רקע
צבי הירש מסליאנסקי
כאמה כבתה, איזבל ועתליה

נבואת התשבי נמלאה על ידי בן נמשי, אשר בחריצות יתרה השמיד את בית אחאב וכהני הבעל גם יחד.

העיר שומרון נקתה מפּשע רב אחרי מות איזבל המרשעת, וירושלים עיר הקודש הוטמאה משקוצי עתליה בתה המבישה, אשר ברצח נורא השמידה את כל צאצאי מלכות בית דוד; לא ידעה רחם גם על בניה, ותתפוש בחזקת היד את המלוכה ותמלוך על יהודה שש שנים.

*

ברחמי ה' ובאורח פּלא נמלט הילד הרך עם מיניקתו, הוא יואש בן אחזיה, על ידי יהושבע דודתו בת יורם המלך עם הכהן יהוידע, ויחביאום בבית ה' בחדר המטות אשר ללוים שומרי משמרת הקודש.

ככה נמלט הנצר האחרון מגזע ישי.

*

כאמה, כן בתה השחיתה דרכיה, ותבן בית במות לבעל ולאשרה, ותפקוד את מתן, ראש כהני הבעל, אשר מלא את ממלכת יהודה תבל ושקוצים.

*

רבה וגדולה היא פעולת הנשים בתולדותינו, לטוב ולרע. וכאשר יתנוססו שמות הנשים הגדולות: מרים, דבורה, חנה ובת־שבע, בטובותיהן אשר עשו לעמן, כן מרגיזות ומרעישות אותנו בדברי ימינו הנשים המבישות: מעכה (אם אסא), איזבל ועתליה (בתה), ברעותיהן ושקוציהן.

*

ראסין, המשורר הצרפתי, בחר לו את עתליה הזעומה והאיומה ויציגה בחזיון נפלא, אשר בו הראה את אכזריותה ורשעתה באופן מבהיל ונורא מאד.

*

הסוד הכמוס על־אודות הילד יואש בן המלך נשאר כמוס וחתום בלב יהוידע הכהן, יהושבע והלוים שומרי משמרת בית ה' שש שנים. ברוב דעת ותבונה הכין את לבות כל הנאמנים בבריתם עם בית דוד מלכם, ברמזו להם, כי עוד לא אבד שם וזכר לבית דוד מלכם ונצר משרשיו עוד יפרה במסתרים, וכי יהיו נכונים להיום המקוה, אשר בו יגלה לפניהם את בן המלך ויציגהו לפני כל העם.


”כי בן המלך ימלוך, כאשר דבר ה' על בני דוד".

(דברי הימים ב', כג)

*

היום בא, השעה הגיעה. ככלות שש שנים למלכות עתליה, קרא יהוידע לשרי הצבא ויראם בחשאי את הילד הרך במחבואו. שרי החיל התרגשו בהכירם בחזות פּני הילד, כי הוא יורש העצר וישתחוו לפניו. הכהן הגדול השביעם בשם ה' ובשם דוד מלכם, כי יעמדו לימין יואש הרך, הנטע הנעמן מגזע ישי, לריב ריבו ולהושיבו על כסא ממלכתו. השרים והגבורים נשבעו, הקיפו בצבאותיהם את המלך הרך, יהוידע שם את הנזר על ראשו ויעמידהו לפני כל הקהל על העמוד הנכון למלכי יהודה וימשחהו בשמן הקודש.

יחי המלך יואש מבית דוד! –

קרא כל ההמון הנאסף לחזות את פּני מלכם ביפיו.

השרים והמנגנים עם כל להקות הלוים שרו:

"ה'', בעזך ישמח מלך

ובישועתך מה יגל מאד!"

קול העם נשמע בארמון עתליה, ותמהר ותבוא לבית ה', ותחרד ותתפּלץ בראותה את המחזה הנפלא הזה ותקרע את בגדיה ותצרח:

“קשר! קשר!”

*

על פי פּקודת יהוידע, הוציאוה אנשי החיל מחצר הקודש וימיתוה, ואחריתה היתה כאחרית איזבל אמה, ותשקוט הארץ, ותטהר מטומאת הבעל; גם מתן כהן הבעל הומת ובמות הבעל נותצו ויואש המלך הרך מלך לצדק כל ימי חיי יהוידע מצילו ומושיעו.

*

אם נעמיק חקר בדברי ימינו, אז נוכח לדעת, כי בכל תקופותינו נמצאו נשים גדולות וקוסמות ביפין להטות את לבות גדולי העם ומנהיגיו להתבולל עם העמים שכניהם ולחיות חיי הוללות כמוהם, ופעולתן רבה מאד. ביחוד הננו רואים את השנות המחזה הזה בדור בן מנחם ותלמידיו המאספים, בעת אשר האשה הגדולה רבת הכשרונות והיפה הנריאטה הרץ, אשר בגדה בעמה ובקסמיה הרבים התעתה את בני הנעורים שולל ותוליכם אחרי מאהביה ומעריציה האשכנזים הנוצרים.

