רקע
דונש בן לברט
ואומר אל תישן

1


“קול אכׂר לבן לבראט זׂלׂׂ פי צנוף אל גבוק ואל צבוח ואל אדמאן מוזון כׂפיף מדרב בדרב עלי צות אל מראזיב וחסיס אל אותאר ורנין אל אטיאר פי ורק אל אשגׂאר ושם צנוף אל אעטאר דׂלך וצפה פי מגׂלס חסדאי אלספרדי עׂסׂ [=עליה אל־סלאם] פקאלה ואומר אל תישן שתה יין ישן וכׂוׂ.”2


וְאוֹמֵר: "אַל תִּישָׁן / שְׁתֵה יַיִן יָשָׁן3

וְכֹפֶר עִם שׁוֹשָׁן / וּמֹר עִם אֲהָלִים4 5


בְּפַרְדֵּס רִמּוֹנִים / וְתָמָר וּגְפָנִים

וְנִטְעֵי נַעְמָנִים / וּמִינֵי הָאְשָׁלִים6


וְרֶגֶשׁ צִנּוֹרִים / וְהֶמְיַת כִּנּוֹרִים7

עֲלֵי פֶה הַשָּׁרִים / בְּמִנִּים וּנְבָלִים8


וְשָׁם כָּל עֵץ מוּנָף / יְפֵה פֶרִי עָנָף9

וְצִפּוֹר כָּל כָּנָף / יְרַנֵּן בֵּין עָלִים


וְיֶהְגּוּ הַיּוֹנִים / כְּהוֹגִים וָעוֹנִים10

וְהַתּוֹרִים עוֹנִים / וְהוֹמִים כַּחְלִילִים11


וְנִשְׁתֶּה בָּעְרוּגוֹת / בְּשׁוֹשַׁנִּים סוּגוֹת12

וְנָנִיס הַתּוּגוֹת / בְּמִינֵי הִלּוּלִים


וְנאֹכַל מַמְתַּקִּים / וְנִשְׁתֶּה מִּזְרָקִים13

וְנִנְהַג כַּעְנָקִים / וְנִשְׁתֶּה בִּסְפָלִים14


וְנָקוּם בִּבְקָרִים / אֲנוּ לִשְׁחֹט פָּרִים15 16

בְּרִיאִים נִבְחָרִים / וְאֵילִים וַעְגָּלִים


וְנִמְשַׁח שֶׁמֶן טוֹב / וְנַקְטִיר עֵץ רָטֹב

בְּטֶרֶם יוֹם קָטוֹב / יָבוֹא בַּנְעוּלִים"17 18


גְּעַרְתִּיהוּ: "דֹּם דֹּם / אֱלֵי זֹאת אֵיךְ תִּקְדֹּם19

וּבֵית קֹדֶשׁ וַהְדֹּם / אֱלֹהִים לָעְרֵלִים


בְּכִסְלָה דִּבַּרְתָּ / וְעַצְלָה בָחַרְתָּ20

וְהֶבֶל אָמַרְתָּ / כְּלֵצִים וּכְסִילִים


וְעָזַבְתָּ הֶגְיוֹן / בְּתוֹרַת אֵל עֶלְיוֹן

וְתָגִיל וּבְצִיּוֹן / יָרוּצוּן שׁוּעָלִים21


וְאֵיךְ נִשְׁתֶּה יָיִן / וְאֵיךְ נָרִים עָיִן22

וְהָיִינוּ אַיִן / מְאוּסִים וּגְעוּלִים"




  1. ואומר אל תישן בכתב יד בספריה הלאומית בלנינגרד, שעל פיו פירסם הרכבי וממנו העתיקו ביאליק־רבניצקי, ובכתב היד של הגניזה T־S 8K 15/8 בקמברידג‘ (=ק') ובו הכתובת הנדפסת בפנים ובית יחיד מהשיר וכתב יד אדלר 30a, 2858, שזוהה על ידי ד"ר ח’ שירמן כחלק משיר זה, כי בו רק הבתים 10–13 ( = כי"א) מעל לקטע זה יש כתובת “ולה פי גֹזר כֹאטרה ען דֹלך” ( = ולו [שיר] בהסרת רוחו מזאת [משתיית יין?]). ואחרי הבתים רשום: “ומן אקואל” (=ומהבתים). צילום הקטע נמצא במכון לחקר השירה העברית בירושלים, שלו אני מודה על הרשות שניתנה לי להשתמש בו.

