רקע
ארתור רופין
ההתישבות החקלאית של הסוכנות היהודית
mנחלת הכלל [?]
aמאמרים ומסות

בדו"ח שהוגש לכם סיפרנו על ההישגים המרובים של המשקים שלנו כיום. ההצלחה באה לא לרגלי העליה המופרזת במחירי הנכסים השוררת בארץ, וכן לא בגלל המחירים הגבוהים בשווקי ליוורפול, אלא כתוצאה של עבודה כבירה ומאומצת של האכרים שלנו יד ביד עם מוסדות המחקר שלנו, של הגדלת היבולים והתנובות של השדות, הפרות, העופות וגני המטעים, והודות לכיבושים בשוק המקומי.

על מדרגת התפתחות המשק שלנו יעידו המספרים דלקמן: בשנת תרצ"ב הוציאו המשקים לשוק המקומי לאחר סיפור צרכיהם הם (בלא"י):

השנה התוצר סכום בל"י סה"כ
תרצ"ב חלב ותוצרת חלב בסכום של 112.33.056 ….
ביצים, עופות וירקות בסכום של .64.396 176.727.056 לא"י
תרצ"ג חלב ותוצרת חלב בסכום 132.989.181
ביע"ף בסכום 68.879.512 201.868.693 לא"י
תרצ"ד חלב ותוצרת חלב בסכום 188.022.283 ….
ביע"ף בסכום 98.428.879 286.451.162 לא"י

אין לשכוח שבשנת תרצ"ד לא נתנו עזרה נוספת למשקים להגדלת אמצעי התוצרת שלהם, וכל הגידול וההתפתחות הושגו אך ורק באמצעיהם העצמיים של המתישבים.

כעננים כבדים רבצו עלינו דברי הבקורת שנמתחו נגדנו במשך כל שנות עבודתנו, החל מכיבוש העמק והאזור ההררי בסביבות ירושלם וגמר בנקודות שהקימונו על חולות יהודה. נמתחה בקורת חריפה על שיטת ההתישבות, יסודות העבודה העצמית, הקבוצה והמושב, על השטחים המוגבלים שמסרנו לרשות התישבותנו, על הצפת השוק בביצים, חלב וכו', ועל חוסר קונים לתוצרת. מובן, שאין לדרוש מאת מומחים הבאים מהחוץ, משדות בר ומרעה ענקיים ורחבים עם אוכלוסין מיושבים במליונים שיבינו את חזון עם הקם לתחיה וההולך ליבש ביצות, לסלול דרכים, להפוך הרים לטירַסות פוריות, עם תקוות של עליה רחבה ושל הגדלת האוכלוסין על־ידי התישבות צפופה במשקים אינטנסיביים.

במספר אנשים מוגבל בקומץ חלוצי הן בשדה המדע והן בשדה העבודה המעשית, באמצעים מצומצמים וביסורי יצירה, סללו המוסדות הלאומיים יחד עם כוחות הישוב – את הדרך והכינו את הקרקע לקראת העליה הניכרת שהלכה וגדלה זה 15 שנה עד לגבול של 50,000 נפש לשנה, והעלולה – הודות לתנאים שאנו יוצרים בארץ – לגדול עוד יותר בזמנים הקרובים.

יסודות המשק שלנו היו: א) ההספקה העצמית של צרכי משפחת העובד וכלכלת בהמותיו ועופותיו; ב) סידור ענפי משק הנותנים עודף על התבואות המוצאות בבית, שאפשר למכרו בשוק בכסף מזומן. ב“תבואות הכסף” האלה נכללו: עודף החלב, הירקות, הפירות והביצים; ג) סידור ההשקאה במקומות המתאימים לשם הגברת מקורות ההכנסה והקמת ישוב צפוף.

צורות המשק היו: הקבוצה והמושב.

