רקע
צבי הירש מסליאנסקי
דוד הפּרטי והכללי

"למנצח לעבד ה' לדוד – רבי יודן בשם רבי יהודה אומר:

כל מה שאמר דוד בספרו כנגדו וכנגד כל ישראל אמרו,

וכנגד כל העתים אמרו". (מדרש תהלים י"ח)

שמואל הרואה בחר את דוד הרועה וימשחנו תחת שאול למלך על ישראל.

*

“לנביא היום יקרא לפנים “הרואה”, ו”איזהו חכם הרואה את הנולד". וחכם העדיף מנביא היה שמואל הרואה, אשר ראה ברוח קדשו, כי העלם האדמוני, יפה־העינים, יהיה ליסוד מוסד לממלכת ישראל.

*

“דוד מלך ישראל חי וקים!” –

מכריזים ומצהירים בני ישראל מדי חודש בחדשו, – יען כי תולדות בן ישי ודברי ימי ישראל מתאימים בד בבד.

*

ההשגחה הביאה את הרועה מבית לחם לבית המלך שאול, למען יראה בעיניו את הליכות המלוכה, כאשר הביאה לפנים את אבות האומה מצרימה; בראשונה מצאו חן בעיני המושלים ברוב חכמתם וכשרונותיהם; אחרי כן שנאום וירדפום מרוב קנאה – “פּן ירבה” להכלל ו“פן יגדל” להפּרט.

*

עם ישראל סבב במדבר בתוהו יליל ישימון עד בואו אל מנוחתו, ובן ישי גם הוא גורש מהסתפּח בנחלת ה' ויבקש במערות המדבר מפלט לו מחמת מלכו.

*

כעם – כמלכו. בגורלם הנורא, בתעותם בערבות המדבר בלי ארץ ונחלה, בלי בית ואחוזה, מתרועעים עם “כל איש מצוק, עם כל איש, אשר לו נשא וכל מר נפש” …

*

לא אחת ולא שתים שנה ישראל, כדוד, את טעמו, ויגרשוהו וילך לו…

*

המחוקק מת בטרם הושיב את עמו בארץ ישראל, והרואה מת בטרם הושיב את דוד על כסא מלכותו על עם ישראל…

“אם יעמוד משה ושמואל לפני”. (ירמיה י"ד)

דוד ונבל הכרמלי – יהודי רוסיה והצר הצורר אלכסנדר השלישי; דוד מבקש חלק בעד טרחתו ועבודתו, אשר עזר לרועיו; נבל השיב בבוז –

“מי דוד ומי בן ישי? היום רבו העבדים המתפּרצים איש מפני אדוניו!”

כנבל כאלכסנדר השיב ככה להועד אשר התיצבו לפניו בפרוע פרעות בישראל בשנת תרמ"א.

*

נבל מת בשכרותו במעון, ואלכסנדר – בליואדיה.

"הושיעני מפי אריה ומקרני ראמים עניתני1

*

התמורה הפתאומית מרועה למלך נדמה לו כראם. רדיפת שאול הכשירתו לעמוד איתן על עמדתו. אולם ירא מפני האריה – המלך…

אמר רבי יעקב ברבי אידי: בשעה שהיה דוד רועה את הצאן,

הלך ומצא את הראם ישן במדבר, והיה סבור בו שהיה

הר ועלה עליו, והיה הראם ננער ועמד והיה דוד

מגיע עד השמים. באותה שעה אמר דוד: רבונו של

עולם, אם אתה מצילני מקרני הראם אני בונה לך היכל של

מאה אמה כקרני ראם הזה. מה עשה? זימן לו אריה. כיון

שראה הראם את האריה, רבץ לו. נתירא דוד ממנו, אמר:

הושיעני מפּי אריה, כשם שמקרני ראמים עניתני".

(מדרש תהלים כ"ב)

*

בן ישי הוא אבי ציון; הוא קנה את הר המוריה, אשר המסורת הלאומית הקדישתו בעקדת יצחק, מידי ארנן היבוסי; את הגבעה הקדושה הזאת הקדיש לבנות עליה את מקדש ה', ושלמה בנו הוציא לפעולה את מחשבתו ויבן כמו רמים היכל לאלהי יעקב.

*

דוד ברח מאבשלום בנו, וישראל בורח זה כאלפּים שנה מבנו הנולד בנצרת.

*

לא בגבורה, לא ביופי ולא בשירה גברה יד הבן על אביו, כי אם בערמה ומזימה, בעמדו על יד השער, בהאירו פניו לכל איש, אשר היה לו ריב ומשפּט, ויגנוב את לב העם בחלקת לשונו.

"ויאמר אבשלום: מי ישימני שופט בארץ, ואלי יבא כל איש אשר יהיה לו ריב ומשפּט והצדקתיו, והיה בקרב

איש להשתחוות לו, ושלח את ידו והחזיק בו ונשק לו".

