(מיצקיביץ')
Mein Kind, wir waren Kinder
(היינה)
א 🔗
לֹא קַו חַמָּה, לֹא שְׂפַת שִׁבֹּלֶת
יוֹצֵא מִדֹּפֶן הַמְּלוּנָה –,
זָקָן דִּגְדֵּג לְחָיַי, לִסְבֹּל עוֹד
קָשֶׁה הָיָה לִי. בִּתְלֻנָּה
וּבִנְהִימָה אַט הִתְעוֹרַרְתִּי;
עֵינַי פָּקַחְתִּי וְזוֹרַרְתִּי.
– ‘כָּךְ, כָּךְ, יַלְדִּי, עוֹד, אָסוּתָא!’
– סָבִי, אַתָּה הוּא זֶה, אַתָּה?! –
'אִי, שֶׁקֶץ, כְּלוּם לֹא הִכַּרְתַּנִי?
אֲנִי הוּא זֶה וְלֹא אַחֵר.
נוּ, קוּם, נַיְמָן, אַל תְּאַחֵר!
כַּמָּה שִׁעוּר שֵׁנָה, עַד אָנָה?
הֵיאָךְ אֵין לְךָ בּשֶׁת הַפָּנִים,
בָּחוּר כְּבֶן שְׁמֹנֶה שָׁנִים!'
ב 🔗
'אָקוּמָה, סָב, אַךְ הֲיָדַעְתָּ?
חֲלוֹם חָלַמְתִּי, כֹּה נוֹרָא! –
אַתָּה כְּאִלוּ, תּוּף תִּיף… כְּבָר מַתָּ
וַאֲנִי בָחוּר, עַד הַתִּקְרָה.
וְעוֹד וְעוֹד… סָב, מַה תַּגִּידָה?' –
'חֶלְמָא טָבָא, יַלְדִּי, חָזִיתָ,
אַתָּה תִגִדְלַּ, אֲנִי אָמוּת,
כָּל זֶה בָרוּר, הַשְּׁאָר אַךְ שְׁטוּת…
קוּם, קוּם, לַהֲבָלִים אַל תֵּפֶן.'
‘מוֹדֶה אֲנִי,’ פִּהוּק, עִטּוּשׁ,
יָד בַּשַּׁרְווּל וַאֲנִי לָבוּשׁ.
יָצָאנוּ מִמְּלוּנַת הַתֶּבֶן.
עוֹד אַפְלוּלִית שָׂרְרָה בַגַּן
וְדוּמִיָּה שֶׁלֹּא מִכָּאן.
ג 🔗
צָעַדְנוּ בֵּין עֲצֵי תַפּוּחַ.
חָרַק תַּחְתֵּינוּ חוֹל הַשְּׁבִיל.
דְּמָמָה. פִּתְאֹם נֵעוֹר הָרוּחַ,
הֶחֱוִיר מֶרְחַב שְׁחָקִים כִּגְוִיל
תּוֹרָה אַחֲרֵי שֶׁהִפְשִׁיטוּהָ
תַּכְרִיךְ מִשְיָהּ וְעִרְטְלוּהָ;
וּכְאַבְנֵטָהּ בְּלִיל אַרְגָּמָן
הֶאְדִּים בַּשַּׁחַק פַּס עָנָן.
‘קְרִיאָה־קְרִי־יַקְרִי!’ – נְאוּם הַגֶּבֶר,
‘שַׁחֲרִית, שַׁחֲרִית’ עוֹנֶה שֵׁנִי,
'זוּג, פֶּרֶט, זוּג… ' מוֹנֶה זְקֵנִי,
' זוּג, פֶּרֶט… ' עוֹד קְרִיאָה מֵעֵבֶר
הַגֶּבַע. ‘זוּג’ – מַשְׁמָע הַיּוֹם
יוֹם צַח יִהְיֶה מִכָּל מָקוֹם.
ד 🔗
הָלַכְנוּ הָלְאָה עוֹד זְמַן מָה, עַד
שֶׁלַּסּוֹף נְשִׁימָתִי קָצְרָה, –
שָׁלֹש פְּסִיעוֹת, לַסָּב רַק צַעַד –
הַסָּב הוֹלֵךְ, אֲנִי אָץ־רָץ.
