אם פעמים רבות התרעשה נפשי וגם התגעשה מחדשות ונצורות אשר באו אל שערי ירושלם מני אז לא יצאתי אל שערי המגיד; אם התעוררו רגשותי בעים רוחם אל החיל הגדול הארבה אשר יצא חוצץ לחרדת כל לב וטוהר השמים בעצם היום קדר, עטו מעטה ערפו או אל קול השופר אשר תקעו בציון לבלי שחת הארבה את יבול האדמה ולא יאכל את פרי העץ. או אל אשר תקעו תרועה שנית וקראו עצרה להכרית מעיר ד' כל רעה השוקדת על דלתותיה. או אל הרעב הכבד אשר גבר בארצנו ה' ירחם. מכל אלה אם אמנם המון שרעפי בקרבי כהמות ים המיו וגלי רגשותי נשאו רבים אך לא לתת חופשה להם לצאת החוצה כי מדוע אכאיב ולא ארנין את כל באי שערי המגיד אלה אשר אהבת ציון עזה בקרבם וחמלת אחיהם העם היושב בה רבה בלבבם ואך את הטוב נבשר.
בשבוע זה אחרי עבור כתשעת ירחים מיום נפתחו שערי הבית הכנסת הגדולה והמעטירה אשר נהרו נחלי הוד והדר שוטפים על כל גדותיה פנימה וחוצה, ורק איזה דברים נשגבים עוד חסרו בה ובראשם ארון הקודש אשר לו יופי ופאר לעמוד בהיכל כזה כאשר הודענו. וד' העיר את רוח איש יקר להפריש מהונו עד סך שני אלפים רו“כ להכין ארון הקודש נהדר. ובעוד ראשי העם מתיעצים על דבר הארון הקדש ואם יש די בכסף הנדבה הנזכרה להעמיד ארון הקדש מפואר לכבוד ולתפארת, והנה ביום הראשון בשבוע מקרית חערסאן ואתא מבית הכנסת ניקאלאיעב אשר בעיר ההיא ארון הקדש מוכתר בכל פאר מעוטר בכל הוד והדר מעשה ידי אמן חרש חכם וחושב בחרושת עץ ופתוחי ציצים ופרחים ענפי חמד וכנפי הוד נחפו בירקרק חרוץ מגביה קומה עד שבע עשרה אמה ופורש כנפים במרחב ולו עמודים שנים עשר ואדנים לעמודים וכותרות עליהם וגולות על הכותרות ודלתותיו מצופים זהב. וכן כל לוחותיו עמודיו ואדניו וציציו, וכל פרחים וכפורת מרוקמת בשלל צבעים ועוד האומן הגדול אשר אתנו פה יפארו ויעטרו יכלול תפארתו. ומהולל נקרא שם הרב החכם מו”ל מ“ע המליץ באדעסע כי דבריו עשו פרי אצל הדירעקטאר מאנית הקיטור להביאו חנם אין כסף עד יפו. וגם הרעדאקטאר זכור לטוב. ( וגבאי הבה"כ וראשי העם העריכו אליו מכתב־תודה יקרה כתוב אשכנזית וצרפתית). ומיפו עד שערי חצר ביהכ”נ הובא על דבשת ט“ו גמלים במחיר לא יקר ע”י פעולתו וטרחתו של איש סוחר יקר ונכבד ר' נתן גרינגרט מבריסק ולאחוזת מרעיו, ישלם ד' פעלם. והנה מלבד אשר ביאת הקדש נתן שמחה בלבב כולנו, נפלא הענין הזה מרעיד כל עשתונות כי ארון הקדש אשר עמד הכן נטוע בקיר בית הכנסת בחערסאן שתים עשרה שנה יצרור רוח אותו בכנפיו להעמידו בראש היכל ה' אשר בירושלם? עליו יצדק מאמר נעים זמירות ישראל: “אבן מאסו היתה לראש פינה” כי מאסו בו עוגבים המה הפורטים על פי נבל ועוגב אשר המירו את כבודו בזמרת קאהר ומנגינותיו ועל מקום הארון הקדש תעמדנה הפורטות על שירי הארגעל והארון הקדש אשר רוח קדושה צרורה בקרבו הושלך לחוץ ותחת בשתו משנה כבוד לוקח ויכהן פאר בביהכ“נ בירושלים. מחיר הארון הקדש לקחו גבאי הבית הכנסת אשר בחערסאן תשע מאות רו”כ. נפלא הדבר הזה כי יבא ארון הקדש כזה אשר הוא בנין שלם לתוככי ירושלם. אין זאת כי דבר חז“ל הוא אשר חכמים הגידו כי עתידים כל בתי כנסיות שבחו”ל לקבוע בא"י והיה ההיכל הזה הראשון ותחת בשתו לו משפט הבכורה, ואך את הבית הכנסת אשר עמד בה עזב על מקומו. מאת ה' היתה זאת היא נפלאת בעינינו?!
זה כשבועות שנים האריכו מיתרי הטעלעגראף עד שערי ירושלים. וכנס על הגבעה כן עומד אחד מיתדות הטעלעגרף על גבנון החומה ממעל לשער העיר הפונה קדימה. ומשם ישפיל לרדת עד היתד השני הנטוע בקצה ההר הטוב הר הבית, ושארי היתדות נטועים על פני הר הבית ומשם יצא ויסוב איזה שוקים עד בית הפחה או בית פקודות העיר. והנה בימים האלה אין הטעלעגראף דבר חדש גם בארץ הנשמה. אכן החזיון גדול ונכבד הוא כי הטעלעגראף אשר בכל קצות הארץ יצא קוו הוא עומד מאחז באדמת הקדש ההר הנכון ונשא בראש ההרים ובאחוז איש מכל יושבי תבל את מיתרי הטעלעגראף הנהו אוחז בידו ראש השרביט אשר קצתו השני אחוז בהר הבית. אל החזון הנפלא הזה ימלא כל לב רגש איום וקדוש ועל רוחם יעלה כי קרובים ולא רחוקים הם מהר ה', ומהר אליו יבאו מאפסי ארץ וכנשא נס הרים יראו וכתקוע שופר ישמעו בב"י.
־ יום אתמול לנטות צללי ערב, נקהלו כל העם הספרדים אל בתי כנסיותיהם. והרב הגאון חכם באשי עלה הבמתה וקשר מספד ואבל יחיד עשה על פטירת הרב הגדול דק“ק פאריס וכל מדינת פראנקרייך מו”ה שלמה אולמן ז“ל, והטיף לעם מדברותיו החודרות כליות ולב לדעת ספוד על אבדן שר וגדול בישראל תנצב”ה.
אדי"ר.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.