רקע
יצחק פרנהוף
המתנגד האחרון
mנחלת הכלל [?]
lפרוזה

אמו מתה. הוא ראה דברים שלא כהוגן בין אביו ואמו. אביו היה מדקדק גדול במצוות, ואמו לא כל כך. היתה מוותרת לאט. נתגדלה בבית חסידים יראים ושלמים. אמו מתה ולבו של איציק משה מת גם כן בקרבו. הוא ידע, כי אביו לא יהא שרוי בלא אשה אף שנה. וכן היה. בלילה אחד לקחו אותו עם עוד שלשה ילדים אחרים אחיו ואחיותיו, לבית אחר ללון, ולמחר בבוקר, והנה אם חורגת. וחשב לו, הנה לגור עם נחש בכפיפה אחת לא יוכל והלך לו לכפר. ושם נפתח לפניו עולם חדש. הוא לא ידע מנהגי העשירים בבתיהם ואף כי כבר ידע מ“מורה נבוכים”, לא ידע דבר קטן כזה, שאח הוא אח ואחות היא אחות. וחשב שהאשה הצעירה קוראה לבעלה אחי, ע"פ דעתו היו זוג, ולשאול היה בוש.

כשחזר לביתו מת אחיו והוא נתאהב בעלמה יפה בת חסידים. אביו הקר והיבש לא רצה לתת לו בטוב־לב, כי מצא פוטוגרפיא שלה בכיסו, שאסור ע“פ דין, ועשה רעש. למה זה צריך להיות “רענן, בריא ומשוגע”. אבל כ”ז לא הועיל. נתראה עם אהובתו בפוסטה שלאס, היא “בית הדואר”; שם היה נפגש עמה בכל יום ויום. ולבסוף נשא אותה כדת משה וישראל. אבל אביו לא היה בחתונה ומת מצער. אך איציק משה חי בשלום ואושר עם רעיתו, ואמר כי ע“י הקיצוניות שביהדות נהיתה לרצוצה ומרוסקה, דוויה וסחופה. הזרמים השונים, המתנגדות והחסידות, סוחפים וטובעים, ואלמלי חפצו כל אחת מהשיטות המתנגדות לפשר ולותר, אז היו המתנגדים מוכרחים סוף סוף להודות בדרישות החסידות ובתביעות המוסריות של עיקריה. והחסידים מצדם היו מודים לבסוף בנחיצות היהדות הדתית והמסורתית, ובקיום השו”ע, עד שלאט לאט היו הולכים ומתקרבים זה מכאן וזה מכאן. החסידים חושבים, שיש להם כבר רבי, והמתנגדים חושבים שאין להם צורך ברבי, ושתי הדעות מוטעות.

אוי לאזנים שכך שומעות אמר ר' הניך, המתנגד האחרון.


המלצות קוראים
תגיות