רקע
דונש בן לברט
[ברכי יחידה]

1


בָּרְכִי יְחִידָה אֶת הוֹד לְבוּשׁוֹ

וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ2


דִּרְשִׁי אֲדוֹנֵךְ בִּדְבַר לְשׁוֹנֵךְ

וּלְהַלֲלוֹ קוּמִי מִמְּלוֹנֵךְ3

אוּלַי יְהִי מוֹחֵל לַעֲוֹנֵךְ


מִמֵּךְ חַסְדּוֹ עוֹד לֹא יְמִישׁוֹ4


וּפְנֵי מְחוֹלְלֵךְ בִּנְעִים אֲמָרִים

הַלֲלִי שְׁמוֹ5 [הוּא] מִפָּז יְקָרִים6

בִּמְקוֹם תְּמִידִין שֶׁל [הַ]שְּׁחָרִים7, 8


יִהְיוּ לְצוּר יִשְׂרָאֵל קְדוֹשׁוֹ


נִצְחֵךְ וְתוֹחַלְתֵּךְ הוּא לְבַדּוֹ9

הַלֲלִי שְׁמוֹ עַל גֹּדֶל חַסְדּוֹ

כָּל מַחֲשַׁבְתֵּךְ צָפָה10 לְנֶגְדּוֹ11


בְּלִבֵּךְ וּבִלְשׁוֹנֵךְ לַקְדִישׁוֹ12


שַׁחַר עוּרִי [אוֹ תְּעִירִין] לָשִׁיר לְצוּרֵךְ13

אַל תִּישְׁנִי14 עַד בֹּקֶר יְעִירֵךְ15

אוּלַי יְיֵטִיב לִי בַעֲבוּרֵךְ16


כִּי עוֹבְדוֹ לִוְיַת חֵן בְּרֹאשׁוֹ17



  1. אינו ידוע לי בכתב–יד.

    נדפס בשירים וזמירות ותשכחות, קושטא ש"ה, שיר קצד.

    השתמשתי בצילום במכון שוקן. ותודתי נתונה לו בזה. נזכר גם בד‘, צונץ, Literaturgeschichte, עמ’ 484: כ‘, עמ’ 19; י‘ מרקוס, מזרח ומערב, ד, עמ’ 3.

    המשקל הוא משקל שיר אזור וקרוב למשקל המתקרב. עיין ילין, עמ‘ קצב, מס’ 63. על סטיות מהמשקל עיין להלן.

    צורת השיר הוא שיר אזור, ורק עוד שיר אחד ידוע לנו בשם ד' בצורה זו והוא “עז תעצומך”, שאף הוא מפוקפק ביחס לבעלותו.

    צונץ ומרקוס מיחסים אותו לדונש בן לבראט. אין לנו עדות מפורשת על כך ואף לא ראיות מכריעות. איני יודע על סמך מה כתב כ‘, עמ’ 19: “וחתום עליו שמו דונש הלוי”.

    אקרוסטיכון: “דונש” בראשי המחרוזות, וכך חתם גם דונש בן לבראט ברוב שיריו (עיין הערות לקרובה). קרבה מיוחדת יש לו לקבוצת השירים: אדום עקר; דוי הסר; דלה שובב; דרור יקרא.

    הסטיות מן המשקל הן רבות בשיר זה ואף זוהי מדרכו של דונש בן לבראט. שוא נע אחרי תנועה גדולה כנח: ברְכי (1); מחולְלך (7). שוא נע אחרי תנועה קטנה כנע: להקְדישו (14). שוא נע אחרי תנועה גדולה כנע: עובְדו (18). אות נחה בסוף המלה כנע: ממךְ (6); אולַיְ (17). שוא נע בראש המלה כנח: בְּלבך (14); להקדישו (14). תנועה כשוא נע: תָעִירי (15).  ↩

  2. [2] תהלים קג, א.  ↩

  3. [4] ממלונך = משנתך, ולא מצאתי בהוראה זו. ואולי כוונתו להוראה הרגילה מקום שנתך.  ↩

  4. [6] ישעיה נד, י. – חַסְדּוֹ, קלאר: חֲסָדוֹ.  ↩

  5. [8] ביטוי דומה עיין בשיר דרור יקרא, בית 2. – הללי, צ"ל: הַלֲלִי (וכך ב–12).  ↩

  6. [–8] שעורו: ב“אמרים נעימים מפז יקרים הללי שמו”.  ↩

  7. [9] תפילת רבון העולמים בתפילת השחר. – השחרים, במקור: שחרים.  ↩

  8. שֶׁל [הַ]שְּׁחָרִים, אברמסון: שֶׁלַּשְּׁחָרִים. ועיין בתפילה לאל אשר שבת ורגיל בלשון המשנה והגאונים  ↩

  9. [11] איכה ג, יח.  ↩

  10. [13] מחשבתך לפני ה' כצפה על פני המים.  ↩

  11. [13] צפה, במקור: צפע, ותיקנתי. אברמסון: על פי “הכל צפוי” (אבות ג, יט).  ↩

  12. [14] לַקְדִישׁוֹ, במקור: לְהַקְדִישׁוֹ.  ↩

  13. [15] תָּעִירִי, אברמסון וקלאר: תְּעִירִי. – לָשִיר, במקור: ולשיר.  ↩

  14. [16] תִּישְׁנִי, שם: תשני.  ↩

  15. [16] שעורו: אל תישני עד יעירך בוקר.  ↩

  16. [17] בראשית יב, יג, – יְיֵטִיב, במקור: יטב, ואולי צ"ל: יִיטב.  ↩

  17. [18] משלי א. ט.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 49287 יצירות מאת 2722 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 21026 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!