רקע
אברהם אבן עזרא
אֲבָרֵךְ נָא בְּבֹר יָדַי
mנחלת הכלל [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: ירושלים: האקדמיה הלאומית למדעים; תשל"ו 1976.

אֲבָרֵךְ נָא בְּבֹר יָדַי יְיָ / יְצָרַנִי, וְלוֹ נִשְׁמַת יְשֵׁנַי,

וְהוּא נוֹתֵן לְשֶׂכְוִי בִין, וְזָקַף / כְּפִיפָתִי וּפָקַח עִוְּרוֹנָי.

עֲרֻמִּים בֶּאֱמֶת מַלְבִּישׁ, וּמַתִּיר / אֲסִירֵי עָם וְנִדְכָּאַי וְנַעֲנָי,

וְהוּא רָקַע עֲלֵי־מַיִם אֲרָצוֹת / וְאֹזֵר עֹז וְעֹטֶה הוֹד לְמַעְנָי,

וּמֵכִין מִצְעֲדֵי גֶבֶר, וְעֹשֶׂה / צְרָכַי מִנְּעוּרַי עַד זְקֻנָי.

וְלֹא נָכְרִי וְלֹא עֶבֶד וְאִשָּׁה / עֲשָׂאַנִי, וְכֵן אוֹר תּוֹךְ מְעוֹנָי.

וְהוּא מַעְבִיר שְׁנַת עֵינַי, וְגֹמֵל / חֲסָדִים לִי וְאֶל עַם נֶאֱמָנָי.

וְתוֹרָה לַעֲסֹק בָּהּ לִמְּדַנִי / וּבָחַר בִּי לְתִתָּהּ לִי בְסִינָי,

וְצִוָּה קָרְבְּנוֹת הַצֹּאן לְכַפֵּר / וּמִקְרָאַי וּמִדְרָשַׁי זְקֵנָי.

יְהִי בָרוּךְ אֲשֶׁר עָשָׂה בְרֵאשִׁית / וְעֹשֵׂה כֹל, אֲדוֹן הַכֹּל אֲדֹנָי,

וְלוֹ הַלֵּל אֱהִי גֹמֵר בְּכָל יוֹם, / אֲהוֹדֵהוּ בְתוֹךְ קָהָל זְקֵנָי.

אֱלֹהִים, אוֹר וְחֹשֶׁךְ – אַתְּ יְצַרְתָּם / וְנִקְדַּשְׁתָּ בְּתוֹךְ חֵיל שַׁאֲנַנָּי.

אֲהַבְתָּנוּ, בְּחַרְתָּנוּ – וְלָכֵן / לְיַחֶדְךָ בְּכָל יוֹם מַעֲיָנַי.

וְאֶחָד הוּא אֱלֹהֵינוּ, יְיָ / שְׁמוֹ לָעַד וְגַם מֵאָז לְפָנָי,

וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּת יְקָרְךָ / לְעוֹלָמִים, עֲדֵי תֹם כָּל זְמַנָּי,

וְעֵת שִׁבְתִּי וְעֵת לֶכְתִּי בְדַרְכִּי / וְלֵיל שָׁכְבִּי וְיוֹם קוּם מֵאֱשׁוּנָי.

וְעַל יָדִי לְאוֹת וּלְעֵד קְשַׁרְתִּים / וְהָיוּ לִי לְטוֹטָפֹת בְּעֵינַי,

כְּתַבְתִּים עַל מְזֻזוֹת בֵּית פְּתָחַי / וּבִשְׁעָרַי חֲמֻדוֹת בִּנְיָנַי,

וְצִיצִיּוֹת עֲלֵי כַנְפוֹת בְּגָדַי, / לְמַעַן אֶזְכְּרָה מִצְוֹת אֲדֹנָי.

גְּאַלְתָּנוּ אֲזַי מִנֹּף בְּאֹתֹת / וְהִשְׁקַעְתָּ בְיָם צָרַי וּמוֹנָי.

מְקוֹם עוֹלָם, אֲבִיר אָבוֹת וּמָגֵן / וְסוֹמֵךְ כֹּל וְנִקְדָּשׁ בַּהֲמוֹנָי,

אֱלֹהַי, בִּין חֲנַנְתָּנוּ וְדֵעָה – / הֲשִׁיבֵנוּ לְךָ וּסְלַח עֲוֹנָי!

יְדִידֶיךָ גְּאַל וּרְפָא כְאֵבָם / וְתֵן מָטָר וְטַל אֶל אֶבְיוֹנָי!

רְצוּצִים שַׁלְּחָה חָפְשִׁי וְקַבֵּץ / נְפוּצוֹתַי וְדִין אֶת כָּל מְעַנָּי!

אֱלֹהִים לִי בְּדִין נִסְמָךְ וְנִשְׁעָן; / כְּבוֹד דָּוִד, דְּבִיר תָּכִין לְפָנָי.

שְׁמַע קוֹלִי וְנִיבִי, אֵל, וְהָשֵׁב / עֲבוֹדָתְךָ לְצִיּוֹן עִיר נְבוֹנָי –

וְנוֹדֶה לָךְ לְרֹב טוֹב תִּגְמְלֵנוּ, / וְתֵן לָנוּ שְׁלוֹמְךָ, דָּר מְעוֹנָי.

המלצות קוראים
תגיות