶה, וּכְלָל הָעִנְיָן הוּא, כִּי, הִנֵּה, אַרְבָּעָה מִקְרִים אֶפְשָׁר שֶׁיִּקְרוּ לָרָצוֹן וְלַשֵּׂכֶל עַד שֶׁלֹּא יַשִּׂיג מֵהֶם הַמְּדַבֵּר אֶת תַּכְלִיתוֹ: הָרִאשׁוֹן — שֶׁלֹּא תַסְפֵּקְנָה הַמִּלּוֹת לְצַיֵּר בַּשֵּׂכֶל הָעִנְיָן הַנִּרְצֶה כְּמוֹת שֶׁהוּא, אֲבָל, יִפְחֲתוּ מִמֶּנּוּ, מִפְּנֵי טֶבַע הַמִּלּוֹת בְּהוֹרָאָתָן, אוֹ מִפְּנֵי עֹמֶק הָעִנְיָן וְדַקּוּתוֹ שֶׁאֵין הַשֵּׂכֶל מַרְגִּישׁ בּוֹ כָּל כָּךְ. הַשֵּׁנִי הוּא שֶׁלֹֹּא יִתְבָּרֵר הַצִּיּוּר הֵיטֵב אֵצֶל הַשֵּׂכֶל שֶׁלֹֹּא יְחַבְּקֵהוּ הַשֵּׂכֶל כָּרָאוּי וְלֹֹא יִכְלֹֹל אוֹתוֹ כֻלּוֹ, אוֹ שֶׁיְּחַבְּקֵהוּ בְעִרְבּוּב, אוֹ בְהַשְׂכָּלָה שִׁטְחִית, וְיִתְעַלְּמוּ מִמֶּנּוּ חֲלָקָיו אוֹ תְנָאָיו. הַשְּׁלִישִׁי — שֶׁאַחַר הִצְטַיֵּר הַדָּבָר בַּשֵּׂכֶל לֹא יִקָּבַע בּוֹ וְלֹא יַעֲשֶׂה בוֹ רֹשֶׁם חָזָק אֶלָּא יַעֲבֹר מִיָּד וְיֵלֵךְ כִּכְתָב שֶׁאֵינוֹ מִתְקַיֵּם¹⁹. הָרְבִיעִי — שֶׁיְּמָאֵן הָרָצוֹן הִמָּשֵׁךְ אַחֲרֵי הַשֵּׂכֶל אוֹ יֵקַל בְּעֵינָיו הָעִנְין מֵאֲשֶׁר הוּא בֶאֱמֶת עַד שֶׁלֹּא יִתְפָּעֵל מִמֶּנּוּ הַהִתְפָּעֲלוּת הָרָאוּי לוֹ וְלֹא יִתְעוֹרֵר הַהִתְעוֹרְרוּת שֶׁהָיָה רָאוּי שֶׁיִתְעוֹרֵר.

וְהִנֵּה, כְּנֶגֶד כָּל הָעִכּוּבִים הָאֵלֶּה, שֶׁאֶפְשָר לַמַּרְצֶה שֶׁיִּמָּצֵא²⁰ מֵהַשִּׂיג אֶת תַּכְלִיתוֹ, הִמְצִיאָה הַחָכְמָה תַּחְבּוּלוֹת לְנַצְּחָם וְלִדְחוֹתָם וְהֵם הֵם חֻקּוֹת הַמְּלִיצָה שֶׁזָּכַרְנוּ.

וְהִנֵּה, לְמַעְלָה כְבָר בֵּאַרְנוּ הַהַבְחָנוֹת שֶבַּדִּבּוּרִים, דְּהַיְנוּ, הָעִנְיָן וִהַמִּלּוֹת, וּבַמִּלּוֹת: הָאֵיכוּת, הַכַּמּוּת וְהַסֵּדֶר. וְהִנֵּה, הַחֻקִּים מִתְחַלְּקִים בְּכָל הַחֲלָקִים הָאֵלֶּה, יִהְיוּ בָּעִנְיָנִים, וּקְצָתָם — בְּאֵיכוּת הַמִּלּוֹת; קְצָתָם–בְּכַמּוּתָם וּקְצָתָם — בְּסִדְרָם. וְעַתָּה נְבָאֲרֵם כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁהוּא.

 

פֶּרֶק ה    🔗

הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן שֶׁבְּחֻקּוֹת הַמְּלִיצָה הוּא כְלָל מַה שֶּׁתַּכְלִיתוֹ לָתֵת לְשֵׂכֶל הַשּׁוֹמֵעַ צִיּוּר מַסְפִּיק מִמַּה שֶׁנִּרְצֶה לְהַגִּידוֹ, וּפְרָטָיו אַרְבָּעָה. הָרִאשׁוֹן הוּא מַה שֶׁבֵּאַרְנוּ בְחֻקּוֹת הַהַגָּדָה, שֶׁהוּא שְׁלֵמוּת הַלָּשׁוֹן בְּמִלּוֹתָיו לְהַסְכִּים עִם הָעִנְיָן בְּכָל חֲלָקָיו בִּלְתִּי נְטוֹת מִמֶּנּוּ. הַשֵּׁנִי הוּא מַה שֶׁיִּקְרָאוּהוּ “הַעְתָּקָה”. הַשְּׁלִישִׁי — מַה שֶׁיּקְרָאוּהוּ “עֵרֶךְ”, וּכְבָר דִּבַּרְנוּ גַם מִשְּׁנֵי אֵלֶּה בְּדֶרֶךְ קְצָרָה לְמַעְלָה בְּפֶרֶק ג. הָרְבִיעִי הוּא מַה שֶׁיִּקְרָאוּהוּ “הַגֶּדֶר הַהֲלָצִיִּי”.

הַהַעְתָּקָה (אֲלֵיגוֹרִיאָה Alegoria) הִיא כְּלָל מַה שֶׁיֵּאָמֵר

שֶׁלֹּא בְּדִקְדּוּק, דְּהַיְנוּ: שֶׁתַּחַת הַזְכִּירֵנוּ הָעִנְיָנֵים בַּמִּלּוֹת הָעַצְמִיּוֹת לָהֶם — נַזְכִּירֵם בְּמִלּוֹת בִּלְתִּי עַצְמִיּוֹת שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן בָּהֶם מַה שֶׁיּוֹרוּ בְעֶצֶם, שֶׁהוּא מַה שֶׁיּוּבַן בָּם בַּהוֹרָאָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁנִּתְבָּאֲרָה בְהִגָּיוֹן²¹, אֶלָּא מַה שֶׁיּוֹרוּ בְּמִקְרֶה עַל צַד דִּמְיוֹן אוֹ בְחִינָה אַחֶרֶת. וְתֵחָלֵק לִשְלֹשָׁה מִינִים;

הָרִאשׁוֹן הוּא הַמְּיֻסָּד עַל הַדִּמְיוֹן, שֶׁנֹּאמַר מִלָּה וְאֵין הַכַּוָּנָה בָהּ עַל מַה שֶּׁהִיא בֶאֱמֶת אֶלָּא עַל עִנְיָן דּוֹמֶה לוֹ. דֶּרֶךְ מָשָׁל: וַעֲמָקִים²² יַעַטְפוּ בָר, הִנֵּה, בְּמִלַּת “יַעַטְפוּ” לֹא הָיְתָה הַכַּוָּנָה לְמַה שֶּׁהִיא מוֹרָה מַמָּשׁ, שֶׁהִיא הָעֲטִיפָה, אֶלָּא לְעִנְיָן דּוֹמֶה לָזֶה, שֶׁהִיא — הִמָּלְאָם בָּר, מִלּוּי גָדוֹל שֶׁיְּכֻסּוּ מִמֶּנּוּ כְּמוֹ שֶׁיְּכֻסֶּה גוּף הָאָדָם מִן הַמְּעִיל שֶׁיִּתְעַטֵּף בּוֹ. וְהִנֵּה, נוֹסְדָה הַהַעְתָּקָה הַזֹּאת עַל הַדִּמְיוֹן אֲשֶׁר לַבָּר וְהָעֲמָקִים עִם הָאָדָם וְהַמְּעִיל בִּבְחִינַת הִכָּסוֹת גּוּף בַּחֲבֵרוֹ, וְנַעְתִּיק הַמִּלָּה הָרְאוּיָה לְכִסּוּיו שֶׁל הָאָדָם אֶל כִּסּוּיָם שֶׁל הָעֲמָקִים.

וְאָמְנָם כְּמוֹ שֶׁיֻּקַּח נָשׂוּא תַחַת נָשׂוּא מִפְּנֵי דִמְיוֹנָם – כֵּן יֻתַּן נְשׂוּא נוֹשֵׂא אֶחָד לְנוֹשֵׂא דוֹמֶה לוֹ מִפְּנֵי דִמְיוֹנָם, פֵּרוּשׁוֹ: שֶׁכְּמוֹ שֶׁיְּיֻחַס נָשׂוּא לְנוֹשֵׂא עַל הֱיוֹתוֹ בַּנּוֹשֵׂא הַהוּא נָשׂוּא דוֹמֶה לוֹ — כֵּן יְיֻחַס לוֹ עַל הֱיוֹתוֹ רָאוּי לוֹ אִלּוּ הָיָה אֶפְשָׁר שֶׁיִּפֹּל בּוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא נִמְצָא בְנוֹשֵׂא דוֹמֶה לוֹ, שֶׁנּוֹפֵל בּוֹ. דֶּרֶךְ מָשָׁל: יַחַד הָרִים²³ יְרַנֵּנוּ, נִתְיַחֲסָה הָרִנָּה לֶהָרִים לְפִי שֶׁהָיְתָה רְאוּיָה לָהֶם אִלּוּ הָיָה אֶפְשָׁר שֶׁתִּמָּצֵא בָהֶם, וְכַוָּנַת הַמַּאֲמָר הַזֶּה הִיא לְהוֹרוֹת עַל רֹב הַשַּׁלְוָה וְתִקּוּן דִּבְרֵי הָעֹולָם שֶׁכֻּלָּם יִהְיוּ בְהַצְלָחָה וּמֻצָּלִים מִכָּל הֶפְסֵד²⁴ עַד שֶׁלְּכֻלָּם הָיְתָה הָרְנָנָה רְאוּיָה אִלּוּ הָיוּ מוּכָנִים לָהּ; וְהִנֵּה, נְדַמֶּה הֶהָרִים (שֶׁהֵם נוֹשְׂאֵנוּ), בִּבְחִינַת הֱיוֹת מֻצְלָחִים בְּעִנְיָנָם וּמֻצָּלִים מִן הַהֶפְסֵדִים לִבְנֵי הָאָדָם הַמֻּצְלָחִים בְּעִנְיָנָם; וְאוּלָם, בְּנֵי הָאָדָם הַמֻּצְלָחִים, מִצַּד הֱיוֹתָם מֻצְלָחִים, רְאוּיָה לָהֶם הָרִנָּה, וּבִבְחִינָה זֹאת נְיַחֲסָהּ לֶהָרִים גַּם כֵּן, שֶׁאִלּוּ הָיָה אֶפְשָׁר שֶׁתִּמָּצֵא בָם — הָיָה רָאוּי שֶׁיְּרַנֵּנוּ. אַךְ תּוֹעֶלֶת הַדִּמְיוֹן הַזֶּה הוּא לְבָאֵר מַצָּבָם הַמֻּצְלָח תַּכְלִית הַבֵּאוּר וּלְצַיְּרוֹ הַצִּיּוּר הַיּוֹתֵר חָזָק שֶׁאֶפְשָר, וָזֶה — לְפִי שֶׁזֶּה הַנָּשׂוּא שֶל הָרִנָּה מְצֻיָּר אֶצְלֵנוּ הֱיוֹתוֹ הַסִּמָּן הַמֻּבְהָק לְהַצְלָחָה, כִּי הַמֻּצְלָח מְרַנֵּן, וְעַל כֵּן תַּכְלִית מַה שֶׁנּוּכַל לְצַיֵּר הַצְלָחַת אֵיזֶה נוֹשֵׂא שֶׁיִּהְיֶה, הוּא שֶׁנֹּאמַר שֶׁהוּא מְרַנֵּן, וְהַכַּוָּנָה — שֶׁהָיָה מְרַנֵּן אִלּוּ הָיָה בְטִבְעוֹ שֶׁיְּרַנֵּן.

וְהִנֵּה הַהַעְתָּקָה הַזֹּאת תֵּעָשֶׂה מִבַּעַל חַיִּים לְבַעַל חַיִּים אַחֵר, וּמִבַּעַל חַיִּים לְבִלְתִּי בַעַל חַיִּים, וְכֵן לְהֶפֶךְ וּמִבִּלתִּי בַעַל חַיִּים לבִלתִּי בַעַל חַיִּים אַחֵר. כְּלָלוֹ שֶל דָּבָר: כָּל דִּמְיוֹן שֶׁיִּבָּחֵן בִּשְׁנֵי נוֹשְׂאִים יִהְיֶה סִבָּה לְהַעְתִּיק נְשׂוּאֵי הָאֶחָד אֶל חֲבֵרוֹ כְּשֶׁיִּהְיֶה הַהֶעְתֵּק אֶמְצָעִי לְבֵאוּר מִקְרֶה אֲמִתִּי שֶׁיִּקְרֶה בַנּוֹשֵׂא, וְכַמָּשָׁל שֶׁהֵבֵאתִי לְמַעְלָה. אוּלָם הַעְתָּקָה שֶׁלֹּא תִוָּסֵד עַל דִּמְיוֹן אֲמִתִּי וְלֹא תְבָאֵר מִקְרֶה אֲמִתִּי, הִנֵּה לֹא לְחָכְמָה תֵחָשֵׁב אֶלָּא לְחֶסְרוֹן לַמַּאֲמָר וּלְסִכְלוּת אֶל אוֹמְרָהּ.

וּמַה שֶׁצָּרִיךְ שֶׁתֵּדַע עוֹד, שֶׁהִנֵּה הַהַעְתָּקוֹת: מֵהֶן — קְרוֹבוֹת, וּמֵהֶן — רְחוֹקוֹת, מֵהֶן — גְמוּרוֹת, וּמֵהֶן — בִּלְתִּי גְמוּרוֹת;

הַקְּרוֹבוֹת הֵן אוֹתָן שֶׁלֹֹּא יִצְטָרֵךְ לְשׁוֹטֵט בָּהֶן הַשֵּׂכֶל מִדָּבָר לְדָבָר בִּדְבָרִים הַרְבֵּה עַד שֶׁיִּמְצָא הַמְּכֻוָּן בַּמִּלָּה, אֶלָּא בְהֵעָתְקוֹ מִמֶּנָּה אֶל מַה שֶׁיִּדְמֶה לָּהּ יִמְצָא מְכֻוָּנָה. וְהָרְחוֹקוֹת (מֵיטַאלֶפְּזִיס Metalepsis) הֵם אוֹתָן אֲשֶׁר יִצְטָרֵךְ לָשׁוּט בִּדְבָרִים הַרְבֵּה מֵאֶחָד לְאֶחָד עַד שֶׁיִּמְצָא הַמְּכֻוָּן, דֶּרֶך מָשָׁל: גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה²⁵, כְּשֶׁיָּצָאנוּ מִכַּוָּנַת הַמִּלָּה עַצְמָה שֶׁהִיא הַבַּעַל חַיִּים הַיָּדוּע הַנִּקְרָא “אַרְיֵה” אֶל עִנְיָן דּוֹמֶה לָזֶה שֶׁהוּא “גִבּוֹר לֵב” — כְּבָר מָצָאנוּ הַמְּכֻוָּן בָּהּ, וְכֵן; אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי (תהלים כג ו), כְּשֶׁנֵּצֵא מִכַּוָּנַת “יִרְדְּפוּנִי” שֶׁהִיא הַהוֹרָאָה עַל גּוּף מִתְנוֹעֵעַ אֶל גּוּף אַחֵר, אֶל כַּוָּנָה דוֹמָה לָזֶה שֶׁהִיא הֱיוֹת מִקְרֶה-מָה קוֹרֶה בְהַתְמָדָה — כְּבָר מָצָאנוּ הַמְּכֻוּן; אָמְנָם, מַאֲמַר: יַצְמִיחַ צְדָקָה וּתְהִלָּה נֶגֶד כָּל-הַגּוֹיִם (ישעיה סא יא) — הִיא הַעְתָּקָה רְחוֹקָה, כִּי אוּלָם, יַחַס הַצְּמִיחָה לַצְּדָקָה כְּבָר הִיא הַעְתָּקָה אַחַת, כִּי אֵין הַצְּמִיחָה רְאוּיָה בֶאֱמֶת אֶלָּא לְּזֶרַע נִזְרָע, וְאוּלָם הַכַּוָּנָה בָזֶה עַל הַגִּלּוּי וְהַהֵרָאוֹת, וְזֶה עַל צַד הַדִּמְיוֹן, כִּי הַזֶּרַע נֶחְבָּא תַחַת הָאָרֶץ זְמַן מָה וְאַחַר כָּךְ יֵצֵא וִיִגָּלֶה, וְלָכֵן גּוּף שהָיָה מְכֻסֶּה וְנֶעְלָם וְאַחַר בָּא לְגִלּוּי וִנִתְפַּרְסֵם — נְיַחֵס לוֹ הַצְּמִיחָה, אַךְ הַצְּדָקָה אֵינֶנָּה גוּף וְאֵין הַכִּסּוּי נוֹפֵל בָּהּ בֶּאֱמֶת וְלֹֹא הַגִּלּוּי גַם כֵּן, אֲבָל, הָעִנְיָן הוּא שֶׁצִּדְקָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁסִּכְּלוּהָ הַגּוֹיִם מִתְּחִלָּה תִּתְוַדַּע וְתִתְפַּרְסֵם לָהֶם. וְנִמְצָא זוֹ הַעְתָּקָה שְׁנִיָּה, בְּאֹפןֶ, שֶׁהִנֵּה, רִאשׁוֹנָה הֶעְתַּקְנוּ הַצְּמִיחָה אֶל הַיְצִיאָה מִן הַהֶעְלֵם אֶל הַגָּלוּי, וְהַשְּׁנִיָּה — אֶל הַפִּרְסוּם וְהַיְדִיעָה, הַבָּא אַחַר הַסִּכְלוּת. וְכֵן: חָשַׂף²⁶ יְיָ אֶת זְרוֹעַ קָדְשׁוֹ, יֵשׁ כָּאן שְׁתֵּי הַעְתָּקוֹת, הָרִאשׁוֹנָה — שֶׁיִּחֵס לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ זְרוֹעַ וַחֲשִׂיפָה, מַה שֶּׁלֹא יֵאוֹת אֶלָּא לָאָדָם, וְאָמְנָם, אֲפִלּוּ אִם יֵאָמֵר מַאֲמָר זֶה בָאָדָם — עֲדַיִן הוּא הַעְתָּקָה, כִּי אֵין הַכַּוָּנָה בָזֶה גִלּוּי הַזְּרוֹעַ, אֶלָּא — פִּרְסוּם הַכֹּחַ, והֲרֵי זוֹ הַעְתָּקָה עַל גַּבֵּי הַעְתָּקָה.

