רקע
אברהם אבן עזרא
אֵלֶיךָ אָשׁוּבָה
mנחלת הכלל [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: האקדמיה הישראלית למדעים

פיוט לימים נוראים


אֵלֶיךָ אָשׁוּבָה בְּלֵב נִשְׁבָּר,

אַל תִּפְקֹד בְּחַסְדֶּךָ אֲשֶׁר עָבָר,

חָלִלָה לְךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר

הַזֶּה, לְהָמִית צַדִּיק עִם רָשָׁע.


רַבּוֹת עָשִׂיתָ, צוּרִי וְגוֹאֲלִי,

הַיּוֹם אַל תְּדִינֵנִי כְּמִפְעָלִי,

לָאוֹר תּוֹצִיא דִינִי; אַנֲשֵׁי לֵבָב שִׁמְעוּ לִי,

חָלִלָה לְאֵל מֵרֶשַׁע.


הוֹלְכִים לְאוֹרְךָ לֹא יְשׁוּפֵם לָיִל,

צוּר, אֲשֶׁר בְּצִלּוֹ גָר זְאֵב עִם אָיִל,

וּבְעֵת יֶחֱרֶה אַפּוֹ – בְּרָב חַיִל

אֵין הַמֶּלֶךְ נוֹשָׁע.


לָמָּה, אֲדֹנָי, נַחֲלָתְךָ פְזוּרָה

וְנָעָה כַּצְּרוֹר בַּכְּבָרָה?

וְצַר גְּבוּלוֹ, מִצָּרָה, כְּאֶרֶץ סְדֹמָה וַעֲמֹרָה

וְאַדְמָה וּצְבֹיִם עַד לָשַׁע.


כַּנֵּס פְּזוּרֵי אֶפְרַיִם

וְקַבֵּץ גָּלוּת יְרוּשָׁלַיִם

כְּיוֹם וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם

מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם וַיּוֹשַׁע


אֲדֹנָי בַּיּוֹם הַהוּא עַם בְּפֶרֶךְ שׁוֹמֵם

מִיַּד רָשָׁע בִּימִינוֹ מִתְקוֹמֵם,

וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ וַיִּשְׁתּוֹמֵם

כִּי אֵין מַפְגִּיעַ וַתּוֹשַׁע


לוֹ זְרֹעוֹ, לְמַעַן שָׁב הֵקִים אֶת בְּרִיתוֹ

וְהַחַלָּשׁ יִתֵּן כֹּחוֹ לְעֵת זִקְנָתוֹ,

כִּי הַנַּעַר יִבְטַח בְּיַלְדוּתוֹ –

וְאַבְרָהָם בֶּן תִּשְׁעִים וָתֵשַׁע.


פְּדוּת שְׁלַח כְּפַלְגֵי מַיִם בְּצָיוֹן

מַרְקִיד כְּמוֹ עֵגֶל לְבָנוֹן וְשִׂרְיֹן

כְּמוֹ בֶן רְאֵמִים; וּבָא לְצִיּוֹן

גּוֹאֵל וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע.


כָּעֵת נִקְמָתִי, אֱלֹהַּ יִנְקֹם

אֲשֶׁר לְעַבְדּוֹ לֹא יְהִי; מְקוֹם

הַמִּשְׁפָּט שָׁמָּה הָרֶשַׁע וּמְקוֹם

הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרֶשַׁע.


וּבְהִשָּׁמֵד אוֹיֵב מִפָּנַי שָׁמֹד,

תְּכוֹנֵן צֶדֶק וְיַחְמְדוּנִי חָמֹד,

יְחַלּוּ פָנַי כְּעֵת וַיַּעֲמֹד

פֶּתַח הַבַּיִת לֶאֱלִישָׁע.


וְעַל הַיּוֹם נֶפֶשׁ לֶעָפָר שָׁחָה

מָצְאָה מְנוּחָה וּמֵחֵטְא צַחָה,

רוּחֲךָ הַטּוֹבָה תָּנוּחַ; כְמֵאָז נָחָה

רוּחַ אֵלִיָּהוּ עַל אֱלִישָׁע.


וְיִבְטְחוּ בְךָ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ פְּלָאֶיךָ

וְאֶשְׂמַח בְּחֶזְיוֹן נְבִיאֶיךָ.

מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ,

וְטוֹב לֹא יִהְיֶה לָרָשָׁע.


נוֹשֵׂא לְבָבוֹ בְכַפּוֹ – תִּשָּׂא עֲוֹנוֹ

וּשְׁעֵה שַׁוְעוֹ כְעוֹקֵד עָקַד אֶת בְּנוֹ,

וְהֶבֶל הֵבִיא גַם הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ

וּמֵחֶלְבֵיהֶן וַיִּשַׁע.


טוֹב אֲדֹנָי – וּלְטוֹב עַבְדּוֹ יַעֲרֹב,

וּפְדֵהוּ מִיַּד עָוֹן לוֹ יֶאֱרֹב

וּמִמּוֹקֵשׁ שְׂפָתָיו; כִּי בְרֹב

דְּבָרִים לֹא יֶחְדַּל פָּשַׁע.


יִגְבַּהּ לִבִּי בְּשׁוֹכֵן גְּבֹהִי,

יַגִּיהַּ חָשְׁכִּי יוֹצֵר נְגוֹהִי,

תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּאלֹהַי, כִּי

הִלְבִּישַׁנִי בִגְדֵי יֶשַׁע.

המלצות קוראים
תגיות