הִנֵּה כְבָר עַד הָאוֹג הִגַּעְנוּ,
בָּדָד עוֹמֵד בִּקְצֵה הַגַן הוּא,
חָמֵשׁ פְּסִיעוֹת, אֶפְשָׁר גַּם שֵׁש
מִן הַגָּדֵר. הַסָּב פִּשְׁפֵּשׁ
בְּצַלַּחְתּוֹ, הוֹצִיא מַפְתֵּחַ.
שְׁרִיק־שְׁרַק וְהַפִּשְׁפָּשׁ נִפְתַּח.
יָצָאנוּ מִן הַגָּן. הֶאָח!
עוֹלָם נִגְלָה חָדָשׁ, מַפְתִּיעַ.
שְׂדוֹת בָּר: דְּגַן כֶּסֶף, פַּז חִטָּה.
וּבְזֵר קְנֵי סוּף בְּרֵכָה שְׁקֵטָה.
ה 🔗
בִּיוֵן הַחוֹף כְּרוּכִיּוֹת צָרָחוּ,
‘גַּע־גַּע’ עָנָה לָהֶן בַּרְוָז.
רוּחוֹת הִתְלַחֲשׁוּ בָּאָחוּ;
הַס… שְׁשְׁ… לַחַשׁ־רַחַשׁ, רָז עַל רָז.
חִישׁ הִתְפַּשַּׁטְנוּ, עַל הָאֶבֶן
פָּרַשׂ הַסָּב מַחְצֶלֶת תֶּבֶן,
אֶת הַבְּגָדִים צָרַר בִּצְרוֹר,
טָפַח לִי עַל… ‘מַרְשׁ, מַרְשׁ לַיְאוֹר!’
פּוֹשְׁרִים כְּאוֹר הַיּוֹם הַמַּיִם.
לָטוֹף כָּל גַּל מָה רַךְ, מַה קַּל.
אִלּוּ יָכֹלְתִּי שְׂחוֹת! חֲבָל!
נִשְׁאַרְתִּי עַל הַחוֹף. בֵּינְתַיִם
הִרְחִיק הַסָּב שׁוּט בָּאֲגַם.
פִּתְאֹם טָבַל וְנֶעֱלַם.
ו 🔗
אַי, אַי! מוֹשְׁכִים אוֹתִי בָּרֶגֶל!
בּוּל־בּוּל… בַּמַּיִם, בַּמְּצוּלָה.
אֲנִי טוֹבֵעַ, אַךְ בִּן רֶגַע
עָמַד לִי רֶוַח וְהַצָּלָה.
אוֹתָהּ הַיָּד שֶׁהִטְבִּיעַתְנִי
זוֹהִי הַיָּד שֶׁהִצִּילַתְנִי.
הַסָּב מִשֶּׁחָמַד לָצוֹן –
קַבֵּל בְּאֹנֶס אוֹ בְרָצוֹן.
שׂוֹחִים אֲנַחְנוּ שְׁנֵינוּ יַחַד.
יָדִי קְמוּצָה בְּכַף הַסָּב –
אֶפְשָׁר לִבְטֹח. אַךְ לַשָּׁוְא!
לִבִּי הוֹלֵם קִרְבִּי מִפַּחַד.
תּוֹדָה לָאֵל; הִנֵּה הַחוֹף!
חוֹל לַח לָפוּשׁ, אֲוִיר לִשְׁאֹף.
ז 🔗
'אִי, תַּרְנְגוֹל בֶּן תַּרְנְגֹלֶת,
הֵיאַךְ לֹא תֵבוֹשׁ מִפְּנֵי בַרְוָז!
כָּל עוֹד יֵשׁ כֹּחַ בִּי וִיכֹלֶת
עַל כְּבוֹד בֵּיתִי עוֹדֶנִּי חָס.
אַטְבִּילְךָ פַּעַם פַּעֲמַיִם,
תֵּדַע כֵּיצַד שָׁטִים בַּמַּיִם.
וְאַל תֹּאמַרְנָה הַבְּרִיּוֹת:
נֶכְדּוֹ שֶׁל סָב לֹא יֵדַע שְׂחוֹת.
כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי בֶן גִּילְךָ,
בָּחוּר כְּבֶן שְׁמֹנֶה שָׁנִים,
הַכֹּל הָיוּ בִי מְקַנְאִים,
כַּדָּג שָׂחִיתִי. נוּ נֵלְכָה,
חַמָּה עוֹלָה כֻּלָּהּ זְהוֹרִית,
הִגִּיע זְמַן תְּפִלַּת שַׁחֲרִית.'
