פּתגם שגור בפי ההמון: “ללמוד פּרשת בלק” – אכן פּרשה חמורה היא.
*
החוזה המורשתי קרא אל העם לאמר:
“עמי! זכר-נא מה יעץ בלק מלך מואב, ומה ענה אותו בלעם בן בעור, למען דעת צדקות ה'.”
*
אמנם כן: עצת בלק ומענה בלעם עודם חיים ופועלים עלינו גם היום, ועלינו להשמר מברכות מברכינו הבלעמים, כמו מעצות צוררינו בכל זמן ובכל מקום.
*
“למה נקרא שמו בלק? – לפי שבא ללוק דמן של ישראל לעשותו בוקה ומבוקה ומבולקה. ובלעם? – לפי שבקש לבלוע את ישראל בנעימה ובנשיקה.”
(מדרש אגדה, בלק)
*
“וירא בלק בן צפּור את כל אשר עשה ישראל לאמורי.” – בלק איננו רואה את אשר עשה האמורי לישראל…
*
“ויגר מואב מפני העם מאד כי רב הוא, ויקץ מואב מפּני בני ישראל” – מפחדים ויראים המה מפּני כשרונותיו מעבר מזה, ומרגישים רגש תעוב ומאוס מעבר מזה. ושתי ההרגשות האלה, “ויגר” “ויקץ”, מולידות ומסבבות את שנאת העולם לעם העולם.
*
“הקהל”, “השדה”, “ישיבת הכפרים” – השמות האלה עודם מצלצלים באזנינו גם היום.
*
בלק קורא אל בלעם לקלל ולהלהיב את מדורת השנאה; ההגיון הטהור והכשרון הגדול לא נתנו לשתום העין לדבר נגד האמת, ומרוב רגשותו קרא:
“מה טובו אהליך יעקב, משכנותיך ישראל!”
*
“לך נא אתי אל מקום אחר, אשר תראנו משם” – התחנן בלק אל בלעם – “אפס קצהו תראה, וכלו לא תראה, וקבנו לי משם”.
*
לאמר: אל תביט על הכלל, כי בכללו טוב ויפה הוא עד מאד. אולם הפּרטים מלאים מגרעות, ומהשקפתך על קצהו תוכל למלא חפצי “וקבנו לי משם”.
*
"עמי! זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב, ומה ענה אותו בלעם בן בעור?…
אל תתיאש מעצת בלק, ואל תשמח ממענה בלעם…
*
“והיה שארית יעקב בקרב עמים רבים כטל מאת ה', כרביבים עלי עשב, אשר לא יקוה לאיש ולא ייחל לבני-אדם”.
*
“והיה שארית יעקב בגוים בקרב עמים רבים כאריה בבהמות יער, ככפיר בעדרי צאן, אשר אם עבר ורמס וטרף ואין מציל, תרום ידך על צריך וכל אויביך יכרתו”.
*
"מי יתן לי אבר כיונה, אעופה ואשכנה. למה כיונה? רבי עזריה בשם רבי יודן אומר: לפי שכל העופות בשעה שהם יגעים, הן נחים על גבי סלע או על גבי אילן; אבל היונה זו בשעה שהיא פורחת ויגעה קופצת באחת מאגפיה ופורחת באחת מאגפיה; “הנה ארחיק נדוד – נדנוד אחרי נדנוד, טלטול אחרי טלטול”.
(ב“ר פ' ל”ט)
הנביא מבאר לנו את סוד שארית יעקב בקרב עמים רבים, אשר הם כבר כלו ואינם, בזאת אשר שארית יעקב מכלכלת בקרבה הפכים רבים בזמן אחד אבל במקומות שונים, בארצות שונות, תחת עמים שונים.
*
בה בעת אשר ברוסיה וברומיניה נחשבנו ככפירים בעדרי צאן, כאריות בבהמות יער, הביטו עלינו בבריטניה ובאיטליה כעל רביבים עלי עשב וכעל טל מאת ה'.
*
כל העמים כשהם יגעים נבלעים בקרב העמים החזקים מהם ונחים ומתים או מרוב רעה על גבי סלע, או מרוב טובה על גבי אילן. ואחרית שניהם – התבוללות.
*
לא כן בבני ישראל, כי בעת אשר הם יגעים באיזו ארץ מרוב רעה המה כיונים, קופצים באחת מאגפיהם ופורחים באחת מאגפיהם אל ארץ אחרת.
אעופה ואשכנה.
*
ההפכים מחיים את שארית יעקב, כי כבר חנן ה' את אבינו הראשון במטבע בעל הפכים: “זקנה מצד אחד ושחרות מצד השני”.
זה הוא גורלנו בין העמים, עד אשר ירחמנו עושנו וישיבנו לארצנו.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.