רקע
יוסף יושעה ריבלין
ירושלים עיה"ק ת"ו, ו' טבת תרכ"ד (המגיד) [בימינו אלה נוראות נראתה בהר הקדש]

1

בימינו אלה נוראות נראתה בהר הקדש למוג לב ולדאיב רוח עם הקדש, בראותם כי לנגד עינינו יוציאו עצמות גדולי ישראל מקבריהם אשר שכבו לארץ יותר מאלפים שנה, אוי לעינינו שכך רואות. כי בשבוע שעברה באו משרי צרפת אוהבי קדמוניות ודורשי עתיקות, ובידם רשיון לחפור בארץ ולחתור במשואות גלי חרבותיה שפוני טמוני קדם. ויחלו במערה העתיקה המיוחסת לקבר האדם הגדול המכונה מפי חז“ל בשם כלבא שבוע ע”ה. ובתחלה הוציאו את רבבות האבנים גדולות וקטנות אשר נאספו שמה בכל השנים הרבות אשר מילאו את החצר החיצונה אשר פתח המערה ויכסו את כל המדרגות אשר נראו היום ויחטאו את החצר, המדרגות נראו ביקר תפארתם וגדלם קרוב לשלשים מדרגות כולם חצובים מאבן אחת במעבר ההר. ואחר הוציאו האבנים אשר סתמו את פי המערה הגדולה אשר בבוא אדם אל תוכה לפנים הי' צריך לכוף כאגמון ראשו ורובו, וכהוציאם האבנים וערמות העפר עד רגלי הפתח ותהי כפתחו של אולם ואת רצפת המערה ניקו עדי נראתה הרצפה והנה היא וקירות המערה מקשה אחת מתך ההר (ככל המערות מקום קברי גדול ישראל מאז, כמו מערות הנביאים חגי זכריה ומלאכי ומערת שמעון הצדיק ושבעים סנהדרין שכולם מקשה אחת באבן הר גדולה) אז ראו בקירות המערה כוכים ויחתרו בקיר וימצאו ארונות אבן גדולות ואיזה מהם כהוציאם אותם במקבות וגרזן נשברו. ואך ארון אחד הוציאו שלם ונפלאו על המראה וכשלשים איש נסבו על הארון לגול את הכיסוי אבן מעליו ולהחזירו כבתחלה לא יכלו עוד. ותהי שוא כל עמלם. בתוך הארון ראו עצמות שוכבות. אכן כבר בלו מרוב ימים וכגעת בהם היד היו לאפר. והנה לדאבון לבב עמנו נלקחו הארונות ואף השבורים והעצמות והאפר, עדי כי לא נשאר שמה אף אבן אחת. וביום הששי העבר ר“ח טבת שלחו הרבנים ראשי הקהלות שני אנשים ת”ח ויראי אלקים אולי ימצאו שמה אותיות לדעת מי המה העצמות האלה ועמם המפתח הגדול חרש־אבן הרב מו“ה מרדכי שניצר מאסמינא, ולקחו רשות להכנס לפנים בעוד שלא הוציאו כל הארונות והאבנים וימצאו אבן אחת שבורה לחצאין, וראו כדמות אותיות כבדו מזוקן. והרמ”ש הנ“ל במי סממנים העלה האותיות על גליון גדול ועל כי אך חצי האבן מצאו על כן לא עלה רק אלה הטורים ומחציתם ואיזה אותיות אשר לא הבין נתן עליהם סימן כזה: "אני הצעיר מאלפי יה" ממחצבי אבני הקרני" (בכאן חלק ואינו חלק) לכבכ"וד הנ"בד לבי"ת" מחזו"ק יושבי עה"ק י" "כונה כלבי שבוע עם נ". ונראה בעליל כי אך מחצית השורות מצאו. מתיבת “כונה” שלפני “כלבי” נראה שחסר “המ” בתחילתו והדבר הנורא הזה הרעיש והרגיש את כל לבב ב”י וכל לב סואן ברעש על הדבר הרע הזה והדאגה שברה לבנו בהשמע אל נכון כי עוד ילכו לחפור בקברי הנביאים והצדיקים זיע“א כי אך ימי הגשם האלה עצרום לע”ע מלחפור עוד. אוי ואבוי! הצדיקים והקדושים האלה אבות ישראל ורבניהם נביאיהם ושריהם נוע ינועו עצמותיהם אחר אלפים שנה ויטולטלו טלטלה בוז וחרפות! וביום ראשון שמיני לחנוכה התאספו הרבנים הגבאים החברה קדישא גומלי חסד של אמת מקהלות הפרושים ועמהם רבנים אחרים מראשי הועדה ויעצו לערוך מכתב גלוי אל הפחה הגדול המושל על ירושלים ובנותיה, והרב הגאון הגדול צדיק יסו“ע סבא קדישא האבד”ק קוטנא אף כי זקן וחלוש הוא, התנדב לחגור שארית כחו וללכת אל בית הפחה להושיט המכתב הנ“ל וזעוק ולהתחנן על הדבר הרע הזה. וכי יותן העצמות ליד ישראל להביאם אל קבר, וגם כי יתן רשות לעמנו להעמיד אנשים לשמור החופרים שלא יגעו אל קבר ולא יטלטלו עצמות עוד ח”ו. והנה כבר ציוו עלי אני הסופר הח“מ להעריך מכתבים על הדבר הזה אל ראשי החברות הקדושות חברת כל ישראל חברים בפאריז ולהשרים האדירים בית ראטהשילד יר”ה ולהכהן2 הגדול הרב מ' אברהם המכונה אלבערט קאהן ולהשר האדיר מאנטעפיארע הי“ו ולראשי שליחי קהלות ישראל בלונדון ולכל נשיאי ישראל אשר כולם יחרדו בחרדת קדש על הדבר האיום הזה וכולם ימצאו חוב קדוש מוטל עליהם לעשות כאשר בכחם לבלי יוציאו עצמות מקבריהם עוד. אכן היום ציוו לחכות על תשובת הפחה השליט על הארץ. אולי יתן את שאלתנו אם אין בידם רשיון מהממשלה הרוממה, ורק אם כאמרם כן הוא שבידם רשיון מהסולטאן מקאנסטאנטינאפעל ולא יוכל הפחה לתת את שאלתנו ויהיו מוכרחים להודיע הדבר אל כל השרים והפרתמים שרי קדש הנ”ל. ומה בהדבר הגדול והנורא הזה להם לעטות קנאת ה' צבאות וחרפת עמו המתים והחיים. ואתה ד' משמים! השקיפה וראה את חרפת עמך וחרפת עיר קדשך וכאשר הקמות בימינו לעינינו נבואת ירמיהו עבדך (קאפיטל ח' א') כן הקם דברך הטוב ומהר לגאלנו ולשתלנו על הר צבי קדש בב"א.־ דברי הסופר הכותב בפקודת הרבנים ראשי הקהלות

