רקע
צבי הירש מסליאנסקי
שבועות, רות

נפלאה היא המגלה הזאת, בלשונה הצחה, בספּורה הנעים והמלבב ובתמונותיה החיות והטבעיות. היא מרוממת את רוחנו ומוליכה אותנו לארצות הקדם בימי הקציר, תעלנו על הררי הדמיון, ועינינו רואות אכרי יהודה על אדמת ישראל, בקצרם קצירם, ועניי העם בלקטם לקטם; אזנינו שומעות את קול רנתם וברכתם איש לאחיו בשם אלהי ישראל לפני שלשת אלפים שנה…

*

מה קדושה ונעימה היא האידיליה הזאת לקרוא אותה בהמון בימי חג הקציר, חג הבכורים, אז בהתאסף כל העם, ובראשם האכרים, הכורמים והיוגבים. המגלה הנשגבה הזאת עודדה ואמצה את רוחם להבין ולדעת את ערך עצמם בזאת אשר המיסד הראשון למלכי בית יהודה, בן ישי, נצר הנהו מאכרית עניה, אשר לקטה לקט מאחרי הקוצרים בימי שפוט השופטים.

*

עמוקה היא הפּסיכולוגיה של שתי הנפשות, נעמי ורות. רכות, ענוגות ועדינות היו ככל בנות החן מרום־המעלה, ואמיצות ברוחן הכביר ובמזגן הנערץ כאחד הגבורים העריצים לשאת בלב מתנה את צרותיהן ותלאותיהן, אשר עברו עליהן באופן נורא ומבהיל עד מאד.

*

"רבי מאיר היה דורש שמות: אלימלךְ – שמאס חיי

האכרים ואמר אלי תבא מלכות; נעמי – שהיו מעשיה

נאים ונעימים; מחלון וכליון – שנכלו ונמחו

מן העולם1. (רות רבה)

שם בארצנו, בעיר קטנה בית לחם, שמה עומדות שתי האלמנות הענוגות, נעמי ורות, בשער העיר; כל יושבי בית לחם משתוממים על ענין ומרודן.

*

הגברת נעמי, בעלת אחוזות לפני שנים מספּר, אשת האציל ואם לשני בנים, חביבה ואהובה היתה לכל אזרחי העיר, עומדת כעת לפני פּתח השער אלמנה מבעלה, שכולה מבניה, ועל ידה נצבת כלתה האלמנה הצעירה והיפה, ושתיהן יחד סובלות מחסור וכפן ברוח גבורה ואומץ לב.

*

“הזאת נעמי?” – התפּרצה השאלה המרה הזאת מפּיות כל האזרחים, יודעיה ומכיריה מלפנים.


“אל תקראנה לי נעמי, קראן לי מרה, כי המר שדי לי מאד!” – השיבה האלמנה הגלמודה.

*

רות הצעירה והמלאה חיים נלחמת בעד החיים, מתאמצת והולכת ללקט בשבלים בשדה אחרי הקוצרים.

*

בועז, בעל האחוזה ושופט העם, הכיר מרחוק את המואבית הצעירה, כי מצטיינת היא מכל רעותיה הלוקטות ביפיה וחנה, במהלכה וצניעותה, שאל, דרש על־אדותיה, – ובשמעו את תולדותיה, שם פניו אליה ויצוה:

“אל תלכי ללקוט בשדה אחר”.

*

רות מביאה את הלקט לנעמי ומספּרת לה, כי בועז בעל האחוזה דבר אתה טובות.

נעמי דואגת ומבקשת מנוח לרות הצעירה ומוצאת את אשרה, ושולחת אותה להחסות בצל כנפי בועז.

העצה היעוצה נעשתה; בועז עלה השערה ומציע את דבר הגאולה לטוב, הקרוב והגואל למשפּחת אלימלך. טוב היה איש טוב רק לעצמו ובשרו, והשיב לבועז:

“לא אוכל לגאל, פן אשחית את נחלתי”.

*

בועז נשא את רות, והיא ילדה לו את עובד, ונעמי לקחה אותו ותשיתהו בחיקה ותאמנהו ותגדלהו. שכנותיה אמרו:

“יולד בן לנעמי”.

*

את הספּור היפה והנפלא הזה, אשר ספרו אבותינו בארצנו להאכרים מביאי הבכורים, נוכל לספּר היום לאכרינו החלוצים בארץ אבות:

אלימלך הכללי יצא מארצו, ונעמי האלמנה, – כנסת ישראל גלותה – אלמנה עוזבה, בניה, מחלון וכליון, נכלו ונמחו לאלפים בכל קצות התבל. בדורנו החלו בניה, אשר התנכרו לה, לשוב אליה; הם התחלקו לשתי מחנות:

המחנה האחת נפרדה כליל ממנה ותפנה עורף לה ולכל הקדוש לה ותלך ללקוט בשדה אחר, כערפּה לחמותה, לתקן עולם במלכות שדים וקומוניסטים.

המחנה השניה היא מחנה הביל"וים והחלוצים. כי כרות גם הם שבו לארצם ולקטו בראשונה לקט בשדות בועז – “הנדיב הידוע”.

*

בועז הציע את הדבר לפני טוב, הם בעלי היק"א. והם, האחרונים, מאנו לשמוע בקולו וישיבו את תשובת טוב לבועז:

לא אוכל לגאול, פן אשחית את נחלתי" – נחלת ההתבוללות בכל ארצות מושבותיהם. חסים המה על “העבדות בתוך חרות” המדומה.

*

בועז גאל את רות ותלד לו את עובד, אשר ממנו יצא דוד, אשר יסד את ממלכת יהודה ויבן את ירושלים, – ומן עובדי זמננו יצא ויתפּתח בן־דוד המקווה, אשר יאמר “לירושלים – תושב, ולערי יהודה – תבנינה”.


  1. אם נרשה לנו לדרוש את שמות המגלה הזאת בדרך רבי מאיר, נוכל למצוא את תכנית רוחם של כל האישים הפּועלים במגלה הזאת בשמותיהם: ערפּה – מהשם “עורף”, מפּני שפנתה עורף לנעמי חמותה ותשב לארצה; רות – “מאי רות? שאל רבי יוחנן (ברכות ז.) – מפּני שזכתה ליצא ממנה דוד שרוה להקב”ה בשירות ותשבחות“; בועז – בו עוז להקים את שם המת על נחלתו ולהרנין את לב האלמנה; טוב – מפני שהיה טוב רק לעצמו, בתשובתו לבועז: ”פּן אשחית את נחלתי". עובד – הוא ההפך מאבימלך, אשר ברח מהעבודה. הוא התמכר לעבודתו וממנו יצא דוד בן ישי.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47906 יצירות מאת 2671 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20429 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!