1.

הִכְנַסְתִּי שְׁעוּעִית

הִכְנַסְתִּי גֶּזֶר

הִכְנַסְתִּי מְלָפְפוֹן

הִכְנַסְתִּי קִשּׁוּא

הִכְנַסְתִּי חָצִיל

הִכְנַסְתִּי גַם דְּלַעַת

אֲבָל מַהוּ אוֹרְגַזְם

אֵינֶנִּי יוֹדַעַת –

2.

אֲנִי אוֹהֵב אֶת רָחֵלִי

אֲבָל לִיאַת נוֹתֶנֶת

לְכָל הַבָּנִים בַּכִּיתָּה

וְגַם לִי –

מַה יִּהְיֶה גּוֹרָלִי

אִם אֶתְחַתֵּן בַּסּוֹף עִם לִיאַת

וְאֶחֱלֹם לָנֶצַח

עַל רָחֵלִי?

3.

לְיַקִּיר יֵשׁ אֹפִי מְחֻרְבָּן

אֲבָל אֶצְבָּעוֹת יָפוֹת

גַּם בָּרַגְלַיִם –

אָבִיב חָכָם וְגַם נָדִיב

אֲבָל אֶצְבְּעוֹתָיו עֲקֻמּוֹת

וְהַיַּבָּלוֹת –

אוּלַי אֲנִי מְטֻמְטֶמֶת

אִם בִּשְׁבִיל כַּמָּה אֶצְבָּעוֹת יָפוֹת

לִפְעָמִים גַּם מַסְרִיחוֹת

אֶהֱרֹס לִי אֶת כָּל הַחַיִּים –

מַה לַּעֲשׂוֹת, כָּזֹאת אֲנִי.

4.

אֲנִי יוֹדֵעַ הַכֹּל

אֲבָל אֲנִי עוֹד לֹא יוֹדֵעַ

מַה בְּדִיּוּק אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ –

וַאֲנִי נוֹרָא מִתְרַגֵּשׁ

וְאָז – כָּל אֶחָד יָכוֹל לְתָאֵר לְעַצְמוֹ

מַה קּוֹרֶה לִי.

5.

שָׁעוֹת, שָׁעוֹת –

עוֹמֶדֶת לִי מוּל הָרְאִי

וּמְלַטֶּפֶת אֶת עַצְמִי

בְּלִי בּוּשָׁה –

אֲנִי מְכֹעֶרֶת? אֲנִי יָפָה?

אֲנִי מְרִיחָה טוֹב, רְטֻבָּה –

בִּפְנִים אֲנִי בּוֹעֶרֶת כֻּלִּי

וּמָה רוֹאִים אוֹתִי בַּחוּץ?

כְּשֶׁאֲנִי לְבוּשָׁה?

רַק הַחַצְ’קוּנִים שֶׁבּוֹעֲרִים לִי.

6.

אֲנִי לֹא רוֹצֶה מַדִּים רוֹצֶה

לִמְצֹץ דָּדַיִם –

אֲנִי לֹא יָרוּץ בְּחָגוֹר עַל גְּבָעוֹת

וַאֲנִי לֹא יְצַחְצֵחַ קָנֶה שֶׁל תּוֹתָח –

וַאֲנִי יִשְׁמֹר רַק עַל פְּטָמוֹת וַאֲנִי

יַחְתֹּם רַק עַל שָׁדַיִם וַאֲנִי

יִתְנַדֵּב רַק לִצְבָא הַחֲדִירָה לַפֹּת –

וְשָׁמָּה יִשְׁתַּפְשֵׁפְשְׁפַךְ עָמֹק בַּבֶּטֶן הַגְּדוֹלָה

אֲנִי הַזַּיִן שֶׁל הַמְּדִינָה –

יָשׁוּט לִי כְּמוֹ עֻבָּר רָטֹב וָרָךְ, בְּלִי מִלְחָמוֹת –

בְּיוּנַיְטֶד-סְטֵיטְס שֶׁל הַחֲלוֹמוֹת –

7.

אִם לִלְמֹד הָיָה חָשׁוּב

הָיִיתִי כְּבָר מִזְּמַן נוֹבֶלֶת –

וְאִם לִרְקֹד הָיָה מְקוֹר אֶנֶרְגְיָה

הָיִיתִי כְּבָר מִזְּמַן תַּחֲנַת-הַכֹּחַ הַנוֹדֶדֶת –

וְאִם לַעֲבֹד הָיָה מֵבִיא תּוֹעֶלֶת

הָיִיתִי כְּבָר מִזְּמַן פּוֹשֶטֶת רֶגֶל –

וְאִם לְהִתְעַסֵּק עִם בָּנִים הָיָה מֵבִיא בּוּשָׁה

הָיִיתִי כְּבָר מִזְמַן כּוֹכֶבֶת-שַׁעַר בְּעִתּוֹן ‘לָאִשָּׁה’!

8.

