שלל-גוני הוא נוף האדם בישראל, כשדה המנומר

בפרחים וציצים. אם עפרו של אדם הראשון הוצבר

מכל רחבי תבל, נתקבץ הישוב בארץ מכל "משפחות

האדמה" בקִרבן חיו שבטי גולה מדוֹרות.

והנה, העליתי בזה מן האישים והטיפוסים שנזדמנו לי,

ללא משוא פנים, מבפנים, והם כה שונים איש מרעהו,

ואך הצד השווה שבהם האור הזרוע עליהם. וכולם בני

דור יהודי גדול בעִזוּזוֹ ובשברו, מסוער וטראגי, שאוֹניו

[שכּוֹחותיו] נבטו על אדמת ישראל והם המשך וחידוש.

ועוד יבוא המשך לאישים ולטיפוסים.

שוּר, מה רבים הדיוקנאות והגורלות, עושר אדם, אוצרות-

רוח-ונפש, מעיינות של פעלתנוּת, מוקדי-אמונה-וחלום,

בניהם ובני בניהם של יהודים עטורי-טלית-ותפילין, שקידשו

החיים, את פיתם ויומם ומועדם וביתם ובריתם המשולשת-

שהיא-אחת עם השם ועם האומה ועם הארץ. זרע קדושים

כולם. וזיק הקדושה המהבהב בהם מקיימם והוא טעם חייהם.

כאשכולות הגפן בית ישראל.