כָּאֳנִיָּה תִּתְעוֹפֵף תָּטוּשׂ כַּנֶּשֶׁר

וּבֵין גַּלִּים הוֹמִים תָּסֹל לָהּ דֶּרֶךְ,

אֶת כַּנְפֵי מִפְרָשָׂהּ יַאֲבֵר הָרוּחַ,

כָּעוֹף תִּכָּנֵף בִּמְצוּלַת הַמַּיִם,

וּכְרַעַם בַּגַּלְגַּל תַּרְעֵם תָּרִיעַ:

כֵּן יָעוּף הַסּוּס מֵרֹאשׁ צוּר וָסֶלַע,

יִרְעַשׁ יִגְעַשׁ יַחְפּוֹר וִיגַמֵּא אָרֶץ –

סוּס עֲרָבִי הוּא נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ

וּבְנַהֲרֵי נַחֲלֵי חוֹל רַגְלוֹ יַשְׁקִיעַ,

וּכְמַיִם תִּבְעֶה אֵשׁ קוֹלוֹ יַשְׁמִיעַ,

גַּלֵּי אָבָק אֵשׁ כַּתַּנִּים הוּא יַחַץ

וּכְמַהֵר בָּזָק נִבְכֵי חוֹל יַבְקִיעַ,

יֵדֶא כַנֶּשֶׁר וִיבַקַּע הַסָּעַר!

הוּא מוּעָף בִּיעָף כַּעֲנָנָה סֹעֶרֶת

וּקְוֻצּוֹתָיו כִּשְׂעַר עוֹרֵב שָׁחָרוּ.

שַׁחַר חַכְלִילִי לוֹ יוֹפַע עַל מֵצַח,

אֶת תַּלְתַּלֵּי רֹאשׁוֹ יָעִיף הַסַּעַר

וּמִפַּרְסוֹת רַגְלָיו זִיקוֹת תֵּצֶאנָה!

"עוּפָה, סוּס-אַבִּיר וּלְבֶן-הָרַגְלָיִם,

וִיעָרוֹת וּגְבָעוֹת פַּנּוּ לוֹ דֶרֶךְ!"

לַשָּׁוְא הַתָּמָר בִּירַקְרַק עָלֵיהוּ

אַךְ שָׁוְא יִקְרָא לִי כִּי טוֹב צִלֵּהוּ,

שָׁוְא יַעֲרוֹךְ אֶל פָּנַי מֶגֶד וָפֶרִי;

גַּם פִּרְיוֹ גַם צִלּוֹ חִישׁ קַל אֶזְנָחָה,

אָז אַלְפֵי קָדְקֳדָיו יִגְעַר הַתֹּמֶר

וּבְפִיּוֹת אֶלֶף בַּדָּיו יִתְלָחָשׁוּ,

יִבֶן לִי יִלְעַג בִּלְזוּת הַשְּׂפָתָיִם,

וּמֵרָחוֹק הַסְּלָעִים, גָּלְמֵי-פַחַד,

אֶת הָעֲרָבִי רָאוּ יָחִישׁ כָּרוּחַ,

וּבְקוֹל רַעַשׁ הֵדָם עָנוּ בַסָּעַר:

"אָן יָעוּף אָן יָרוּץ זֶה נִלְבָּב גָּבֶר?

פֹּה הִכּוּ קָדְקָדוֹ רֵשְׁפֵּי הַשֶּׁמֶשׁ,

גַּם בִּצְלָלֶיהָ תִּמֹּרָה פוֹרַחַת

סִתְרָה וּמָגֵן אֶל רֹאשׁוֹ לֹא תֶהִי,

וִירִיעוֹת אֹהֶל לֹא עָלָיו תֶּחֱפֶינָה.

כִּי מִי זֶה יַהַל בִּילֵל תֹּהוּ וָחֹרֶב?

הֵן אַךְ סַלְעֵי מָגוֹר פֹּה יִתְגּוֹרָרוּ.