*

בן מרים והנגר הגיד גם הוא כבן מעכה, כי אם אך יאמינו בו אז יצדיק גם את הרוצחים והחומסים ויכניסם אל מלכות השמים…

*

אבשלום חצב לו קבר בירושלים, והוא נתלה ויקבר ביער.

*

גם הקבר הידוע בירושלים הוא ריק ושומם כמו “יד אבשלום”, אשר אין כל מת בקרבו…

*

אבשלום נתלה והומת על ידי בן צרויה, בעת אשר דוד צוה לבלתי נגוע בו לרעה.

*

הנוצרי נצלב על ידי הרומים, למרות רוח אחיו בני עמו…

*

דוד עולה על הר הזיתים, קורא שלום להעיר, להארון ולהאזרחים, וישראל סבא בורח עד היום, הולך ובוכה, הולך יחף מחמת יוצאי חלציו, כדוד מלכו.

*

דוד המלך מקבל מזון ומחיה מברזילי הגלעדי היושב שאנן על נחלתו.

*

גולי ישראל מרוסיה, פולניה ורומיניה יתמכו מאת אחיהם השאננים היושבים במנוחה בארצות הנאורות.

*

“רבת צררוני מנעורי” –

יאמר נא דוד הפּרטי וישראל הכללי –

“רבת צררוני, גם לא יכלו לי!”

*

רבות סבל ונשא בכל ימי חייו משונאיו ורודפיו ולכל לראש מאבשלום בנו; גם אחרי מות בנו לא מצא מנוח לנפשו מחמת שבע בן בכרי עד אשר תפשהו יואב בעזרת אשה חכמה אחת בעיר אבל ויכרתו את ראשו…

*

וישראל סבל הרבה אחרי הנוצרי מהמחמדי, אשר נהרג גם הוא מאשה עבריה אחת, אשר שמה רעל במשקהו…

*

גם לעת זקנתו לא נח ולא שקט, וילחם עם הפלשתים. ויהי בהיותו במצודה אצל בית לחם, התעוררו בו זכרונות ימי ילדותו, בהשקיפו על פני כל הככר ההוא, על ההרים הירוקים, על המרעה השאנן, אשר היה רועה בו את צאן אביו ישי בית הלחמי; זכר את חיי מנוחתו, שלותו ואשרו, את שיריו הקדושים, אשר שר בשבתו על הגבעה הקטנה על יד הבאר, באר בית לחם; כבני מרון עברו לנגד עיניו כל התלאות והנדודים אשר סבל מעת הובא אל בית שאול עד אחרי מות אבשלום; געגועיו גברו עליו למקום מולדתו ולחייו השאננים בימים מקדם; ויתרגש, – "ויתאוה דוד ויאמר:

“מי ישקני מים מבאר בית לחם!”

לאמר: מי יתנני כירחי קדם, בעת שבתי בבית אבי השאנן בעירה בית לחם השוקטה, כי טוב לי אז מעתה.

*

הגבורים מלויו לא הבינו את מחשבת מלכם הרמה והנשאה, את געגועי נפשו המתרפקת על חיי ימי ילדותו הטבעים והמאושרים. הם הבינו את דבריו כפשוטם, ויבקעו במחנה האויב, וישאבו מים מן הבאר ויביאום אל דוד לשתותם.

*

המלך המשורר התפּלא על תומתם, ויסך את המים, ויאמר: חלילה מעשות כזאת – “הדם האנשים ההולכים בנפשותם? – ולא אבה לשתותם”.

*

כדוד המלך, כן ישראל סבא מתגעגע על בית לחם אחרי זכרו את נדודיו ותלאותיו, גרושיו ורדיפותיו אשר עברו עליו.

*

"ואדניהו בן חגית מתנשא לאמר: אני אמלוך! לא עצבו

אביו מימיו לאמר: מדוע ככה עשית? וגם הוא טוב תואר

מאד ואותו ילדה אחרי אבשלום".

*

אולם לא ילדה, כי אם גדלה – בארו חז"ל, אחרי אשר הראשון בן מעכה, והשני בן חגית.

*

אחינו המתבוללים, המחונכים והמגודלים בעקבות התלוי אבשלום, הנה מתנשאים למלוך על רוח ישראל, אחרי אשר לא עצבום מימיהם להורותם את האמת ולהראותם את נכלי התלוי ושקריו.

*

מעבר מזה קראו “יחי אדניהו!” ומעבר מזה משחו את שלמה בשמן הקדש, והוא ישב על כסא אביו, ויכון בצדק כסאו…

*

לא ההתבוללות תשור על העם, כי אם הציוניות. כי מציון תשועה.

*

“אמר רב יהודה אמר שמואל: בשעה שנשא שלמה את בת פרעה, ירד גבריאל (שר העמים) ונעץ קנה בים והעלה שרטון ועליה נבנה כרך גדול שברומי”. (שבת נו)

*

גם בימינו בדורנו לא כלתה בת פּרעה את פּעולותיה.


  1. פתח בצווי וסיים בעבר: “הושיעני”, “עניתני”.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47906 יצירות מאת 2670 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20429 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!