כְּשֶׁאֲנַחְנוּ חוֹזְרִים יַחַד מֵהַקֵּן אֲנִי מְגַמְגֵּם

וְאַתְּ לֹא אוֹמֶרֶת לִי כֵּן וְגַם לֹא אוֹמֶרֶת לִי לֹא

אָז לָמָּה לוֹ אַתְּ אוֹמֶרֶת תָּמִיד כֵּן

כְּשֶׁאַתֶּם חוֹזְרִים מִן הַקֵּן וְצוֹחֲקִים עָלַי גַּם-כֵּן?

9.

אֲנִי עוֹמֶדֶת בַּמַּעְגָּל וּמַבִּיטָה סְבִיבִי

וַאֲנִי לֹא מוֹצֵאת אַף אֶחָד בָּרָמָה שֶׁלִּי

מַה לַּעֲשׂוֹת, מַה לַּעֲשׂוֹת

שֶׁאֲנִי חֲכָמָה כָּזֹאת –

אִמָּא אוֹמֶרֶת שֶׁהַכֹּל יִסְתַּדֵּר

אַחֲרֵי שֶׁיְּיַשְׁרוּ לִי אֶת הָאַף –

10.

אִם תִּגְמְרוּ אֶת הַבַּגְרוּת וְאֶת הַטִּירוֹנוּת

וְאֶת הַסָּדִיר וְגַם בַּמִּלּוּאִים לֹא תֵּהָרְגוּ –

וּתְסַיְּמוּ אֶת הָאוּנִיבֶרְסִיטָה וְתִבְנוּ בָּתִּים

וְתִקְנוּ מְכוֹנִית וְתִשְּׂאוּ נָשִׁים וְתוֹלִידוּ צֶאֱצָאִים

וְתַעַבְרוּ עוֹד שְׁתַּיִם-שָׁלֹש מִלְחָמוֹת

וְתַצְלִיחוּ בַּחַיִּים וְגַם תְּשַׂחֲקוּ טֶנִיס –

אָז תִּזְכְּרוּ אוֹתִי,

אֲנִי חֲבֶרְכֶם יוֹסֵף,

שֶׁתָּלָה אֶת עַצְמוֹ בַּחֶבֶל –

מִפְּנֵי שֶׁהִתְעַיֵּף בַּהַתְחָלָה.

11.

כֹּל חֹדֶשׁ אַתְּ נַעֲשֵׂית יוֹתֵר אִשָּׁה

קוֹפֶצֶת, רוֹקֶדֶת וְלֹא מַרְגִּישָׁה

אֶת חֲבֵרֵךְ הַפָּעוּט הָעוֹזֵר לָךְ צָמוּד

כִּכְלַבְלָב קְטַנְטַן הַקָּשׁוּר בָּךְ בְּחוּט –

בְּחִינָה בְּתַנַ"ךְ אוֹ שִׁעוּר הִתְעַמְּלוּת

מָה אִכְפַּת לָךְ – בִּזְכוּתִי הַכֹּל בָּא לְיָדֵךְ בְּקַלּוּת –

אִם תַּמְשִׁיכִי לִגְדּוֹל בְּחֹפֶשׁ כָּזֶה

תַּצְלִיחִי בַּחַיִּים רַק בִּגְלַל הֶחָזֶה –

אַתְּ אוֹכֶלֶת, צוֹמַחַת, בְּלִי עֵין הָרָע –

כִּי אֲנִי הָעוֹמֵד לָךְ בְּכָל עֵת צָרָה –

אֲנִי יְדִידֵךְ הַבִּלְתִּי-נִשְׁכָּח –

נְאוּם הַטַּמְפּוֹן שֶׁלָּךְ.

12.

סַבָּא גִּדֵּל יְרָקוֹת בַּגָּן

וְיָרַד לְמָכְרָם בַּשּׁוּק

כְּשֶׁהָיָה נַעַר –

אַבָּא עָבַד בִּשְׁלִיחֻיּוֹת, עַל

אוֹפַנַּיִם, וְחָסַךְ לִדְמֵי-כִּיס –

וַאֲנִי שׁוֹמֵר עַל הַתִּינוֹק הַמַּרְטִיב

שֶׁל הַשְּׁכֵנִים וְזֶה כְּבָר דֵּי

נִמְאַס לִי –

הַרְבֵּה יוֹתֵר פָּשׁוּט שֶׁיִּתְּנוּ כְּבָר

גַּם לִי כַּרְטִיס בַּנְקָט

שֶׁאוּכַל לִמְשׁךְ אֶת הַכֶּסֶף יָשָׁר

מִן הַקִּיר –

13.

אִמָּא שֶׁלִי, עַל כָּל דָּבָר,

אוֹמֶרֶת שֶׁתָּמוּת לִי –

אָז שֶׁתָּמוּת כְּבָר, שֶׁתָּמוּת

וְתַפְסִיק לַעֲנוֹת אוֹתִי

וְאֶת אַבָּא –

אוּלַי בְּתוֹר יְתוֹמָה

דַּעְתִּי עָלֶיהָ תִּשְׁתַּנֶּה לְטוֹבָה

וַאֲנִי אֶמְצָא סוֹף-סוֹף אֶת הַכַּפְכָּפִים שֶׁלִּי

בְּתוֹךְ כָּל הַבָּלָגָן הַזֶּה –

14.

