רקע
צבי הירש מסליאנסקי

“לא תראה את שור אחיךָ או את שיו נדחים והתעלמת מהם – השב תשיבם לאחיך”.

(דברים כב, א)

“לא תראה את שור אחיך – מצות לא תעשה; ולהלן הוא אומר: כי תפגע – מצות עשה. נמצינו למדים שהוא עובר על מצות עשה ועל מצות לא תעשה. שור אחיך – אין לי אלא שור אחיך, שור אויבך מנין? ת”ל שור אויבך – מכל מקום".

(ילקוט)

“לא תסגיר עבד אל אדוניו, אשר ינצל אליך מעם אדוניו. עמך ישב בקרבך במקום אשר יבחר באחד שעריך בטוב לו, לא תוננו”.

(דברים כג, טז)

חמלה ורחמים יתעוררו בקרבנו בראותנו איש נודד ומשולח, אשר לא מצא לו מקום מנוחה בתבל. אולם עוד הרבה יותר יכמרו נחומינו על האומלל, אשר בימי שחרותו התחשב בין האזרחים המאושרים, ועכשיו, לעת זקנתו, ינוע וינוד מעיר לעיר שחוח ועמוס מנטל צרות ותלאות מבלי מצוא מנוח לכף רגלו; כל מרחמיו יושיטו לו נדבת יד לשלחו מקרבם לבלי יוסיף לבוא עוד בגבולם…

*

הגוי העתיק אשר זה יותר משלשת אלפים שנה שמע מפּי מחוקקו:

“לא תראה שור אחיך או את שיו נדחים והתעלמת מהם, השב תשיבם לאחיך. ואם לא קרוב אחיך אליך ולא ידעתו, ואספתו אל תוך ביתך”.

העם הזה נודד כעת מארץ לארץ משולח ונעזב ואין מאסף אותו.

*

העם, אשר צוה מאלהיו: “לא תסגיר עבד אל אדוניו, אשר ינצל לך מעם אדוניו”, יסגירו כעת, במאה העשרים, את צאצאיו, מממלכה אל ממלכה באכזריות חימה!

*

השר הפּנימי בממשלת הצר הרוסי אשר יסד את היכל השלום בהאג בירת הולנדיה, העיז פּניו להביע את חפץ מושלו לשלח חמשה או ששה מיליונים אזרחים מארצו…

*

בריטניה הנאורה מחפּשת עצות איך לחסום את גבולה לפני הנודדים האומללים ועצה טובה נותנת להם להתישב בערבות אפריקה…

*

ממשלה אחת ישנה בכל כדור הארץ אשר תטה חסדה לבני העם האומלל הזה, הלא היא ממשלת ארצות-הברית, אשר לא תפלה בין עם ועם, בין דת ודת.

*

“והבאתי אתכם אל מדבר העמים ומשם אביאכם אל אדמת ישראל” –

הבטיחנו החוזה והכהן יחזקאל.

*

מאד השכיל אחד המטיפים הגדולים לכנות את ארצות הברית בשם “מדבר העמים”, כי לא עם אחד מתאזרח בקרבן, כי אם עמים רבים ושונים ובתוכם גם העם העתיק אשר הובא מכל ארבע כנפות הארץ מארצות גלותו, ופה בתוך “מדבר העמים” באמריקה יישר את קומתו הכפופה, יסיר מעליו את אבק גלותו, ישקיט את מוחו ולבו, וירגיע את עצביו, ירים ראשו ויכונן צעדיו לשוב לארצו…

הציונים! אל תרפּינה ידיכם. התחזקו ועבדו את עבודתכם הלאומית. יבוא יום, וכל באי תבל יכירו וידעו, יצהירו ויכריזו בפה אחד ובדעה אחת כי ארץ ישראל היא מורשת עולם לעם ישראל!1



  1. את משאי זה נשאתי בשנת תרס"ג, כארבע עשרה שנה לפני הצהרת בלפור…  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47906 יצירות מאת 2670 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20429 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!