הַהַעְתָּקוֹת הַגְּמוּרוֹת (אֲלֵיגוֹרִיאָה) הֵם — כַּאֲשֶׁר מַאֲמָר

אֶחָד כֻּלּוֹ, נוֹשְׂאוֹ וּנְשׂוּאוֹ, יהְיוּ מֻעְתָּקִים וְלֹא תִהְיֶה הַכַּוָּנָה עַל מַה שֶׁיּוֹרוֹ מַמָּשׁ, אֶלָּא עַל דּוֹמֶה לָהֶם, כְּמו שֶׁזָּכַרְנוּ. אַךְ אִם הַנּוֹשֵׂא לְבַדּוֹ יִהְיֶה מֻעְתָּק וְהַנָּשׂוּא פָשׁוּט, אוֹ לְהֶפֶךְ, — יִקָּרְאוּ: בִּלְתִּי גְמוּרוֹת. דֶרֶך מָשָׂל: עֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר (תהלים סה יד) הִנֵּה, הַנָּשׂוּא הוּא הַמֻּעְתָּק שֶׁהוּא הָעֲטִיפָה, אַךְ הַנּוֹשֵׂא הוּא פָשׁוּט; שִׁמְעוּ הָרִים אֶת רִיב יְיָ (מיכה ו ב) הַנּוֹשֵׂא הוּא הַמֻּעְתָּק, שֶׁהוּא הָרִים, כְּפִי מַה שֶׁפֵּרְשוּ בוֹ שֶׁהַכַּוָּנָה עַל הָאָבוֹת²⁷, וְהַנָּשׂוּא הוּא פָשׁוּט שֶׁהוּא שְׁמִיעַת הָרִיב וְזֶה נִקְרָא “הַעְתָּקָה בִלְתִּי גְּמוּרָה”; אַךְ מַאֲמַר: וְיָצָא חֹטֶר מִגֶּזַע יִשָּׁי וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה (ישעיה יא, א), הִנֵּה זֶה “הַעְתָּקָה גְמוּרָה”, כִּי הִנֵּה קִיֵּם הוֹצָאַת הַחֹטֶר בְּגִזְעוֹ שֶל יִשָׁי, וְהִנֵּה הַחֹטֶר, הַגֶּזַע וְהַהוֹצָאָה — הַכֹּל הֶעְתֵּק, וְהַכַּוָּנָה: הִוָּלֵד בֵּן מִמִּשְפַחַת יִשָׁי; וְכֵן: וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה. וְהִנֵּה כְּשֶׁיַּאֲרִיךְ יוֹתֵר וְיִרְבּוּ הַמַּאֲמָרִים נִמְשָׁכִים זֶה אַחַר זֶה בְּסִפּוּר מִקְרִים וּתְנָאִים שׁוֹנִים, כֻּלָּם עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, יִקָּרֵא “מָשָׁל” (פַּארַבּוֹלָה parabola אוֹ אֶמְבְּליֵמָה Emblema) אוֹ “חִידָה” (אֵינִיגְמָה Enigma), כְּעִנְיַן מִּשְׁלֵי הַנְּבִיאִים. דֶּרֶך מָשָׁל: כֶּרֶם²⁸ הָיָה לִידִידִי בְּקֶרֶן בֶּן שָׁמֶן וְכוּ' חוּד חִידָה וּמְשׁוֹל מָשָׁל וְכוּ. וְצָרִיךְ שֶׁתֵּדַע, שֶׁהִנֵּה יֵשׁ הֶעְתֵּקִים שֶׁיְּסוֹדָם הַדִּמְּיוֹנִי מוּבָן הֵיטֵב וְעַל כֵּן בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁתֹּאמְרֵם, הִנֵּה יִהְיוּ נְכוֹנִים. וְיֵשׁ מִינֵי הֶעְתֵּקִים שֶׁאֵין הַדִּמְיוֹן בָּהֶם כָּל כָּךְ בָּרוּר שֶׁיֵּאוֹתוֹ בְכָל לָשׁוֹן, אֲבָל נִמְצָאֵם נְהוּגִים (קַאטַאקְרֵיזִיס Catachresis, הֶעְתֵּק נָהוּג בְּאוֹתוֹ לָשׁוֹן) בְּאַחַד מִן הַלְּשׁוֹנוֹת וְלֹֹא יִתָּכֵן לִנְהֹג אוֹתָם בְּלָשׁוֹן אַחֶרֶת שֶׁלֹּא נָהֲגוּ בָם בַּעֲלֵי הַלָּשׁוֹן הַהוּא. דֶּרֶךְ מָשָׁל: “קוֹל גָּדוֹל”²⁹ מָצָאנוּ בִלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ וְהַכַּוָּנָּה בוֹ “קוֹל חָזָק” וְלֹא יֵאָמֵר כֵּן בְּלָשׁוֹן אַחֶרֶת, וְכָאֵלּוּ יִמָּצְאוּ בְכָל לָשׁוֹן מְיֻחָדִים בַּלָּשׁוֹן הַהוּא, מִפְּנֵי שֶׁכָּךְ נָהֲגוּ בְעָלָיו, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַעְתִּיקָם מִלָּשׁוֹן לְלָשׁוֹן. וְאָמְנָם עוֹד מִין אַחֵר יֵשׁ שֶׁנִּכְלְלֵהוּ תַחַת הַהֶעְתֵּק מִצַּד אֶחָד, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ הֶעְתֵּק לְגַמְרֵי, וְהוּא שֶׁנֹּאמַר (אִירוֹנִיאָה Ironia, הֶעְתֵּק מִתְחַלֵּף) דָּבָר וְאֵין כַּוָּנָתֵנוּ בוֹ אֶלָּא עַל הֶפְכּוֹ. וְדָבָר זֶה יִדְמֶה לְהֶעְתֵּק בִּהְיוֹת הוֹרָאַת הַדְּבָרִים מִתְחַלֶּפֶת מֵהַכַּוָּנָה בָם, כְּדֶרֶךְ הַהֶעְתֵּק שֶׁאֵין הַהוֹרָאָה וְהַכַּוָּנָה אַחַת אַךְ יִבָּדְלוּ בֶאֱמֶת בְּמַה שֶּׁהֶעְתֵּק אוֹתָהּ הַמִּלָּה עַצְמָהּ שֶׁנַּזְכִּיר תּוֹרֶה עַל הַמְּכֻוָּן בְּהוֹרָאָה מִקְרִית עַל צַד הַדִּמְיוֹן, כְּמוֹ שֶׁזָּכַרְנוּ, וּבַמִּין הַזֶּה אֵין הַמִּלָּה מוֹרָה אֶלָּא עַל מַה שֶׁהוּא הוֹרָאָתָהּ הָעַצְמִית בֶּאֱמֶת; אָמְנָם, כַּוָּנָתֵנוּ עַל מַה שֶׁלֹּא הֻזְכַּר בִּדְבָרֵינוּ, שֶׁהוּא הַהֶפֶךְ; דֶּרֶךְ מָשָׁל: מַאֲמַר אֵליָּהוּ: קִרְאוּ בְקוֹל גָּדוֹל כִּי אֱלֹהִים הוּא (מלכים-א יח כז). הִנֵּה, כַּוָּנָתוֹ הָיְתָה לְהֶפֶךְ מִמַּה שֶּׁהָיָה אוֹמֵר, וְלֹא נִרְמְזָה הַכַּוָּנָה בְּמִלּוֹתָיו כְּלָל, אֶלָּא הוּא הָיָה אוֹמֵר “כִּי אֱלֹהִים הוּא” וְכַוָּנָתו הָיָה “לֹא אֱלֹהִים הוּא”. וְכֵן מַאֲמַר יְשַׁעְיָהוּ: עִמְדִי נָא בַחֲבָרַיִךְ וְכוּ' אוּלַי תּוּכְלִי הוֹעִיל אוּלַי תַּעֲרוֹצִי, (ישעיה מז יב), כַּוָּנָתוֹ שֶׁלֹּא תוֹעִיל וְלֹא תַעֲרֹץ. וְהִנֵּה גַם הַמִּין הַזֶה יֵחָלֵק לִשְׁנָיִם: הָרִאשׁוֹן — כְּשֶׁנִּצְחַק בְּשָׁמְעֵנוּ וְנֹאמַר לוֹ דְבָרִים שֶׁכַּוָּנָתֵנוּ בָם הַהֶפֶךְ, אַךְ נְגַלֶּה וּנְפַרְסֵם הַכַּוָּנָה בִתְנוּעוֹת³⁰ מַה שֶׁנְּחַבֵּר לְדִבּוּרֵנוּ אוֹ בְאֵיזֶה מִלָּה שֶׁנָּשִׂים בַּדִּבּוּר עַצְמוֹ בְּאֹפֶן שֶׁלֹֹּא יִטְעֶה הַשּׁוֹמֵע לַחְשׁוֹב שֶׁמַּה שֶּׁבְּלִבֵּנוּ הוּא מַה שֶׁבְּפִינוּ, וְזֶה נִקְרָא “צְחוֹק”. הַמָּשָׁל לָזֶה בְּדִבְרֵי זְבוּל אֶל גַּעַל: אַיֵּה³¹ אֵפוֹא פִיךָ וְכוּ' צֵא-נָא עַתָּה וְהִלָּחֶם בּוֹ, וְהַשֵּׁנִי הוּא שֶׁנֹּאמַר הַדָּבָר בְּדֶרֶךְ לֹא תִגָּלֶה הַכַּוָּנָה, וִירֻמֶּה הַשּׁוֹמֵע בְּחָשְׁבוֹ שׁהַמְּדַבֵּר תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ וְכַמָּשָׁל שֶׁהֵבֵאנוּ לְמַעְלָה מֵאֵלִיּהוּ וְנִקְרָא “הִתּוּל” וּכְמַאֲמַר הַכָּתוּב עָלָיו: וַיְהַתֵּל בָּהֶם אֶלִיּהוּ (מלכים-א יח כז).

הַמִּין הַשֵּׁנִי שֶׁל הַהַעְתָּקָה הוּא — כְּשֶׁיֻּקַּח (מֵיטוֹנִימִיאָה Metonymia) דָּבָר לְהוֹרוֹת עַל דָּבָר אַחֵר מִצַּד קֶשֶׁר-מָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ עִמּוֹ. דֶּרֶך מָשָׁל: כְּשָׁיֻּקַּח הַסִּבָּה עַל מְסוֹבָבָהּ, אוֹ לְהֶפֶךְ: הַמָּקוֹם עַל מַה שֶׁבּוֹ, אוֹ לְהֶפֶךְ, הַמְּצַוֶּה עַל הָעוֹשֶׂה וְכָל כַּיּוֹצֵא בָזֶה; הַמָּשָׁל לָזֶה, שֶׁנֹּאמַר “יְשַׁעְיָה”, “שְׁמוּאֵל”, וְהַכּוָּנָה עַל סְפָרִים חִבְּרוּם יְשַׁעְיָה וּשְׁמוּאֵל, “קִרְיָה נֶאֱמָנָה”³² וְהָכָּוָּנָה “קִרְיַת אַנְשֵי אֱמוּנָה” “אַיֵּה אֵפוֹא פִיךָ”, וְהַכַּוָּנָה: “אִמְרֵי פִיךָ”.

הַמִּין הַשְּׁלִישִי — שֶׁנַּזְכִּיר (סִינֵיקְדוֹקֵי Synecdoche) חֵלֶק

מִכְּלָל אחד וְנָבִין בּוֹ אֶת הַכְּלָל כֻּלּוֹ. דֶּרֶךְ מָשָׁל: נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר (תהלים קלו כה), וְהַכַּוָּנָה בַּלֶּחֶם: כָּל מִינֵי מָזוֹן, וּבַבָּשָׂר: בַּעֲלֵי חַיִּים.

 

פֶּרֶק ו    🔗

הָ“עֵרֶךְ” הוּא שֶׁנָּעִיר עַל הַשְׂכָּלַת עִנְיַן-מָה עַל יְדֵי הַנֶּעֱרָכִים לוֹ: הַדּוֹמִים וְהַהֲפָכִים. וּכְבָר הִקְדַּמְנוּ בְּפֶרֶק ג שֶׁזֶּה יֵעָשֶׂה בִּהְיוֹת הַנָּשׂוּא אֲשֶׁר נִרְצֶה לְהוֹדִיעַ הֱיוֹתוֹ בְנוֹשְׂאֵנוּ יוֹתֵר מְפֻרְסָם בְּנוֹשֵׂא דוֹמֶה לוֹ, אוֹ שֶׁמִּכֹּחַ עֲרִיכַת שְׁנֵי הַהֲפָכִים זֶה לְעֻמַּת זֶה, יֻכַּר וְיִתְגַּלֶּה יוֹתֵר הַהֶפְרֵשׁ שֶׁבֵּינֵיהֶם.

הַ“דִּמְיוֹן” יֵעָשֶׂה בִשְׁנֵי דְרָכִים וְנִקְרָא “שָׁלֵם” וּ“בִלְתִּי שָׁלֵם”: הַשָּׁלֵם — שֶׁיֻּזְכָּרוּ הַדּוֹמִים וְלֹא הַדִּמְיוֹן. מְשַׁל הַשָּׁלֵם: כִּי כַּאֲשֶׁר יֵרֵד הַגֶּשֶׁם וְהַשֶּׁלֶג מִן הַשָּׁמַיִם וְשָׁמָּה וְכוּ‘, כֵּן יִהְיֶה דְבָרִי וְכוּ’ לֹא יָשׁוּב אֵלַי וְכוּ' (ישעיה נה י-יא), כַּאֲשֶׁר יִמָּצֵא הַתִּירוֹשׁ בָּאֶשְׁכּוֹל וְכוּ' כֵּן אֶעֱשֶׂה לְמַעַן עֲבָדַי וְכוּ' (שם סה ח), כִּי שָׁמַיִם כֶּעָשָׁן נִמְלָחוּ וְהָאָרֶץ כַּבֶּגֶד תִּבְלֶה (שם נא ו), וְקֹוֵי יְיָ יַחֲלִיפוּ כֹחַ יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים (שם מ לא). מְשַׁל הַבִּלְתִּי שָלֵם: וַיְהִי כַנָּהָר שְׁלוֹמֶךָ וְצִדְקָתְךָ כְּגַלֵּי הַיָּם (שם מח יח); הִזְכִּיר הַדּוֹמִים וָהֵם: הַשָּׁלוֹם וְהַנָּהָר, וְלֹֹא הַדִּמְיוֹן, אֲבָל, מוּבָן מֵאֵלָיו שֶׁהוּא בְרִבּוּי. וְאָמְנָם יִמָּצֵא דִמְיוֹן לֹא יֻזְכַּר בּוֹ דִמְיוֹנוֹ אֶלָּא בְאַחַד הַנּוֹשְׂאִים וְלֹא בַשֵּׁנִי. דֶרֶךְ מָשָׁל: וְהָרְשָׁעִים כַּיָּם נִגְרָשׁ כִּי הַשְׁקֵט לֹא יוּכָל (ישעיה נז כ). וְיִמָּצֵא דִמְיוֹן לֹֹא תָבוֹא בוֹ הָאוֹת וְלֹא הַמִּלָּה הַמְּשַׁמְּשִׁים לוֹ, אֶלָּא יֻזְכְּרוּ שְׁנֵי דְבָרִים יַחַד לְהָעִיר עַל דִּמְיוֹנָם. דֶּרֶך מָשָׁל: שׁוֹט לַסּוּס מֶתֶג³³ לַחֲמוֹר וְשֵׁבֶט לְגֵו כְּסִילִים (משלי כו ג), פֶּחָם לְגֶחָלִים וְעֵצִים לְאֵשׁ וְאִישׁ מִדְיָנִים³⁴ לְחַרְחֵר רִיב (שם כא). עוֹד יִמָּצֵא שֶׁיִּגְדּר נוֹשֵׂא בְּנוֹשֵׂא אַחֵר לְהוֹרוֹת עַל דִּמְיוֹנָם. דֶּרֶך מָשָׁל: תַּפּוּחֵי זָהָב בְּמַשְׂכִּיּות כָּסֶף דָּבָר דָּבֻר עַל אָפְנָיו (שם כה יא). גָּדַר הַדָּבָר הַדָּבוּר עַל אָפְנָיו בְּאָמְרו שֶׁהוּא תַפּוּחֵי זָהָב בְּמַשְׂכִּיּוֹת הַכָּסֶף, וְהַכַּוָּנָה: כָּמוֹהוּ, וּדְרָכִים אֲחֵרִים כָּאֵלֶּה. כְּלָל כֻּלָּם: דַּמוֹת דָּבָר לְדָבָר לְבָאֲרוֹ בֵּאוּר יוֹתֵר שָׁלֵם וּמַסְפִּיק.