כְּשֶׁצָּמְחוּ לִי שְׂעָרוֹת עַל הַקָּטָן

עוֹד הָיִיתִי קָטָן –

עַכְשָׁו, כְּשֶׁמָּרִית סֵרְבָה

לְהַצָּעַת הַחֲבֵרוּת שֶׁלִּי –

אֲנִי מַרְגִּישׁ כְּמוֹ זָקֵן

בֶּן מֵאָה שָׁנָה –

15.

בְּעוֹד עוֹרִי רַךְ וְחָלָק כְּמוֹ תַּחַת שֶׁל תִּינוֹק

כְּשֶׁאַגִּיעַ לְגִיל שְׁלֹשִים אֶתְאַבֵּד

כִּי אֵינֶנִּי מוּכָנָה לִהְיוֹת כָּל כָּךְ זְקֵנָה –

אַבָּא שֶׁלִי אוֹמֵר: "טִפְּשָׁה,

הַחַיִּים מַתְחִילִים רַק בְּגִיל שְׁלֹשִים, שְׁלֹשִים וְאַחַת –

וְשֶׁהַשּׂוֹנְאִים שֶׁלָך לֹא יָמוּתוּ זְקֵנִים!"

אֲבָל מַה הוּא מֵבִין?

כָּכָה חוֹשְׁבִים כָּל הַזְּקֵנִים

עִם תַּחַת מְקֻמָּט.

16.

לַיְלַה, לַיְלַה, אֲנִי חוֹלֵם עַל אִמָּא,

חוֹלֵם עַל אִמָּא, עַל אּמָּא שֶׁלִּי –

וּבַבֹּקֶר קָם עִם כֶּתֶם לַח.

הַאִם זֶה אוֹמֵר שֶׁאֶהְיֶה מִתְרוֹמֵם

אוֹ שֶׁאֶתְחַתֵּן עִם אִשָּׁה

כְּמוֹ אִמָּא שֶׁלִּי?

17.

לִפְעָמִים אַבָּא שֶׁלִּי מְבַקֵּר אוֹתִי בַּחֲלוֹם

וַאֲנִי מַרְגִּישָׁה מֻשְׁפֶּלֶת –

אֲנִי לֹא רוֹצָה, אֲנִי לֹא רוֹצָה

לִזְכֹּר –

אֶת הַחֲלוֹמוֹת הָרְטֻבִּים הָאֵלֶּה

וַאֲנִי אֶחֱנֹק אֶת הַבַּת שֶׁלִּי

אִם הִיא תְּסַפֵּר לִי פַּעַם

שְׁטֻיּוֹת כָּאֵלֶּה –

לָכֵן אֲנִי שׁוֹתֶקֶת,

וְשׁוֹתֶקֶת –

וְשׁוֹתֶקֶת.

גָּמַרְתִּי.

18.

גָּנַבְתִּי אֶת הַגִּיר

שֶׁבּוֹ צִיַּרְתְּ קֹדֶם עַל הַלּוּחַ –

וְנָגַעְתִּי בּוֹ בְּהֵחָבֵא בִּשְׂפָתַי

שֶׁמָּלְאוּ טַעַם אַבְקַת סִיד

לְבָנָה –

כְּאִלּוּ נָשַׁקְתִּי לָאֶצְבַּע

שֶׁבָּהּ צִיַּרְתְּ עַל הַלּוּחַ

בְּכַוָּנָה אֶת הַפַּרְצוּף שֶׁלִּי

שֶׁיָּצָא הֲכִי שָׁמֵן וּמְחֻצְ’קָן בַּכִּתָּה

וְנָשַׁכְתִּי אוֹתָהּ –

וְהִתְמַלֵּא לִי בַּפֶּה טַעַם שֶׁל גִּיר מַגְעִיל

כְּאִלּוּ אַתְּ כְּבָר מֵתָה

וְאֵלֶּה הָעֲצָמוֹת הַיְּבֵשׁוֹת שֶׁלָּךְ –

מְכַשֵּׁפָה!

19.

כְּשֶֹאֶהְיֶה גְּדוֹלָה, אִם בַּעֲלִי יִתְעַלֵּל בִּי,

אֲנִי לֹא אֶבְכֶּה כְּמוֹ אִמָּא שֶׁלִּי,

אֲנִי אֶקַּח סַכִּין

וְאֶשְׁחַט אוֹתוֹ –

כְּשֶׁאֶהְיֶה גְּדוֹלָה, אִם אִמִּי תַּרְגִּיז אוֹתִי,

אֲנִי לֹא אֶשְׁתֹּק כְּמוֹ אַבָּא שֶׁלִּי, אֲנִי אֶקַּח חֶבֶל

וְאֶחֱנֹק אוֹתָהּ –

אֲנִי לֹא מְבִינָה מַדּוּעַ הֵם לֹא

הוֹרְגִים זֶה אֶת זֶה –

וְלִפְעָמִים אֲפִלּוּ מְחַיְּכִים בֵּינֵיהֶם

כְּאִלּוּ הִזְדַּיְנוּ בִּזְמַן שֶׁאֲנִי הָיִיתִי יְשֵׁנָה.

20.

אֲנִי לֹא מַאֲמִין בַּחֲבֵרִים.

