– – היקרים,
חום כבד ולחות טרופית מעיקים מן הבוקר על העיר האצה רצה כמו משוגעת ברחובות הצרים, בלי מעצורים ובלי התחשבנויות ובנצחון ההתפרצות האינדיבידואלית – ואני יושב במשרד הועד היהודי לחינוך שברח' פסטר, ומתחיל עוד מעט להרצות, ללמד, להסביר, לדרוש, לקשקש, לשמוע, להקשיב, לא להקשיב, לחייך סתם, ולחכות שייגמר – וכך יום לאחר יום אובד בשאגת העיר העצומה־משונה קטנה־גדולה, מכוערת־בורגנית, ובסופי השבוע לערי הפרובינציה, שמן הראשונה בהן חזרתי שלשום רוסאריו שעל נהר הפאראנא, שאינו נהר אלא כנרת זורם (7 ק“מ רוחב גליל המים הראשי, ועם כל סעיפיו ואגמיו ושלוליותיו הזורמות והמפהקות דומם מצטבר גוף מים של 50 ק”מ רוחב, וכשהוא מגיע (עיינו באטלס) לבואנוס איירס הוא משתפך ללה־פלאטה שהוא נהר מתוק של אוקינוס עכור ודומם – אוסף את מימיו מכל קצות הארץ במשווה בצפון, ובהרים ממערב, זוחל ע"פ השטחים האינסופיים והמישוריים עד יאוש, עד למין ישימון של ירוק ומים, ורק פרות פה ושם, ואקליפטוסים, וקזוארינות ואיזדרכת מפסיקים כסייגים של כלום את חדגוניות המרוץ השטוח־שטוח־שטוח של האדמה הכבדה: מים וירק ופרות, נותנים בשר, ומה שלא אוכלים בשלוש פעמים ביום שולחים לכל העולם (חלב פחות, כי פרות חולבות צריכות טיפול כלשהו ואיכסון כלשהו), וכן חיטה, וכן נפט – והכל תחת רגלי משטר נוקשה, מפיל פחד, נוקם בכל מי שריח שמאל דבק בו, ובכל מי שיכול להפוך להיות מהפכן, כגון אינטלקטואלים באוניברסיטאות הנחשדים תמיד – ולא רצוי להיות נחשד כאן.
האנשים ברובם הגדול אדיבים, מסבירי פנים, דברנים, מתנהגים, ורק לא כ"כ עושים (בבניין שממול עובדים עד שתים־עשרה ואז יוצאים להבעיר מדורה ולצלות את הבשר ולכרסם בנחת עד שתיים, ואז באה הסייסטה לייגע, ורק אז אוספים עצמותיהם ועושים משהו לפני שיילכו הביתה). לכסף יש שמות מפוצצים וערך חסר קול, הכל עולה כסף גדול ואיכותו קטנה, (מלבד האוכל כאמור, היין, והקפה) – וילדי הארץ נוהרים לבתי תלמודם לבושים חלוקים לבנים, בנים ובנות, גרביים עד הברכיים, ועניבה, קמים כשבא אורח, וקוראים למורתי “מורָה”.
שבועיים שהגעתי כאן כבר נראים כנצח, והשישה שלפני ניראים כבלתי מתקבלים על הדעת. הסיפורים שסיפרו על מצוקת היהודים, על פחדם ועל חזרתם בתשובה, ואריזתם לעליה – סיפורי בדים: טוב להם, ונוח להם, ושמן להם, ושקט להם, ועשיר להם (אמרו לי שמחצית קבלני העיר – יהודים, השאר איטלקים וספרדים, ורק אחוז אפסי – מבני הארץ!) – אתמול נפגשתי עם “שליחי” הסוכנות לעליה ולתנועות הנוער ופניהם ירקון ומקטרים על עולם ומלואו. שיחזרו הביתה. גם אני.
ושלומכם? והילדים? וסביבכם? ואתם כותבים? ומתנהגים ומשתדלים?
מחכה לאות חיים
דבר המהדיר: מכתב של מורה לגיאוגרפיה, שפשוט יצא מן השרוול. נכתב בהנף אחד, ללא מחיקות ללא תיקונים, בכתב גדול וברור – ממש ההיפך מן היומנים או כתבי היד הספרותיים. כך בדיוק היה יזהר מדבר על יד השולחן בארוחות המשפחתיות, מרשים תמיד בראיה החדה ובכושר התיאור, ובהומור.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.