ח 🔗
וְשׁוּב בַּחֲזָרָה הַגַּנָּה
בֵּין דֶּשֶׁא שַׁח בִּשְׁבִיל נִפְתָּל.
הִבְרִיקוּ עַל עֲלֵי הוֹשַׁעְנָא
בִּשְׁלַל צְבָעִים רְסִיסֵי טַל.
הִנֵּה אֵלָה רַחֲבַת צַמֶּרֶת,
חֶצְיָהּ בְּצֵל וְחֶצְיָהּ בּוֹעֶרֶת
בְּזִיו הַשֶּׁמֶשׁ הָעוֹלָה.
אָכֵן זֶה עֵץ, אָכֵן אֵלָה!
אֲבָל הַסָּב אֵינוֹ מַסִּיחַ
דַּעְתּוֹ לְכָל אוֹתוֹ הַנּוֹי.
רוֹטֵן סָבִי לְתוֹךְ זְקָנוֹ:
'נִרְאֶה בְּחוּשׁ – חֶבְלֵי מָשִׁיחַ,
הַדּוֹר פּוֹחֵת, קָשֶׁה לוֹ שְׂחוֹת…
אָח, אָח! הֵיכָן הֵם הַכֹּחוֹת!'
ט 🔗
מוּל פֶּתַח הַמְּלוּנָה, לְרֶגֶל
לִבְנֶה צְחֹר־בַּד, לִבְנֶה שְׁחוֹר־צֵל
עָמַד זְקֵנִי כְּעוֹלֵה־רֶגֶל
וְסָח: פֹּה, בְּנִי, נִתְפַּלֵּל.
הִתְנַפְנְפָה טַלִּית מְרַשְׁרֶשֶׁת
וְהִתְעַטֵּף הַסָּב בְּרֶשֶׁת
פַּסֵי שְׁחוֹר־צְחוֹר. שְׂפָתָיו בֵּרְכוּ:
‘לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.’
מִיָּד הִפְשִׁיל שַׁרְווּל הַבֶּגֶד
עִרְטֵל קִבֹּרֶת כַּבִּירָה
וּבִתְפִלִּין שֶׁל יָד קְשָׁרָהּ.
הִבְרִיקוּ הָרְצוּעֹות מִנֶּגֶד
וְזִיו קָרַן, זִיו נוּר קָדוֹשׁ
מִתַּג שִׁין הַתְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ.
י 🔗
בִּדְחִיל וּבְכַוָּנָה מְרֻכֶּזֶת
עָמַדְנוּ אִישׁ עַל מַעֲמָדוֹ.
יָדִי בְּטַלִּית הַסָּב אוֹחֶזֶת,
בָּעֵץ תָּמַךְ הַסָּב יָדוֹ,
וְאֶל כְּנַף תְּכֵלֶת הָרָקִיעַ
נִמְשַׁךְ הָעֵץ וְכִמְעַט הִגִּיעַ.
בַּגַּן הַכֹּל כְּבָר הִתְעוֹרֵר,
הָעֶפְרוֹנִי חָג בָּאֲוִיר
בְּעִגּוּלֵי צְלִילָיו. בְּצַמֶּרֶת
הָאִילָנוֹת צִלְצֵל כָּל קֵן –
צִיְּצוּ עוֹפוֹת יוֹדְעֵי נַגֵּן
וְשָׁר זְקֵנִי בִּיקוֹד, בְּמֶרֶץ
מִתּוֹך קִדָּה וְהִשְׁתַּחֲוָיָה:
‘כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ!’
יא 🔗
כְּבָר הִתְפַּלַּלְנוּ, אַף אָכַלְנוּ
פַּת, צְנוֹן, פְּרִי עֵץ – תּוֹדָה לָאֵל!
מְעַט שָׁכַבְנוּ, קְצָת טִיַּלְנוּ
וְאֵין עֲדַיִן הֶעָרֵל.
הַשֶּׁמֶשׁ כְּבָר בִּמְרוֹם רָקִיעַ,
אַךְ שׁוּר, בֵּין הָעֵצִים הוֹפִיעַ
הַכֶּלֶב ז’וּק וְאַחֲרָיו –
אַחְרִים הַגּוֹי הַחֲרוּמַף.
‘נְטוּל־מָרָה, אָדָם יְקַר־עֵרֶךְ’ –
כֹּה סָח זְקֵנִי בִּשְׁבַח אַחְרִים.
