רקע
גרשום שופמן
קריטריון
xמוגש ברשות פרסום [?]
aמאמרים ומסות

הטענה: “אתם אינכם משיגים אותי!” אינה טענה חזקה ביותר. אמת, היו משוררים גדולים, שרוב בני דורם לא הבין להם, אבל הלא כך ממש יכול לטעון גם הזייפן, הזייפן ביודעים או בלא יודעים. ובכן, מהו הקריטריון כאן?

ניתוח ביקרתי חריף? והלא כל ניתוח שכזה אינו בא אלא להסביר את הרושם של המבקר, ומי יערוב לנו בעד טיבו של החומר המתרשם? מהיכן ניקח את האמוּן בו בזה? ההערכה הביקרתית חותרת לחוַר באור ההכרה את הרגש האָפל ולנמקוֹ – אבל אם הרגש הזה עצמו אינו בן־סמך בעינינו, אם הוא חשוד על השטחיות וכו', מה לעשות אז?

במקרים כאלה על כרחנו אנו נזקקים לדעתו של אַבטוֹריטט־משורר. אם משורר גדול, שעל מיתרי נפשו יש לסמוך בלי שום פקפוק, אומר: “טוב!” הרי זה טוב, ואם: “לא!”– לא.

ואַל תאמרו: זהו משורר מסוג אחר, מאסכוֹלה אחרת וכו'. האמיתי מכיר את האמיתי בעד כל האסכולות והמרחקים… אילו קם מתחתיות־ארץ המחבר של “עלילות גלגמש” וקרא את “העיורים” של מטרלינק, היה בלי ספק מתפּעל מאוד. – בא משורר חדש־משונה לעולם, שהללו אומרים: “גרפוֹמן!” והללו אומרים: “גאון־עולם!” צריך לשאול עליו את… מטרלינק או את קנוּט המסוּן או את שאול טשרניחובסקי שלנו. קריטריון אחר אין.


המלצות קוראים
תגיות