באיחור־מה הגיעו לידינו כמה פרטים נוספים על ישיבת הממשלה, שנתקיימה בשבוע שעבר, במעונו של ראש־הממשלה מנחם בגין, בעניין הפיצויים למפוני חבל ימית.
מיד לאחר שראש־הממשלה מסר לסגנו את רשות־הדיבור, פתח שמחה ארליך בהרצאה מרתקת על המשמעות ההיסטורית, הגיאופוליטית, האסטראטגית והמוסרית של הסכם השלום עם מצרים. מר ארליך סקר את תולדות היחסים בין מדינת־ישראל לבין שכנותיה בשלושים השנים האחרונות והתעכב במיוחד על העובדה שבגלל העדר יחסי־שלום, נכפּו על ישראל ארבע מלחמות גדולות וכמה מלחמות־התשה, שעלו למדינה בקרבנות רבים בנפש וברכוש. מר ארליך סקר גם בהרחבה את פרשת ביקורו של נשיא מצרים אנואר סאדאת בירושלים ואת המאמצים המדיניים והדיפלומטיים שנעשו בעקבות אותו ביקור, בירושלים, באיסמעיליה, בוושינגטון, בקאהיר ובקמפ דייויד, שהניבו בסופו של דבר את הפרי המקוּוה – חוזה השלום.
כשסיים מר ארליך את נאומו בן־השעתיים, נשתררה דומייה מביכה. הוא לא הזכיר בו דבר וחצי־דבר על פיצויים עד שראש־הממשלה נאלץ להתערב: “נו, ר' שמחה, ומה בעניין התכלעס?”.
אה, עניין הפיצויים? טוב שהזכרת לי. ובכן, אחר חקירה מעמיקה בנושא, הגעתי למסקנה, שצריך לשלם לכל משפחה שני מיליון לירות לשנה.
רגע, רגע – שיסע אותו השר פת. אמרת “שני מיליון” או “שני ביליון”, כלומר “שני מיליארד?”.
נכון – השיב ר' שמחה – כמובן: שני ביליון, זאת אומרת שני מיליארד.
אבל, אמרת “לירות” – התערב השר שוסטק. מן הסתם התכוונת ל“שקל”.
כמובן, אישר ר' שמחה. רגע. בוא נחשוב מחדש: 2 מיליארד לירות, הרי זה 20 מיליארד שקל. לא. להיפך: נדמה לי שלירות זה פחות משקל. אז כמובן, הכוונה איננה ל־20 מיליארד שקל, כי אם ל־2 מיליארד לירות.
שוב הפסיקו השר שוסטק: הרי קודם אמרת שני מיליארד לירות ואת זה צריך לתרגם לשקל.
נו, אם כך אז הכוונה כנראה ל־200 אלף מיליון שקל.
לא יכול להיות, תיקן אותו השר מרידור הממונה על המאקרו־כלכלה: 200 אלף מיליון שקל הרי זה אלפיים אלף מיליון לירות כלומר שני טריליון לירות ואתה אישרת קודם שני מיליארד לירות, ושני מיליארד לירות הרי זה רק מאתיים מיליון שקל…
הוויכוח בין השרים התלהט: זה אומר מיליון וזה אומר ביליון, זה אומר שקל וזה אומר דולארים, זה אומר למשפחה וזה אומר לפִתחה.
לבסוף, בשׁוך המהומה – ואחר שנתקבלו הסברים נוספים מן הממונה על המחשב במכון וייצמן – הצביעו ארבעה מיליון שרים יחד עם ראש־הממשלה בעד ההצעה, שלושה מיליון הצביעו נגדהּ ועשרה מיליארד נמנעו.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.