    נדפס ע“י הרכבי בחדשים גם ישנים, חוב‘ 3, עמ’ 7, שהיתה גם חוברת פרס לחותמי ”המליץ“ בשם ”ארבעה מאמרים“ (= ה') ושנית על ידי ביאליק־רבניצקי בשירי רשב”ג, א, עז, עמ‘ 159 ( = ב"ר); דור דור וסופריו, דביר, תל־אביב תרצ"ו, עמ’ 35; ד‘ ילין, לתורת המליצה בתנ"ך, עמ’ 218 (רק בית ראשון).

    השיר מיוחס לדונש על פי הכתובת הנמצאת בראש השיר בקטע הגניזה (עיין להלן תרגומה). זיהוי זה של המחבר פירסמו ד‘ באוצרו וד"ר ח’ שירמן בידיעות המכון, ב, עמ' קכז.

    המשקל הוא הארוך. עיין ילין, עמ‘ קפט, מס’ 7. — סטיות מהמשקל הן: גרונית בשוא מורכב כנח: נעְמנים; האְשלים (2); בחְלילים (5); בעְרוגות (6); כעְנקים (7); ועְגלים (8); והְדום; לעְרלים (10). גרונית בשוא מורכב כתנועה: אֲהלים (1) ועיין להלן. — אות בסוף מלה כאות בשוא נע: קטובְ (9).

    צורת השיר היא מרובע.

    תרגום הכתובת על ידי שירמן בידיעות המכון הוא: “שיר אחר לבן לבראט ז”ל על סוגי השתיה בערב ובבוקר ועל ההתמדה בהם, במשקל קל בלוית כלי זמר, על קול תעלות מים וצליל המיתרים וצפצוף הצפרים בעפאים וריח כל מיני בשמים — את כל זה תאר במסיבת חסדאי הספרדי עליו השלום ואמר…“. בדקתי את כה”י ועל פיו הוספתי את “עֹ סֹ” אחרי “אלספרדי”.

    בשיר יין זה נמצאים כל הדברים המנויים בתיאור מסיבת יין בימי הביניים. עיין על זה י"נ שמחוני, זמירות היין לר‘ שמואול הנגיד, איים, לונדון 1928, עמ’ 92–121.  ↩

  2. תרגום הכתובת – עיין בהערה קודמת.  ↩

  3. ואומר = מדרך השירה הערבית לתאר דברים כשיחת בינים.  ↩

  4. אֲהָלִים, ב“ר: אֹהָלִים; ה': אוהלים; אברונין (הערות נוספות לשירי רשב"ג, ג, ג, עמ' 56);: אָהָלִים; ב”ר בחוברת דור דור וסופריו: אַהָלִים.  ↩

  5. קיבלנו מד“ר יהונתן ורדי, כי פליישר במאמרו ‘פרקי דונש’, שנכלל בכרך ב של ”השירה העברית בספרד ובשלוחותיה", מעיר שהנוסח הנכון של הבית הראשון הוא כך: ואוֹמֵר אַל תִּישַׁן / שְׁתֵה יַיִן יָשָׁן / עֲלֵי מוֹר עִם שׁוֹשָׁן / וְכֹפֶר וַאְהָלִים. [הערת פרויקט בן־יהודה]  ↩

