רקע
צבי הירש מסליאנסקי
תבא, לעם אחר

“בניך ובנותיך נתונים לעם אחר ועיניך רואות וכלות אליהם כל היום ואין לאל ידך!” – “בנים ובנות תוליד ולא יהיו לך”.

בתוך כל האלות והקללות הנמצאות בקללת האלהים אין אחת מהן, אשר תכלכל בתוכה תכנית לאומית כללית, אשר נחוש ונרגיש אותה עד היום, כהקללה האיומה הזאת:

“בניךָ ובנותיך נתונים לעם אחר!”

*

כל ימי גלותנו בכל ארצות פּזורינו נתנו את מבחר צאצאינו לעמים אחרים וזרים במדה גדושה ונפרזה, ואין לאל ידינו להשתמש בכחם ובכשרונם בעבורנו אנו.

*

כמה חכמים, פילוסופים, משוררים, אמנים, סופרים וגאונים, כידידיה האלכסנדרוני, בן מימון, הלוי, בן גבירול, עבדו בשדה הספרות לעמים אחרים בשפות זרות ולנו לא השאירו רק מעט מתרגומם.

*

כמה שרי אוצר, חכמה כלכלה ומדינה, אשר הביאו ברכה לעמים אחרים, כאברבנאל, לוצאטו ועוד, ובעד עמם לא עשו מאומה. איה המה משוררינו ומנגנינו כמאיר-בר, אופנבך, היינה, ברנה, מנדלסון ורובינשטיין – כלם נטרו כרמים זרים וכרמם שלהם לא נטרו.

*

כמה בעלי-הון, אדירי ועשירי עמנו, תמכו והחזיקו במעוז ארצות נכריות בהונם ועשרם. כמה רוטשילדים ובלייכרדרים יצאו לישע עמים אחרים, ולמען עמם וארצם לא פּעלו מאומה.

*

כמה גבורים, שרי-צבא מצוינים בתכסיסי מלחמה הערו את נפשם למות על שדי-קטל בעד ארצות נכריות; חיל-צבא יש לנו, לפי הערך, הרבה יותר מכל העמים, אולם בעד עמם וארצם אינם יכולים לעשות מאומה.

*

הוי, לאומים! אתם רוצים, כי נוציא מקרבנו חוקרים, חושבים, פילוסופים, משוררים ומנגנים שיספּיקו לכם מזון רוחני, כי יכתבו בעבורכם את תולדותיכם, כי ישירו את שיריכם, כי יספּרו לכם את אגדותיכם –

אבל אנחנו רוצים לשיר, לחלום, לברוא ולעבוד בעד עצמנו את עבודתנו אנו בארצנו אנו, ואז נגדל פּרחים שיהיו הרבה יותר יפים מאותם שאנו מספּיקים לכם בארצותיכם בגלותנו, מפּני שהפּרחים העתידים יגדלו ויתפּתחו תחת אור, אויר ומרחב לפי חוקי הטבע על אדמתנו…

הקללה האחרונה: “והתמכרתם שם לאויביך לעבדים ולשפחות” היא סבת הקללה הראשונה:

“ארור אתה בעיר וארור אתה בשדה”.

בשדה אסרו לנו לגור ולשבת, ובעיר יחנקונו יום יום בגזרות חדשות וכל מרעין בישין.

*

זה שנות אלפּים, אשר נמכרנו לעבדים ולשפחות לאויבינו. לא כל כך בחומר, כאשר ברוח. אין אנחנו פּועלים מאומה, כי אם נפעלים; בנינו ובנותינו לא לנו המה. הננו שוכבים תמיד במטות-סדום, לא כפי מדתנו אנו, פּעם קצר המצע ופעם ארוך הוא יותר מדי.

*

אולם קול בן-אמוץ קורא אלינו ומנחמנו: “לא ישמע עוד חמס בארצך, שוד ושבר – בגבוליך, וקראת ישועה חומותיך ושעריך – תהלה”.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47978 יצירות מאת 2674 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20558 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!