לָזֶה גַּם אָנֹכִי מַסְכִּים,
אַךְ אוֹדוֹתָיו לְהַבָּא, כִּי עֶרֶב
שַׁבָּת הַיּוֹם. לָעִיר נַחֲזֹר
וְאוֹתוֹ נַשְׁאִיר בַּגַּן לִשְׁמֹר.
יב 🔗
זְקֵנִי הָיָה מִדֵּי שָׁבוּעַ
נוֹהֵג לֵילֵךְ אֶל הַמֶּרְחָץ.
– הַיּוֹם אֵין בִּרְצוֹנִי… ‘מַדּוּעַ?’
– סְתָם כָּךְ. הַסָּב אִיֵּם: ‘אַי, שֶׁקֶץ!’
יָצָא וְשָׁב מִקֵּץ שְׁעָתַיִם,
זְקָנוֹ קָרַן מֵרְסִיסִי מַיִם,
קְלַסְתֵּר פָּנָיו הִזְהִיר אַדְמוֹן,
הִזְכִּיר חַלָּה מְשׁוּחַת חֶלְמוֹן.
'גַּן־עֵדֶן הַתַּחְתּוֹן אַיֵּהוּ?
לֹא שָׁם מֵעֵבֶר סַמְבַּטְיוֹן,
כִּי עַל הַדַּף עַל הָעֶלְיוֹן
בִּמְדוֹר מֶרְחַץ־הָאֵד חַפְּשֵׂהוּ!' –
פִּתְגָם מִפִּתְגְיֵ הַסָּב
הַנֶּאֱמָרִים דֶּרֶךְ אַגַּב.
יג 🔗
כְּבָר רַד הַיּוֹם. נֵרוֹת הֹעָלוּ
שִׁבְעָה, לִכְבוֹד יוֹם הַמְּנוּחוֹת.
עַל הַנֵּרוֹת בְּרָכָה אָצָלוּ
יְדֵי סַבְתָּא הַמְבֹרָכוֹת.
מַבְהִיק אוֹרָם בִּפְלִיז מַכְתֶּשֶׁת
בְּרֹאשׁ צְמִיד קֻמְקוּם הַנְּחשֶׁת,
וְנָע לִשְׂמֹאל וְנָד לְיָמִין
עִם מְטֻטֶּלֶת הָאוֹרְלוֹגִין.
שַׁבָּת בַּבַּיִת, אַךְ עֲדַיִן
לֹא נִגְמְרוּ הַהֲכָנוֹת, –
מְכַסָּה זְקֶנְתִּי אֶת הַחַלּוֹת,
עַל הַשֻּׁלְחָן מַצִּיגָה יַיִן.
עַכְשָׁו הַכֹּל כַּדִּין וְכַדָּת.
הַסָּב לוֹחֵשׁ: ‘לִכְבוֹד שַׁבָּת!’
יד 🔗
עִם סִדּוּרִים בְּבֵית הַשֶּׁחִי
הוֹלְכִים לְקַבָּלַת שַׁבָּת
גַּם עוּל יָמִים, גַּם סָב כְּפוּף שֶׁכֶם –
כֻּלָּם־כֻּלָּם בְּבַת אַחַת.
הוֹלְכִים גַּם הַקְּטַנִּים בְּנַחַת,
כַּף בְּיַד הֲאָב וְכַף בְּצַלַּחַת,
וּבְלֵב כָּל חַד הִרְהוּר גַּאֲוָה:
‘אֵין בָּעוֹלָם גִּבּוֹר כְּאַבָּא.’
אֶפְשָׁר! אֲבָל מַה נֶּחְשָׁב כֹּחַ
כָּל הָאָבוֹת מוּל יַד הַסָּב!
אַךְ אֵין בּוֹ מִמִּדּוֹת עֵשָׂו –
רָצוּי הוּא לַבְּרִיּוֹת וְנוֹחַ,
וּמִי כָמוֹהוּ בַּעַל תְּפִלָּה?
– – – – – – – – –
‘לְכָה דּוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה…’
טו 🔗
שְׁלֹשה קוֹלוֹת בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת
חוֹזְרִים עַל הִימְנוֹן הַקַּבָּלָה –
חַזָּן, קָהָל וְהֵד. בַּעֲקֵב שָׁבְלָהּ –
טַוָּס כֻּלּוֹ כְּאֵשׁ אוֹכֶלֶת,
זְנָבוֹ רִקְמַת זָהָב וְּתֵכֵלֶת
נָח עַל קַרְקַע הָעֲזָרָה
מִתַּחַת סְבַךְ קְנֵי הַמְּנוֹרָה.