על הקבוצה נימתחה בקורת חריפה. ניבאו כשלונות וגרעונות. אולם בשורה הראשונה לכיבוש הבצות ויבושן, לקליטת עולים בלתי מוכשרים ובלתי מאומנים בחקלאות, צעדה הקבוצה בראש, ולחששות הגרעונות שרבצו על שיטת התישבות זו נתנה התשובה בשנת תרצ"ד בצורת רוחים נקיים כלהלן:

קבוצת גניגר גמרה את שנת תרצ“ד בריוח של 1150 לא”י

קבוצת קרית־ענבים בריוח של 580 לא"י

קבוצת גבע בריוח של 895 לא"י

קבוצת גבת בריוח של 2210 לא"י

קבוצת השרון בריוח של 2700 לא"י

קבוצת מרחביה בריוח של 2500 לא"י

קבוצת עינות בריוח של 1100 לא"י

קבוצת דגניה א' בריוח של 1050 לא"י

קבוצת דגניה ב' בריוח של 580 לא"י

קבוצת יגור בריוח של 42001 לא"י

קבוצת גן־שמואל בריוח של 2000 לא"י

קבוצת שריד בריוח של 300 לא"י

קבוצת מזרע בריוח של 800 לא"י

קבוצת תל־יוסף בריוח של 300 לא"י

קבוצת חפצי־בה בריוח של 620 לא"י

קבוצת כפר נתן לסקי בריוח של 900 לא"י


כלומר, שאין לך קבוצה שגמרה את מאזן השנה בלי רווחים, אעפ"י שבעמק הירדן ובמזרח עמק יזרעאל היתה השנה בלתי מוצלחת לפלחה. ועוד זאת: רווחים אלו באו בזמן שעוד לא גמרנו בהחלט את ביסוס המשקים ובחלק ניכר מהמשקים האלה עוד לא הוצאו לפועל מפעלי ההשקאה שהיו צריכים להגדיל פי כמה את הכנסותיהם.

המבקרים דברו על העזיבה המרובה ועל חילופי האנשים התדירים בקבוצות. אציין מספרים אחדים שישמשו תשובה ברורה לבקורת, ואשר יוכיחו שחברי הקבוצות לא רק נשארו במקום אלא גם הוסיפו חברים בנקודותיה:


/tr>
שם המשק מספר המתישבים
שבשבילם
הקצבנו קרדיטים
מספר העובדים
בראשית תרצ"ד
מספר העובדים
בסוף תרצ"ד
גבע 50 71 84
גבת 60 71 84
גניגר 40 44 73
דגניה א' 50 64 78
דגניה ב' 50 66 86
חפצי־בה 60 71 74
מרחביה 50 87 121
עין־חרוד 210 311 334
קרית־ענבים 50 72 80
סה"כ 620 1014 867

היש הוכחה חותכת יותר לאפשרות הקליטה של הקבוצות שלנו ממספרים אלה? והתנודות שהגדלת האנשים האלה הכניסו בכלכלת המשק נראות מתוך סכומי הרווחים של המשקים, אשר פרטתי לעיל.

דובר מתוך ביקורת על איסור העבודה השכירה במושבים. בלעג דברו על משיכת “קרובים” בתור אמצעי השתמטות מהאיסור של עבודה שכירה. אולם המדובר כאן על הכנסת קרובים כהורים ואחים מארצות הגולה ההולכים ונהפכים לכוח יוצר פרודוקטיבי בתוך המשק במקום חיי הדילדול של סוחרים זעירים ומחפשי פרנסות קלות בגלות. נקל לתאר את מצב המשקים לו התבססו על עבודה שכירה כיום, בזמן חוסר ידים עובדות, ואילו בנינו את משקינו על עבודה שכירה, הרי היו גם משקינו מוצפים כיום עליה חורנית או עומדים כעת מדולדלים ומעודרי כל עזרה מחוסר פועלים בארץ. הגדלת הישובים במשקים באה מעצמה על־ידי הקטנת מיכסת היחידה למשפחה ועל־ידי הגדלת האינטנסיפיקציה במשק.