  6. שיר השירים ד, יג; ישעיה יז, י.  ↩

  7. וקול כלי הזמר. עיין בהערה הבאה  ↩

  8. ורגש צנורים, ב“ר: ”המית קלוחי המים הנתזים מן הצנורים ומזרקי־המים העשויים בגן לנוי“. ולדעתי: כלי זמר כמו שאמר מנחם במחברתו. ואין לפרשו על פי ריב”ג מרזבה. — פּה ב"ר: אולי פי.  ↩

  9. ירמיה יא, טז; בראשית ז, יד. — עץ, תיקון ב“ר במ‘ עף אצל ה’ (טעות דפוס?). — פֶּרִי כך ניקדו ב”ר לצורך המשקל. — עלים תיקן ה‘ במ’ “עולים” בכה"י. — II שעורו: ענף יפה פרי.  ↩

  10. לפי הנוסח הנדפס צריך לבאר II כשרים III כמשיבים ולפי התיקון “רעיונים” הדברים ברורים. עיין בהערה הבאה.  ↩

  11. ישעיה נט, יא; ירמיה מח, לו. — וָעוֹנִים, כך ניקדו ב“ר לצורך המשקל וכך בהעתק ד' כהנא שהיה בידי ב”ר; ה‘: עונים בהערה, כי העין מסופקת והציע: [נ]גוניים; ב“ר: אולי מעינים או בגרונים (תהלים קטו, ז); אברמסון: אולי וּכְעוֹנִים; ואני משער: רַעְיוֹנִים, אף כי אפשר לקיים גם את נוסח כה”י. — והתורים כך בהעתק כהנא; ה’: והתור. — והומים, ה‘: והמים בלא וא"ו, ושיער ה’: וְהוֹמִים או וְהַמַּיִם.  ↩

  12. שיר השירים ז, ג. — בערוגות = בגן. עיין תשובות דונש על מנחם, עמ' 18; לדורש החכמות, בית 41.  ↩

  13. מזרק = כוס. עיין ריב“ג – ערך זרק. נשתה יין בכוסות ונהיה חזקים כענקים. ב”ר אמרו: “ובין כך ובין כך הלשון מגומגמת”. עיין הערה ל“ורגש צנורים”.  ↩

  14. וננהג תיקון ה‘ במ’ ואנהג. עיין גם הערות נוספות בב"ר ג, ג, עמ' 56, ששם תיקנו את ביאור הבית.  ↩

  15. ב“ר: ”ואקום" דברי המפתה.  ↩

  16. ונקום, ב“ר: ואקום ( עי' הערה קודמת). — אֲנוּ, ב”ר: אֲנִי.  ↩

  17. לפני שיבוא יום המות ויבוא האדם בין הנעולים בקבריהם. ב“ר תיקנו ”במנעלים“ ופירשו: ”בשערי הקבר הנעולים וסגורים לנצח“. אברמסון: ”ויבוא בשעלים" במקום: ויבוא בנועלים, הוא על יסוד נו=ש.  ↩

  18. יום קטוב = יום המות. — יום לפי ה‘ חסר בכה"י והשלימה סופר מאוחר. — בוא בנעולים, בכתב יד ה’: יבוא בנועלים; ב“ר במנעלים, ופירשו: ”בשערי הקבר הנעולים וסגורים לנצח“ ואולי צ”ל לדעתם: במאפלים. ובהערות נוספות הציעו: “ויבוא בנעלים (על פי ישעיה יא, טו) והכוונה: בטרם יבוא יום קטוב במהירות ובזריזות”, וכך ניסחו בחוברת דור דור וסופריו; ה‘: אולי והוא או בנְעָלים, והעיר: “אין סגנון הלשון עולה יפה”. ועי’ בהערה הקודמת.  ↩

  19. אלי, כך בכי“א; ב”ר: עלי, והכתיב בכי"א מלא: דום דום תקדום…  ↩

  20. דברת, כי“א: דברתי. — בחרת, כי”א: בחרתי. — אמרת כי"א: אמרתי.  ↩

  21. איכה ה, יח. — ותגיל, בכי"א: ותגל.  ↩

  22. ישעיה י, יב.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 48527 יצירות מאת 2698 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20793 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!