גְּמָר הַתְּפִלָּה. סָבִי בַּתָּוֶךְ,
סְחוֹר לוֹ עוֹלַם מִתְפַּלְלִים,
כֻּלָּם קוֹלוֹ מְהַלְלִים.
הַסָּב מוֹשִׁיט קֻפְסָה מְחֻטֶּבֶת:
'טַבָּק רָצִיתָ – מְחַל וָגֵשׁ,
טֹל, הָרֵחַ וְהִתְעַטֵּשׁ!'
טז 🔗
בַּבַּיִת אוֹר קַדְמוֹן זָרוּעַ,
נִיחוֹחַ צָלִי עוֹלֶה בָאַף.
מִתּוֹךְ שַׁלְוָה שֶׁל קֹרַת רוּחַ
סוֹפֵק הַסָּב לוֹ כַּף אֶל כָּף.
שֻׁוְלָחן עָרוּךְ כָּל טוּב: פַּת סֹלֶת,
דָּג מְמֻלָּא, שׁוֹק תַּרְנְגֹלֶת,
מָרַק פָּז נוֹדֵף, מַקְטִיר אֵד חַם,
וְּלסוֹף – הַ’צִּימֶס' הַמְפֻרְסָם.
אוֹכְלִים בְּהַרְחָבַת־הַדַּעַת.
וּבֵין מַאֲכָל לְמַאֲכָל
זְמִירוֹת שְׁקֵטוֹת כְּמֵי מִיכַל.
זְקֶנְתִּי רֹאשָׁהּ מְנַעֲנַעַת:
'יוֹם זֶה מְכֻבָּד מִכָּל יָמִים,
כִּי בוֹ שָׁבַת צוּר עוֹלָמִים.'
יז 🔗
יָפִים לֵילוֹת לִיטָא אַרְצֵנוּ,
צְחֹרִים כְּוִילוֹנוֹת עָבִים.
לֹא לְחִנָּם חַלּוֹנוֹתֵינוּ
נוֹשְׂאִים שְׁלוֹם אוֹר לַכּוֹכָבִים.
אַךְ נוֹי יֵש מְיֻחָד וָנֹעַם
לְלֵיל שַׁבָּת. דּוּמָם בְּלִי נוֹע
נִשְׁעָן אֲנִי אֶל הָאֶשְׁנָב.
הַס. דְּמִי. אֵי שָׁם בַּשְּׁחוֹר אֵשׁ נָע –
עַל הַמִּגְרָשׁ, עַל עֵין הַמַּיִם
רוֹעֵי סוּסִים עוֹרְכִים לֵילוֹת
מוּל הַמְּדוּרָה הַחַכְלִילִית.
כֹּה טוֹב לִסְקֹר! אַךְ בָּאָזְנַיִם
נוֹקֵב חֵרוּק חָלוּד, מַרְגִּיז, –
הַחוּץ נֶעְלַם. נִסְגַּר הַתְּרִיס.
יח 🔗
מַה טּוֹב בָּאוֹר, בְּרֹךְ הַכֶּסֶת
לְהִתְפַּנֵּק לֹא נִים לֹא תִיר,
לִתְעוֹת חוֹלֵם בֵּין לִבְנֵי כֶסֶף
בְּיַעַר טַפֵּיטֵי הַקִּיר.
הִנֵּה פָתְחוּ הַתְּרִיס. מְלֵא הֶדֶר
פָּרַץ גַּל אוֹר אֶל פְּנִים הַחֶדֶר.
סָבִי וְשָׁכֵן יָשְׁבוּ בַּהֲדֵי
אֶל הַשֻּׁלְחָן לִשְׁתּוֹת כּוֹס תֵּה.
שְׁלַל חֲדָשׁוֹת הַסָּב יוֹדֵעַ,
הוּא סָח לְאַט עַל דָּא וְעַל הָא.
וּשְׁכֵנֵנוּ צְבִי בַּעַל־עֲגָלָה
שׁוֹזֵר פְּאַת זְקָנוֹ, שׁוֹמֵעַ.
מַסְכִּים: הְמ… הְמ… תּוֹהֶה: אוֹהוֹ!
אוֹ סְתָם גּוֹנֵחַ: אוֹחוֹחוֹ!
יט 🔗
מָתוּן, מָלֵא יִשּׁוּב־הַדַּעַת
נִיד הַמְטֻטֶּלֶת בְּשַׁבָּת.