בעניני המים שבשבילם יסדנו “חברות המים”, אנו מגששים עדיין באפלה. קל לנצל את אוצרות המים הטבעיים העליונים, אולם מעמקי האדמה אינם גלויים לפנינו. יש צורך במחקר הידרולוגי של ארצנו, ובכל האפשרויות שישנם בידינו הננו מתאמצים לנצל את כל אמצעי המדע החדישים למטרה זו. זה קשור לא רק בגילוי מקורות המים בישובים החדשים, כי אם גם בידיעת המקורות באותם המקומות שאנו עומדים לישב אותם מחדש ובעיקר בשטחים הרחבים בדרום ארצנו. קודם השתמשנו במחקרים הגאולוגיים, ובזמן האחרון החילונו להשתמש גם באמצעים הגאופיזיים. אנו חושבים ליסד בקרוב מרכז לחקירת מקורות המים בארץ בקנה־מידה מתאים.

השאלה החשובה ביותר כיום היא: תכנית התישבותנו החקלאית לעתיד. יש לנו די מועמדים להתישבות. כ־1800 משפחות נמצאות כבר על הקרקע. לזה יש לצרף כ־1200 פועלים בקיבוצי ההכשרה וכ־5000 פועלים בודדים הנמצאים בחקלאות ואין להם עדיין קרקע; בס“ה יש כ־8000 משפחות. קודם כל יש למצוא את הכסף בשביל התישבות 1800 המועמדים הנמצאים כבר על הקרקע, והמצאת קרקע בשביל אלפי המועמדים האחרים המצפים לה. המצאת הכסף תלויה ברצונו של העם העברי. הסכומים שקרן היסוד תוכל להעמיד לרשותנו בשנים הקרובות הם שיתנו לנו את האפשרות להגדיל ולהגביר את הפעולה ע”י זה שנמשוך הון פרטי ומוסדות שונים שבלי כל ספק יסכימו להשתתף במפעלנו.

שאלת הקרקע היא הקשה ביותר בשבילנו. אין אנו צריכים לשכוח שקרקעות, אשר רק לפני שנים אחדות יכלנו לקנותן במחיר נמוך מאד, מחירן עולה כיום פי כמה, בעיקר באשמת הספסרות שקשה להלחם בה. אין שום הצעה חוקית למלחמה זו, ומלחמתנו גם תראה כאילו אנו מגבילים את החופש בקנית אדמות על־ידי האינציאטיבה הפרטית, וגם זה יהיה לרעתנו. אמנם ברשותנו נמצאות עוד קרקעות שנקנו על־ידי הקהק"ל, אלא שהן אינן מוכשרות עדיין להתישבות. דרושה עוד עבודת הכשרה, יבוש והבראה. על קרקע זו נוכל בודאי לישב כ־3000 משפחות על שטחים מושקים, אבל מה נעשה עם המועמדים האחרים וגם עם העולים החדשים שצריך יהיה ליישבם על הקרקע?

קודם כל דרך אחת, והיא: הגדלת ההתישבות הפנימית ע“י הגדלת שטחי ההשקאה במשקים שלנו, שעליה כבר דברתי. כיום נמצאים במשקים היהודים רק כ־200,000 דונם בהשקאה, וכשיעלה בידינו להגדיל את השטח המושקה לכה”פ בעוד 200,000 דונם הרי תהיה לנו האפשרות בהמשך הזמן ליישב על הקרקע עוד 5000– 8000 משפחות. הדרך השניה היא – החדירה לנגב. גבול ההתישבות היהודית כיום נמצא על־יד רוחמה ועלינו להזיז את הגבול דרומה. את הנגב מעריכים ב־ 5 – 4 מיליון דונם אדמה כמעט בלתי מעובדת. אמנם עוד לא חקרנו במלואם את השטחים האלה, ואין לנו ידיעה על אוצרות המים בתוכם, אולם גם מצד זה יכולה לבוא ישועה אם נוכל לנצל אפילו רק חלק קטן מהם.

אין להזניח גם את ההתישבות ההררית. הנסיון בקרית־ענבים ועטרות עלה לנו בהרבה כספים, אולם הוא הצליח, וכעת יש לשאוף להגדלת הרכוש הקרקעי באזורים אלה ולהגביר את ההתישבות על אותן היסודות שהתחלנו בהן.