כֻּלָם נַצְלָנִים. עֻבְדָּה.

לֹא בְּנֵי-אָדָם. מְרָכְלִים.

רוֹצִים לְרַמּוֹת אוֹתְךָ.

לְסַכְסֵךְ. לִקְרֹא בְּשֵמוֹת.

לְהַעְתִּיק מִמְּךָ שִׁעוּרִים.

שֶׁתַּזְמִין אוֹתָם בַּקְּיוֹסְק.

שֶׁתְּוַתֵּר לָהֶם בְּתַפְקִידִים.

וּבִכְלָל –

הַחֲבֵרִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁלְי

שֶׁאֲנִי יָכוֹל לָשֶׁבֶת מוּלָם שָׁעוֹת

וְלִרְאוֹת אוֹתָם וְלִשְׁמֹעַ שֶׁמְּדַבְּרִים

אֵלַי כְּמוֹ בְּנֵי-אָדָם

וְלֹא נִמְאַס לִי מֵהֶם

בִּכְלָל –

וְרַק שֶׁלֹּא יָכוֹל לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם –

נִמְצָאִים בַּטֶּלֶוִיזְיָה.

21.

כֹּל סוֹד שֶׁאֲנִי שׁוֹמַעַת

אֲנִי נֶהֱנֵית

כְּאִלּוּ כְּבָר סִפַּרְתִּי אוֹתוֹ

יוֹתֵר אֵין לִי מַה לוֹמַר

כִּי אֲני מְאֹד דִּיסְקְרֵטִית

בַּנּוֹשְׂאִים הָאֵלֶּה.

22.

בִּכְלָל לֹא אִכְפַּת לִי שֶׁלֹּא הִזְמִינוּ אוֹתִי

לִמְסִבַּת הַכִּתָּה.

מִמֵּילָא אֲנִי לֹא אוֹהֵב לִרְקֹד

וְהַבָּנִים דּוֹחֲפִים וְהַבָּנוֹת מְפַטְפְּטוֹת –

אֲבָל מַה תַּחְשֹׁב עָלַי סִגָּלִית אִם תֵּדַע

שֶׁלֹּא הִזְמִינוּ אוֹתִי?

לָכֵן הִשְׁפַּלְתִּי אֶת עַצְמִי בִּפְנֵי סְמָדַר

הַקְּטַנָּה וְהַמְּפֻתַּחַת –

הַוּוּלְגְאָרִית הַזּאֹת –

וְהִיא הִכְנִיסָה אוֹתִי כְּבֶן-זוּגָהּ,

וְלִמְּדָה אוֹתִי לִרְקֹד –

וְכָל הָעֶרֶב חִפַּשְׂתִּי אֶת סִגָּלִית –

שֶׁשָּׁכְחָה לָבוֹא.

23.

לִפְעָמִים בָּא לִי לְהַרְבִּיץ מַכּוֹת

לִפְעָמִים בָּא לִי לִשְׁכַּב וְלִבְכּוֹת

בְּתוֹכִי מְטֹרֶפֶת רוֹצָה לְהִתְפַּלֵּל

בָּאוֹטוֹבּוּס חוֹמְדִים אוֹתִי גְּבָרִים מַסְרִיחִים

כֶּסֶף אֵין לִי לִקְנוֹת בְּגָדִים

לִלְמֹד אֲנִי אוֹהֶבֶת כְּמוֹ מַחֲלָה

בְּמַדֵּי בֵּית-הַסֶפֶר נִרְאֵית גָּאוֹן מֻשְׁחָת

כּוֹסֶסֶת צִפָּרְנַיִם אֲנִי, שְׁרִירִית וּקְצוּצַת שֵׂעָר

נוֹגְעִים בִּי, לֹא יוֹדַעַת אֵיךְ זֶה, רַק מַרְגִּישָׁה

עוֹד אֵין לִי תִּיק בְּמִפְלַג הַנֹּעַר

יוֹם אֶחָד יִכְתְּבוּ עָלַי בָּעִתּוֹן

וַאֲשַׂחֵק אֶת חַיַּי בְּסֶּרֶט קוֹלְנוֹעַ.

24.

הַחַיִּים הֵם כְּמוֹ פֶּרַח

קוֹנִים בַּחֲנוּת פְּרָחִים

שָׂמִים בְּצִנְצֶנֶת מַיִם

אַחַר כָּךְ זֶה מַסְרִיחַ

וּמַשְׁלִיכִים –

וְחוֹזֵר חֲלִילָה.

בִּבְרָכוֹת לְיוֹם הֻלַדְתֵּךְ

אֲבִיבָה אֲהוּבָתִי,

מֵחַיִּים.

25.

לִפְעָמִים כְּשֶׁנִּמְאַס לִי לִהְיוֹת אֲנִי

אֲנִי מַחְלִיטָה לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה

יְשַׁדְּכוּ לִי אַבְרֵךְ

אֶלְמַד לְבָרֵךְ

וְלֹא אֶצְטָרֵךְ לְהִתְחַנֵּן עַל כָּל פֵּרוּר

שֶׁל אַהֲבָה.

26.

