

אִלּוּ לִפְנֵי שָׁנִים נָשָׂאתִי
אֶת גֵּיהִנּוֹמֵךְ הַקָּט
לוֹמֵד לִפְסֹעַ בִּשְׁבָרַיִךְ
נָס עַל קֶרַח דַּק מִמֵּךְ אֵלַי אֵלַיִךְ
שׁוֹמֵעַ אֶת הַכְּפוֹר נִסְדַּק בִּצְלָעוֹתַיִךְ
אִשָּׁה עֲיֵפָה אַתְּ
מִן הַתְּבוּנָה לָשֵׂאת רַגְלַי לִבְרֹחַ
בְּטֶרֶם אַתְּ יוֹצֵאת
מִדַּעַת, נוֹשֶׁרֶת אֶל חֵיקִי
כִּפְרִי בָּשֵׁל מִדַּי –
בִּשְׂרִיד רֵיאָתָהּ וְהִיא גּוֹוַעַת
לְיוֹהַנֶס מִילֶר, בֶּן־הַטּוֹחֵן:
"כֵּן יוֹהַנֶס, אֲנִי אָהַבְתִּי אוֹתְךָ
רַק אוֹתְךָ כָּל יְמֵי חַיַּי
וִיקְטוֹרְיָה הִיא הַכּוֹתֶבֶת
וֶאֱלֹהִים קוֹרֵא אֶת הַדְּבָרִים
מֵעַל שִׁכְמִי."
הֲיִי שָׁלוֹם, עַכְשָׁיו זָרָה אַתְּ
וְאַךְ לְתֹהוּ קְצָת
מִלִּים שֶׁלִּי מְרַחֲמוֹת אוֹתָךְ
וּקְצָת מִלִּים שֶׁלָּךְ מְרַחֲמוֹת אוֹתִי –
רַק אֶת עַצְמִי נָשַׁקְתִּי בִּשְׂפָתַיִךְ
לִפְתֹּר חִדַּת גַּאֲוָתִי
אֲבָל מוּזָר הָיָה לִבֵּךְ וְקַר וְדַל כֹּחוֹ
אִם לֹא יָכֹלְתְּ אוֹ לֹא רָצִית
אַחַת לִי. שְׁנוֹתַי נֶאֱסָפוֹת מוּלֵךְ
אֶתְמוֹל עָצוּב בְּגַעֲגוּעַ סָתוּם
כַּחֲמִישִׁיָּה בְּדוֹ־מָז’וֹר לְשׁוּבֶּרְט
אַתְּ נִגּוּן שֶׁלֹּא הָיָה בָּךְ –
יולי 1973