אין לנו לפחד מפני חוסר שווקים פנימיים לתוצרת. האימפורט של התוצרת החקלאית לארץ מגיע גם כיום לחצי מיליון לא“י לשנה, והעליה החדשה גם היא תדרוש צרכי מזון מתוצרת חקלאית בסכום לא פחות מ־500.000 לא”י לשנה, אם נעריך את הוצאותיו של כל עולה לירקות, חלב, ביצים וכו' ל־10 לא"י לשנה.

תקציבנו להתישבות חקלאית בשנת תרצ“ה כולל 66,000 לא”י לגמר ביסוס המשקים הקימים. בסכום הזה נגמר באופן מוחלט את כל ההתישבות הישנה, ונשחרר את עצמנו מכל התחיבות נוספת כלפי המתישבים. מלבד הסכום הזה הוקצב סכום של 113.000 לא“י להתישבות חדשה. אם ננכה מהסכום הזה את הסכומים בשביל מפעל רוטשילד השנה ומפעל ארלוזורוב, את ההשתתפות בחברות המים וההוצאות האדמיניסטרטיביות ישארו לנו להתישבות חדשה השנה רק 80,000 לא”י. הסכום הזה יספיק כדי לישב השנה רק כ־ 300 – 400 משפחות. מובן שזהו רק חלק קטן מאד ממספר אותן המשפחות המחכות בתור להתישבות.

בפרק הראשון של ההתישבות החדשה עומד עמק־חפר. במקום זה נמצאות כ־487 משפחות פועלים, 260 משפחות המשתייכות להסתדרויות שונות, ובהמשך הזמן יעלו גם 537 משפחות מן המעמד הבינוני. מובן שאנו נוכל לישב השנה רק חלק קטן מהם והאחרים יצטרכו לחכות לשנים הבאות.

ל־537 המשפחות הנמנות על מעמד הבינוני נתנו קרקע להתישבות בעמק־חפר. בדו“ח שלנו הזכרנו את 100 המשפחות שאנו עומדים להעביר השנה מחו”ל; מתוך ההקצבה של השנה יש בדעתנו למסור לפי החלטת הועדה התקציבית 15% לסיוע בהתישבות המעמד הבינוני.

לא פעם דיברתי על אודות יסוד חברה מיוחדת להתישבות. אנו רוצים להעביר את הפעולה ההתישבותית שלנו למוסד הזה שימצא תחת השגחת ההנהלה שלנו. החברה הזאת לא תתן הלואות מלאות למתישבים, אלא תדרש לפחות השתתפות של 20% מהמתישב עצמו. יש לנו תקוה כי בלי קושי יעלה בידי חברה זו, אם היא תהפך למוסד מאושר מטעם הממשלה, לרכז ולגייס סכומים להתישבות, ועל־ידי זה נעזר בהרבה כדי להחלץ מהמצב הקשה.

עלי לנגוע במלים מדוע גם בתחנת הנסיון שלנו. עבודת המחקר שלה עזרה הרבה להתקדמות התישבותנו והצלחתה. פעולתה בשדה הגדלת היבולים, תנובת הפרות והעופות היתה רבה. היא ממשיכה את עבודותיה המחקריות בכיוון זה כמוקדם. נוסף לזה היא מטפלת כעת באופן מיוחד ביצירת טיפוס משק אינטנסיבי על שטח מצומצם ובניצול צמחים אינדוסטריאליים ורפואיים. כמו־כן היא ממשיכה את עבודתה הפוריה במחקר ענף המטעים ובעיקר פרי ההדר, בהתאמת הזנים, בזיבולים, במלחמה במחלות ומזיקים, בבדיקת קרקעות, ומים, ובמתן עצות והדרכה מקצועית לכל הישובים בארץ.

ברם, למרות ההתקדמות הגדולה בחקלאות שלנו, המצב הוא רחוק מלהיות משביע רצון בעיקר ביחס למספר המתישבים החקלאים. עלינו לשאוף שהישוב החקלאי יגיע לפחות לשליש הישוב, ויש לאחוז בכל האמצעים להגדלת מספר מתישבינו החקלאיים. אם נקדיש לדבר הזה את כל המרץ אין ספק שנצליח.

