רקע
אברהם אבן עזרא
שִׁמְעוּ הָרִים
mנחלת הכלל [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: ירושלים: האקדמיה הלאומית למדעים; תשל"ו 1976

שִׁמְעוּ הָרִים אֶת רִיב אֲדֹנָי

בֵּין הַר סִינַי לְהַר בֵּית אֲדֹנָי.


אָמַר סִינַי: ׳אֶפֶס דְּמוּתִי,

אֲנִי מִלְּפָנִים בִּקְדֻשָּׁתִי

וּבְכָל הָרִים אֵין זוּלָתִי

הַר, אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו אֲדֹנָי.׳


בֵּית אֱלֹהִים שָׂח לְמוּל תּוּשִׁיָּה:

׳אָנֹכִי הַר הַמּוֹרִיָּה

וַעְקֵדַת יִצְחָק עָלַי הָיָה –

וְהָיָה לְאוֹת וּלְעֵד לַאֲדֹנָי.׳


רִחֵב פִּיו הַר סִינַי וְעָנָה:

׳כָּל הַתּוֹרָה בִּי נִתָּנָה

וְכָל תּוּשִׁיָּה בִּי נִצְפָּנָה

כִּי נֶאֱמָנָה עֵדוּת אֲדֹנָי.׳


מֵשִׁיב לְסִינַי: ׳בְּמִצְוַת נָבִיא

הוּקַם מִשְׁכָּן בִּי, לֹא סְבִיבִי,

וְעוֹלַת תָּמִיד וְחַג נַעֲשׂוּ בִי

וְחֹדֶשׁ, מִלְּבַד שַׁבְּתֹת אֲדֹנָי.׳


עָנָה לְבֵית זְבוּל מִלִּים צְרוּפִים:

׳בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִקְרָא שִׁמְךָ –

רַק חִלְּלוּהוּ שְׁאֵרִית עַמְּךָ

וְלֹא יִקְרְבוּ לְשָׁרֵת לִפְנֵי אֲדֹנָי׳.


׳רַב לָךְ סִינַי, מָה הוֹכַחְתָּ?

בֵּית הַבְּחִירָה אֵיךְ זָנַחְתָּ?

מַעֲשֵׂה אָבוֹת הֲכִי שָׁכַחְתָּ? –

אֱלֹהֵי זָהָב תּוֹעֲבַת אֲדֹנָי.׳


הֵשִׁיב סִינַי דִּבְרֵי גְבוּרוֹת:

׳בִּי נִתְּנוּ עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת,

דִּבּוּק מִצְווֹת וְרִחוּק עֲבֵרוֹת –

גַּם בִּי לֹא הִתְאַנַּף אֲדֹנָי.׳


חָזַק בֵּית זְבוּל וְהֵשִׁיב בְּחֵימָה:

׳לָמָּה תְדַבֵּר, עַל מֶה וְעַל מָה?

הֲלֹא נִשְׁאַרְתָּ כְּאֶבֶן דּוּמָה –

אַל תֹּסֵף דַבֵּר לִפְנֵי אֲדֹנָי!׳

המלצות קוראים
תגיות