בַּחַיִּים אֲנִי לֹא יִסְלַח

לְכָל מִי שֶׁלֹא הִכִּיר

בַּגְּאוֹנִיּוּת שָׁלִּי –

וַאֲפִלּוּ אִם אֶצְטָרֵךְ לִלְמֹד

הַנְהָלַת חֶשְׁבּוֹנוֹת

לְשֵׁם כָּךְ.

27.

לִפְעָמִים אֲנִי שׁוֹאֶלֶת אֶת עַצְמִי

אִם אֶהְיֶה מְשׁוֹרֶרֶת גְּדוֹלָה

וַאֲנִי יוֹדַעַת מָה הַתְּשׁוּבָה –

הַשִּׁירִים שֶׁאֲנִי כּוֹתֶבֶת חֲזָקִים מִמֶּנִּי,

אֲנִי סוֹבֶלֶת מִכְּאֵבֵי-רֹאש

וּמִתַּת-תְּזוּנָה

רוּחָנִית –

סוֹפִי יִהְיֶה רַע

אוֹ שֶׁאֶהְיֶה אִשָּׁה עֲשִׁירָה מְאֹד

וּמְפֻנֶּקֶת –

תַּחַת מִזְּכוּכִית יִהְיֶה לִי

וְשָׁדַיִם מֵחַרְסִינָה.

28.

אֲנִי כְּבָר מְחַכֶּה לַיּוֹם שֶׁבּוֹ לֹא אֶצְטָרֵךְ

לַקוּם בַּבֹּקֶר –

וְשֶׁיִּהְיֶה אֶפְשָׁר לַעֲבֹר כָּכָה אֶת הַחַיִּים

אַפְּרַקְדָּן –

וְלַעֲשׂוֹת רַק מַה שֶּׁמִתְחַשֵּׁק וַאֲפִלּוּ

שֶׁיִּהְיוּ לִי פִּצְעֵי-לַחַץ בַּגַּב

וְיַבָּלוֹת עַל הַקָּטָן –

וְרַק שֶׁלֹּא אָמוּת בַּמִּלְחָמָה

הַבָּאָה –

9.

אִם אֲנִי צוֹמַחַת בִּמְדִינָה

דּוּ-לְאֻמִּית

חֵצִי מִמֶּנִּי שַׁיָּיך לָעַרְבִים

וְחֵצִי לַיְּהוּדִים –

וּמָה עִם הַדָּתִיִּים,

אֵיפֹה הֵם –

אֵיפֹה הֵם

יְנַשְּׁקוּ לִי?

30.

לְיַד וֶנֶצְיָה נִמְצָא אִי קָטָן וְאָרֹךְ, לִידוֹ,

וּבוֹ חוֹף רַחֲצָה וְקָאזִינוֹ –

וְהַמְּכוֹנִיּוֹת מִסְתּוֹבְבוֹת בּוֹ כְּמֹו

מְסֻמָּמוֹת –

מֶרְחַקִּים שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲבֹר בָּרֶגֶל –

אָז לְשֵׁם מָה אֲנִי צָרִיךְ מְכוֹנִית

בְּאֶרֶץ צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלַיִם –

לִנְסֹע מִטַּמְבּוֹן לְטַמְבּוֹן

וְלִפְעָמִים גַּם לְקַבֵּל

אֲבָנִים בָּרֹאשׁ?

31.

אִם אֶהְיֶה יוֹתֵר מִמֵּאָה וְשִׁשִּׁים

סַנְטִימֶטֶר

בְּלִי פִּצְעֵי בַּגְרוּת

תִּסְרֹקֶת הוֹלֶמֶת

וְאַנְגְּלִית טוֹבָה –

יֵשׁ לִי סִכּוּי

לְהִתְקַבֵּל בְּתוֹר דַּיֶּלֶת –

וְלֹא אֶהְיֶה סְתָם

גַּמָּדָה

פֻּמְפִּיָּה

מַטְאֲטֵא

עִבְרִיָּה.

32.

מַה שֶּׁאֲנִי עוֹזֵב בְּגִיל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה

אָשׁוּב אֵלָיו בְּגִיל חֲמִשִּׁים וְחָמֵשׁ

כְּשֶׁאֶשְׁתַּחְרֵר מֵהַמִּלוּאִים

סוֹפִית –

רַק אָז אַתְחִיל לִחְיוֹת

אִם לֹא אָמוּת

וְלֹא אֶפְשֹׁט אֶת הָרֶגֶל

וְהָרֶגֶל לֹא תִּקָּטַע –

אֶלָּא תַּעֲמֹד לִי

כְּשֵׁם שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת לִי

עַתָּה –

וַאֲהוּבָתִי עֲדַיִין תְּחַכֶּה לִי

בְּבֵיתָהּ.

33.

יֵשׁ לִי אָח

קָטָן וְאַכְזָר

אֶת חַיַּי הוּא הוֹרֵס

מַה לַּעֲשׂוֹת?

אִם יְגַלּוּ מַה שֶּׁכָּתַבְתִּי כָּאן –

יַרְבִּיצוּ לִי מַכּוֹת

וַאֲפִלּוּ אִם לֹא

יַגִּידוּ שֶׁאֲנִי אֲשֵׁמָה

בַּכֹּל –

34.