_____

ברצוני לתת גם סקירה קצרה על שאלות אחדות הקשורות עם עלית יהודי גרמניה לארץ־ישראל, על סידורם בארץ ועל העזרה שהושיט להם המשרד המרכזי לישוב יהודי גרמניה בא“י שבראשו עומד, כידוע לכם ד”ר ויצמן ושאני מנהלו בא“י בעזרת הד”ר סנטור וד"ר לנדואר.

אומדים את מספר יהודי גרמניה שהשתקעו בא"י עד סוף שנת 1932 ל־20.000 איש; במשך השנים 1933 ו־1934 בלבד עלו 16.639 יהודים מגרמניה. חושבים כי מספר התיירים שהגיעו מגרמניה ולפי שעה טרם קיבלו רשיון להשאר בארץ הוא לא פחות מ־4000 עד 6000 נפש. יהודי גרמניה מהוים בערך 25% – 20 בתוך העליה הרשמית. בשנתים האחרונות נתנה הנהלת הסוכנות בהסכמת הממשלה מספר יחסי יותר גדול של סרטיפיקטים לעולים מגרמניה מאשר בשנים הקודמות. על יסוד סרטיפיקטים אלה עלו במשך השנתים 8500 איש ונוסף אליהם עלו בתור בעלי־הון 6800 איש. מספר הרשיונות שחולק לפליטי גרמניה בארצות אחרות, מחוץ לגרמניה, הוא 1300. יהודי גרמניה היוו 20% מסוג עולים עובדים ו־50% של כל בעלי־הון. המעבר לחיים חדשים במובן הכלכלי, המקצועי, החברתי והתרבותי בא באופן פתאומי על יהודי גרמניה והיו להם חבלי הסתגלות קשים בעברם למקצועות חדשים. אקדמאים בגיל לא צעיר, שעלו לארץ יחד עם משפחותיהם, התישבו בתורת חקלאים, ומספר גדול של יהודים מגרמניה אשר טרם עבר לחיי חקלאות, עזב בכל זאת את העיר על מנת להשתקע בכפר. בערים נשארו מ־12 עד 14 אלף יהודים מגרמניה, רובם בתל־אביב ובחיפה. מספר הרופאים, עורכי־הדין ובכלל בעלי המקצועות החפשים היה גדול: בין המהגרים מגרמניה היו כ־600 רופאים וכ־250 עורכי־דין. חלק הגון מהם פנה למקצועות חדשים. מענין לציין את העובדה שכמעט בכל הנקודות החקלאיות החדשות שנוסדו על־ידי יהודים מגרמניה היה לכתחילה גרעין מורכב מבעלי מקצועות חפשיים כאלה; גדול הוא גם מספר הסטודנטים שהיו כאן בארץ לפועלים. אם נסיח את דעתנו ממקרים יוצאים מן הכלל הרי אנו שומעים את שבחם של המתישבים הללו כי הם חקלאים טובים ושל הפועלים כי הם יודעים את מלאכתם. נראה לי כי אחוז העולים הגרמנים שעזב את העיר ופנה לכפר הוא הגדול ביותר בין העולים מכל ארץ וארץ בשנתים האחרונות.

מספר גדול של יהודים מגרמניה, שהביא אתו הון מספיק וידיעות מקצועיות הצליח להסתדר בלי כל עזרה מצדנו. יש לציין באופן מיוחד את המקום שתפסו בעלי־הון מגרמניה בהתפתחות התעשיה בזמן האחרון. הם יסדו מפעלים חדשים. עזרו לפיתוח המשק התעשיתי בארץ, הרחיבו את תעשית המתכת, העץ, התעשיה הכימית וכמה ענפים אחרים.

