רקע
צבי הירש מסליאנסקי
על ההתבוללות

“רבת צררוני מנעורי, יאמר נא ישראל: רבת צררוני מנעורי. גם לא יכלו לי!”

אמנם כן, לא יכלו לנו להשמידנו כליל; אולם חלקים רבים וגדולים נפרדו מאתנו ויתבוללו ברודפיהם וצורריהם.

*

“אפרים בעמים הוא יתבולל; אפרים היה עוגה בלי הפוכה – אכלו זרים כחו והוא לא ידע, וגם שיבה זרקה בו והוא לא ידע”.

את הדברים האלה קרא החוזה בן בארי, בראותו את בני אפרים שולחים יד בנפשם ומאבדים את עצמם לדעת, בהתבוללם בשכניהם, “מצרים – קראו, אשור – הלכו”, והם לא הרגישו, כי זרים יאכלו כחו, הונו וכל כשרונותיו ומדותיו.

*

“האומרים היה נהיה ככל הגוים” –

התמרמר יחזקאל בשבתו על נהר כבר ובראותו את ההתבוללות המשובה של הגלות החל אשר בבבל, בהכשדים, העם לא היה.

*

החורים והסגנים אשר ידם היתה במעל לשאת נשים נכריות ולדבר אשדודית בימי נחמיה בן חכליה הנשיא.

*

יוזן, מנילאוס ואלקימוס, מרשיעי הברית, עבדים נרצעים ומשועבדים לאנטיוכס הסורי המשוגע, וכל המתיונים אתם.

*

האצילים הגאיונים והחנפים הבזויים אוהבי רומא בימי יוסף בן מתתיהו (פלאוויוס).

*

המתחפּשים והמתכחשים לעמם בתקופת הזהב ואחריה בספרד הרשעה.

*

בית בן-מנחם וכמה מתלמידיו ומשובת האשה הגדולה הנריעטה הרץ ותעתועיה בבירת אשכנז.

*

סופרינו ברוסיה בתקופת ההשכלה ובאגרוב בראשם, בדור החולף עד המתקנים ונושקי השבט בדורנו, כל אלה יוצרי ההתבוללות, אשר שמה שמות בעמנו ותעביר רבבות נפשות ממחננו למחנות מריבינו וצוררינו.

*

"על גבי חרשו חורשים, האריכו למעניתם. ה' צדיק קצץ עבות רשעים, יבושו ויסוגו אחור כל שונאי ציון, יהיו כחציר גגות שקדמת שלף יבש, שלא מלא כפּו קוצר וחצנו – מעמר. ולא אמרו העוברים “ברכת ה' אליכם” – “ברכנו אתכם בשם ה'”.

*

המשורר ישוה את החורשׁים, אשר רצו תמיד לחרוש את ציון לשדה, כדברי מיכה: “ציון שדה תחרש”, לאמר: להכניע ולהחליש את הרוח הלאומי במחרשת ההתבוללות.

*

והחורשים רבים מאד ויאריכו למעניתם מן בית אל בימי ירבעם בן נבט עד המתבוללים בימינו בדורנו.

*

“רבת צררוני מנעורי – יאמר נא ישראל; רבת צררוני מנעורי, גם לא יכלו לי ולא יוכלו לנו, כי יבושו ויסוגו אחור כל שונאי ציון, כל המתפּארים בשם **”הולכי קדימה"**, המתקדמים החורשים את ציון, אחרי ראותם את משוגתם יסוגו אחור, וציון תבנה וירושלים תוסד.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47906 יצירות מאת 2671 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20429 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!