מַזָּרוֹת גַּלְמוּדוֹת פֹּה אַךְ תִּתְעֶינָה!" –

אַךְ אֶל קוֹל לַעֲגָם סָבִיב לִי יַצְרִיחַ

לִבִּי לֹא אָשִׂימָה, לֹא אַט אָזְנַיִם,

וּבְמַקֵּל חוֹבְלִים אֶת סוּסִי הִכֵּיתִי,

וּלְרֻכְסָם וּשְׁאוֹנָם עָרְפִּי הִפְנֵיתִי

וַיִּכָּלְמוּ כֻלָּם וַיַּטּוּ הַמֵּצַח –

וּלְקוֹל שַׁאֲגָתָם הִתְעוֹרֵר הָעַיִט

וַיָּעָף וַיֵּדֶא שׁוֹאֵג צוֹרֵחַ

וּכְנָפָיו מַשִּׁיקוֹת עַל רֹאשׁ הַנּוֹסֵעַ,

וּבְעֵינָיו שָׁאַף בַּלְּעוֹ כִּשְׁאוֹל חַיִּים,

וֹבְמֻטּוֹת אֶבְרוֹתָיו יַקְדִּיר עֵין-אָרֶץ

יִשְׁאַג יִקְרָא: "רֵיחַ פֶּגֶר אָרִיחַ!

גַּם הַסּוּס גַּם רוֹכְבוֹ יַחַד נִסְכָּלוּ

זֶה יִתְאַמֵּר צֵאת מִתֹּהוּ-לֹא-דֶּרֶךְ,

זֶה יָתוּר לוֹ מִרְעֶה בִּישִׁימוֹן חֹרֶב –

הוֹי בֶּן-חֲלוֹף! מַה זֶּה לִבְּךָ הִקְשִׁיתָ?

מַה זֶּה, סוּס-שׁוֹטֵף, מַה תָּעוּף כַּסַּעַר?

כָּל בָּא בִּישִׁימוֹן זֶה לֹא יָשׁוּב נֶצַח;

פֹּה בִּצְחִיחָה זֹה גַּם רוּחַ סַעַר יֵתַע

פֹּה לֹא יָנֵץ דֶּשֶׁא, לֹא יָנוּב פֶּרִי!

אֵין פֹּה כָל צִיץ אַף כִּי גֶפֶן סֹרָחַת,

בֵּין נִבְכֵי יָם-חוֹל פֹּה יִזְחַל אַךְ פֶּתֶן,

יִרְמוֹשׂ עַל גָּחוֹן הַשָּׁחוֹר הַצֶּפַע –

מַה תֶּחֱזֶה פֹּה עָיִן? אַךְ כֹּבֶד פֶּגֶר!

פֶּרֶס וָעַיִט יָרִיעוּ יַצְרִיחוּ,

עַל טַרְפָּם יֶהְגּוּ וִישַׁנְּנוּ שִׁנַּיִם

וּמְאָדָּם פִּימוֹ מִדַּם חַלְלֵי טָרֶף!" –

וַיַּעַט הָעַיִט – פִּיהוּ פָּתוּחַ

וּלְנַקֵּר עֵינֵי פַּרְסוֹתָיו פִּתֵּחַ;

עַיִן לָעַיִן נִשְׁקַפְנוּ גַם יָחַד –

אָז נִבְהַל הָעַיִט וַיָּנָס שָׁמַיְמָה

מוּעָף כַּבָּרָק אֶל מִפְלְשֵׂי עֲרָפֶל!

חִישׁ קַל אֶת חִצִּי כּוֹנַנְתִּי עַל יָתֶר –

עוֹד שָׁאַג בַּמָּרוֹם קוֹל נַאֲקַת טָרֶף!" –

עַד אָבְדוּ עִקְבוֹתָיו בִּמְרוֹם רָקִיעַ;

וּכְמוֹ רֻם זֻלּוּת אַךְ עֵינִי רָאַתְהוּ

וּכְאַבְקַת עָפָר אַךְ נִרְאָה לֶעַיִן –

"עוּפָה נָא רוּצָה, סוּס שׁוֹטֵף כַּסַּעַר!

הוֹ צוּרִים, הוֹ עֵיטִים, דֶּרֶךְ לִי סֹלּוּ!"