עולי גרמניה שפנו לחקלאות, בין אם היו אמצעים מספיקים לכך בידיהם ובין אם לא היו, מן הצורך היה להגיש להם עזרה ולהדריכם. הנסיון מראה כי תהליך השתרשותם של עולי גרמניה בארץ מתקדם יפה לשביעת רצונם של החוגים השונים בישוב, אולם מובן שהוא אטי. ליהודים מגרמניה אין עוד הקשרים המשפחתיים, הידידותיים והחברתיים בכל פנות הארץ, כפי שישנם ליהודי ארצות אחרות. שאלת השפה משמשת גם היא עיכוב, אף על פי שהם לומדים אותה בחריצות וביסודיות גרמנית. כפי שכבר הזכרתי דורש המעבר למקצוע חדש ולחיים חדשים הסתגלות לתנאים חדשים ולפעמים זרים לגמרי. המשרד המרכזי לישוב הקימות, והשתמש בכספים שהועמדו לרשותו כדי להקל עליהם את התאקלמותם בארץ. עוד טרם התחילה עבודתנו נוסד אירגון המהגרים מגרמניה “התאחדות עולי גרמניה”, שהשתדל לעזור לעולים על־ידי מתן עצות ואינפורמציה. גם היום הננו נעזרים במידה רבה על־ידי ההסתדרות הזאת. חוץ מזה קימת על־יד מחלקתנו ועדה מיעצת בת 7 חברים. המשרד המרכזי פועל כמחלקה של הסוכנות היהודית ונעזר על־ידי המחלקות השונות שלה, ביחוד המחלקה להתישבות חקלאית והמשרד הטכני, ועל־ידי כך היה באפשרותו להמנע מהקמת מנגנון מיוחד.

הגב' סולד, המנהלת את המחלקה לעבודה סוציאלית של הועד הלאומי, קיבלה עליה את הטיפול בעזרה סוציאלית לעולי גרמניה, ולפעולה זו הקצבנו תקציב חדשי. ביחוד קבלה הגב' סולד את המפעל החשוב של עלית הנוער מגרמניה לארץ־ישראל והקדישה לעבודה זו את כל לבה ומרצה. עד עתה אישרה הממשלה יותר מ־700 רשיונות לנוער בגיל 15 – 17. הפעולה הזאת מוצאת לפועל על־ידי קרנות מיוחדות הנאספות על ידי ה“ארבייטסגעמיינשאפט” בברלין בשביל שלושת שותפיה הדואגים לישוב הנוער בארץ. מקומות הקליטה הם ביחוד כפר הנוער בן־שמן, בית ילדים “אהבה” בחיפה וקיבוצי הפועלים השונים, גם הדתיים בתוכם. הקיבוצים עובדים בכיוון זה בשיתוף עם ה“יוגענדהילפע” בברלין. מספר הילדים שהגיע כבר לארץ מגיע ל־500. חשיבות המפעל של עלית הנוער ברורה לכל. אנו מצילים על־ידו את הילדים מלהשאר בעלי מום בגוף ובנפש ומעבירים אותם לחיים חפשיים ומועילים. מפעל זה יכול להתפתח לתנועה כללית שתקיף לא רק את הנוער מגרמניה.

ממקורות שונים קיבלנו כספים בשביל הפעולה ההתישבותית שלנו. לא כל הכספים הועמדו לרשותנו בצורה שיכולנו להקדיש אותם לפי ראות עינינו במסגרת תקציבית שיטתית קבועה מראש. כספים רבים הוקדשו על־ידי התורמים למטרות מסוימות שלא יכולנו לשנותן. אבל גם הקרנות המיוחדות שנתקבלו מחוץ למסגרת למטרות התקציב שלנו היו חשובות מאד, ואני רוצה להזכיר בזה ביחוד את עזרת הקרן המרכזית הבריטית, שנוצרה על־ידי יהודי אנגליה והמועידה את כספיה למטרות חשובות, כגון בנין בתים בנקודות חקלאיות, הכשרה מקצועית בעיר בכפר וסידור משקי עזר לעולים, שעברו לחקלאות בקיבוצים או בתור בודדים.