עוֹד, הַדִּמְיוֹן וְהָעֵרֶךְ יֵעָשֶׂה עַל הַחִיּוּב וְיֵעָשֶׂה עַל הַשְּׁלִילָה (קוֹמְפַּארַאסִיּוֹן Comparacion), פֵּרוּשׁ: יֵעָשֶׂה לְהוֹרוֹת הֱיוֹת עִנְיָן דּוֹמֶה לְעִנְיָן וְיֵעָשֶׂה לְהוֹרוֹת הֱיוֹת עִנְיָן מִתְחַלֵּף מֵעִנְיָן, דֶּרֶךְ מָשָׁל: הַכְּמַכַּת מַכֵּהוּ הִכָּהוּ (ישעיה כז ז), הַכַּוָּנָה בוֹ: לֹֹא כְמַכַּת מַכֵּהוּ הִכָּהוּ; אִם כֹּח אֲבָנִים כֹּחִי (איוב ו יב), הַכַּוָּנָה הוּא: לֹֹא כֹחַ אֲבָנִים כֹּחִי. וְנִקְרָא זֶה “דִמְיוֹן לִשְׁלִילָה” וְתַכְלִיתוֹ כְּתַכְלִית דִּמְיוֹן הַחִיּוּב בְּשָׁוֶה.

עֲרִיכַת הַהֲפָכִים הוּא — כְּשֶׁנַּזְכִּיר הֲפָכִים וְנַעֲרִיכֵם זֶה כְנֶגֶד זֶה, שֶׁמִּבֵּין נֶגְדִּיּוּתָם תִּבָּחֵן יוֹתֵר אֲמִתַּת הָעִנְיָן שֶׁנִּרְצֶה לְבָאֵר וְכֹחוֹ. דֶּרֶךְ מָשָׁל: עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת וכוּ' (קהלת ג ב) וְכֵן: וְאַתָּה אָמַרְתָּ בִלְבָבְךָ הַשָּׁמַיִם אֶעֱלֶה וְכוּ' אַךְ אֶל שְׁאוֹל תּוּרָד (ישעיה יד יג יד): כִּי כַבֶּגֶד יֹאכְלֵם עָשׁ וְכוּ' וְצִדְקָתִי לְעוֹלָם תִּהְיֶה וְכוּ' (שם נא ח), הִנֵּה עֲבָדַי יֹאכֵלוּ וְאַתֶּם תִּרְעָבוּ הִנַּה עֲבָדַי יִשְׁתּוּ וְאַתֶּם תִּצְמָאוּ הִנֵּה עֲבָדַי יִשְׂמָחוּ וְאַתֶּם תֵּבשׁוּ הִנֵּה עֲבָדַי יָרֹנּוּ וְכוּ' (שם סה יג-יד). וְהַרְבֵּה מְשָׁלִים תִּמְצָא שׁומְרִים זֶה הַחֹק; בְּסֵפֶר מִשְׁלֵי הִגִּיד בָּהֶם דָּבָר וְהֶפְכּוֹ, דֶּרֶךְ מָשָׁל: שִׂנְאָה תְּעוֹרֵר מְדָנִים וְעַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה (משלי י יב), וַאֲחֵרִים רַבִּים כָּמוֹהוּ.

הַגֶּדֶר הַהֲלָצִיּי הוּא הַגֶּדֶר אֲשֶׁר קְרָאנוּהוּ בַ“הִגָּיוֹן” “גֶּדֶר בִּלְתִּי שָׁלֵם” וְהוּא אֲשֶׁר יְבֹאַר בּוֹ הַנּוֹשֵׂא מִצַּד מִקְרָיו וְלֹא מִצַּד עַצְמוּתוֹ. וְנִקְרָא הֲלָצִיִּי לְפִי שֶׁגֶּדֶר כָּזֶה יֵאוֹת יוֹתֵר לַמְּלִיצָה מִמַּה שֶׁיֵּאוֹת לַהִגָּיוֹן — בִּהְיוֹת כַּוָּנַת הַהִגָּיוֹן בָּאֵר עִנְיָנִים לְפִי עַצְמוּתָם וְכַוָּנַת הַמְּלִיצָה לְצַיֵּר הַדְּבָרִים בְּשֵׂכֶל הַשּׁוֹמֵעַ בְּאֹפֶן שֶׁיִּתְפָּעֵל מֵהֶם כְּפִי רְצוֹן הַמֵּלִיץ. וְאָמְנָם, מִינֵי הַגֶּדֶר הַזֶּה שְׁלֹשָׁה: הַמִּין הָרִאשׁוֹן, כְּשֶׁתַּחַת הַזְכִּירֵנוּ שֵׁם נוֹשְׂאֵנוּ הָאֲמִתִּי — נַזְכִּיר סְגֻלָּה מִסְּגוֹלּוֹתָיו וְנִקְרָא זֶה “סִמָּן” (אֵינוֹמַאטוֹפֵּיאָה Onomatopoeia), לְפִי שֶׁהוּא סִמָּן מֻבְהָק שֶׁל הַנּוֹשֵׂא. דֶּרֶךְ מָשָׁל: כְּשֶׁנֹּאמַר “מַשְׁתִּין בַּקִּיר”³⁵ לְהוֹרוֹת עַל הַכֶּלֶב, “צְעִירַת רַגְלַיִם” וְנָבִין בָּהּ הָאַרְנֶבֶת, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָזֶה. הַמִּין הַשֵּׁנִי (אַנְטוֹנוֹמַאזִיאָה Antonomasia): כְּשֶׁנַּזְכִּיר נוֹשְׂאֵנוּ בְּשֵׁם הַנֶּאֱמָר בְּיִחוּד, שֶׁבֵּאַרְנוּ עִנְיָנוֹ בַּ“הִגָּיוֹן”, שֶׁהוּא תֹאַר שַׁיָּךְ לְרַבִּים וְיוֹתֵר מִכֻּלָּם בְּאֶחָד שֶׁהִפְלִיג בְּעִנְיָנוֹ. הַמָּשָׁל לָזֶה: מֵרֹב אוֹנִים וְאַמִּיץ כֹּחַ (ישעיהו מ כו), וְנָבִין הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, לְפִי שֶׁהוּא הָאַמִּיץ מִכָּל הָאַמִּיצִים. הַמִּין הַשְּׁלִישִׁי — כְּשֶׁתַּחַת שֵׁם הנּוֹשֵׂא (סִירְקוֹמְלוֹקוּסִיּוֹן Circomlocucion) נִקַּח מִקְרִים מִמִּקְרָיו, הַמָּשָׁל בָּזֶה: רֹכֵב שָׁמַיִם בְּעֶזְרֶךָ (דברים לג כו), שֶׁהַכַּוָּנָה בָזֶה עַל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וְכֵן: וּרְצוֹן שֹׁכְנִי סְנֶה (שם שם טז).

 

פֶּרֶק ז    🔗

הָחֵלֶק הַשֵּׁנִי שֶׁבְּחֻקּוֹת הָמְּלִיצָה הוּא כְלָל מָה שֶׁהַתַּכְלִית בּוֹ בֵּרוּר הַצּיּוּר, שֶׁלֹֹּא יֻקַּח הָעִנְיָן עַל דֶּרֶךְ כְּלָל שִׁטְחִי³⁶ בִלְבָד וְלֹא יִתְעַלְּמוּ פְרָטָיו מֵהַשֵּׂכֶל. וְהִנֵּה, יֵעָשֶׂה עַל דְּרָכִים שׁוֹנִים:

הָדֶּרֶך הָרִאשׁוֹן הוּא דֶרֶךְ הַהַרְחָבָה (אַמְפְּלִיפִיקַאסִיּוֹן Amplificacion), וָהוּא, שֶׁנַּרְחִיב עִנְיָן קָצָר בְּבֵָאר הֵיטֵב תְּנָאָיו וּמִקְרָיו. הָמָּשָׁל לָזֶה: שִׁירַת הַיָּם³⁷ — כְּלָל עִנְיָנָהּ הוּא סִפּוּר קְרִיעַת יַם סוּף שֶׁנִּקְרַע לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעָבְרוּ בוֹ וּפַרְעֹה וְחֵילוֹ נִשְׁקְעוּ בוֹ; וְאָמְנָם, סִפּוּר זֶה בְעַצְמוֹ קָצָר הוּא. וְכֵן נִמְצָאֵהוּ בְדִבְרֵי דָוִד: וַיִּגְעַר בְּיַם-סוּף וַיֶּחֱרָב וַיּוֹלִיכֵם בַּתְּהוֹמוֹת כַּמִּדְבָּר וַיְכַסּוּ מַיִם צָרֵיהֶם אֶחָד מֵהֶם לֹֹא נוֹתָר (תהלים קו ט, יא). וְזֶה הָעִנְיָן עַצְמוֹ הִרְחִיבוֹ מֹשֶׁה רַבֵּנוֹ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בְּשִׁירָתוֹ: בְּהַעִירוֹ עַל תְּנָאִים רַבִּים וּמִקְרִים רַבִּים מִמֶּנּוּ, אָמַר עַל קְרִיעָתוֹ: וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם נִצְּבוּ כְמו נֵד נֹזְלִים קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם (שמות טו ח). הֲרֵי הֵעִיר כָּאן עַל שְׁלֹשָׁה דְבָרִים: עַל הַצּוּרָה וְהַמַּצָּב שֶׁעָמְדוּ בוֹ הַמַּיִם הֶפֶךְ טִבְעָם, עַל הָאֶמְצָעִי שֶׁעַל יָדוֹ נַעֲשָׂה הַפֹּעַל הַזֶּה וְעַל מִקְרֶה נִתְחַבֵּר לָעִנְיָן שֶׁהָיָה סִבָּה מְקַיֶּמֶת לַצּוּרָה הַהִיא, וְהַיְנוּ: “נֶעֶרְמוּ מַיִם נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד” הוּא הַהֶעָרָה עַל הַצּוּרָה וְהַמַּצָּב, “וּבְרוּח אַפֶּיךָ” — הָאֶמְצָעִי שֶׁעַל יָדוֹ נַעֲשָׂה הַמַּעֲשֶׂה, “קָפְאוּ תְהֹמֹת” — מִקְרֶה שֶׁנִּתְחַבֵּר לַדָּבָר, וְהַיְנוּ: קְפִיאַת מְקוֹמוֹת מוֹצָא הַמַּיִם — שֶׁלֹּא הוֹצִיאוּ מַיִם חֲדָשִים; וּבָזֶה הֵעִיר עוֹד עַל הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ קָרָה הָמִּקְרֶה הָזֶּה, וְהַיְנוּ: בְּלֶב יָם, וְאָמַר עַל שְׁקִיעַת הָאוֹיֵב: אָמַר אוֹיֵב³⁸ אֶרְדֹּף וְכוּ' נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ וְכוּ' צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת וְכוּ' — הֵעִיר בַּתְּחִלָּה עַל הַקּוֹדֵם, וְהַיְנוּ: אָמַר אוֹיֵב, וּבָזֶה הַקּוֹדֵם עַצְמוֹ בֵּאֵר חֲלָקִים וּפְרָטִים, וְהַיְנוּ: הַבִּטָּחוֹן שֶׁהָיָה מִתְחַבֵּר לוֹ, וְהוּא שֶׁאָמַר: אֶרְדֹּף אַשִּׂיג — תַּאֲוַת הַמָּמוֹן שֶׁהָיְתָה מְעוֹרַרְתּוֹ, וְהַיְנוּ: אֲחַלֵּק שָׁלָל תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי, וְחֶמְדַּת הַנְּקָמָה שֶׁהָיְתָה מְחַזַּקְתּו, וְהַיְנוּ: אָרִיק חַרְבִּי וְכוּ‘, אַחַר כָּךְ בֵּאֵר הַמַּעֲשֶׂה עַצְמוֹ בְצוּרָתוֹ, וְהַיְנוּ: כִּסָּמוֹ יָם, הָאֶמְצָעִי לוֹ, דְּהַיְנוּ: נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ, וּמִקְרֶה שֶׁנִּתְחַבֵּר שָׁם שֶׁהוּא: הִשָּׁקְעָם שָׁם בְּלִי שֶׁיּוּכְלוּ לְהֵעָזֵר כְּלָל, וְהַיְנוּ: צָלֳלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְמַיִם אַדִּירִים. וּבְשִׁירַת דְּבוֹרָה: תְּבֹרָךְ מִנָּשִׁים יָעֵל וְכוּ’ מַיִם שָׁאַל חָלָב נָתָנָה וְכוּ' יָדָהּ לַיָּתֵד תִּשְׁלַחְנָה וְכוּ' בֵּין רַגְלֶיהָ וְכוּ' בְּעַד הָחַלּוֹן וְכוּ' ׁ(שופטים כד-כח). הִנֵּה, תִּרְאֶה כַּמָּה הִרְחִיבָה הָעִנְיָן בְּבָאֵר אֶת הַקּוֹדֵם בִּפְרָטָיו: מַה שֶּׁשָּׁאַל וּמַה שֶּׁנָּתְנָה לוֹ תַּחַת מַה שֶּׁשָּׁאַל מִמֶּנָה, הַכְּלִי שֶׁבּוֹ הִקְרִיבָה לוֹ, הַפֹּעַל שֶׁפָּעֲלָה בַהֲרִיגָתוֹ בִפְרָטָיו, וְהַכְּלִי שֶׁבּוֹ פָעֲלָה, הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ נָפַל, הַנִּמְשָׁךְ אַחַר הָעִנְיָן אוֹ הַמִּתְחַבּר עִמּוֹ, דְּהַינוּ: בְּעַד הַחַלּוֹן וְכוּ'. וְהִנֵּךָ רוֹאֶה שֶׁדֶּרֶךְ זֶה נָאוֹת מְאֹד לְהַעֲמִיד הַשֵּׂכֶל עַל תֹּכֶן הַדָּבָר שֶׁיְּצַיְּרֵהוֹ צִיּוּר בָּרוּר וְלֹא יַעֲבֹר עָלָיו בִּמְרוּצָה.

הַדֶּרֶךְ הַשֵּׁנִי קָרוֹב לָרִאשׁוֹן שֶׁזָּכַרְנוּ, וָהוּא: צַיֵּר הָעִנְיָנִים (דֵּיזְקְרִיפְּסִיּוֹן Descripcion אוֹ אֶפּוֹטִיפּוֹזִיס) וְהַפְּעֻלּוֹת כְּפִי מַה שֶׁנִּרְאִים לָעַיִן מַמָּשׁ (פְרוֹסוֹפּוֹפֵּיָה prosopopoeia כְּמוֹ נֶגֶד הָעַיִן). הַמָּשָׁל לָזֶה בְּדִבְרֵי הַמְּשׁוֹרֵר: וַיַּעֲמֵד רוּחַ סְעָרָה וַתְּרוֹמֵם גַּלָּיו יַעֲלוּ שָׁמַיִם יֵרְדוּ תְהוֹמוֹת וְכוּ' (תהלים קז כה-כו). וּבְדִבְרֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְאִיּוֹב בְּצַיְּרוֹ הַסּוּס בַּמִּלְחָמָה: הֲתִתֵּן לַסּוּס גְּבוּרָה הֲתַלְבִּישׁ צַוָּארוֹ רַעְמָה הֲתַרְעִישֶׁנּוּ כָּאַרְבֶּה הוֹד נַחְרוֹ אֵימָה וְכוּ' (איוב לט יט-כ) הָיָה צַיְּרוֹ בִִדְבָרָיו כְּמוֹ שֶׁנִּרְאֶה בְּמוּחָשׁ לרְאִיַּת הָעַיִן מִתְּנוּעוֹתָיו וְצוּרָתוֹ.

הַדֶּרֶךְ הַשְּׁלִישִׁי הוּא דֶרֶךְ הַבֵּאוּר (אֵיסְפְּלִיקַסִיוֹן Esplicacion), דְּהַיְנוּ, שֶׁנֹּאמַר מַאֲמָר וְאַחַר כָּךְ נְפָרְשֵׁהוּ, וְהוּא הָעִנְיָן הַמְּרֻגָּל בְּדִבְרֵי חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: תָּנֵי³⁹ וַהֲדַר מְפָרֵשׁ: שֶׁהִנֵּה, בָּרִאשוֹנָה יִנָּתֵן לַשּׁוֹמֵעַ צִיּוּר כְּלָלִי וְאַחַר כָּךְ נַרְחִיבֵהוּ וּנְפָרְטֵהוּ בַּבֵּאוּר שֶׁנְּבָאֲרֵהוּ. וְהוּא דָבָר שׁעוֹזֵר לַהַשְׂכָּלָה עֵזֶר גָּדוֹל, שֶׁהִנֵּה הוֹלֵךְ מַהֲלַךְ הַטִּבְעִי שֶׁהוּא מֵהַכּוֹלְלִים לַפְּרָטִים כִּמְבֹאָר בַּהִּגָיוֹן. וְהַמָשָׁל לָזֶה תִּמְצָאֵהוּ בְּדִבְרֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם: אַשְׂכִּיר חִצַּי מִדָּם וְחַרְבִּי תֹּאכַל בָּשָׂר (דברים לב מב). הִנֵּה, אָמַר בַּכְּלָל “מִדָּם” וּ“בָשָׂר” וְלֹא בֵאֵר שֶׁל מִי, וְאַחַר כָּךְ חָזַר וּבֵאֵר: מִדַּם חָלָל וְשִׁבְיָה מֵרֹאשׁ פַּרְעוֹת אוֹיֵב. וּבְדִבְרֵי דְבוֹרָה: בְשִׁירָתָהּ: הָרִים נָזְלוּ מִפְּנֵי יְיָ (שופטים ה ה), וּבֵאֲרָה וְאָמְרָה: זֶה סִינַי מִפְּנֵי יְיָ אֱלֹֹהֵי יִשְׂרָאֵל. וּבְדִבְרֵי יְשַׁעְיָה: וַיַּכְרֵת יְיָ מִיִּשְׂרָאֵל רֹאשׁ וְזָנָב וְכוּ' זָקֵן וּנְשׂוּא פָנִים הוּא הָרֹאשׁ וְנָבִיא וּמוֹרֶה-שֶׁקֶר הוּא הַזָּנָב (ישעיה ט יג-יד).