אַט אַט… אֲבָל הָעֵת פּוֹסַעַת,
שָׁעָה אוֹזֶלֶת, שָׁעָה בָאָה,
כְּבָר בָּא הַסָּב. מֻגָּשׁ הַ’צּ’וֹלְנְט'.
כֹּה מְפֻלְפָּל, כֹּה מְתֻבָּל הוּא.
הַבֻּלְבּוּסִים סְמוּקִים־צְמוּקִים,
טְעִימִים לַחֵךְ, כֹּה מְתוּקִים!
הַרְבֵּה יֶשׁ לִי לִדְרשׁ בְּשֶׁבַח
אוֹתוֹ תַבְשִׁיל. הַפַּעַם – דַּי.
לְסִפְרוּתֵנוּ (לֹא לִגְנַאי!)
בְּלָאו הָכֵי יֵש ‘צ’וּלְנְט’ בְּשֶׁפַע.
נוֹדֵף יָתֵר עַל הַמִּדָּה
מִמֶּנָּה רֵיחַ פַּשְׁטִידָה.
כ 🔗
בְּרוּכָה אַתְּ לִי, שַׁבָּת, בָּעֶרֶב,
בְּרוּכָה עִם שַׁחַר וּבְצָהֳרֵי יוֹם!
מָה אֶרְחָמֵךְ מִלֵּב וָקֶרֶב
בִּשְׁעַת צֵאתֵךְ עִם דְּעֹךְ הַיּוֹם.
מֵאֹפֶל הַפִּנָּה נוֹבֵעַ
נִגּוּן עָגוּם מְבַעְבֵּעַ.
קוֹל סָבָתִי זֶה. קוֹל כָּאוֹב:
‘אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב.’
כְּבָר מִדַּפֵּק בְּחַלּוֹנֵנוּ
כּוֹכָב בְּאֶצְבְּעוֹת זָהָב.
‘שָׁבוּעַ טוֹב!’ הִנֵּה הַסָּב.
הֻצַּת גַּפְרוּר, הוּאַר מְעוֹנֵנוּ:
סַבְתָּא הִבְעִירָה בַּקָּמִין
אֵשׁ לְהָכִין קֻמְקוּם חַמִּין.
כא 🔗
מַבְרִיק הַיַּיִן בַּכּוֹס. דּוֹלֶקֶת
הַהַבְדָּלָה כְּפוּלַת שְׁמֹנָה.
לִכְבוֹד שַׁבָּת הַמִּסְתַּלֶּקֶת
פְּרִידָה נֶעֱרֶכֶת עֲגוּמָה.
הַהַבְדָּלָה נוֹטֶפֶת דּוֹנַג,
עֵינֵי זְקֶנְתִּי – דְּמָעוֹת. מֵעֹנֶג?
גַּם בִּקְלַסְתֵּר הַסָּב בְּכָל
קְמָטָיו נָח צֵל יְמוֹת־הַחֹל.
עַל יַד סַבְתָּא אֵשֵׁב לְנֶגֶד
אֵשׁ הַקָּמִין לֹא תִיר וְלֹא נִים.
נוּגִים שׁוֹטְפִים הַנִּגּוּנִים
שֶׁל הַזְּמִירוֹת, אַךְ לֵב הַנֶּכֶד
נִלְכָּד בְּרֶשֶׁת הַנְּגִינָה
שֶׁל סָבָתִי. זֶה נִגּוּנָה:
'זֵר עֲלֵי פְאֵר, עָלָיו דֶּגֶל זָהָב,
בֶּן־דָּוִד הַמָּשִׁיחַ לַכֵּס יָשַׁב.
בְּיַד יְמִינוֹ הַכּוֹס הַמְלֵאָה,
כּוֹס הַבְּרָכָה עַל תֵּבֵל וּמְלוֹאָהּ.
אָמֵן וְאָמֵן אֱמֶת וְיַצִּיב –
מָשִׁיחַ יָבוֹא בִּזְמַן קָרִיב.
אִם יִסַּע בַּעֲגָלָה –
נִזְכֶּה לִגְאֻלָּה.
אִם רָכוּב עַל חֲמוֹר –
פְּדוּת לָנוּ וּדְרוֹר.
– בְּתַרְמִיל וּבְמַקֵּל –
לְצִיּוֹן בָּא גּוֹאֵל.' –
תרצ"ב
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות