רקע
אברהם שמואל שטיין
"חירות אמריקה ב'"

פורסם ב-“דבר”, 21 בפברואר 1940

לפני שבע שנים יסדו שליחי הסתדרות העובדים בארצות הברית ארגון להתיישבות “חֵרות בּ'”, ובו ששים משפחות כפעילי תנועת העבודה בארץ זו.

הארגון התקשר עם חברת “יָכִין” בחוזה לחמש שנים, לנטיעה ועיבּוד של עשרה דונם פרדס לכל אחד מחבריו. אך המשבר במשק המטעים שהתחיל עוד מלפני שנים והגיע לשיאו במלחמה הנוכחית (מלחמת העולם השניה), ועוד סיבות אחרות, גרמו שגם עם תֹם חמש שנות החוזה לא יכלו חברי הארגון לעלות לארץ ולקבל את הפרדסים לעיבּוד עצמי ולהקים משק חקלאי, ואף בשנה הששית עיבדה חברת “יָכִין” את המשקים. לפני שנה עברו המשקים לרשות המתיישבים, והם מעבְּדים אותם עבודה עצמית.

יחידת השטח במקום מחושבת לעשרים דונם למשפחה, מזה עשרה מטע, ששה אדמה כבדה למספוא, שניים מגרש למשק-בית, ושניים רזרבה. בסך הכול הוקצה על ידי הקרן הקיימת לנקודת התיישבות זו שטח של 1800 דונם.

העבודה במטעי חֵרות שמשה יסוד חשוב בהחיאת עמק חפר משׁמְמָתו. עד היום משמש עודף-העבודה במטע זה מקור-עבודה למשפחות עובדים בסביבה.

חברי חֵרות בּ', עולי אמריקה, שהתיישבו במקום, מעורבים בחיי החברה בסביבה. היחסים ביניהם ובין כפר-ויתקין ויתר יישובי עמק חפר הוגנים וחבריים; מפעלים משותפים ושיתוף-פעולה מלא מתוך הבנה הדדית מקשרים אותם למשפחת עובדים אחת.

נקודה זו היא, במובן גיאוגרפי, המשך ישר לכפר ויתקין. מעֵבר מזה מרחבי החולות החשופים הצהבהבים הגובלים עם חוף הים, ומעֵבר מזה, בעמק, הגוש הירוק-כהה הגדול של המטעים, שׁדרת פיקוסים צעירה, בתים, צריפים וגינות. טרקטור מטרטר – ראשית הכפר החדש והמתהווה של עולי אמריקה – ביניהם. בקצה הכפר נראה בית נאה עטיר עצי נוי, ירק ופרחים של החבר מ. שתקע הראשון יתד ביישוב זה, והִתמיד בבדידותו עד שזכה להמשך. כחבריו כן גם הוא עזב את הכרך הגדול שמעבר לים, ונצמד בדבקות חלוצית לאדמת המולדת, לעָבְדה ולהַפרותה בזעת אפיו, בכל מאודו ונפשו. רק עשר משפחות התיישבו לפי שעה במקום, ואִתם ששה בני מתיישבים, מהם שהיו חברי “אֲבוּקָה” (הסתדרות הסטודנטים הציונית) וכולם כאחד קשורים בכל הוויתם לאדמה, לעבודה, לשפה, להווי החדש בארצנו.

“חֵרות בּ'” זהו המפעל ההתיישבותי הראשון להתיישבות העובדת, הנבנה והולך באמצעיהם ובעבודתם של חברינו מעולי ארצות הברית. הכפר עומד לפני הרחבה, גיוון ענפי משקו וקליטת חברים עולים חדשים. התערוּתו מראשית צעדיו בארץ ובעבודה מבטיחים המשך מבורך. במפעל בניין ארצנו הרצוף עמל ומאמצים והקרבה של יוצאי גלויות ותפוצות שונות, ראוייה לציון מיוחד תרומת חיים נכבדה זו של חברינו בארצות הברית.

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

אבל אנו משלמים עבור שרתים ועבור פעילות פיתוח, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 35588 יצירות מאת 1818 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־28 שפות. העלינו גם 12120 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!