הַדֶּרֶךְ הָרְבִיעִי הוּא דֶרֶךְ הַפֵּרוּט (פַּארְטִיסִיּוֹן particion), וָהוּא — פָּרֵט פְּרָטֵי כְלָל מִן הַכְּלָלִים. דֶּרֶךְ מָשָׁל: מַלְכֵי אֶרֶץ וְכָל לְאֻמִּים שָׂרִים וְכָל שֹׁפְטֵי אָרֶץ בַּחוּרִים וְגַם בְּתוּלוֹת זְקֵנִים עִם נְעָרִים (תהלים קמח יא-יב), שֶׁהֵם כֻּלָּם פְּרָטֵי מִין הָאָדָם. וּבִכְלָל זֶה: קַבֵּץ פְּרָטִים רָבִּים בְּמַאֲמָר אֶחָד בְּתֵת לָהֶם נָשׂוּא אוֹ נוֹשֵׂא אֶחָד, דֶּרֶךְ מָשָׁל; וַיַּכְרֵת יְיָ מִיִּשְׂרָאֵל רֹאשׁ וְזָנָב כִּפָּה וְאַגְמוֹן יוֹם אֶחָד (ישעיה ט יג) וְכֵן: יְשַּׁלַח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים (תהלים עח מט); אַף בַּל נִטָּעוּ אַף בַּל זֹרָעוּ אַף בַּל שֹׁרֵשׁ בָּאָרֶץ גִּזְעָם (ישעיה מ כד).

הַדֶּרֶךְ הַחֲמִישִׁי — דֶרֶךְ הַחִלּוּק (דִּיוִיזִיּון Division) שֶׁנְּחַלֵּק בְּדִבּוּרֵנוּ הַנּוֹשְׂאִים וּנְשׂוּאֵיהֶם. דֶּרֶךְ מָשָׁל מַאֲמַר אִיּוֹב: אִם רָשַׁעְתִּי אַלְלַי לִי וְצָדַקְתִּי לֹא אֶשָּׂא רֹאשִׁי (איוב י טו). הִנֵּה חִלֵּק הַנּוֹשְׂאִים שֶׁהֵם: הֱיוֹת רָשָׁע וֶהֱיוֹת צַדִּיק, וְהַנְּשׂוּאִים הֵם: אַלְלַי וּבִלְתִּי נְשִׂיאַת הָרֹאש. וְכֵן: אִם לְכֹחַ אַמִּיץ הִנֵּה וְאִם לְמִשְׁפָּט מִי יוֹעִידֵנִי (שם ט יט).

הַדֶּרֶך הַשִּׁשִּׁי הוּא דֶרֶך הַמַּשָּׁא וּמַתָּן אוֹ שְׁאֵלָה וּתְשׁוּבָה (אַנָטִיסִיפַּאסִיּון Anticipacion) וְהַיְנוּ: שֶׁנַּקְדִּים לִשְׁאֹל מֵעַצְמֵנוּ מַה שֶׁהָיָה אֶפְשָׁר שֶׁיִּשְׁאֲלוּ שׁוֹמְעֵינוּ וְנִשָּׂא וְנִתֵּן בַּדָּבָר, וְנָשִׁיב לִשְׁאֵלָתָם טֶרֶם יִשְׁאָלוּהָ. כִּי, הִנֵּה, בַּשְׁאֵלָה שֶׁנִּשְׁאַל נָעִיר עַל סָפֵק שֶׁהָיָה אֶפְשָׁר שֶׁיִּפֹּל בְּדִבּוּרֵנוּ וּבַתְּשׁוּבָה נְבָאֵר הֶתֵּרוֹ. דֶּרֶךְ מָשָׁל: כִּי תֹאמַר הֵן לֹא יָדַעְנוּ זֶה הֲלֹֹא תֹכֵן לִבּוֹת וְכוּ' (משלי כד יב); וּבְדִבְרֵי הַנָּבִיא מַלְאָכִי: אָהַבְתּי אֶתְכֶם אָמַר יְיָ וַאֲמַרְתֶּם בַּמָּה אֲהַבְתָּנוּ הֲלוֹא אָח עֵשָׂו וְכוּ' (מלאכי א ב). וַאֲחֵרִים כָּזֶה בִּדֲבָרָיו שָׁם.

הַדֶּרֶךְ הַשְּׁבִיעִי — שֶׁנְּשַׁתֵּף אֵיזֶה נוֹשְׂאִים בְּנָשׂוּא אֶחָד (דִּיסְטְרִיבּוּסִיּון Distribucion, בּתּוּר) וּנְפַלֵג לְכָל אֶחָד מֵהֶם נָשׂוּא מְיֻחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ עַד שֶׁיִּתְבָּרְרוּ לָנוּ מִקְרֵיהֶם: מַה שֶׁמְּשֻׁתָּף לִשְׁנֵיהֶם וּמַה שֶׁמְּיֻחָד לְכָל אֶחָד מֵהֶם. הַמָּשָׁל בָּזֶה תִּמְצָאֵהוּ בְּדִבְרֵי דָוִד, בְּקִינָתוֹ לְשָׁאוּל וְיוֹנָתָן בְּנוֹ, אָמַר: מִדַּם חֲלָלִים מֵחֵלֶב גִּבּוֹרִים קֶשֶׁת יְהוֹנָתָן לֹא נָשׂוֹג אָחוֹר (הֲרֵי נָשׂוּא לְבַדּוֹ לִיהוֹנָתָן) וְחֶרֶב שָׁאוּל לֹא תָשׁוּב רֵיקָם (הֲרֵי נָשׂוּא לְבַדּוֹ לְשָׁאוּל) שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִים וְכוּ' (הֲרֵי נָשׂוּא בְשִׁתּוּף לִשְׁנֵי הַנֹּשְׂאִים יָחַד) (שמואל-ב א, כב-כג). בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל אֶל שָׁאוּל בְּכֶינָה (הֲרֵי נָשׂוּא לְבַדּוֹ לְשָׁאוּל), (שם כד), יְהוֹנָתָן עַל בָמוֹתֶיךָ חָלָל וְכוּ' (הֲרֵי נָשׂוּא לְבַדּוֹ לִיהוֹנָתָן) (שם כה). וְהִנֵּךָ רוֹאֶה יְפִי הַדֶּרֶךְ הַזֶּה שֶׁהוּא מַהֲלַךְ הַהִתְבוֹנְנוּת הַשָׁלֵם הַשָׁט בְּכָל פִּנּוֹת הַמִּקְרִים לְמִינֵיהֶם: מִן הַמְּשֻׁתָּפִים לַמְּיֻחָדִים וּמִן הַמְּיֻחָדִים לַמְּשֻׁתָפִים עַד שֶׁאֵינוֹ מַנִּיחַ צַד בַּנּוֹשֵׂא שֶׁלֹּא יַבִּיט עָלָיו. וְהִנֵּה, כַּיּוֹצֵא בַדְּרָכִים הָאֵלֶּה כָּל אֲשֶׁר יַרְבֶּה לְגַלּוֹת הַבְחָנוֹת בָּעִנְיָנִים בְּסֵדֶר הָגוּן שֶׁיִּצְטַיְּרוּ הֵיטֵב בַּשֵׂכֶל יִהְיֶה מִכְּלָל דַּרְכֵי הַחֵלֶק הַזֶּה.

 

פֶּרֶק ח    🔗

הַחֵלֶק הַשְּׁלִישִׁי שֶׁבְּחֻקּוֹת הַמְּלִיצָה הוּא כְלָל מָה שֶׁתַּכְלִיתוֹ לְחַזֵּק רשֶׁם הַצִּיּוּר בַּשֵּׂכֶל וּלְקַיְּמוֹ, וְגַם זֶה יֵעָשֶׂה עַל דְּרָכִים שׁוֹנִים. הָדֶּרֶך הָרִִאשׁוֹן — עַל יְדֵי כְפִילַת הַדְּבָרִים, וְזֶה אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה בָעִנְיָנִים אוֹ בַמִּלּוֹת: בָּעִנְיָנִים (סִינוֹנוֹמִיאָה Synonomia) — כְּשֶׁנִּכְפֹּל⁴⁰ עִנְיָן בְּמִלּוֹת שׁוֹנוֹת וּמִזֶּה תִמְצָא הַרְבֵּה מְאֹד בְּכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ. דֶּרֶך מָשָׁל: וְשַׂח גַּבְהוּת הָאָדָם ושָׁפֵל רוּם אֲנָשִׁים (ישעיה ב יז), הָעִירָה וְהָקִיצָה לְמִשְׁפָּטִי אֱלֹֹהַי וַאדֹנָי לְרִיבִי (תהלים לה כג) יְיָ אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא, יְיָ מָעוֹז חַיַּי מִמִּי אֶפְחָד (שם כז א), וְרַבִּים כָּאֵלֶּה. בַּמִּלּוֹת — הוּא שֶׁנִּכְפֹּל⁴¹ הַמִּלּוֹת עַצְמָן (רֶפֶּטִיסִיּוֹן Repeticion), וְגַם זֶה בִּדְרָכִים שׁוֹנִים, יֵשׁ שֶׁתִּכָּפֵל הַמִּלָּה בְּרֹאש מַאֲמָרִים שוֹנִים, וְיֵש שֶתִּכָּפֵל בְּסוֹפָם וְיֵשׁ שֶׁתִּכָּפֵל בַּמַּאֲמָר עַצְמוֹ. דֶּרֶךְ מָשָׁל: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וְכוּ' וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה וְכוּ' (הושע ב כא-כב): רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְיָ (ישעיה יא ב); הִנֵּה עֲבָדַי יאכֵלוּ וְכוּ' הִנֵּה עֲבָדַי יִשְׁתּוּ וְכוּ‘, הִנֵּה עֲבָדַי יִשְׂמָחוּ וְכוּ’ (שם סה יג), — כָּל אֵלֶּה כְּפִילַת מִלָּה בְּרָאשֵׁי הַמַּאֲמָרִים וּפִרְקֵיהֶם. הוֹדוּ לַיְיָ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל וְכוּ' יֹאמְרוּ נָא בֵית אַהֲרוֹן וְכוּ' (תהלים קיח א-ג), הוּא כֵפֶל בְּסוֹף הַמַּאֲמָרִים. זַמְּרוּ אֱלֹהִים זַמֵּרוּ (שם מז ז), כֵּפֶל בַּמַּאֲמָר עַצְמוֹ בְּרֹאשׁו וְסוֹפוֹ; נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי (ישעיה מ א), שׁוּבוּ שׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים (יחזקאל לג יא), הוֹי אֲרִיאֵל אֲרִיאֵל (ישעיה כט א), כֵּפֶל בַּמַּאֲמָר עַצְמוֹ. וְיֵשׁ כֵּפֶל שֶׁקּוֹשֵר מַאֲמָר אֶחָד עִם הַשֵּׁנִי (אֲנַאדִיפְּלוֹזִיס Anadiplosis) וְהַיְנוּ, שֶׁהַמִּלָּה שֶׁבָּהּ יְסַיֵּם הָאֶחָד בָּהּ יַתְחִיל הַשֵּׁנִי, דֶּרֶך מָשָׁל: הִנְנִי יִסַּד בְּצִיּוֹן אָבֶן אֶבֶן בֹּחַן פִּנַּת יִקְרַת (ישעיה כח טז), וְכֵן: וּבַל יִרְאֶה גֵּאוּת יְיָ יְיָ רָמָה יָדְךָ בַּל יֶחֱזָיוּן וְכוּ‘. (ישעיה כו י-יא), לַחְצֹב לָהֶם בֹּארוֹת בֹּארוֹת נִשְׁבָּרִים (ירמיה ב יג). עוֹד יֵשׁ כֵּפֶל בְּהַדְרָגָה (גְּרַאדַאסִיּוֹן Gradacion), שֶׁמִּלָּה מִלָּה שֶׁנּוֹסִיף וְנֹאמַר נָשׁוּב וְנִכְפְּלָהּ. הַמָּשָׁל לָזֶה בְּדִבְרֵי הוֹשֵׁע: אַחֲרֵי יְיָ יֵלְכוּ כְּאַרְיֵה יִשְׁאָג כִּי הוּא יִשְׁאַג וְיֶחֶרְדוּ בָנִים מִיָּם יֶחֶרְדוּ כְצִפּוֹר וְכוּ’ (הושע יא י-יא). וְהִנֵּה, יִמָּצֵא כֵפֶּל מַאֲמָר אֶחָד עַצְמוֹ יִכָּפֵל בַּסִּפּוּר לְחִזּוּקוֹ — לִפְעָמִים בִּמְעַט שִׁנּוּי וְלִפְעָמִים בְּלִי שִׁנּוּי כְּלָל. הַמָּשָל לָזֶה ובְּמִזְמוֹר מב: יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ וְכוּ' יוֹדוּךָ וְכוּ' (תהלים סז ד-ו), הִנֵּה, נִכְפַּל שָׁם הַמַּאֲמָר "יוֹדוּךְ עַמִּים וְכוּ' בְּלִי שִׁנּוּי כְּלָל. וּבְמִזְמוֹר מה: מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִי וְכוּ' נִכְפַּל שָׁם וּבַמִּזְמוֹר שֶׁלְּאַחֲרָיו (מג) גַּם בִּמְעַט שִׁנּוּי. וְכֵן בְּמִזְמוֹר מט⁴²: וְאָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ. וּבְדִבְרֵי יְשַׁעְיָה: בְּכָל זֹאת לֹא שָׁב אַפּוֹ וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה (ישעיה ט טז) נִכְפַּל פְּעָמִים שׁוֹנוֹת. וּבְדִבְרֵי עָמוֹס: וְלֹא שַׁבְתֶּם⁴³ עָדַי נְאֻם יְיָ (ד ו) וְכֵן: נִחַם יְיָ עַל זֹאת לֹא תִהְיֶה (שם ז, ג).

הַדֶּרֶך הַשֵּׁנִי הוּא שֶׁבְּסוֹף דִּבּוּר אָרֹךְ (אֶפִּיפוֹניֵמָה-אֶפִּילוֹגוֹ Epiphonema) נָשִׁים כְּלָלוֹ שֶׁל הַדְּבָרִים בִּקְצָרָה, וְזֶה תִמְצָאֵהוּ הַרְבֵּה אֵצֶל הַמְּחַבְּרִים מְתֻקְּנֵי הַסֵּדֶר, וּבַמִּשְׁנָה תִרְאֵהוּ פְעָמִים רַבּוֹת, וְהוּא אָמְרָם: זֶה הַכְּלָל⁴⁴; וְתִמְצָאֵהוּ בְּדִבְרֵי צוֹפַר אֶל אִיּוֹב, שֶׁאַחַר פַּרְשָׁה אֲרֻכָּה, סִפֶּר בָּהּ קוֹרוֹת הָרָשָׁע, חָתַם וְאָמַר: זֶה חֵלֶק אָדָם רָשָׁע מֵאֱלֹהִים וְכוּ' (איוב כ כט). וְקֹהֶלֶת חָתַם סִפְרוֹ בִּכְלָל קָצָר כָּזֶה: סוֹף דָּבָר הַכּל נִשְׁמָע וְכוּ' (קהלת יב יג).

 

פֶּרֶק ט    🔗

הַחֵלֶק הָרְבִיעִי מֵחֻקּוֹת הַמְּלִיצָה הוּא כְלָל מָה שֶׁהַתַּכְלִית בּוֹ לְהַגְדִּיל הַצִּיּוּר בְּשֵׂכֶל הַשּׁוֹמֵע עַד שֶׁיִּתְפָּעֵל מִמֶּנּוּ הַהִתְפָּעֲלוּת הָרָאוּי לוֹ, וְגַם הוּא יִכְלֹֹל דְּרָכִים שוֹנִים:

הָרִאשׁוֹן הוּא הַהֶתֵּר (פֶּרְמֶסִיּוֹן permecion) — שֶׁנַּתִּיר בְּדַבְּרֵנוּ פְּעֻלַּת פּוֹעֵל מְפֻרְסַם הַגְּנוּת, לֹא לְהַתִּירוֹ בֶאֱמֶת אֶלָּא לְהַגְדִּיל צִיּוּר גְּנוּת אַחֵר רַע מִמֶּנּוּ, וָזֶה, כִּי בִהְיוֹת מעצת הָחָכְמָה, כְּשֶׁיֻּכְרַח אִישׁ לִבְחֹר בְּרָע, שֶׁיִּבְחַר בְּמִעוּטוֹ — נַרְאֶה הֱיוֹת הָרַע הַהוּא הַמְּפֻרְסָם יוֹתֵר רָאוּי לִבְחִירָה (אִם תֻּכְרַח הַבְּחִירָה בְרָעוֹת) מֵהָאַחֵר, וְכַוָּנַת זֶה — לְהַגְדִּיל גְּנוּת הַשֵּׁנִי, שֶׁהָרִאשׁוֹן עִם כָּל רָעָתוֹ אֵינֶנּוּ כָּל כָּך מְגֻנֶּה כָמוֹהוּ. הַמָּשָׁל לָזֶה תִּמְצָאֵהוֹ בְּדִבְריֵ שְׁלמֹה: פָּגוֹשׁ דֹּב שַׁכּוּל בְּאִישׁ וְאַל כְּסִיל בְּאִוַּלְתּוֹ (משלי יז יב), וְאֵין סָפֵק שֶׁפְּגִישַת דֹּב שַׁכּוּל בְּאִישׁ רָעָה גְדוֹלָה הִיא, אָמְנָם, בְּעֵרֶךְ אֶל פְּגִישַׁת הַכְּסִיל הִיא טוֹבָה וְהַיְנוּ: שֶׁאִם יֻכְרַח אִישׁ לבְחֹר בֵּינָה וּבֵין פְּגִישַׁת הַכְּסִיל, הִנֵּה בָּהּ רָאוּי שֶׁיִּבְחַר — לִהְיוֹתָהּ הַמֻּעֶטֶת בְּרָעָה שֶׁבִּשְׁנֵיהֶם. וְכן בְּדִבְרי יְחֶזְקֵאל: אִישׁ גּלּוּלָיו לְכוּ עֲבדוּ וְאֶת שֵׁם קָדְשִׁי לֹא תְחַלְּלוּ (כ לט).