ראוי לציין גם את עזרתם של יהודי אלכסנדריה, שיצרו קרן מיוחדת למען ההתישבות החקלאית ובעזרתה אנחנו עומדים ליסד בעד 50 מתישבים את המושב כפר ידידיה בעמק חפר.

בין התורמים השונים היו גם שנים שעלי להזכירם מפאת חשיבות תרומתם והם: ה' סידני קית ממלברון שתרם 4000 לא“י לבנין בתים בקרית ביאליק, נקודת ישוב של יהודי גרמניה במפרץ חיפה, וידיד נוצרי אנגלי שתרם 4600 לא”י ביחוד לעזרה למלומדים ולמקרים הזקוקים לטיפול סוציאלי.

רוב הכספים נתקבלו מן המגבית המשותפת באמריקה וחוץ מחלקנו בשעור הראשון שהמגבית הזאת העבירה לא“י בשביל קרן היסוד והמשרד המרכזי לישוב יהודי גרמניה, קיבלנו עוד הקצבה נוספת מאת הועדה לחלוקת הכספים של המגבית המאוחדת. אם נצרף את כל הוצאותינו, הן מן הכספים שהועמדו לרשותנו בלא כל תנאי והן מן הקרנות והתרומות המיוחדות, יעלה הסכום ל־100.000 לא”י.

התפקיד החשוב ביותר שהטלנו על עצמנו היה העברת עולים מגרמניה במספר עד כמה שאפשר גדול מן העיר אל הכפר ויצירת אפשריות להקלטתם בחקלאות. 35000 לא“י הוצאו על־ידינו לבנין דירות בכפר ואנו חושבים כי הבתים שהוקמו בכסף. ישמשו מעונות ל־2000 איש העובדים במושבות ובקיבוצים לשם הכשרה. כדי לעזור לעולים להתמחות בחקלאות מנינו מדריכים מיוחדים, העובדים מתוך שתוף עם מחלקת ההדרכה של הסוכנות. 20.000 לא”י כבר הוקצבו על־ידינו לסידור משקי עזר בנקודות החקלאיות למען השתרשותם של העולים בחקלאות. יהודי גרמניה התרכזו ב־8 נקודות חקלאיות, בחלקן נקודות חדשות שנוסדו על ידי העולים ובחלקן סקטורים נוספים לנקודות הקימות. חמש הנקודות, אשר תיושבנה הודות לעזרה המושטה מטעם מחלקתנו הן: א) קרית ביאליק במפרץ חיפה, ב) אירגון עובדי אדמה בכרכור, ג) כפר ידידיה בעמק חפר, ד) כפר מימוני על־יד פתח־תקוה, וה) באר טוביה (בעזרת קרן העזרה). שלש נקודות הישוב שנוצרו על פי יזמת המתישבים עצמם הן: ו) פרדס חנה (בעזרת פיק"א), ז) רמת השבים, ח) גן הרצל על־יד ראשון לציון.

יש להזכיר, כי קיימות קבוצות חלוצים מגרמניה השואפות להתישבות ועומדות ברשות עצמן, כגון קבוצת “הזורע” של אגודת ה“וורקלויטע” בחדרה, הקבוצה “מתלם” (נחלת יהודה) וקבוצת “ממד” בהרצליה, הקבוצה “שער הנגב” בגדרה ועוד. הקבוצות הקיימות בדרום יהודה, כגון גבעת ברנר, נענה, ובשרון, כגון גבעת השלשה ו“כובש”, וכן גם קיבוצי העמק קלטו מאות עולים מגרמניה להכשרה ובתור מתישבים קבועים.

העזרה הניתנת על־ידנו למעמד הבינוני מתבטאת בצורות שונות: רכשנו קרקע להתישבותם, הננו מתכנים את התכניות, עוזרים בעבודות הציבוריות, ובכל המקומות אנו מיישבים מספר ידוע של חקלאים מומחים בענפים שונים לשם הדרכה מתמדת. בשעת הצורך הננו מקציבים למתישבים גם הלואות אינדיוידואליות.