יוסף ריבלין


  1. באותו הזמן פרסם ה“מגיד” בשם העתון “דיא גלאקע” כי החכם המפורסם דורש קדמוניות האדון de Sauoly בפאריז אשר שב זה לא כבר מנסיעתו לארץ הקדושה אשר נסע שמה לדרוש ולחקור על דברים, יוציא לאור בקרב הימים מחברת אחת המדברת על דבר חכמת היהודים בחרשת–המעשה בימי קדם. בהיותו בירושלים היה בקברות מלכי ישראל ומצא באחת הכוכין ארון אחד של מלכה אחת מישראל לפי הכתיבה החרותה עליו. כאשר פתחו הארון ומצאו את גוית המלכה בשלימות עטופה בשמלה ארוכה שזורה בחוטי זהב, אך כאשר נגעו בה נהיה כל הגוף לאבק פורח, ולא נשאר רק חתיכה אחת מן השמלה וחלק אחד מהלחי השמאלית. את הארון הפריד לחלקים ולקחהו עמו ועתה הנהו נמצא בבית אוצר דברים עתיקים בפריז.

    ועל זה באה הערת המו"ל:

    כאשר הודיעו לנו מירושלים מאת כל אשר עשה הצרפתי הנזכר שמה ואיך חלל כבוד קברי אבותנו אשר בארץ הקדושה, לא חפצו רבים להאמין בזה, ואוהבי הח' הצרפתי הנ"ל הודיעו במכתבי העתים כי שקר בדו עליו והוא לא כן עשה. עתה ראינו כי כנים הדברים אשר שלח יד לחלל קדשי ישראל. לפי ששמעתי יש בדעת אחינו העברי השוע הנכבד האדון יצחק פעריירע (עיין “מגנזי ירושלם” חוברת ב'. פרק “שלש תעודות הבאות כאחת”) בפאריז לקנות בכסף מלא מאת ממשלת תוגרמה את מקום קברי מלכי ישראל למען ישארו בידי ישראל ולא ישלטו עוד בהם זרים לחללם. מי יתן ויוציא מחשבתו זאת לפעלת אדם.  ↩

  2. במקור כתוב כנראה בטעות כך ": ‘ולהכהו’. הערת פרויקט בן־יהודה  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47914 יצירות מאת 2673 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20499 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!