שָׁלֹש שָׁנִים אֲנִי מְנַגֵּן עַל צֶ’לוֹ

אַרְבַּע שָׁנִים אֲנִי מְנַגֵּן עַל צֶ’לוֹ

חָמֵשׁ שָׁנִים אֲנִי מְנַגֵּן עַל צֶ’לוֹ

שֵׁשׁ שָׁנִים אֲנִי מְנַגֵּן עַל צֶ’לוֹ

שֶׁבַע שָׁנִים אֲנִי מְנַגֵּן עַל צֶ’לוֹ

וּמַה זֶּה שָׁוֶה לִי אִם עוֹד

עֶשְׂרִים שָׁנָה אֲנִי אֲנַגֵּן עַל צֶ’לוֹ

שְׁלֹשִים שָׁנָה אֲנִי אֲנַגֵּן עַל צֶ’לוֹ

וּלְעוֹלָם לֹא אַחֲזִיק אֶת תַּמִּי מִיּ"ב בִּיוֹלוֹגִית

בֵּין הַבִּרְכַּיִם שֶּׁלִּי –

35.

לִהְיוֹת זְרוּקָה לְכָל רוּחַ

עֲרֵמַת סְמַרְטוּטִים חוֹגֶגֶת

מִשּׁוּק הַפִּשְׁפֵּשִׁים –

יְחֵפָה, שְׁחוֹרַת סוּלְיַת הָרֶגֶל

חָזֶה חָפְשִׁי –

פְּנֵי מָדוֹנָה לְבָנוֹת

מִתְרַחֶצֶת פַּעַם בְּשָׁבוּעַ –

עֲקֵבוֹת שֶׁל שְׁתֵּי גְּרִידוֹת בְּגוּף נָשִׁי

וּמְשַׁגֵּעַ –

שֵׂעָר שָׁחֹר, עָבֹת

קוֹטֶפֶת לְבָבוֹת

וּמְפוֹצֶצֶת רָאשִׁים –

וְלֹא זוֹכָה לְרֶגַע

בַּשֶּׁקֶט הַנַּפְשִׁי.

36.

אֲנִי בְּעַד זֶה שֶׁיְגָרְשׁוּ

אֶת כָּל הָעַרְבִים מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל –

וַאֲנִי נֶגֶד שֶׁיְּגַיְּסוּ

אוֹתִי לַצָּבָא –

אוּלַי הָיָה אֶפְשָׁר לְגַיֵּס אוֹתָם

בִּמְקוֹמִי –

בְּכֶסֶף כַּמּוּבָן,

כְּדֵי שֶׁיְּגָרְשׁוּ אֶת עַצְמָם?

37.

הֶחְלַטְתִּי לְהַפְסִיק לְעַשֵּׁן סִיגָרְיוֹת

כִּי זֶה לֹא מַזִּיק מַסְפִּיק לַבְּרִיאוּת –

הֶחְלַטְתִּי לְהַעֲנִישׁ אוֹתָם בְּדֶרֶך אַחֶרֶת

אֲנִי אַפְסִיק לֶאֱכֹל וְאֶרְזֶה –

כִּי לֹא אִכְפַּת לָהֶם אֲפִלּוּ אִם אָמוּת.

38.

אֲנִי מְאֹד אוֹפְּטִימִי

הַצִּיּוּנִים שֶׁלִּי פַנְטַסְטִיִּים

מְשַׂחֵק קָבוּעַ טֶנִיס

רֹאשׁ מוֹעֶצֶת תַּלְמִידִים –

בַּכֶּסֶף שֶׁחָסַכְתִּי

קָנִיתִי יְרֻקִּים –

יֵשׁ לִי חֲבֵרָה נִסְבֶּלֶת

וְגַם הוֹרִים נוֹרְמָלִיִּים

חֶדֶר לְעַצְמִי

וַחֲבֵרִים טוֹבִים –

לֹא חָסֵר לִי כְּלוּם

הָאַנְגְּלִית שֶׁלִּי בְּסֵדֶר –

וְגַם הַקְּרוֹבִים בְּחוּ"ל.

39.

עוֹד לֹא נוֹלַד הָאָדָם

שֶׁיָּגִּיד לִי מַה לַּעֲשׂוֹת.

וּכְשֶׁיָּבוֹא –

אֲנִי אֹהַב אוֹתוֹ כָּל הַלַּיְלָה

וּבַבֹּקֶר אֶהֱרֹג אוֹתוֹ –

כִּי אֲנִי מְשֻׁגַּעַת

כָּזֹאת.

40.

אַבָּא שֶׁלִּי פֻּטַּר מֵהָעֲבוֹדָה

עַכְשָׁו הוּא יוֹשֵׁב כָּל הַיּוֹם בַּבַּיִת

וּמְעַצְבֵּן אוֹתִי –

לֹא אִכְפַּת לִי שֶׁיַּעֲבֹד כְּמוֹ חֲמוֹר

וּבִלְבַד שֶׁיַּעֲזֹב אוֹתִי

לְנַפְשִׁי –

41.

