אינו ידוע לי בכתב–יד.

נדפס בשירים וזמירות ותשכחות, קושטא ש"ה, שיר קצד.

השתמשתי בצילום במכון שוקן. ותודתי נתונה לו בזה. נזכר גם בד‘, צונץ, Literaturgeschichte, עמ’ 484: כ‘, עמ’ 19; י‘ מרקוס, מזרח ומערב, ד, עמ’ 3.

המשקל הוא משקל שיר אזור וקרוב למשקל המתקרב. עיין ילין, עמ‘ קצב, מס’ 63. על סטיות מהמשקל עיין להלן.

צורת השיר הוא שיר אזור, ורק עוד שיר אחד ידוע לנו בשם ד' בצורה זו והוא “עז תעצומך”, שאף הוא מפוקפק ביחס לבעלותו.

צונץ ומרקוס מיחסים אותו לדונש בן לבראט. אין לנו עדות מפורשת על כך ואף לא ראיות מכריעות. איני יודע על סמך מה כתב כ‘, עמ’ 19: “וחתום עליו שמו דונש הלוי”.

אקרוסטיכון: “דונש” בראשי המחרוזות, וכך חתם גם דונש בן לבראט ברוב שיריו (עיין הערות לקרובה). קרבה מיוחדת יש לו לקבוצת השירים: אדום עקר; דוי הסר; דלה שובב; דרור יקרא.

הסטיות מן המשקל הן רבות בשיר זה ואף זוהי מדרכו של דונש בן לבראט. שוא נע אחרי תנועה גדולה כנח: ברְכי (1); מחולְלך (7). שוא נע אחרי תנועה קטנה כנע: להקְדישו (14). שוא נע אחרי תנועה גדולה כנע: עובְדו (18). אות נחה בסוף המלה כנע: ממךְ (6); אולַיְ (17). שוא נע בראש המלה כנח: בְּלבך (14); להקדישו (14). תנועה כשוא נע: תָעִירי (15).  ↩

[2] תהלים קג, א.  ↩

[4] ממלונך = משנתך, ולא מצאתי בהוראה זו. ואולי כוונתו להוראה הרגילה מקום שנתך.  ↩

[6] ישעיה נד, י. – חַסְדּוֹ, קלאר: חֲסָדוֹ.  ↩

[8] ביטוי דומה עיין בשיר דרור יקרא, בית 2. – הללי, צ"ל: הַלֲלִי (וכך ב–12).  ↩

[–8] שעורו: ב“אמרים נעימים מפז יקרים הללי שמו”.  ↩

[9] תפילת רבון העולמים בתפילת השחר. – השחרים, במקור: שחרים.  ↩

שֶׁל [הַ]שְּׁחָרִים, אברמסון: שֶׁלַּשְּׁחָרִים. ועיין בתפילה לאל אשר שבת ורגיל בלשון המשנה והגאונים  ↩

[11] איכה ג, יח.  ↩

[13] מחשבתך לפני ה' כצפה על פני המים.  ↩

[13] צפה, במקור: צפע, ותיקנתי. אברמסון: על פי “הכל צפוי” (אבות ג, יט).  ↩

[14] לַקְדִישׁוֹ, במקור: לְהַקְדִישׁוֹ.  ↩

[15] תָּעִירִי, אברמסון וקלאר: תְּעִירִי. – לָשִיר, במקור: ולשיר.  ↩

[16] תִּישְׁנִי, שם: תשני.  ↩

[16] שעורו: אל תישני עד יעירך בוקר.  ↩

[17] בראשית יב, יג, – יְיֵטִיב, במקור: יטב, ואולי צ"ל: יִיטב.  ↩

[18] משלי א. ט.  ↩