הַדֶּרֶך הַשֵּׁנִי הוּא הַהִמָּנֵע (רֵיטִיסֶנְצִיאָה Reticencia) — שֶׁנַּרְאֶה הֱיוֹתֵנוּ בִלְתִּי חֲפֵצִים לְבָאֵר מַה שֶּׁיֵּשׁ לְבָאֵר בְּנוֹשֵׂא-מָה, לְרֹב הַפְלָגַת-מָה שֶׁיֵּשׁ לוֹמַר מִמֶּנּוּ, הַמָּשָׁל לָזֶה תִּמְצָאֵהוּ בְּדִבְרֵי חֲכָמֵינוּ זַ"ל: שְׁתוֹקוּ⁴⁵, לֹֹא אֹמַר לָכֶם מַה שֶּׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר בּוֹ. וְהִנֵּה, דָּבָר זֶה מַגְדִּיל הַצִּיּוּר מְאֹד בְּשֵׂכֶל הַשּׁוֹמֵעַ עַד שֶׁכְּבָר יַחְשֹׁב יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁבְּדַעַת הָאוֹמֵר שֶׁיֹּאמְרֵהוּ.

הַדֶּרֶךְ הַשְּׁלִישִׁי הוּא הַהַגָּהָה (קוֹרֶקְסִיּוֹן Correccion) — שֶׁנֹּאמַר דָּבָר וְשׁוּב נַחֲזֹר בָּנוּ וְנַגִּיהַּ דִּבּוּרֵנוּ. הַמָּשָׁל לָזֶה תִּמְצָאֵהוּ בְּדִבְרֵי יִרְמְיָה: הוֹי חֶרֶב ליְיָ עַד אָנָה לֹא תִשְׁקֹטִי הֵרָגְעִי וָדֹמִּי (מז ו), וְאַחַר כָּךְ חוֹזֵר מִדְּבָרָיו וְאוֹמֵר: אֵיךְ תִּשְׁקֹטִי וַיְיָ צִוָּה לָהּ. וּבְדִבְרֵי אִיּוב: גַּם לִי לֵבָב כְּמוֹכֶם לֹֹא נוֹפֵל אָנֹכִי מִכֶּם (יב ג), וְאַחַר כָּךְ חוֹזֵר וְאוֹמֵר: וְאֶת מִי אֵין כְּמוֹ אֵלֶּה, כִּי הִנֵּה, בַּתְּחִלָּה הֶרְאָה עַצְמוֹ מוֹדֶה לָהֶם שֶׁהֵם חֲכָמִים אֶלָּא שֶׁגַּם הוּא חָכָם כָּהֶם, וְאַחַר כָּךְ חוֹזֵר בּוֹ וְאוֹמֵר כִּי לֹא בָהֶם וְלֹא בוֹ הִיא חָכְמָה, כִּי מָה חָכְמָה הִיא? וּמִי הוּא שֶׁלּא יֵדַע כָּל זֶה? וְהִנֵּךָ רוֹאֶה כֹּחַ הַדִּבּוּר הַזֶּה, שֶׁהִנֵּה, מַרְאֶה עֹצֶם אֲמִתַּת מַה שֶּׁנִּרְצֶה לְהַעֲמֵידוֹ, שֶׁהֲרֵי רָצִינוּ מִתְּחִלָּה לוֹמַר חִלּוּפוֹ וְרָאִינוּ שֶׁלֹּא לְהַעֲמִידוֹ וּמֻכְרָח שֶׁנְּקַיֵּם מַה שֶׁנַּגִּידֵהוּ.

הַדֶּרֶךְ הָרְבִיעִי — שֶׁנַּרְאֶה עַצְמֵנוּ נְבוּכִים (אִינְרֵיסוֹלוּסִיּון Inresolucion) בְּדָבָר. מְבַקְשִׁים צֵאת מִמֶּנָּה וּמִתְקַשֵּׁית עָלֵינוּ. הַמָּשָׁל לָזֶה: אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְכוּ' (תהלים קלט ז-ח) וּבְדִבְרֵי רַבּותֵינוּ ז"ל תִּמְצָא: אוֹי לִי⁴⁶ אִם אֹמַר אוֹי לִי אִם לֹא אֹמַר. וּבִכְלָל זֶה כְּשֶׁנַּרְאֶה עַצְמֵנוּ בִלְתִּי יוֹדְעִים כְּלָל מַה נֹּאמַר, הַמָּשָׁל לָזֶה: מַה נֹּאמַר לַאדֹנִי מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק (בראשית מד ז).

הַדֶּרֶךְ הַחֲמִישִׁי — שֶׁנַּרְבֶּה בְהַצָּעוֹת יִשָּׁאֲרוּ בָם לִבּות שׁוֹמְעֵינוּ תְּלוּיִם וְעוֹמְדִים (סוּסְפֶּנְסִיּוֹן Suspencion) עַד שֶׁיִּתְבָּאֵר סוֹף הָעִנְיָן. הַמָּשָׁל לָזֶה תִּמְצָאֵהוּ בְּדִבְרֵי בְנֵי קֹרַח: שִׁמְעוּ זֹאת כָּל הָעַמִּים וְכוּ' גַּם בְּנֵי אָדָם וְכוּ' פִּי יְדַבֵּר וְכוּ' אַטֶּה לְמָשָׁל וְכוּ' (תהלים מט ב-ה), הִנֵּה עַד כָּאן יִתְלוּ לִבּוֹת הַשּׁומְעִים בַּאֲשֶׁר עֲדַיִן לֹא יֵדְעוּ כָּל הַהַצָּעָה הָרַבָּה הַזֹּאת, וְאַחַר כָּךְ מַתְחִיל וְאוֹמֵר: לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע וגוֹ'.

הַדֶּרֶך הַשִּשִּׁי — שֶׁנָּסֵב דִּבּוּרֵנוּ משּׁומְעֵינוּ אֶל זוּלָתָם (אפּוֹסְטְרוֹפֵי Apostrofe). וּמִזֶּה תִּמְצָא הַרְבֵּה בְּכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ; דָּוִד בְּקִינָתוֹ לְשָׁאוּל הוֹפֵךְ דְּבָרוֹ לָהָרִים וְאוֹמֵר: הָרֵי בַגִּלְבֹּע אַל טַל וְאַל מָטָר וְכוּ' (שמואל-ב א כא), יִרְמְיָהוּ: שֹׁמוּ שָׁמַיִם עַל זֹאת וְכוּ' (ב יב), אִיּוֹב: אֶרֶץ אַל תָּכַסִּי דָמִי וְכוּ' (טז יח).

הַדֶּרֶךְ הַשְּׁבִיעִי הוּא הַרְאוֹת פִּרְסוּם אֲמִתַּת עִנְיָן מָה (רֵיגִיטַאסִיּון), עַד שֶׁלֹּא נָחוּשׁ לְהָבִיא רְאָיָה עַל שִׁבְחו אוֹ לְבָאֵר גְּנוּתוֹ מִפְּנֵי רֹב פִּרְסוּמוֹ. הַמָּשָׁל לָזֶה תִּמְצָאֵהוּ בְּדִבְרֵי חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה לנְבוּכַדְנֶצַּר: לָא חַשְׁחִין אֲנַחְנָא עַל דְּנָה פִּתְגָּם לַהֲתָבוּתָךְ (דניאל ג טז). וּבִכְלָל זֶה — שֶׁנָּקֵל דָּבָר נֶחְשָׁב בְּעֵינֵי שׁוֹמְעֵנוּ לְגָדוֹל וְכָבֵד, וּנְדַבֶּר בּוֹ כְּדָבָר קְטֹן הָעֵרֶךְ, שׁהִנֵּה, בְּהִגִּיעַ אֲלֵיהֶם דִּבּוּר הָפְכִּי מַמָּשׁ לְמַה שֶׁיְצִירוהוּ אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹֹּא יִפְעַל בָּהַם פְּעֻלָּה גְדוֹלָה וּכְשֶׁיִּוָּדַע לָהֶם אֲמִתַּת מַאֲמָרֵנוּ יִתְפָּעֲלוּ מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה.

הַדֶּרֶךְ הַשְּׁמִינִי — שֶׁנְּבָאֵר נְשׂוּאִים שׁוֹנִים בַּנּוֹשֵׂא (אֶנְקַרֶמֶנְטוֹ⁴⁷), כֻּלָּם מִמִּין אֶחָד אַךְ מוֹסִיפִים וְהוֹלְכִים זֶה עַל זֶה. הַמָּשָׁל לָזֶה: וַיָּרֵעוּ אֹתָנוֹ הַמִּצְרִים וַיְעַנּוּנוּ וַיִּתְנוּ עָלֵינוּ עֲבוֹדָה קָשָׁה (דברים כו ו). וּבְדִבְרֵי אִיּוֹב: תִּעֲבוּנִי רָחֲקוּ מֶנִּי⁴⁸ וּמִפָּנַי לֹא חָשְׁכוּ רֹק ( ל י), הִנֵּךָ רוֹאֶה שֶׁכֻּלָּם עִנְיָנִים מֵעִנְיָנֵי הַבִּזָּיוֹן וְכָל אֶחָד מוֹסִיף עַל הַקּוֹדֵם לוֹ.

הַדֶּרֶךְ הַתְּשִיעִי — שֶׁנֹּאמַר מַאֲמָר שֶׁלִּכְאוֹרָה יִהְיֶה זָר וְתָמוּהַּ (פַּרַאדוֹגְסוֹ paradoxo) וְרָחוֹק מִן הַשֵׂכֶל, אַךְ שֶׁבְּעַצְמוֹ יהְיֶה אֲמִתִּי וְנָכוֹן אֶלָּא שֶׁיְּסֻדַּר בְּתַחְבּוּלָה שֶׁיַּבְהִיל שׁוֹמְעוֹ כְּשֶׁיִּשְׁמָעוּהוּ בְּטֶרֶם תִּגָּלֶה אֲמִתָּתוֹ לָהֶם. דֶּרֶךְ מָשָׁל, מַאֲמַר שְׁלֹמֹה עָלָיו הַשָּׁלוֹם: מְבָרֵךְ רֵעֵהוּ בְּקוֹל גָּדוֹל בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּים וְכוּ' (משלי כז יד); הִנֵּה, זֶה לִכְאוֹרָה נִרְאֶה רָחוֹק שֶׁהַבְּרָכָה תִהְיֶה קְלָלָה, וכְשֶיִּוָּדַע אֲמִתַּת הָעִנְיָן יֵרָאֶה שֶׁכֵּן הַדָּבָּר בֶּאֱמֶת. וּכְלָל הַדֶּרֶךְ הַזֶּה הוּא שֶׁיְּסֻדַּר הַמַּאֲמָר שֶׁיֵּרָאֶה מִן הַנִּמְנָעוֹת, דְּהַיְנוּ: שֶׁיֵּרָאֶה מְקַבֵּץ שְׁנֵי הֲפָכִים בְּנוֹשֵׂא אֶחָד אוֹ מִתְנַגֵּד אֶל הַמֻּשְׂכָּלוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, אָמְנָם, בַּאֲמִתָּתוֹ לֹא יִהְיֶה אֶלָּא נָכוֹן וַאֲמִתִּי וּכְמוֹ שֶׁזָּכַרְנוּ. וְהִנֵּה, זֶה וַדַּאי מַגְדִּיל הַצִּיּוּר וּפוֹעֵל הַרְבֵּה בְּשֵׂכֶל הַשּׁוֹמֵעַ, כִּי הַתְּמִיהָה אֲשֶׁר תַּקְדִּימֵהוּ, הִנֵּה, תְּעוֹרֵר הַשֵּכֶל התְעוֹרְרוּת גָּדוֹל לִרְאוֹת אֵיךְ יִתָּכֵן שֶיִּהְיֶה אֱמֶת עִנְיָן זָר כָּזֶה וּבְהִגָּלוֹת אֲמִתּוֹ אַחֲרֵי כֵן, הִנֵּה יִהְיֶה הַצִּיּוּר צִיּוּר חָזָק וַדַּאי, בִּהְיוֹתוֹ דָבָר שֶׁנִּתְאַוָּה הַשֵׂכֶל לְהַשִּׂיגוֹ וְטֶבַע הַתַּכְלִית הַמֻּשָּׂג אַחַר הַתַּאֲוָה שֶׁיִּהְיֶה יָקָר אֵצֶל מַשִּׂיגוֹ. וְהִנֵּה, בִּכְלָל זֶה גַם כֵּן כְּשֶׁנַּתְחִיל בַּדָּבָר בְּאֹפֶן יִסְבְּרוֹ הַשּׁוֹמְעִים, לְפִי הַמִּלּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, יִהְיֶה גְמַר הַדִּבּוּר עִנְיָן אֶחָד — וְנִגְמְרֵהוּ בְעִנְיָן הָפְכִּי לְמַה שֶׁחֲשָׁבוּהוּ אוֹ לְפָחוּת מתְחַלֵּף מִמֶּנּוּ חִלּוּף גָּדוֹל. וְהוּא הָעִנְיָן שֶׁבֵּאֲרוֹ זַ"ל בְּפָסוּק: וַיַּהַס כָלֵב אֶת הָעָם (במדבר יג ל) — שֶׁהִתְחִיל וְאָמַר: וְכִי זוֹ בִלְבַד⁴⁹ עָשָׂה לָנוּ בֶן עַמְרָם? וְסָבַר הַשּׁוֹמֵעַ שֶׁהוּא בָא לְסַפֵּר בִּגְנוּתוֹ — וְלֹא סִיֵּם אֶלָּא בַּגָּדוֹל שֶׁבִּשְׁבָחָיו.

הַדֶּרֶךְ הַעֲשִׂירִי הוּא הָרְמִיזָה (אֵימְפַאזֵי Emphase), וְהַיְנוּ שֶׁבְּמִלּוֹת מְעַטּוֹת נִרְמֹז הַרְבֵּה, וָזֶה, כְּשֶׁטֶּבַע הַמִּלּוֹת הָהֵן יָעִיר עַל עִנְיָנִים רַבִּים יְשׁוֹטֵט בָּהֶם הַשֵׂכֶל עַל יְדֵי אוֹתָהּ הָמִּלָּה הָרִאשׁוֹנָה שֶהֵעִירַתּוּ. הָמָּשָל לָזֶה: וַתֵּהֹם כָּל הָעִיר עֲלֵיהֶן ותֹּאמַרְנָה הֲזֹאת נָעֳמִי (רוּת א יט), הִנֵּה בַּמִּלָּה “הֲזֹאת” יִתְעוֹרֵר שֵׁכֶל הַמְּדַבְּרִים וְהַשּׁוֹמְעִים⁵⁰ הָהֵם לָשׁוּט בְּמַה שֶׁיִּזָּכֵר לָהֶם מִמַּצָּבָהּ שֶל נָעֳמִי בִּזְמַן גְּדֻלָּתָהּ, כְּבוֹדָהּ וּמַעֲשֶׂיהָ, וּמַה שֶּׁרוֹאִים בָּהּ עַתָּה — מֵעָנְיָהּ, מִשִּׁפְלוּתָהּ, מֵרְזוֹנָהּ וְכָל שְׁאָר הָמִּקְרִים שֶׁהָיו מִתְלַוִּים לָהּ.

הַדֶּרֶךְ הָאַחַד עָשָר — שֶׁנַּרְאֶה עַצְמֵנוּ שׁוֹאֲלִים מִשּׁוֹמְעֵינוּ עַצְמָם: מַה יֹּאמְרוֹ בְנוֹשְׂאֵנוּ (קוֹמוּנִיקַאסִיּון Comunicacion)? וְהִנֵּה, זֶה הִכְרִיח אוֹתָם לְהַסְכִּים עַל דַּעְתֵּנוּ מִבִּלְתִּי הֱיוֹת⁵¹ אֶפְשָׂרִי בָהֶם שֶׂיַּחְלְקוּ עָלָיו. הַמָּשָל לָזֶה: הֲלָזֶה תִּקְרָא צוֹם וְיוֹם וְכוּ' (ישעיה נח ה); הַעַל אֵלֶּה לוֹ אֶפְקֹד וְכוּ' (ירמיה ה ט); מָה אֶעֱשֶׂה לְּךָ אֶפְרַיִם מָה אֶעֱשֶׂה לְּךָ יְהוּדָה וְכוּ' (הושע ו ד).