לִפְעָמִים כְּשֶׁאֲנִי הוֹלֶכֶת בַּמִּדְרָכָה

וּמְרַכֶּזֶת מַבָּט בָּאָדָם הַהוֹלֵךְ לְפָנַי

הוּא מוֹעֵד –

יֵשׁ לִי נוֹכְחוּת חֲזָקָה

אֲנִי מַקְרִינָה עָצְמָה –

יוֹם אֶחָד כֻּלְּכֶם תַּכִּירוּ אוֹתִי

וְתִסְבְּלוּ מְאֹד.

תַּפְסִיקוּ לִזְרֹק עָלַי ג’וּקִים!

נְבֵלוֹת –

42.

כְּבָר אֵין לִי כִּנִּים בָּרֹאשׁ

צוֹמֵחַ לִי שָׂפָם

מִפֹּה וְגַם מִשָּׁם –

שִׁפַּרְתִּי אֶת הַקְּלִיעוֹת

בְּכַדּוּרְסַל –

וְיֵש לִי לֵילוֹת

שֶׁגִּיל עֶשְׂרִים וְאַחַת נִרְאֶה בָּהֶם

רָחוֹק

כָּל כָּךְ –

וְכָל כָּךְ הָיִיתִי רוֹצֶה לָדַעַת

אִם אֶהְיֶה עַד אָז –

43.

כְּשֶׁבּוֹלְעִים אוֹתִי בָּעֵינַיִם

אֲנִי לֹא מִתְרַגֶּשֶׁת –

אֲנִי לֹא טִפְּשָׁה.

שָׁנִים רַבּוֹת נֶחְשַׁבְתִּי

הֲכִי מְכֹעֶרֶת

בַּכִּתָּה –

מַה לֹּא צָחֲקוּ עָלַי

וְיָרְקוּ –

עַכְשָׁו אֲנִי גּוֹבָה אֶת הַמְּחִיר.

44.

אֶצְלֵנוּ בַּבַּיִת

דֵּמוֹקְרַטְיָה

אֲבָל אֲנִי

תָּמִיד בְּמִעוּט –

אֶלָּא מָה,

טוֹב שֶׁשְּׁתֵּי הַמִּפְלָגוֹת הַגְּדוֹלוֹת

רָבוֹת לִפְעָמִים –

כִּי אָז אֲנִי, עַל מִשְׁפַּחְתִּי,

פּוֹעֵל מַמָּשׁ כְּמוֹ הַלּוֹבִּי הַדָּתִי.

45.

אִמָּא אוֹמֶרֶת שֵׁיֵּשׁ לִי לֶב שֶׁל אֶבֶן

אֶפְשָׁר לַחְשֹׁב שֶׁשֶּׁלָּהּ מָלֵא דְּבַש

צָרִיךְ לִשְׁאֹל עַל כָּךְ אֶת אַבָּא –

“אַל תִּהְיִי רוֹמַנְטִית,” אֲנִי אוֹמֶרֶת לָהּ,

"הַחַיִּים הֵם לֹא מְסִבַּת יוֹם-הֻלֶּדֶת,

אִם לֹא אֶלְמַד לִדְרֹךְ עַל אֲחֵרִים

לֹא אֵרָאֶה כָּמוֹךְ בְּעוֹד עֶשְׂרִים שָׁנָה – "

46.

הַחֲגִיגָה עוֹד מְעַט נִגְמֶרֶת,

הָיִינוּ חֲבוּרָה אַחַת מִן הַמָּעוֹן

שֶׁל נַעֲמָ"ת –

בַּהַפְסָקוֹת דַּוְקָא הָיָה בְּסֵדֶר

בַּשִׁעוּרִים הָיָה עַלִּיז

וְגַם עַלִּיז פָּחוֹת –

וּלְסִכּוּם: לִלְמֹד הָיָה אֶפְשָׁר

מֵהִסְתַּכְּלוּת בַּטֶּלֶוִיזְיָה –

אֲבָל כְּדֵי לְהִתְאַהֵב

צָרִיך כִּתָּה, לִפְגֹּש

בָּנוֹת –

וְזֶה הַכֵּיף, הַחֲגִיגָה

עוֹד מְעַט נִגְמֶרֶת,

הָלֹךְ הָלְכוּ שְׁנוֹתֵינוּ

הַיָּפוֹת –

47.

אֶל עֲתִידִי אֲנִי צוֹפָה בַּעֲדֶשֶׁת-מַגָּע

כְּקַבַּרְנִיט הַמְחַפֵּשׂ בְּמִשְׁקַפְתּוֹ יַבֶּשֶׁת –

זֶה לֹא שֶׁאֲנִי מְרַחְרַחַת כָּל הַזְּמַן

אֲנִי פָּשׁוּט קַסּוֹקֵרִית –

וּמָה אֲנִי מְבַקֶשֶׁת מִן הַחַיִּים?

גֶבֶר, שֶׁגַּם מִקָּרוֹב

אוּכַל לֶאֱהוֹב אוֹתוֹ

תָּמִיד –

48.

כְּשֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב עַל כָּך שֶׁמַּה שֶׁאֲנִי כּוֹתֵב יִשָּׁאֵר

אַחֲרֵי שֶׁאֲנִי כְּבָר לֹא אֶהְיֶה אֲנִי –

אָז אֲנִי רוֹצֶה לַגֶשֶׁת אֶל נִימָה וְלוֹמַר לָהּ:

"אַתְּ עוֹד תִּתְחָרְטִי עַל כָּךְ שֶׁדָּחַפְתְּ וְגֵרַשְׁתְּ אוֹתִי

כַּאֲשֶׁר נָגַעְתִּי בִּשְׂפָתַי בַּשָּׁד הָעֵירֹם וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁלָּךְ

אֶצְלֵךְ בַּחֶדֶר, אֶתְמוֹל, עַל הַסַּפָּה –

כִּי הָרֶגַע הַזֶּה יִזָּכֵר מֵעַתָּה לָנֶצַח

וְהֶחָזֶה שֶׁלָּךְ יִצְטַמֵּק וְאֶל עָפָר יָשׁוּב – "

49.

כְּשֶׁנָּתַתִּי לְךָ אוֹתִי –

לָקַחְתָּ אוֹתִי מִמֶּנִּי –

כְּמוֹ שַׁלְהֶבֶת קְטַנָּה –

מְפַרְפֶּרֶת, נְבוֹכָה –

זוֹ הָיִיתִי אֲנִי

מִבֵּין הָרַגְלַיִם –

"מֵעַתָּה הַכֹּל יִהְיֶה אַחֶרֶת – "

אָמַרְתָּ לִי –

לֹא אֶצְלְךָ, אַתָּה לֹא

נִקְרַעְתָּ –

כַּמוֹנִי

מִמְּךָ –

50.

אַחֲרֵי שֶׁעָשִׂית אוֹתִי גֶּבֶר

אֲנִי רוֹצֶה לְהַגִּיד לָךְ

שֶׁאֲנִי בִּכְלָל

לֹא אוֹהֵב אוֹתָךְ –

אַל תִּבְכִּי

זֶה אֲנִי בּוֹכֶה –

אֲבָל אוּלַי יוֹתֵר טוֹב כָּךְ

מֵאֲשֶׁר בִּכְלָל לֹא.

תל-אביב

8.12.85–23.12.85

כסלו-טבת תשמ"ו

הספר המקורי, עם 50 איוריו של דני קרמן, יצא לאור במהדורה יפה בהוצאת “רכגולד ושות' חברה בע”מ, עירית שגיב מוציאים לאור" בשנת 1987 אך לא הצליח לחדור אל שכבת בני הנוער שלמענם נכתב ולהפוך ל“ספר פולחן” או ל“ספר מתנה”. אף-על-פי-כן אזל כליל במרוצת השנים אך אין שום סיכוי מסחרי שתידפס אי-פעם מהדורה חדשה שלו משום שאינני נחשב סופר חשוב, וספריי אינם מְכירים בחנויות. אמנם, כל מו"ל שיחפוץ בכך יוכל לפנות אליי ואל דני קרמן ותינתן לו האפשרות להדפיס מחדש את הספר.

בפגישותיי עם בני נוער בבתי הספר, אני קורא מתוכו שירים, ובהפסקות עטים עליו תלמידות ותלמידים בחבורות ואינם מפסיקים לקרוא ולהשמיע קולות צחוק והתפעלות, הגורמים לי עונג רב, והם ממש מתחננים שאשאיר להם את העותק. וכך, שנים רבות לאחר הידפסו אני נוכח לדעת שהוא באמת מתאים במאה אחוז לקהל היעד שלו, כפי שהתכוונתי, רק שאין באפשרותי להגיע לקהל שלי בדרך הרגילה של מהדורה חדשה כי כך גורלו של סופר נידח.

מאחר שהמכתב העיתי שלי “חדשות בן עזר” פתח בפניי אפשרויות חדשות של קשר עם הקוראים, התחלתי להעתיק בו בניקוד מדי גיליון כארבעה שירים מתוך הספר, ולאחר שסיימתי את העבודה יש בידי קובץ מנוקד של הספר כולו שאותו אני שולח חינם לכל קורא שמבקש זאת ממני. ההפסד היחיד הוא שאין באפשרותי לצרף לקובץ את איוריו המקסימים של דני קרמן אבל אולי גם על כך יהיה אפשר להתגבר בבוא הזמן.

כברנר בשעתו אני עושה בעצמי את העבודה השחורה של הסְדר, הניקוד וההפצה בעוד אשר לרשות סופרים אחרים עומדות מערכות משומנות היטב של יחסי ציבור ושל הוצאות ספרים גדולות שעושות עבורם את כל העבודה, ולא נשמע שמי מהסופרים יצטרך להקליד מחדש את ספריו לאינטרנט. אבל אני לא מתאונן, שהרי בכל מקרה כבר זכיתי לחיות שלושים שנה יותר ממה שהגורל והרוצחים הערבים זימנו לברנר, וגם כי במשך כל ההקלדה לא מצאתי צורך לעשות שינוי כלשהו בשירים.

תל-אביב, אביב 2006

אהוד בן עזר

י"ל גורדון 65

תל-אביב 64388

טלפקס 972–3–5228827+

ehud@ben-ezer.com