רקע
אהוד בן עזר
"מלחמה ושלום" ל־ל. נ. טולסטוי, עברית: לאה גולדברג
xמוגש ברשות פרסום [?]
aמאמרים ומסות
פרטי מהדורת מקור: כתב יד המחבר 7.3.20

פורסם ב“חדשות בן עזר” 1515 מיום 17.2.2020


בלילות החורף הארוכים אני קורא עכשיו מחדש את שני הכרכים של “מלחמה ושלום” לטולסטוי, בתירגומה של לאה גולדברג, בהוצאת ספריית פועלים, מהדורה חדשה ומתוקנת, הביא לדפוס חיים פלג, 1977 – יותר משש מאות עמודים כל כרך, ואני כבר במחצית השנייה של הכרך השני. שריפת מוסקבה ב־1812 לאחר שנכבשה בידי צבאו של נפוליאון, ואני כבר חולם על כך בלילות. איזה סופר ענק היה טולסטוי! כולנו גמדים לעומתו.

אמנם, לומר את האמת, אני קצת מתקשה בהבנת חלק מן המילים העבריות שבתרגום. יש בו עשרות מושגים, שמות וחפצים בעברית – שאין לי מושג מה הם.

דווקא בתרגומה העברי הנפלא של לאה גולדברג ל“פר גינט” הבנתי כל מילה.


פורסם ב“חדשות בן עזר” 1516 מיום 20.2.2020

סיימתי את הקריאה של יותר מאלף ומאתיים עמודים בשני הכרכים העבים של “מלחמה ושלום” בתרגום לאה גולדברג בהוצאת ספריית פועלים [וזאת בפעם השנייה בחיי]. לומר את האמת, את הפרק האחרון, מסה היסטוריוסופית ארוכה ומשעממת, כבר לא היה לי כוח לקרוא בעיון. הסתפקתי בתיאורים המשפחתיים של חיי נטשה ופייר, ילדיהם וקרובי משפחתם, שהם החלק המענג והמסיים של הרומאן הענק הזה. סיום של הפי אנד.

חשבתי גם שההיסטוריוסופיה של טולסטוי נראית קצת נלעגת לנוכח הזוועות של הנאציזם ומלחמת העולם השנייה. אמנם, מפלת הצבא הגרמני לאחר פלישתו המוצלחת לרוסיה ב־1941, מפלה שנגרמה גם בגלל “גנרל חורף” – כמו מוסברת בחלקה כבר בתיאור המערכה של 1812 שבה ניגף הצבא של נפוליאון, בין השאר, בגלל החורף הרוסי. אך במלחמת העולם השנייה לא עזבו הגרמנים את רוסיה כמו הצרפתים, שנסוגו בערב־רב ב־1812 – אלא רק אחר מלחמה ממושכת רבת קרבות אכזריים שהסתיימה בכיבוש ברלין בידי הצבא האדום במאי 1945.

בזכות היו־טיוב אני יכול לבלות שעות בראיית פרקים מהסרט “מלחמה ושלום”, כולל הפרק הענק המתאר את קרב בורודינו בשנת 1812. [ראו ויקיפדיה“מלחמה ושלום (סרט) 1968”]

לפני כן, בחופשה האחרונה ולאחריה, הצלחתי לקרוא ולסיים [וזאת בפעם השלישית בחיי] את שני הכרכים של “הר הקסמים” של תומאס מאן בתרגומו הנהדר של מרדכי אבי־שאול.

המלצות קוראים
תגיות