וְהִנֵּה, כְּלָל כָּל הָהִשְׁתַּדְּלוּת הַזֶּה הוּא לְהָעִיר לֵב הַשּׁוֹמְעִים וְלִפְעֹל בּוֹ בְּכֹחַ. וְאוּלָם וַדַּאי הוּא שֶׁהַהִשְׁתַדְּלוּת צָרִיךְ שֶׁיִּשְׁתַנֶּה כְּפִי הַתַּכְלִית שֶׁנְּבַקֵּש לְהַשִּׂיג. כִּי הִנֵּה, פַּעַם נִצְטָרֵךְ לְהָעִיר בַּלֵּב הַחֶמְלָה, וּפַעַם הַנְּקָמָה, פַּעַם הַכְּנִיעָה, פַּעַם הַיִּרְאָה פַּעַם הָעֹז וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָזֶה, וְאָמְנָם, כְּפִי מַה שֶׁנִּרְצֶה לְהָעִיר בּוֹ כָּךְ רָאוּי שֶׁנְּסַדֵּר דְּבָרֵינוּ בְּכָל הַדְּרָכִים הָאֵלֶּה, וּשְׁאָר דְּרָכִים כַיּוֹצֵא בָם: בִּקְרִיאוֹת, בִּתְמִיהוֹת, בִּשְׁאֵלוֹת, בְּבַקָּשׁוֹת, בְּתַאֲוָה, בְּהָכְנָעָה, בְּהַרְאוֹת סִכְלוּת דְּבַר מָה — כֻּלָּם תִּמְצָאֵם בְּכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ פְּעָמִים רַבּוֹת. דֶּרֶךְ מָשָׁל בִּקְרִיאָה (ווֹקַאסִיּוֹן Vocacion אוֹ אֵישְׁקְלַאמַאסִיּוֹן): הוֹי גּוֹי חוֹטֵא, (ישעיה א ד): הוֹי רוֹעִים מְאַבְּדִים אֶת צֹאנִי (ירמיה כג א). בִתְמִיהָה (אַדְמִירֵסִיּון Admiracion); אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם וְכוּ' (שם יד יב), אֵיכָה תֹאמְרוּ חֲכָמִים אֲנַחְנוּ וְכוּ' (ירמיה ח ח), אֵיךְ אֶתֶּנְךָ אֶפְרַיִם וְכוּ' (הושע יא ח). בִּשְׁאֵלָה (אִינְטֶרוֹגַאסִיּוֹן Interrogacion): לָמָּה לֹא מֵרֶחֶם אָמוּת וְכוּ' מַדּוּעַ קִדְּמוּנִי וְכוּ‘, (איוב ג יא); לָמָּה לִי רֹב זִבְחֵיכֶם וְכוּ’ (ישעיה א יא), מִי יָעַץ זֹאת עַל צוֹר הָמַּעֲטִירַה (שם כג ח). בְּאָלָה (אִימְפְּרֵיקַאסִיּון Imprecacion): כֹּה יעֲשֶׂה יְיָ וְכֹה יֹסִיף לִי (רות א יז): כְּתֵפִי מִשִּׁכְמָה תִּפּוֹל (איוב לא כב). בְּתַאֲוָה (אֶפִּיטִימִיאָה Epithymia): מִי יִתְּנֵנִי כְיַרְחֵי קֶדֶם (איוב כט ב): מִי יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר וְכוּ' (ירמיה ט א): מִי יִתֶּן לִי אֵבֶר כַּיּוֹנָה וְכוּ' (תהלים נה ז). בְּבַקָּשָׁה (דֶפְּרֶקַאסִיּון Deprecacion אוֹ פֶּטִיסִיּון peticion): כִּי שְאַל נָא לְדֹר רִישוֹן (איוב ח ח), הַסְכֶּן נָא עִמּוֹ וּשְלָם (שם כב כא). בְּהַכְנָעָה (קוֹנְווֹקַאטִִיּוֹן Convocacion): שִׁמְעוּ כִּי נְגִידִים אֲדַבֵּר (משלי ח ו): שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ (שם א ח). בְּהַרְאוֹת סִכְלוּת דְּבַר מָה (אִיגְנוֹרַאנְצִיָּה Ignorancia) תִּמְצָאֵהוּ בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: לֹא חִלָּק יָדַעְנָא⁵² וְלֹא בִלָּק יָדַעְנָא; מַנּוּ מָרִי⁵³ דְּלָא יָדַעְנָא לֵה.

וְצָרִיךְ שֶׁתֵּדַע עוֹד כִּי מִלְּבַד הַפְּעֻלּוֹת שֶׁיִּפְעָלוּ כָּל הַדְּרָכִים הָאֵלֶּה שֶׁזָּכַרְנוּ בָּרָצוֹן וּבַשֵּׂכֶל מִצַּד עַצְמָם, הִנֵּה עִנְיָן כְּלָלִי יֵשׁ בְּכֻלָּם שֶׁגַּם מִצִּדּוֹ תִּגְדַּל פְּעֻלָּתָם בַּשֵׂכֶל, וזֶה: כִּי מִטֶּבַע הַשֵׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי לֶאֱהֹב אֶת הַחִדּוּשׁ וּבְכָל מָקוֹם אֲשֶׁר יִמְצָא חִדּוּשׁ הַמְצָאָה וּמְלָאכָה מְסֻדֶּרֶת וּמְתֻקֶּנֶת, הִנֵּה יִשְׁתַּעֲשַׁע בּוֹ וְיִתְעַנָּג. וְעַל כֵּן כָּל מַאֲמָר שֶׁיָּבוֹא בְּסִדּוּר נֶעֱרָךְ וְנָאוֹת יִנְעָם, וְיוֹתֵר שֶׁתִּהְיֶה הַמְּלָאכָה בוֹ הַמְצָאָה חֲדָשָׁה וְשׁוֹמֶרֶת עֵרֶךְ מְסֻדָּר — יוֹתֵר יֶעֱרַב עָלָיו וּבִהְיוֹת בְּכָל אֵלֶּה הַדְּרָכִים חִדּוּשׁ הַמְצָאָה נְכוֹנָה — עַל כֵּן כֻּלָּם יֶעֶרבוּ לוֹ. וּכְבָר יִמָּצְאוּ דְרָכִים שֶׁתּוֹעַלְתָּם כְּפוּלָה, דְּהַיְנוּ: בְּמַה שֶּׁלַּצִּיּוּר וְהָרָצוֹן וּבְמַה שֶׁבָּהֶם מֵחִדּוּשׁ הַהַמְצָאָה וִיפִי הַמְּלָאכָה, בַּאֲשֶׁר הֵם כְּלָל כָּל הַדְּרָכִים שֶׁבֵּאַרְנוּ עַד הֵנָּה, וְיִמָּצְאוּ דְרָכִים אֲשֶׁר אֵין עִקַּר תּוֹעַלְתָּם אֶלָּא בְּמַה שֶׁבָּהֶם מֵחִדּוּשׁ הַהַמְצָאָה הַזֹּאת. הַמָּשָׁל לָזֶה: כְּשֶׁתִּשְׁתַּמֵּשׁ מִמִּלָּה מְשֻׁתֶּפֶת שֶׁיֵּשׁ לָהּ שְׁתֵּי הֲבָנוֹת וְתִשְׁתַּמֵּשׁ מִמֶּנָּה בִשְׁתֵּי הֲבָנוֹתֶיהָ בְּמַאֲמָר אֶחָד. דֶּרֶךְ מָשָׁל: הֵידָד⁵⁴ לא הֵידָד, פירוּשׁו: הֵידָד שֶׁצּוֹעֲקִים נָסֵי הַמִּלְחָמָה, וְלא הֵידָד שֶׁאוֹמְרִים הַדּוֹרְכִים. וּבְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ“ל: אֱכֹל⁵⁵ בָּצֵל וְשֵׁב בֵּצֵּל וְכֵן כְּשֶׁיָּבֹאוּ בַּמַּאֲמָר מִלּוֹת נוֹפְלוֹת זוֹ עַל זוֹ, וְנִקְרָא זֶה בִּלְשׁוֹן חֲכָמֵינוּ זַ”ל: לָשׁוֹן נוֹפֵל עַל לָשׁוֹן⁵⁶; דֶּרֶךְ מָשָׁל: וַיְקַו לְמִשְׁפָּט וְהִנֵּה מִשְׁפָּח⁵⁷ לִצְדָקָה וְהִנֵּה צְעָקָה (ישעיה ה ז). ובְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ“ל: דְּאָכֵל אַלְיְתָא טְשִׁי בְעִלִּיתָא דְּאָכֵל קִקּוּלֵי אַקִּיקְלָא דְמָתָא יָתֵב⁵⁸, וְכֵן כְּשֶׁתַּהֲפֹךְ נוֹשֵׂא מַאֲמָרְךָ וּנְשׂוּאוֹ מִזֶּה לָזֶה כְּמִשְׁפַּט הַמַּאֲמָרִים הַמִּתְהַפְּכִים שֶׁבֵּאַרְנוּ בַ”הִגָּיוֹן". דֶּרֶךְ מָשָׁל: לְאַהֲבָה אֶת שׂוֹנְאֶיךָ וְלִשְׂנֹא אֶת אֹהֲבֶיךָ (שמואל-ב יט ז); הַשָּׁפָלָה הַגְבֵּהַּ וְהַגָּבֹהַּ הַשְׁפִּיל (יחזקאל כא לא). וְכֵן כַּיּוֹצֵא בָזֶה.

וְצָרִיךְ שֶׁתֵּדַע, שֶׁהִנֵּה, כָּל לָשׁוֹן וְלָשׁוֹן לְפִי דִקְדּוּק הַלָּשׁוֹן הָהוּא וּמִשְׁפָּטוֹ יִמָּצְאוּ לוֹ מִשְׁפְּטֵי מְלִיצָה וְדַרְכֵי דִבּוּר מְיֻחָדִים לַלָּשׁוֹן הַהוּא שֶׁיִּהְיֶה בָם הַדִּבּוּר יוֹתֵר נָעִים וְעָרֵב מִמַּה שֶׁהוּא הַדִּבּוּר הַתְּמִידִי הַנָּהוּג אֵצֶל הֶהָמוֹן; וְיִתְלוּ הַחֻקִּים הָאֵלֶּה בַּמִּלּוֹת, בָּאוֹתִיּוֹת, בַּהֲבָרוֹת, בְּחֶלְקֵי הַמַּאֲמָר וּבְסִדְרֵיהֶם, וְלֹא יֻעְתְּקוּ הַחֻקִּים הָאֵלֶּה מִלָּשׁוֹן אֶל לָּשׁוֹן, כִּי אוּלָם, נָעֳמָם וְיָפְיָם מְיֻחָד בִּלְשׁוֹנָם מִצַּד דִּקְדּוּקוֹ, וְאֵין לָהֶם מָקוֹם בְּלָשׁוֹן אַחֶרֶת. דֶּרֶךְ מָשָׁל: בִּלְשׁוֹנֵנוּ הַקָּדוֹשׁ תִּמְצָא אוֹתִיּוֹת נוֹסָפוֹת בְּדִבְרֵי בַעֲלֵי הַמְּלִיצָה, אֲשֶׁר לֹא יִנְהֲגוּ בָהֶם בַּעֲלֵי הַסִּפּוּר, כְּגוֹן הַוָּו בְּסוֹף כִּנּוּי הָרַבִּים “תְּבִיאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ” (שמות א יז), מַה שֶׁבַּלָּשׁוֹן הַפָּשׁוּט לֹא תִמְצָא עַל הָרֹב כִּנּוּי הָרַבִּים אֶלָּא בְּמֵם לְבָד, וְכֵן שְׁאָר אוֹתִיּוֹת נוֹסָפוֹת עַל דֶּרֶךְ זֶה, וְעִנְיָנִים אֲחֵרִים רְשָׁמוּם בַּעֲלֵי הַדִּקְדּוּק לְפִי שֶׁמָּצְאוּ אוֹתָם יוֹצְאִים מגְּבוּלֵי דִקְדּוּק הַלָּשׁוֹן כְּפִי הַנָּהוּג בּוֹ עַל הָרֹב וְגָזְרוּ הֱיוֹתָם לְתִפְאֶרֶת הַקְּרִיאָה אוֹ הַלָּשׁוֹן.

וּמַה שֶּׁצָּרִיךְ שֶׁתִּתְבּוֹנֵן הוּא שֶׁדַּרְכֵי הַדִּבּוּר וְהַמְּלִיצָה צָרִיךְ שֶׁיִּשְׁתַּוּוּ עִם הָעִנְיָן לְפִי הָעִנְיָן עַצְמוֹ, לְפִי זְמַנּוֹ וּלְפִי מְקוֹמוֹ, כִּי לפְעָמִים הַהַרְבּוֹת בְּחֻקּוֹת הַמְּלִיצָה יִהְיֶה נָאוֹת וּפְעָמִים — פְּשִׁיטוּת הַלָּשׁוֹן וְנִקְיוֹנוֹ⁵⁹. וְהִנֵּה בְּמָקוֹם שֶׁאֵין צָרִיךְ כֹּחַ גָּדוֹל וְלֹֹא פְּעֻלָּה חֲזָקָה בַשֵׂכֶל אוֹ בָרָצוֹן, הִנֵּה, הָרִבּוּי בְּסִדְרֵי מְלִיצָה לֹא יִהְיֶה הָגוּן כְּלָל; בְּהַגָּדוֹת וְסִפּוּרִים, הִנֵּה, נִקְיוֹן הַמַּאֲמָר מִן הָעִרְבּוּב וְהַשִּׁתּוּפִים וְכָל הַסְּפֵקוֹת עִם שְׁלֵמוּת הַבֵּאוּר הוּא מַה שֶּׁיּאוֹת בֶּאֱמֶת וְיִצְטָרֵךְ, וְהָרִבּוּי בְּהֶעְתֵּקִים וּשְׁאָר הַסְּדָרִים אֵינוֹ מִן הַמֻּבְחָר, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁמִּצַּד אֶחָד מְיַפִּים הַמַּאֲמָר, הִנֵּה מִצַּד אַחֵר מַעֲלִימִים יוֹתֵר אֶת עִנְיָנוֹ, וְצָרִיךְ חָכְמָה וְלִמּוּד לַעֲמֹד עַל תְכוּנָתָם וְלֹא יַגִּיעוּ אֵלָיו⁶⁰ הַהֲמוֹנִיִּים. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: הַכֹּל יָפֶה בְּעִתּוֹ וְעֵת וּמִשְׁפָּט יֵדַע לֵב חָכָם.

 

פֶּרֶק י    🔗

מִמַּה שֶּׁיֵּש לְך לָדַעַת עוֹד: מִלְּבַד מַה שֶּׁצָּרִיךְ שֶּׁיִּשָּׁמֵר בַּמַּאֲמָר לְשֶׁיִּיטַב⁶¹ לַשֵּׂכֶל צָרִיךְ שֶׁיִשָּמֵר בּוֹ לְשֶׁיּנְעַם גַּם לְחוּשׁ הַשֵּׁמַע, וָזֶה, שֶׁאֲפִלּוּ לְמִבְטָאָן שֶׁל הָאוֹתִיּוֹת צָרִיךְ שֶׁנַּבִּיט וְנָחוּש שֶׁלֹּא יִגְרְמוּ לָאֹזֶן הַשּׁוֹמַעַת שֶׁתָּקוּץ בָּם; וְהָעִנְיָן, כִּי הִנֵּה הָאוֹתִיּוֹת בְּמִבְטָאָן, מֵהֶן קָשוֹת וּמֵהֶן רַכּוֹת, וְהִנֵּה הַחוּשׁ יָעִיד שֶׁמַּאֲמָר אֲשֶּׁר תִּרְבֶּינָה בוֹ הָאוֹתִיּות הַקָּשׁוֹת רִבּוּי גָּדוֹל, הִנֵּה יִכְבַּד עַל הָאֹזֶן וְיִדְמֶה לִנְבִיחַת הַכֶּלֶב. וַאֲשֶׁר תִּרְבֶּינָה בוֹ אוֹתִיּוֹת הָרֹךְ יוֹתֵר מִדַּאי גַם הוּא לֹֹא יִנְעַם, כִּי יְהִי כַמַּיִם הַנִּגָּרִים בַּמּוֹרָד, אַךְ הַמַּאֲמָר אֲשֶׁר לֹא יֶחְסַר הַמָּזֶג⁶²— מֵאוֹתִיּוֹת קָשׁוֹת וּמַרְעִימוֹת וְרַכּוֹת, וְכֵן מִמִּלּוֹת אֲרֻכּוֹת וּמִלּוֹת קְצָרוֹת בְּשִׁעוֹר רָאוּי וְסֵדֶר נָכוֹן. וּמִכְּלָל הָאַזְהָרָה הזֹּאת הוּא הַשְּׁמִירָה מִכְּפִילַת הָאוֹתִיּות זוֹ אַחַר זוֹ, דֶּרֶךְ מָשָׁל: מַרְחִיקוֹ קוֹרְאוֹ, כִּי תָקוּץ בּוֹ הָאֹזֶן מְאֹד; וְגַם מִכְּפִילַת הַמִּלּוֹת פְּעָמִים רַבּוֹת בְּמַאֲמָר אֶחָד רָאוּי לְהִתְרַחֵק, אִם לֹֹא שֶׁיֵּעָשֶה הַדָּבָר בְּחָכְמָה, בְּעֵרֶךְ וְסֵדֶר נָאוֹת כְּמוֹ שֶׁזָּכַרְנוּ לְמַעְלָה, וְעַל כָּל פָּנִים הָרִבּוּי בְּכֵפֶל אֵינוֹ מִן הַמֻּבְחָר.