נוסדו על־ידנו שתי חברות: חברה להתישבות עירונית וחקלאית (“רסקו”) וחברה להספקת המים בא“י. מתפקידן של שתי החברות האלו להזרים הון פרטי לארץ. הראשונה נוסדה בקרן מניות של 10.000 לא”י, שניתנה על־ידי מחלקתנו וכבר הספיקה להגדיל הון זה ב־30.000 לא"י נוספות. על החברות הללו לשקוד להתישבות של המעמד הבינוני, לרכוש קרקע, לסדר את ההשקאה, לבנות בתים ולהעמיד את החלקות לרשות מתישבים חדשים.

תשומת לב מיוחדת הקדשנו לבעיה החשובה של הוראת מקצוע גם בעיר. סידרנו קורסים לעולי גרמניה במקצועות הבנין, מסגרות, ונגרות בחיפה, בעזרת הטכניות העברי, ובתל־אביב – בשיתוף עם בית־הספר המקצועי על שם מקס פיין, ואנו עומדים כיום לפני גמר התור השני של הקורסים האלה בשתי הערים. כדי לאפשר לעולים התמחות במלאכה ועם זה להשריש את בעלי המלאכה במושבות, אישרנו הלואות לבתי־מלאכה שונים להרחבת עבודתם ולשם קליטת עולים חדשים.

כדאי אולי להזכיר עוד כמה פעולות של משרדנו, כגון סידור שרות אינפורמציוני על־ידי הלשכות בערים, עזרה להספקת עבודה, תמיכה לפעולה תרבותית ולהקנית השפה העברית ועוד, אולם אני חפץ להסתפק בתמונה הכללית שהבאתי לפניכם.

ומלים מספר על עתיד עבודתנו לטובת ההתישבות של יהודי גרמניה. עד עתה עלה בידנו להגיש לעולים את העזרה שהזכרתי לעיל הודות למגביות השונות שהיו בארצות אחדות. לפי הידיעות שקבלנו אין לפי שעה לחשוב שגם בשנה הבאה יועמדו לרשותנו סכומים הגונים לפעולת עזרה נוספת ליהודי גרמניה. עם זה עלינו לציין, כי זרם העליה בשנתים האחרונות יצר כמובן נקודות אחיזה גם לעליה שתבוא. פעולתנו הפנתה את העליה הזו לעבודה בכפר וסללה את הדרך למזיגת גורם יהודי זה בישוב הארצישראלי. לדעתי היו תוצאות משביעות רצון לפעולתנו בשנתים אלו. יהודי גרמניה נתאחזו בארץ, הבליטו את הכח היוצר הצפון בהם, בונים את חייהם על יסודות חדשים, מסתגלים לתנאי הארץ ונמתחים קשרים מפה לכל הקהלות של היהודים בערי גרמניה. העולים הצעירים כבר מתחילים להעלות ארצה את הוריהם. עלית הנוער תהיה בודאי גורם משפיע על זרם בלתי פוסק של עליה. מ־270.000 היהודים מגרמניה, שעזבו אותה בשנתים האחרונות ומצאו מקלט קבוע בארצות שונות, נקלטו 20.000 בארץ־ישראל ומצאו בה אפשרות לבנות את חייהם מחדש. כפי שאתם יודעים בודאי, אין התפתחות הענינים בגרמניה נותנת מקום לחשוב כי מצב היהודים שם ישתפר. ואף אם ההרס הכלכלי לא פגע בכל שדרות היהדות הגרמנית הרי התנאים הכלכליים של ההמונים והתנאים המדיניים והמוסריים, שבהם נתונה כל היהדות בגרמניה, והדאגה לגורל הנוער – הם המגבירים את השפעת התנועה לעליה ואינם נותנים לה להיפסק.

אנו חושבים, כי עבודתנו לא רק שתמכה בעולים שכבר באו לארץ ועזרה לכוון את העליה למסלול בריא, אלא הקימה בכספים שקיבלנו מוסדות קבועים, שיהיו לתועלת לעולים חדשים גם בשנים הבאות.


  1. בזה נכללה גם הכנסה צדדית.  ↩

המלצות קוראים
תגיות