חִישׁ עָנָן אֲדַמְדַּם מִקְּצוֹת שָׁמַיִם

מוּעָף בַּמָּרוֹם כָּאַיָל וָעֹפֶר

מִמַּעַל לִי נִרְגָּן הָמָה בַסָּעַר:

"אָנָה יָרוּץ זֶה עַל תֹּהוּ בוֹטֵחַ?

אֶל אֶרֶץ צִיָּה שָׁם יָקוּט כָּל כֶּסֶל,

פֹּה לָשׁוֹן אֶל חֵךְ הַצִּמְחָה מַדְבֶּקֶת,

עַל אֶרֶץ לֹא גֻשְּׁמָה – אַל תֵּתַע בָּעַר!

פֹּה נִדְבַת גֶּשֶׁם לֹא יָנִיף אֱלוֹהַּ –

בֵּין תַּלְמֵי תַלְאוּבוֹת הַיְפַכּוּ מָיִם?

בִּצְחִיחֵי סֶלַע הֲיֵהוֹם מַבּוּעַ?

גַּם טַלְלֵי אוֹרוֹת יַסִּיעַ הַסַּעַר

וּרְסִיסֵי הַלַּיִל תִּגְזוֹל סוּפָתָה!" –

לַשָּׁוְא יִגְעַר בִּי בַּהֲמוּלָה סוֹעָרֶת–

אָנֹכִי עַל סוּסִי כַּחֵץ אָעוּפָה!

אָז בּוֹשׁ הָעָב עַל שַׁפְרִיר הָרָקִיעַ

וּבִצְחִיחַ הַסֶּלַע נָמוֹג כַּמַּיִם,

וּבְלַעַג בּוּז מֶנּוּ עֵינַי אָעִיפָה

וּזְדוֹנוֹ עַל לַהֲבֵי פָנָיו הִכַּרְתִּי

אָז כִּי נִשְׁקַף עָלַי חַכְלִילִי עָיִן.

אֶת עִקְבוֹת הַשַּׁחַר חִישׁ קַל נִרְדֹּפָה,

מוֹצָאֵי בֹקֶר יַחַד נַקְדִּימָה.

וּבְרַחֲבֵי הַיְשִׁימוֹן עֵינַי אָעִיפָה

עַל אַדְמַת מִדְבָּר וּתְכֵלֶת שָׁמַיִם,

וּבְאָזְנֵי הַפְּחָדִים אֶפֶס וָאָיִן.

פֹּה רַגְלֵי אֱנוֹשׁ קוֹל הֵד לֹא עוֹרֵרוּ,

פֹּה נִשְׁמַת אָדָם לֹא רוּחַ שָׁאָפָה, –

אַךְ לַהֲקוֹת רֶמֶשׂ זוֹחֵל פֹּה תֶהְגֶּינָה,

אֶת בֵּיצָיו הַצִּפְעוֹן בֶּטַח בִּקֵּעַ

וּבְשׁוּבָה וָנַחַת קִנֵּן הַפָּתֶן.

אַךְ אוֹיָה מַה זֶּה שָׁם עֵינַי תֶּחֱזֶינָה?

לֹא בוֹדֵד אָנִי עַל אֶרֶץ צַלְמָוֶת!

וּמְתֵי צָבָע שָׁם בַּמִּשְׁטָר יַעֲמֹדוּ

אֲחוֹרֵי דָיֵק כַּשְּׂעִירִים נִצָּבוּ;

אוֹרְחָה נוֹרָאָה כַּמֵּתִים חָוָרוּ,

סוּסֵימוֹ לֹא-בָשָׂר אַךְ עֶצֶם וָגָרֶם,

וּבִפָנִים נִזְעָמִים עָלַי יַבִּיטוּ

וּלְבֶן-עַצְמוֹתָם בִּי יָטִיל אֵימָתָה –

אֶגַּשׁ אֶקְרָא אֶל מוּמָתֵי סוּפָתָה,

אַךְ לַשָּׁוְא אֶקְרָא, נֶאֶלְמוּ כֻּלָּהַם.

אִם לֹא שֵׁדִים הֵם וּשְׂעִירֵי צַלְמָוֶת

נוֹסְעִים בָּעֵדֶר הֵם סָפוּ גָוָעוּ,

וַתְּנַשֵּׂאֵם וַתְּנַטְּלֵם הֵנָּה הָרוּחַ.