וְדַע כִּי הִנֵּה, לְבִלְתִּי הַלְאוֹת אֶת הָאֹזֶן לִמֵּד הַשֵׂכֶל הַטִּבְעִי אֶת בְּנֵי הָאָדָם שֶׁיְּחַלְּקוּ דִבּוּרָם לְמַאֲמָרִים קְצָרִים — כָּל אֶחָד מֵהֶם יִכְלֹל עִנְיָן שָׁלֵם בְּעַצְמוֹ, בָּנוּי מִנּוֹשֵׂא וְנָשׂוּא וְקֶשֶׁר בֵּינֵיהֶם, וּמֵחִבּוּר מַאֲמָרִים קְצָרִים יִבָּנֶה דִבּוּר אָרֹךְ כִּמְנוֹרָה זוֹ שֶׁל פְּרָקִים⁶³, וּבְהִתְחַבֵּר פֶּרֶק קָצָר לַחֲבֵרוֹ, הִנֵּה יָשׁוּב הָרִאשׁוֹן כֻּלּוֹ נוֹשֵׂא וְהַשֵּׁנִי נָשׂוּא, וְעַל דֶּרֶך זֶה יִכָּנְסוֹ וְיִכָּלְלוּ הַחֲלָקִים הַקְּטַנִּים בִּגְדוֹלִים, מֵהֶם, וְהַגְּדוֹלִים בִּגְדוֹלִים יוֹתֵר עַד שֶׁיִּכָּלֵל הַכֹּל בִּכְלָל הַדִּבּוּר הַכּוֹלֵל. דֶּרֶך מָשָׁל, כְשֶׁתֹּאמַר: הַמְּלִיצָה, שֶׁהִיא כְלָל מִשְׁפְּטֵי הַדִּבּוּר, רַבַּת הַתּוֹעֶלֶת הִיא לְמִי שֶׁתִּתְאַוֶּה נַפְשוֹ לַעֲמֹד עַל תֹּכֶן דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים וכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ, הִנֵּה, כְּלָל הַדִּבּוּר הַזֶּה יֵחָלֵק לִשְׁנֵי חֲלָקִים גְּדוֹלִים, וָהֵם: הָרִאשׁוֹן — “הַמְּלִיצָה” עַד “הַדִּבּוּר”, וְהַשֵּׁנִי — “רַבַּת” עַד “הַקֹּדֶשׁ”, וְיִקָּרֵא הָרִאשׁוֹן: נוֹשֵׂא הַדִּבּוּר הַזֶּה, וְהַשֵּׁנִי —נְשׂוּאוֹ. וְהַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן גַּם הוּא יֵחָלֵק לִשְׁנַים, וָהֵם: הַמְּלִיצָה — נוֹשֵׂא, שֶׁהִיא כְלָל, וְכוּ' — נָשׁוּא, וְאַחַר כָּךְ יֵחָלֵק לִשְׁלֹֹשָׁה חֲלָקִים, וָהֵם: הָרִאשׁוֹן: “רַבַּת הַתּוֹעֶלֶת” — נָשׂוּא, שֵׁנִי: “לְמִי שֶׁתִּתְאַוֶּה נַפְשׁוֹ”, “מִי” — נוֹשֵׂא, “שֶׁתִּתְאַוֶּה נַפְשׂוֹ” —נָשׂוּא: שְׁלִישִׁי: “לַעֲמֹד” — נוֹשֵׂא, “עַל תֹּכֶן” וְכוּ' — נָשׂוּא. וּכְבָר נִתְבָּאֵר כָּל זֶה בַאֲרֻכָּה בַּ“הִגָּיוֹן”, עַיֵּן שָׁם, וְשָׁם בֵּאַרְנוּ הַהֶפְרֵשׁ בֵּין הָנּוֹשֵׂא וְהַמִּתְחַבֵּר בַּנִּמְצָאִים שֶׁהוּא הַּנָּשׂוּא בָהֶם וּבֵין הַנּוֹשֵׂא וְהַנָּשׂוּא בַמַּאֲמָר שֶׁהֵם תְּחִלַּת הסִּפּוּר וְגִזְרָתוֹ, שֶׁהוּא מַה שֶּׁאֲנַחְנוּ בוֹ כָאן. וְהִנֵּךָ רוֹאֶה שֶׁהֶפְסֵק הַדִּבּוּר בַּפְּרָקִים הַקְּצָרִים הָאֵלֶּה מוֹעִיל מְאֹד לַשֵׁכֶל — שֶׁיֵּש לוֹ רֶוַח בֵּינֵיהֶם לְהַבְחִין וּלְהִתְבּוֹנֵן וְלֹא יִצְטָרֵךְ לעֲמֹס עָלָיו מַשָּׂא רַב בְּבַת אֶחָת; וְאוּלָם מנֹּעַם הָמַּאֲמָרִים הוּא שֶׁיִּהְיוּ הַפְּרָקִים הָאֵלֶּה נִמְדָּדִים ונִשְׁעָרִים בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יעְדִּיפוּ הַרְבֵּה זֶה עַל זֶה וְלֹא יִגְרְעוּ זֶה מִזֶּה אֶלָּא בְשִׁעוּר נָאוֹת וְרָאוּי. וְאִי אֶפְשָׁר לָתֵת בָּזֶה כְלָלִים, אֶלָּא עַל כָּל זֶה נֶאֱמַר: כִּי אֹזֶן מִלִּין תִּבְחָן⁶⁴; וְהַנִּסָּיוֹן מוֹכִיחַ שֶׁמַּאֲמָר מְתֻקָּן בְּשִׁעוּר פְּרָקָיו כָּרָאוּי יִנְעַם לְשׁוֹמְעָיו, וַאֲשֶׁר לֹא יְתֻקַּן בְּדֶרֶךְ זֶה יָקוּצוּ בוֹ.

וְהִנֵּה, בֵּאַרְתִּי לְךָ עִקְּרֵי הַמְּלִיצָה וּדְרָכֶיהָ — יוֹעִילוּ לְךָ להֲבָנַת כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ עַל בֻּרְיָן וַאֲמִתָּתָן. כִּי כְּשֶׁתְּדַקְדֵּק בְּדִבְרֵיהֶם, הִנֵּה תִּרְאֵם הוֹלְכִים מַהְלְכֵי הַדְּרָכִים הָאֵלֶּה כֻלָּם, וּכְשֶׁתֵּדַע עִנְיַן הַדְּרָכִים הָאֵלֶּה וְהַתַּכְלִית בָּהֶם וְאֵיך נִמְצָא הַמְּכֻוָן בַּמַּאֲמָר הַנֶּאֱמָר עַל פִּיהֶם, הִנֵּה תֵּדַע לִמְצֹא מְכֻוָּנָם שֶׁל הַכְּתוּבִים, מַה שֶׁלֹּא יַעֲלֶה בְּיָדְךָ בִּשְׁלֵמוּת זוּלַת זֶה.

וְצָרִיךְ שֶׁתֵּדַע עוֹד שֶׁהַדְּרָכִים הַהֲלָצִיִּים הָאֵלֶּה פְּעָמִים רַבּוֹת יִתְחַבְּרוֹ ויִתְרַכְּבוּ זֶה בָזֶה בְּאֹפֶן שֶׁכְּבָר יִמָּצֵא מַאֲמָר יָבוֹאוּ בוֹ הַרְבֵּה מֵהֶם מָרְכָּבִים וְנִסְמָכִים זֶה עַל זֶה. הַמָּשָׁל לָזֶה: וְיָצָא חֹטֶר מִגֶּזַע יִשָׁי וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה (ישעיה יא א), הִנֵּה, פֹּה תְחִלָּה תִּרְאֶה דֶרֶך הַכֵּפֶל בָּעִנְיָנִים, וָהוּא שֶׁנִּכְפַּל הָעִנְיָן בְּמִלּוֹת שׁוֹנוֹת, אַחַר כָּךְ תִּרְאֶה שֶׁהָעִנְיָן עַצְמוֹ שֶׁנִּכְפַּל הוּא הַעְתָּקָה פֵּרַשְׁנוּהָ לְמַעְלָה בִמְקוֹמוֹ: הִנֵּה עֲבָדַי יֹאכֵלוּ וְאַתֶּם תִּרְעָבוּ וְכוּ' (ישעיה סה יג). יֵשׁ שָׁם כֵּפֶל מִּלּוֹת ועֲרִיכַת הֲפָכִים זֶה כְּנֶגֶד זֶה: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִּשְׁפָּט וְכוּ' (הושע ב כא). גַּם זֶה כֵפֶל מִלּוֹת וְהֵם עַצְמָם הַעְתָּקָה וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָזֶה.

תָּם

 

מַאֲמָר עַל הַדְּרָשָה    🔗

וְהִנֵּה, עַד הֵנָּה בֵּאַרְנוּ מַה שֶּׁרָאוּי לָאָדָם הָרוֹצֶה לְהַגִּיד הַגָּדָה פְּרָטִית אוֹ לַרְצוֹת עַל עִנְיָן פְּרָטִי מֻסְכָּם אֶצְלוֹ לְהַגִּידוֹ אוֹ לַרְצוֹת עָלָיו. אָמְנָם, זוּלַת כָּל זֶה יֵשׁ עִנְיָן הַדְּרוּשׁ הַנָּהוּג אֵצֶל הַחֲכָמִים וְהוּא כְלָל הַגָּדָה מְסֻדֶּרֶת שֶׁתַּכְלִיתָהּ לְלַמֵּד לִכְלָל הַשּׁוֹמְעִים חָכְמָה אוֹ מוּסָר, וְאֵין שָׁם מֻסְכָּם אֵצֶל הַדּוֹרֵשׁ, אֶלָּא שֶׁיְּלַמֵּד עִנְיַן-מָה אוֹ יַטֶּה לֵב הַשּׁוֹמְעִים אֶל עִנְיַן-מָה. וְאוּלָם יֵשׁ לָעִנְיָן הַזֶּה סְדָרִים שׁוֹנִים וּמִשְׁפָּטִים מִתְחַלְּפִים כְּפִי מִנְהָגִים שׁוֹנִים שֶׁנָּהֲגוּ בָם יושְׁבֵי הָאֲרָצוֹת אִישׁ לְפִי דַרְכּוֹ, וּכְלָלָם יִתְחַלֵּק לִשְׁנֵי מִינִים: הַמִּין הרִאשׁוֹן — שֶׁיִּבְחַר לוֹ הַדּוֹרֵשׁ עִנְיָן אֶחָד וְעָלָיו יִסֹּב כָּל דְּרוּשׁוֹ לְבָאֵר מַה שֶּׁיֵּשׁ לְבָאֵר בּוֹ וּלְהַרְאוֹת אֲמִתָּתוֹ בִּרְאָיוֹת שׁוֹנוֹת.

הַמִּין הַשֵּנִי — שֶׁיְּשוֹטֵט הַדְּרוּש בְּעִנְיָנִים מִתְחַלְּפִים וְשׁוֹנִים בְּעַצְמָם, אַךְ מִתְיחֲסִים וּמִתְקַשְּׁרִים בְּאַחַד הַיְחָסִים וְהַקְּשָׁרִים. דֶּרֶךְ מָשָׁל: שֶׁיִּהְיוּ כֻלָּם בְּעִנְיַן פַּרְשָׁה מִן הַפַּרְשִׁיּוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, אוֹ שֶׁיִּהְיוּ נִמְשָׁכִים וּבָאִים אֶחָד מֵאֶחָד, וּכְמוֹ שֶׁנְּבָאֵר לְהַלָּן בְּסִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא.

וְהִנֵּה לְכָל אֶחָד מִשְּׁנֵי הַמִּינִים מִשְׁפָּטִים מְיֻחָדִים כְּפִי עִנְיַן הַמִּין הַהוּא. הַמִּין הָרִאשׁון — שֶׁיִּסֹּב הַדְּרוּשׁ עַל קֹטֶב מְיֻחָד, וּמִשְׁפָּטָיו נִכְלָלִים בִּשְׁלשָׁה כְלָלִים, וָהֵם: הַהַמְצָאָה הַסִּדּוּר וְהַתִּקּוּן.

הַהַמְצָאָה הִיא הַמְצָאַת הָעִנְיָן שֶׁעָלָיו יִדְרֹשׁ וְהַמְצָאַת הָרְאָיוֹת שֶׁיּוֹכִיחוּ אֲמִתּוֹ. מְקוֹם מוֹצָא הָעִנְיָנִים הַנִּדְרָשִׁים הוּא כְלָל הָאֶחָד וְעֶשְׂרִים הַבְחָנוֹת שֶׁבֵּאַרְנוּ בַ“הִגָּיוֹן” וּכְמוֹ שֶׁזָּכַרְנוּ בִמְקוֹמוֹ יְעֻיַּן שָׁם, וָזֶה, כִּי הִנֵּה כָּל גִּזְרָה שֶׁתִּהְיֶה אֵינָהּ אֶלָּא קִיּוּם אוֹ שְׁלִילַת נָשׂוּא בַנּוֹשֵׂא, וְכָל נָשׂוּא שֶׁיְּקֻיַּם אוֹ יְשֻׁלָּל לֹא יִהְיֶה אֶלָּא כְפִי אֶחָד מֵהָאֶחָד וְעֶשְׂרִים הַבְחָנוֹת הָהֵן כִּמְבֹאָר שָׁם. וּמִמַּה שֶׁצָּרִיךְ שֶׁתֵּדַע, שֶׁאוּלָם לֹא כָּל גִּזְרָה שֶׁתִּהְיֶה — תִּהְיֶה עִנְיָן רָאוּי לְהִדָּרֵשׁ, אֲבָל רָאוּי שֶׁתִּהְיֶה גִּזְרָה מוּסָרִית אוֹ לִמּוּדִית; וְהַמּוּסָרִית יוֹתֵר הֲגוּנָה וְצָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה אֲמִתִּית בְּעַצְמָהּ אַךְ לֹא מְפֻרְסֶמֶת, כִּי למְפֻרְסָמוֹת אֵין צָרִיךְ רְאָיָה, וְכָל מַה שֶׁיִּרְבֶּה בָהּ מִן הָחִדּוּשׁ אֲשֶׁר לֹא שִׁעֲרוּהוּ הַשּׁוֹמְעִים, הִנֵּה הִיא מְשֻׁבַּחַת. אַךְ הַמְצָאַת הָרְאָיוֹת תֵּחָלֵק לִשְׁנָים: הָאֶחָד — הַמְצָאַת הָרְאָיוֹת הָעַצְמִיּוֹת, וְהַשֵּׁנִי — הַמְצָאַת הָרְאָיוֹת הַמְּקְרִיּוֹת, פֵּרוּש: כִּי הִנֵּה, הָעִנְיָן יְאֻמַּת מִצַּד עַצְמוֹ וִיאֻמַּת מִצַּד חוּץ מִמֶּנּוּ. מִצַּד עַצְמוֹ הוּא שֶׁיִּמָּצְאוּ הֶקֵּשִׁים אֲמִתִּיִּים שֶׁבְּתוֹלְדוֹתָם יֵצֵא הָעִנְיָן הַהוּא מִצַּד אֲמִתַּת מַה שֶׁהוּא. מִצַּד חוּץ מִמֶּנּוּ הוּא שֶׁיִּמָּצְאוּ כְתוּבִים וּמַאַמְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁיְּאַמְּתוּהוּ, וְזֶה יִקָּרֵא: “רְאָיָה מִקְרִית”. וְהִנֵּה בִּשְׁתֵּיהֶן רָאוּי שֶׁיְּאֻמַּת עִנְיַן בַּדְּרוּשׁ, פֵּרוּשׁ: בְּהֶקֵּשִׁים וּבִכְתוּבִים אוֹ מַאֲמְרִים. וְאוּלָם, רָאוּי לַדּוֹרֵשׁ שֶׁיִּשְתַּדֵּל לִמְצֹא רְאָיוֹת חֲזָקוֹת לַאֲמִתַּת עִנְיָנוֹ, מוֹכִיחוֹת אוֹתוֹ בְּבֵרוּר בְּאֹפֶן שֶׁיּוֹדֶה לָהֶן שֵׁכֶל שׁוֹמְעָיו. וְאַף עַל פִּי כֵן בִּהְיוֹת הֲמוֹן הַשּׁוֹמְעים מְקֻבָּץ מֵחֲכָמִים וְעַמֵּי הָאָרֶץ, גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים, הִנֵּה רָאוּי שֶׁיִּשְתַּדֵּל לְבַקֵּשׁ רְאָיוֹת שֶׁיֵּאוֹתוּ לְכֻלָּם. וּבִהְיוֹת שִׁכְלָם בִּלְתִּי שָׁוֶה בַטֶּבַע — גַּם הָרְאָיוֹת רָאוּי שֶׁתִּהְיֶינָה בִּלְתִּי שָווֹת, וְהַיְנוּ — שֶׁיִּהְיֶה בָהֶן חֲזָקוֹת, עֲצוּמוֹת ועֲמֻקּוֹת שֶׁיֵּאוֹת אֶל שֵׁכֶל הַחֲכָמִים, וַאֲחֵרוֹת⁶⁵ יוֹתֵר קַלּוֹת — נְאוֹתוֹת אֶל שֵׂכֶל הַבִּלְתִּי חֲכָמִים וְהַקְּטַנִּים. עוֹד, מֵהֶן רָאוּי שֶׁתִּהְיֶינָה חוֹתְכוֹת וּמֵהֶן מַסְבִּירוֹת, דְּהַיְנוּ — שֶׁיַּרְאוּ הַדָּבָר קָרוֹב אַף עַל פִּי שֶׁלֹא יַרְאוּהוּ מֻכְרָח. הַסִּדּוּר הוּא סִדּוּר כָּל הָרְאָיוֹת שֶׁזָכַרְנוּ —מַה שֶּׁרָאוּי לִהְיוֹת בַּתְּחִלָּה וּמַה שֶּׁרָאוּי לִהְיוֹת בַּסּוֹף, וָזֶה, כִּי הִנֵּה רָאוּי לַדּוֹרֵשׁ שֶׁיְּחַלֵּק רַאֲיוֹתָיו וְיָשִׂים מֵהַחֲזָקוֹת בָּרִאשׁוֹנָה, כִּי אִם הָרִאשׁוֹנוֹת תִּהְיֶינָה חַלָּשׁוֹת, הִנֵּה כְּבָר יִרְפֶּה לֵב שׁוֹמְעוֹ וְלֹא יַקְשִׁיב לוֹ כְהֹגֶן, כִּי יֹאמַר: כְּמוֹת שֶׁהֵן הָרִאשׁוֹנוֹת כֵּן תִּהְיֶינָה הָאַחֲרוֹנוֹת, וּבְאַבְּדוֹ חֶזְקָתוֹ מִתְּחִלָּה, אֲפִלּוּ יֵיטִיב דְּבָרָיו אַחַר כָּךְ — אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יוּכַל לְתַקֵּן, כִּי לֹא יַאֲזִין. וְאָמְנָם, בְּסוֹף הַדְּרוּשׁ גַּם כֵּן רָאוּי שֶׁיָּשִׂים מֵהַחֲזָקוֹת, כִּי הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַחִתּוּם, וְהַחַלָּשׁוֹת יְתַוֵּךְ אוֹתָם בְאֶמְצָעוֹ⁶⁶.

