רקע
צבי הירש מסליאנסקי
על הלאומיות

הוי על הרופאים – רופאי-אליל – המרפּאים את הבריאים ואל החולים אינם שמים לב.

*

אחינו החרדים מקדישים את כל כחותיהם אך עבור אלה השומרים את הדת ומסורים לקדשי עמם גם בלעדם, ולאלה היהודים הרחוקים ממסורת אבות ומקדשי האמונה לא יפנו ולא יחפּצו לדעתם.

*

נגד הקנאים האיגואיסטים האלה נוכל למחות בשם מחוקקנו, אשר התורה מספּרת לנו:

“ויקהל משה את כל עדת בני ישראל”.

*

“בעשות בני ישראל את העגל רצה הקדוש ברוך הוא למחות את שמם מתחת השמים. התחיל משה לטעון: רבונו של עולם, הם בטלו ראשו של דבור “לא יהיה לך” ועברו עליו שעשו את העגל, ואתה מבקש לבטל סופו, שנאמר “ועושה חסד לאלפים לאוהבי”, וכתיב “זרע אברהם אוהבי”. אמרת לאברהם, אני שומר לבניך חסד עם ב' אלפים דור, שנאמר: “ועושה חסד לאלפים”, וכמה דורות מאברהם עד עכשיו – שבעה דורות. אמר הקדוש ברוך הוא למשה: ואין אתה מזרע בני בניהם? אני הורג את אלו ואעשה אותך יותר מהן, ונמצאת שבועתי מתקימת. אמר משה: רבון העולם, כשם שנשבעת לאבות, כך נשבעת לשבטים, ולדברך הרי אתה מעמיד משבט לוי, שאני משבטו, ומה יש לךָ לומר לשבט ראובן ולשבטים אחרים? באותה שעה לא היה יכול כביכול להשיבו. אחרי כן אמר הקדוש ברוך הוא: יפה אמרת! ומיד וינחם ה' על הרעה אשר דבר לעשות לעמו” (שמות רבה פ' מ"ד)

*

מוסר השכל להיראים והקנאים, כי ידאגו לכל ישראל, ולא רק לאחיהם בדעות ובמעשים.

*

כל איש בריא ושלם באבריו איננו מרגישם. הוא רואה ולא יחוש כי עיניו רואות; הוא שומע ולא יחשוב כי אזניו שומעות. לא יזכור גם את קיבתו וריאתו. גם ראשו ולבו לא יעלו על זכרונו כי הם פּועלים מאומה.

לא כן אם יתקלקל אחד מהם: אם יחל לשעול, אז יזכור את ריאתו; אם יאבד טעמו, אז יזכור את קיבתו, וכן הלאה.

*

כמשפט האדם בפרט, כן משפט העם בכלל: העמים החיים בארצותיהם חיים נורמליים, לעולם לא ישאלו שאלות על קיומם. הצרפתי, האשכנזי והאנגלי לא יפונו אף רגע בלאומיותם, יען כי בריאים ושלמים הם ברוחם כבגופם. לא כן עם ישראל החולה, החי חיי גלות וגרות בתוך ארצות שונות ועמים זרים, מדברים שפות זרות, מתחנכים בחנוך זר ומתנהגים בחוקים ונמוסים זרים – לכן יחלו בניו לחוש את חולשתם ומבקשים עצות ותחבולות במה להחלים ולהגביר את קיומם בתור לאום.

*

אחינו החרדים אינם מרגישים את מחלת הדור הצעיר, יען כי הם עומדים וקימים על בסיס מוצק ונכון, על יסוד האמונה התמה, ואינם צריכים לסמי-המרפּא ומזור כלאומיות וציוניות.

*

בני הדור הצעיר, אשר רופפה אמונתם ואש דתם עוממה, הם חשים את חולשתם, מרגישים את ריקניותם, לכן מתאמצים למצוא אמצעים חדשים במה להוסיף און ועצמה לקיומם; להם נחוצים הערכים החדשים האלה כאויר לנשימה.

*

על החרדים להבין ולדעת, כי בשעה שמנהליהם הקנאים הגדולים מיסדים אגודות חדשות אשר אין כל שחר למו ועוברים על “לא תתגודדו”, עליהם לעזור את בניהם, הדור הבא אחריהם, כי לא יעזבום כליל. נטעו בלבם נטעי נאמנים של הלאומיות והציוניות, שני העמודים החדשים אשר עליהם יכון היכל ישראל.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47919 יצירות מאת 2673 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20499 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!