עַצְמוֹת הַפֶּרֶד מִשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ

עוֹד יִרְכַּב עָלָיו רוֹכְבוֹ הַגֹּוֵעַ

מִנִּקְרוֹת עֵינֵימוֹ יַחַד הָחֳשָׁכוּ,

מִלּוֹעַ פִּימוֹ וּנְחִירֵי אַפָּמוֹ

גִּשְׁמֵי אָבָק בַּחֲמַת-קֶצֶף יִשְׁטוֹפוּ.

וַיָּנִיעוּ פִימוֹ וּשְׂפָתָם דּוֹבֶבֶת:

"הוֹי אוֹבֵד! אַל נָא לִבְּךָ יַשִּׁיאֶךָ,

פֹּה תִּשְׁלוֹט סוּפָה וּסְעָרָה שׂוֹרָרֶת".

חִישׁ אֶל קוֹל שַׁאֲגָם אָטַמְתִּי אָזְנָיִם;

לֹא אֶעֱרוֹץ הָמוֹן רַבָּה, לֹא אֵחָתָּה!

עוּפָה נָא, סוּסִי! שׁוּטָה נָא כַּסַּעַר!

וּרְפָאִים כֻּלְּכֶם הַמְּסִלָּה יַשֵּׁרוּ!

מִבַּלְהוֹת צִיָּה עֵינַי אֲעַצֵּמָה!

עוֹד מִבֵּין נִבְכֵי חוֹל הִתְחוֹלֵל הָרוּחַ,

מִתּוֹךְ הֲרָרָיו כַּתַּנִּים הֵגִיחַ –

וּמַבּוּל אָבָק נָשָׂא עַל כְּנָפֵהוּ.

גַּם עָלַי הִתְמַרְמֵר בַּחֲמַת אַף וָרֶשַע,

וַיַּרְא אֶת סוּסיִ וַיִּכְעַס גַּם כָּעַס,

וַיִּגְעַשׁ וַיִּרְעַשׁ וַיְרַקַּע אָרֶץ,

וַיִּפַּח וַיִּז וַיְעַפֵּר בָּאֵפֶר

וּבְמֻטּוֹת אֶבְרוֹתָיו הִקְדִּיר עֵין-שֶׁמֶשׁ.

מִנִּשְׁמַת אַפֵּהוּ תַּרְעֵם סוּפָתָה,

אַף רוּחַ פִּיהוּ יָטִיל שַׂעַר קָטֶב.

"אֵיזֹה רוּחַ שָּם – דּוֹבֵב פִּי הַסַּעַר –

אֵיזֹה רוּחַ לִרְמוֹס אַרְצִי הֵעֵזָּה?

מִי זֶה הַנְּמִבְזֶה אָץ לָבוֹא מִדְבָּרָה?

וַיִּנְהוֹם וַיִּשְׁאַג כַּכְּפִיר לַטָּרֶף,

וִילִיד אֵשֶׁת כִּי חָזָה אֱנוֹשׁ גָּבֶר

כִּי לִבִּי בַּרְזֶל וּנְחוּשָׁה הַמֵּצַח,

אָז כַּשַּׁחַל הַמְשַׁחֵר לַטָּרֶף

עַל שֶׂה תָמִים יִתְנַפֵּל בַּחֲמַת רֶצַח

יָרֹעַ קָדְקָדוֹ, יִרְטֵהוּ רָגַע –

כֵּן נִשְׁמַע אַפּוֹ כִּיקוֹד אֵשׁ בֹּעָרֶת

וּמַפַּח רוּחוֹ יָפִיץ שַׂעַר קָטֶב

עִפְּרוּ בֶעָפָר לוֹהֵט עֵינָיִם.

רֶגַע אַעַל מָרוֹם, אַרְצָה אוּטָלָה

וּבְלַעֲגֵי מָעוֹג חָרַקְתִּי שִׁנַּיִם,

וּבֶעֱזוּז וָחַיִל עִמּוֹ נֶאֱבַקְתִּי –

 -  -  -