הַתִּקּוּן הוּא תִּקּוּן הַלָּשׁוֹן כְּפִי כָּל חֻקּוֹת הַמְּלִיצָה שֶׁבֵּאַרְנוּ בְסֵפֶר הַמְּלִיצָה בְּהִשָּׁמֵר מִכָּל מַה שֶׁמֵּסִיר הַיֳּפִי וְהַנֹּעַם מֵהַסִּפּוּר וּבְהִשְׁתַּמֵּשׁ מִן הָיִּפּוּיִם כְּפִי הָעִנְיָן וְהָתַּכְלִית הַמִּתְבַּקֵּשׁ. וְהִנֵּה, רָאוּ חַכְמֵי הַמְּלִיצָה הֱיוֹת רָאוּי שֶׁיִּבָּנֶה הָדְּרוּשׁ מֵאַרְבָּעָה חֲלָקִים, וָהֵם: הָקְדָּמָה, הַגָּדָה, הוֹכָחָה וְחִתּוּם.

הָקְדָּמָה הוּא סִפּוּר-מָה יִקְדַּם לַדְּרוּשׁ — יָכִין לִבּוֹת הָשּׁוֹמְעִים לְמַה שֶׁנָּבֹא וְנִדְרֹשׁ לָהֶם. וְאוּלָם סִפּוּר זֶה רָאוּי שֶׁיֵּאוֹת אֶל גּוּף הַדְּרוּשׁ בְּאֵיכוּתוֹ וְכַמּוּתוֹ: בְּאֵיכוּתוֹ — שֶׁיִהְיֶה עִנְיָנוֹ מִתְיַחֵס עִם עִנְיָן שֶׁנִּרְצֶה לְאַמְּתוֹ, וְאָמְנָם אֵין לוֹ לִהְיוֹת מֵעֶצֶם הָעִנְיָן הַנִּדְרָשׁ, שֶׁאִם כֵּן אֵינוֹ הַקְדָּמָה אֵלָיו, אֲבָל הוּא הָעִנְיָן בְּעַצְמוֹ; אַךְ מַה שֶּׁרָאוּי שֶׁיִּהְיֶה הוּא עִנְיָן מִתְיַחֵס אֶל הָעִנְיָן הַנִּדְרָשׁ וְקָרוֹב אֵלָיו שֶׁנִּמְשָךְ לוֹ מִמֶּנּוּ בְהַדְרָגָה. וּכְבָר אֶפְשָׁר שֶׁתִּהְיֶה הַהַקְדָּמָה עַל מְצִיאוּת הָעִנְיָן הַנִּדְרָשׁ בְּעַצְמוֹ, וְאֶפְשָׁר שֶׁתִּהְיֶה עַל פְּעֻלַּת הַדְּרוּשׁ, פֵּרוּשׁ: עַל בּוֹאֵנוּ לַדְּרוּשׁ הַהוּא. בְּכַמּוּתוֹ — שֶׁלֹֹּא יִהְיֶה אָרֹךְ יוֹתֵר מִדַּי וְלֹֹא קָצָר יוֹתֵר מִדַּי; אַךְ עֶרְכּוֹ הַנָּאוֹת בֶּאֱמֶת הוּא עֵרֶךְ הָרֹאשׁ עִם הַגּוּף. וְאוּלָם בְּסוֹף הַהַקְדָּמָה רָאוּי שֶׁיֵּאָמֵר הָעִנְיָן הַנִּדְרָש בְּקִצּוּר נָכוֹן, מִלּוֹת שֶׁיַּסְפִּיקוּ לְהַגִּידוֹ כָרָאוּי, כְּפִי מִשְׁפַּט הַהַגָּדָה שֶׁבֵּאַרְנוּ בִמְלֶאכֶת הַמְּלִיצָה⁶⁷, וְזֶה נִקְרָא הַגָּדָה.

אַחַר הַהַגָּדָה רָאוּי שֶׁיָּבוֹאוּ הַהֶקֵּשִׁים וְהָרְאָיוֹת בַּסֵּדֶר הַנָּכוֹן וְהוּא הַנּקְרָא הוֹכָחָה⁶⁸, וּבְסוֹף הַכֹּל — הַחִתּוּם, וְהוּא שֶׁיַּחֲזֹר וְיִכְלֹֹל בְּקִצּוּר נִמְרָץ עִקַּר מַה שֶׁנּתְבָּאֵר וְהַכַּוָּנָה בַּדְּרוּשׁ כֻּלּוֹ, וְיַרְבֶּה להַזְהִיר וּלְזָרֵז עַל הַדָּבָר בְּכֹחַ גָּדוֹל.

וּמִמַּה שֶּׁרָאוּי לִזָּהֵר⁶⁹ בַּדֶּרֶך הַזֶּה הוּא, שֶׁלֹּא לָצֵאת מֵהָעִנְיָן הַנִּדְרָשׁ וְלֹא יָבֹא בַדְּרוּשׁ אֶלָּא מַה שֶׁיּוֹכִיח עַל אֲמִתּוֹ; וְאָמְנָם, הָעִנְיָן הנִּדְרָשׁ רָאוּי שֶׁיִּהְיֶּה אֶחָד וְלֹא יוֹתֵר, וְהָעִנְיָנִים הַמּוֹכִיחִים כֻּלָּם לֹא יִהְיוּ אֶלָּא מַה שֶׁיְּאַמְּתוּהוּ, וּכְמוֹ שֶׁזָּכַרְנוּ. וְטוֹב שֶׁיְּחֻלַּק הָעִנְיָן הנִּדְרָשׁ בַּחֲלָקָיו, וְנוֹכִיחַ אֲמִתַּת כָּל חֵלֶק וָחֵלֶק בִּפְנֵי עַצְמוֹ.

אַךְ הַמִּין הַשֵּׁנִי הוּא שֶׁיְּשׁוֹטֵט הַדְּרוּשׁ בְּעִנְיָנִים שׁוֹנִים. וְאָמְנָם, רָאוּי לוֹ שֶׁיַּעֲמֹד תָּמִיד עַל סֵדֶר אֶחָד, וְהַיְנוּ — שֶׁיִּהְיֶה יַחַס וְקֶשֶׁר בֵּין עִנְיָן לְעִנְיָן וְלֹֹא יִהְיוּ נִפְרָדִים לְגָמְרֵי. אָמְנָם, הַיַּחַס הַזֶּה הוּא מִשְׁתַּנֶּה וּמִתְחַלֵּף הַרְבֵּה, כְּפִי הִתְחַלְּפוּת הַדֵּעוֹת וְהַמִּקְרִים, אַךְ הַכְּלָל הוּא — שֶׁיִּהְיוּ הָעִנְיָנִים נִמְשָׁכִים זֶה מִזֶּה בְּהַדְרָגָה.

וְצָרִיךְ שֶׁתֵּדַע עוֹד כִּי הִנֵּה, יֵשׁ דְּרָכִים רַבִּים בְּעִנְיַן הַלָּשׁוֹן. יֵשׁ לָשׁוֹן נִכְבָּד מְאֹד וְלָשׁוֹן בֵּינוֹנִי הָעוֹבֵר בְּרֹב בְּנֵי הָאָדָם, וּבִשְׁנֵיהֶם יִמָּצְאוּ מִשְׁפָּטִים מְיֻחָדִים לְפִי עִנְיַן הַלָּשׁוֹן הַהוּא וְיִמָּצְאוּ לוֹ יִפּוּיִם כְּפִי עִנְיָנוֹ. עוֹד יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁמְּגַזְּמִים בְּדִבּוּרָם וּמַגְדִּילִים אִמְרָתָם שִׁעוּר גָּדוֹל. וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁלֹא יַגְדִילוּ הַדְּבָרִים, אֶלָּא יְדַבְּרוֹ בָם כְּדוֹבְרִים בְּעִנְינֵי בֵיתָם וְיַקְטִינוּ עִנְיָנָם. וּבְכָל אֵלֶּה הַדְּרָכִים אֶפְשָׁר שֶׁיִּמָּצְאוּ יִפּוּיִם, כְּפִי מַה שֶׁבֵּאַרְנוּ בִמְקוֹמוֹ, עַיֵּן שָׁם.

תָּם

 

אחרית דבר    🔗

א    🔗

סגולת הדיבור, זו הסגולה המבדילה בין הַמְדַבֵּר לבין שאר כל החי, מחייבת את המחוּנן בה לשימוש ראוי ונאות בכשרון זה, שלא לתוהו ניתן, ומובן מאליו כי דבר זה, טעון לימוד. ואמנם חכמת המליצה כוחה יפה “לבאר דרכי הדיבור ומשפטיו”; ודיבור הרי פירושו לא רק להשמיע דעה למי שהוא אלא גם לשכנעו ולהשפיע עליו. ודאי שתוכן הדיבור הוא תמיד עיקר והוא קודם לכול, ואף על פי כן אין לזלזל כלל ועיקר בצורת הדיבור, קישוטו וסידורו, המסייעים את התוכן ומוסיפים לו תוקף. שכן כוח רב יש בדיבור הריטורי כדי “להטות רצון שומעו אל כל אשר יחפוץ להטותו”. והרבה עניינים יש ללמוד כאן. מהם דברים הנמצאים בכל לשון ולשון והם קניין משותף לכל מדבר, ומהם דברים שהם מטבעה של לשון מיוחדת ואין הוא טבע לכל לשון.אף אין דיבור דומה לדיבור. לשון תורה לחוד, לשון חכמים לחוד ולשון שאר בני אדם לחוד, סוג סוג וסגנונו המיוחד. ואין הכוונה כאן לסגנון השירה, כי עניינה מיוחד וטיפולה שונה, ואף רמח"ל ייחד לה חיבור מיוחד. והנה יהודי ספרד ואיטליה שמו לבם לחכמת המליצה והשירה יותר משאר היהודים בארצות מגוריהם. מעורים היו יותר מאחיהם יהודי אירופה-המזרחית בתרבות הכללית ובהתפתחותה, וממנה למדו ועל פיה התפתחו. ולא עוד אלא שלבסוף השפיעו הם על יהודי אירופה-המזרחית השפעה ניכרת בשטח זה. וניכר הדבר כי האחרונים שתו את מימיהם מכלי שני ולא מן המקור. ריטוריקה ופואטיקה שימשו מקצועות של לימוד ליהודי ספרד ואיטליה, והם החשיבו אותם מאד גם כאמצעים להבנת ספרי המקרא והספרות הבנויה עליהם וגם ככלים ליפוי הלשון והספרות בהתפתחותם.

ב    🔗

רמח“ל הראה משחרות ימיו עניין בריטוריקה ובפואטיקה, וספרו הראשון “לשון למודים” (כעת גם בהוצאת “מחברות לספרות”, תל-אביב תש"י) מעיד על כך. ומעניין, כי גם בשבת רמח”ל באמשטרדם חזר ל“אהבתו הראשונה”. אף מסתבר כי הורה מקצועות אלה לתלמידים, ועל כל פנים לתלמידו דוד פרנקו — מינדיס, שהיה בין שומעי לקחו. ומתוך המונחים הלועזים יוצא בבירור, כי שימושם בפי המחבר היה בספרדית, אם לא נאמר כי דוד פרנקו– מינדיס (מעתיק הספר, וראה להלן) התאים אותם לספרדית. בהקדמה ל“ספר ההגיון”, מהדורת “מחברות לספרות”, תל-אביב תש“ח עמ' 4, אומר המחבר: “רובו העתקתיו מספרים שקדמוני בלשונות אחרות והבאתיו אל לשוננו להועיל לבני עמנו. וענינים הוספתי, גרעתי ושניתי מאשר מצאתי לפני כמו שנראה לי יותר נאות”. ואי אפשר לומר דברים אלה על ספר המליצה, אם כי גם בו יש כמה וכמה רעיונות שהם קניין הכלל ועניינים המשותפים לכל לשון. כל הספר הזה מבוסס על סגולות לשוננו, המקרא וספרי חז”ל. ונאמנים עלינו דברי המחבר באמרו: “והנה ביארתי לך עיקרי המליצה ודרכיה — יועילו לך להבנת כתבי הקודש על בורין ואמתתן, כי כשתדקדק בדבריהם, הנה תראם הולכים מהלכי הדרכים האלה כולם, וכשתדע עניין הדרכים האלה והתכלית בהם ואיך נמצא המכוון במאמר הנאמר על פיהם, הנה תדע למצוא מכוונם של הכתובים, מה שלא יעלה בידך בשלמות זולת זה” (עמ' 54).

המאמר על הדרשה בא להכניס סדר מה בדרשה, סוג מיוחד זה העומד בין דיבור וספרות, עד כמה שאין ענייניה דומים למליצה. וכמה יפים ונכונים דברי המחבר באמרו: “וממה שראוי ליזהר בדרך הזה הוא, שלא לצאת מהענין הנדרש ולא יבוא בדרוש אלא מה שיוכיח על אמיתו” (עמ' 61).

“ספר המליצה” הוא מעין קיצור של “לשון למודים”. רמח"ל, שהיה מטבעו מסביר גדול, חזר והסביר בלשון קצרה וברורה מה שכבר הסביר קודם באריכות לשון, כשעדיין היה נער.

ג    🔗

על “ספר המליצה” לרמח“ל שלפנינו נודעו דברים לראשונה מפי יוסף אלמנצי [פדובה 1801 – טריאסטי 1860 ] במאמרו “תולדות ר' משה חיים לוצאטו מפאדובה” ב”כרם חמד" ג פראג תקצ“ח עמ' 168 סי' 125, אם כי הוא עצמו לא ראה את הספר. והרי הוא אומר: “ובאו לידו [לידי הרב בצלאל בנימין הכהן באמשטרדם ] מהחכם ר' דוד מינדיס פראנקו [ 1713 — אמשטרדם 1792 ] תלמיד רמח”ל להוציאם לכבוד מחברם עם ג' מאמרים אחרים הנקראים הדקדוק, ההגיון והמליצה, אשר עתה אולי כצמר יאכלם סס. ב”מאמר החכמה" [ דפוס ראשון: אמשטרדם תקמ“ג בשם הכולל: “דרך חכמה” ] דף ט ע”ב הזכיר רמח“ל ספר האחרון כשם “מחברת המליצה”. ביתר בהירות נזכר כתב היד כולו ב Israelitische Annalen לי”מ יוסט [ 1793 – 1860 ] לשנת 1840 עמ' 112.

בעתון זה מודיע העורך מפי ש“ש מולדר [1789 – 1862 ] על מציאות “ספר הדקדוק” לרמח”ל, שנכתב באמשטרדם בשנת תק"ב – 32,8⁰ דף. והתחלתו היא: “חלקי דקדוק שנים. האחד בנין התיבות, והשני בנין המאמרים. חלקי תיבות לשוננו הקדושה שנים. האחד האותיות והשני הנקודות”. בסוף הספר מדובר על מפיק, מפסיק וכו' והספר גומר במשלי א, ה.

הספר השני באותו אוסף היה “ספר ההגיון” הנ“ל, אשר אף הוא נכתב באמשטרדם בשנת תק”ב ונדפס ראשונה על פי כתב יד זה על ידי כהן צדק [לבוב 1827 – לונדון 1903 ] בווארשא שנת תרנ"ז “על ידי בית מערכת הצפירה”.

הספר השלישי היה “ספר המליצה” שנתחבר באותה תקופה אחרי “ספר ההגיון” והוא נזכר בו הרבה פעמים — 31 דף. ומצורף לו “מאמר על הדרשה” — 3 דפים; ה“מאמר” נדפס בהמלצת יוסט, שקיבל אותו ממולדר לשם פירסום, בכרם חמד ו פראג תר"א עמ' 1 – 3.

ולסופו של כתב היד צורף מכתב בכתב ידו של רמח"ל לשני תלמידיו דוד פרנקו מינדיס ודוד די פוניסקה באמשטרדם (נדפס על ידי שמעון גינצבורג בספרו האנגלי, The life and works of M. Ch. Luzzatto

פילדלפיה 1931, עמ' 71 הערה 153).

“מחברת הדקדוק” ו“ספר המליצה” אף נזכרו על ידי גינצבורג עמ' 143 סי' 62 – 63 ככתבי יד שאין אדם יודע מקומם כעת. ואשר לספקו של גינצבורג שם, אם יש ל“ספר המליצה” קשר ל“אגרת המליצה” (קיצור מ“לשון למודים”) לי“ל מרגליות, נאווי דוואהר תקנ”ו — הרי אפשר כעת לומר בבטחה, שאין שום קשר לשני הספרים הללו; ואין שום ספק, כי מרגליות לא ראה את “ספר המליצה”.

כתב היד כולו, כפי המתואר לעיל, היה במשך שנים בבית עקד הספרים של ר' יעקב מאיר לעהרן [ 1793 – אמשטרדם 1861 ] ומשם נתגלגל ובא לידי ההיסטוריון הנודע ד“ר מ. שטרן [ שטיינבאך 1864 – ברלין 1939? ] בברלין. אצל האחרון ראיתי את כתב היד בשנת תרצ”ב וקיבלתי רשות לצלם את “ספר המליצה” וה“מאמר על הדרשה” לשם פירסומם. ואין אני יודע בידי מי נמצא כתב היד כעת. ומי יודע אם לא אבד.

כתב היד הוא כתב ידו של דוד פרנקו — מינדיס שהעתיקו כנראה מתוך כתב ידו של המחבר. לכתב היד המכורך בכריכת עור, היה שער מקושט מעשה פיתוח נחושת ואף בסופו נמצא קישוט קטן העשוי בטעם.

מקורות הכתובים וכן המונחים הלועזים (באותיות עבריות) כתובים על הגליון, והמונחים אף מסומנים הם בספרות ערביות, בפנים ועל הגליון, כדי לדעת מה מקומם בפנים הספר.

במהדורה זו שלפנינו הוכנסו המקורות וכן המונחים לפנים הספר בתוך סוגריים עגולים. מפתח המונחים בצירוף טרנסקריפציה לועזית ומראי מקומות סודר על ידי המהדיר.

א. מ. הברמן