את הקריאה הזאת לא נוכל קרוא לעם אחר. כי כל העמים שואפים ללכת קדימה, ולא לשוב אחורנית. אם נקרא, למשל: “שובה ספרד!” “שובה צרפת!” “שובה אשכנז!” או “שובה בריטניה!” והיה אם ישמעו לקול הקריאה וישובו לקדמותם, אז נורא ואיום יהיה מצבם, כי שיבתם תהיה אחורנית כסרטן לימי החושך והבערות, לימי שלטון האדם באדם לרע לו, להאינקויזיציה ולכל השקוצים של ימי-הבינים.
*
לא כן עם ישראל, אם הוא ישוב אחורנית, אז ישוב לאבותיו, לנביאיו ולחכמיו, אז יעלה קדימה, הלאה, מעלה.
*
הנסיגה לאחור (רעגרעס) של ישראל היא ההליכה קדימה (פּראָגרעס) של התבל כולה…
*
שובה ישראל לאמונתך הקדושה, לספרותך הנשגבה, לשפתך המצוינה, למדותיך הטובות, לנביאיך גבורי הרוח, לאבותיך הישרים, ואחרי כן לארצך החמודה…
*
עמדו-נא על דרכים וראו ושאלו לנתיבות עולם בים וביבשה, התבוננו והביטו אל כל חופי הימים בשרבורג, והאוור (בצרפת), בהאמבורג וברמן (באשכנז), ברוטרדם ואנטוורפּן (בהולנד ובלגיה) ועוד, שמה תבינו את גורל אחינו הגולים, הנודדים, הסובלים יסורי מות זה שנים מספּר, מתגוללים באשפּתות עם ילדיהם הגוועים מרעב ומאי-נקיון; כל שערי הארצות סגורים לפניהם; בעבורם נקרא לכל העם, הושיעום, תמכום והשיבום לארצם, כי רק שם יושעו תשועת עולמים ולא יוסיפו עוד לנוד…
*
שיבת ישראל לארצו תהיה תשובה עולמית לכל התבל כולה, אשר שקעה ביון הטומאה, הבערות והאכזריות.
לא קדימה ילכו העמים בדורנו, כי אם אחורנית; דמם כמים ישפך בכל כדור הארץ, כהניהם זמה ירדפו, שריהם בוגדים בארצם וממלכתם בעד שוחד, חכמיהם יורום תוך ורמיה מפיצים חושך ובערות סביבותם.
משאת נפש היהדות, אשר היא ישועת כל יושבי תבל, הפּרוגרס הנאמן, כבר נברא בראשי חוזינו, חכמינו ומסדר תפלותנו. בתפלותנו אנו לא נבקשת מפּלת אויבינו ולא נדרוש רעת שונאינו, כי אם להתם חטאים ולא חוטאים מן הארץ, לאמר:
“ועולתה תקפץ פיה, וכלה רשעה כלה כעשן תכלה, כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ”.
“והופע בהדר גאון עוזך על כל יושבי תבל ארצך, וידע כל פּעול כי אתה פעלתו, ויבין כל יצור כי אתה יצרתו”.
*
האין זה הפּרוגרס האמתי לכל המין האנושי? הדעה הנשגבה הזאת התבטאה בנבואת “אחרית הימים” מהחוזים בן אמוץ והמורשתי, כי עמים וגוים לא יתמו, ולא יתבוללו איש באחיו, אולם ינהרו יחדו אל הר בית ה', למען ילכו באורחותיו.
“כי מציון תצא תורה”.
*
אנשי כנסת הגדולה הבינו היטב את מחשבות הנביאים ויעודיהם ועל פיהם סדרו את תפלותינו, ומאד השכילו בקראם את השבת הזאת בשם “שבת שובה”, לקרוא באזני העם את נבואת בן בארי:
“שובה ישראל!”
*
והושע החוזה יורנו איך לשוב ואנה לשוב, לאמר: “שובה ישראל עד ה' אלהיך, כי כשלת בעונך”.
*
כי באורך גלותנו נכשלנו בעוננו, ונטפּול אמונות כוזבות על דתנו הצרופה, ונחל להאמין בכחות ורוחות אשר אבותינו לא ידעום, ונחל לעשות מעשים, אשר לא צוה ה'.
הנביא קורא אלינו: שובה ישראל מתעתועיך והבליך, הסר מעליך את כל האמונות הכוזבות ואת כל חלאת הגלות אשר דבקה בך ושובה עד ה' האחד והמיוחד.
*
בהפטרה הזאת נראה גם מחאה נמרצה נגד ההתבוללות לאמר:
אשור לא יושיענו.
*
מה נורא לשמוע קול העם בתפלתו:
"והגן בעדנו והסר מעלינו אויב - - - והסר שטן מלפנינו ומאחרינו - - - ושמור צאתנו ובואנו". *
שובה ישראל, בנה ביתך וסיים את פּרשת היציאה והביאה לארצות נכריות; שובה לארצך, לארץ אבותיך ושם תושע תשועה עולמית.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.