*

הוי, כמה כעתליה, כאיזבל וכהנריאטה נמצאות עוד כעת בימינו, הבזות ליקחת אמן, והמעלות נרות ביום הולדת בן למרים אחותן, ואינן רוצות לקחת חלק בחג המכבים…

*

הלאומיות והציוניות מתגשמות בתמונת יהוידע הכהן ויהושבע, אשר המליכו את יואש, הוא הרוח הלאומי, על עם ישראל.

עמוס הנביא

מעיר קטנה, לא רחוקה מירושלים, תקוע שמה, יצא עמוס החוזה הגדול, אשר מאחרי הנוה מעדרי בקר לקחתו ה' ויקימהו לנביא בישראל. עמוס הצטין בסגנונו הכביר, בשפתו האמיצה על כל הנביאים אשר היו לפניו מימי שמואל הרמתי.

*

בדברי נבואתו נכיר כרגע את משלח ידו, כי בן הטבע הנהו, ואזניו שמעו את שאגת האריה ונהם הכפיר, באמרו:

"הישאג אריה ביער וטרף אין לו? היתן כפיר קולו ממעונתו

בלתי אם לבד?… אריה שאג – מי לא יירא: ה' אלהים

דבר – מי לא ינבא!"

וכרועה נאמן, המסור לעדרו, הביע:

"כה אמר ה': כאשר יציל הרועה מפי הארי שתי כרעים

או בדל אזן, כן ינצלו בני ישראל".

ומקרבתו להטבע, נשא עיניו תמיד אל השמים וצבאיהם, ויאמר:

"עושה כימה וכסיל

והופך לבוקר צלמות

ויום לילה החשיך".

ומה נורא הוא האסון אשר יצייר:

“כאשר ינוס איש מפּני הארי ופגעו הדוב, ובא הבית, וסמך ידו על הקיר ונשכו הנחש”.

ריח הטבע והשדה, חיי היערות וחיותיהן – האריות, הדובים והנחשים – קרובים לו ומהם ישא את משאותיו ויחזה את חזיונותיו.

*

כל שקוצי הבעל, אשר בער יהוא בן נמשי משומרון, שבו שנית אליה בימי ירבעם השני, בן שלשים ליהוא, כבימי אחאב ואיזבל. גם צעקת העניים השדודים והעשוקים מידי עושקיהם כח עלתה עד לשמים. ויתעורר הנביא ברוח קדשו וישפוך את חמתו על

“השאננים בציון והבוטחים בהר שמרון” –

לאמר:

"השוכבים על מטות שן

יסרוחים על ערשותם.

אוכלים כרים מצאן

ועגלים מתוך מרבק.

הפּורטים על פּי הנבל –

כדוד חשבו להם כלי שיר.

השותים במזרקי יין

וראשית שמנים ימשחו,

ולא נחלו על שבר יוסף.

לכן עתה יגלו בראש גולים

וסר מרזח סרוחים"

*

גם את הסוחרים הערומים, אשר בידם מאזני מרמה, לא ינקה, באמרו:

"שמעו זאת, השואפים אביון

ולשבית עניי ארץ, לאמר:

מתי יעבור החודש – ונשבירה שבר,

והשבת – ונפתחה בר,

להקטין איפה ולהגדיל שקל

ולעות מאזני מרמה,

לקנות בכסף דלים

ואביון – בעבור נעלים

ומפל בר נשביר".

“נשבע ה': בגאון יעקב! – אם אשכח לנצח כל מעשיהם!”

*

כמו חיים המה הדברים הקדושים והנשגבים האלה גם היום לאלה המליונרים והבליונרים אשר בארצנו באמריקה, ל“טרוסטיהם” ולסוחריהם, המעיקים את עניי העם והאוצרים חמס ושוד בארמנותיהם.

ומה נשגבו דברי החוזה להנשים המבישות, המוצצות כעלוקות את דמי עניי העם, ברעמו עליהן:

"שמעו נא הדבר הזה, פּרות הבשן אשר בהר שומרון, העושקות

דלים, הרוצצות אביונים, האומרות לאדוניהם: הביאה ונשתה!"

*

פּעם יורה חצי מוסרו בסטירה עוקצת:

“בואו בית אל ופשעו הגלגל, הרבו לפשוע… כי כן אהבתם, בני ישראל!”

*

כל דבריו אלה היו כחצים שנונים בלבות המלך, שריו, יועציו וכהניו, ולכל לראש בלב אמציה, כהן עגלי בן נבט בבית אל, וזה האחרון הלשין על הנביא לפני ירבעם מלכו:

“קשר עליך עמוס בקרב בית ישראל, לא תוכל הארץ להכיל את כל דבריו!”

ולחוזה הגיד בשם מלכו, לאמר:

“חוזה! לך ברח לך אל ארץ יהודה ואכל שם לחם ושם תנבא!”

עמוס השיב לו כגמולו בחזותו הקשה עליו, כי הוא על אדמה טמאה ימות, וישראל גלה יגלה מעל אדמתו.

*

אהבתו ליהודה בערה בקרבו כשלהבתיה וינבא טובות על “סוכת דוד הנופלת”, כי –

"ישיב ה' את שבות עמו, ונגש חורש בקוצר ודורך ענבים –

במושך הזרע, והטיפו ההרים עסיס וכל הגבעות תתמוגגנה"…

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47810 יצירות מאת 2658 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20265 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!