רקע
צבי הירש מסליאנסקי

נחמיה הפּחה שם את הנתוח הגדול בעם יהודה, בגרשו את הנשים הנכריות מבתי בעליהן היהודים, ובהשליכו את כלי טוביה העמוני מלשכת בית ה' החוצה. ברוב אומץ השיב את פּני סנבלט החורני וגשם הערבי, ראשי השומרונים לאמר:

“ולכם אין חלק וצדקה וזכרון בירושלים”.

*

אולם הנכלמים והנרדפים גם הם לא טמנו את ידיהם בצלחתם, וסנבלט עם מנשה חתנו, מבני בניו של יהושע בן יהוצדק הכהן, אשר נחמיה גרשהו מירושלים, שמו פניהם שכמה, העיר אשר בחר בהר אפרים, מקום קבר עצמות יוסף ומשכן ה' בימי יהושע, ויקדישו את העיר הזאת תחת ירושלים, ואת ההר גריזים, הר הברכה, העריצו והקדישו תחת הר המוריה ועליו בנו השומרונים את מקדשם, אשר על מזבחו יקריבו עוד היום צאצאי הגוי הקטנטן הזה את קרבן פסחם עד היום הזה.

*

הם מתנשאים ביחוסם, באמרם, כי השומרונים לא כותים המה או גרי־אריות – לפי דברי התלמוד – יוצאי ירך העמים הקדמונים, אשר הושיב שלמנאסר מלך אשור, אחרי גרשו את בני ישראל; המה מתיחסים לשרידי אפרים ובני בית יוסף, אשר תמיד התנשאו בגאותם על כל שבטי־יה.

*

ככה הצליח סנבלט להקים צר ואויב תמידי לבית־המקדש, אשר בוניו מאנו לתתו קחת חלק בבנינו, ויטע שנאת עולם בלבות השומרונים לעם ישראל, וישפוך עליהם מרוח קנאתו לקנא ולהצר לעם ישראל. השומרונים הקדישו רק את חמשת ספרי התורה וספר יהושע בן נון, אשר מוצאו משבט אפרים, ולא יותר. את כל הנביאים הרחיקו מעליהם, יען כי בארץ יהודה נבאו את נבואותיהם. אולם את זאת אשר סגלו למו שמרו מאד בכל פרטיהם ודקדוקיהם, כאשר יעידו חכמי התלמוד:

"כל מצוה שהחזיקו בה כותים הרבה מדקדקים בה יותר

מישראל". (ברכות מז:)

אבל כל מצותיהם וחוקיהם יבשים מאד ואין כל רוח חיים בקרבם.

*

הנה כי כן נוסרנו אז במכת השניות, נגע הכפלות, אשר מהם נסבול עד היום גם בארצות גלותנו: הר מוריה והר גריזים; מקדש ירושלים ומקדש חניו באלכסנדריה של מצרים; חגים כפולים; שמות כפולים; רבנים כפולים (רוחניים וגשמיים) ברוסיה; שפות כפולות, בתי־ספר כפולים, ותרבויות והשכלות כפולות – יהודים באהלינו ובני אדם בצאתנו חוצה. ומה זרים ואיומים המה חיי דו־פרצופים כאלה!

כל אלה המה פרי הגלות הנוראה בת אלפּים שנה בארצות שונות בתוך עמים שונים!

*

מאתים שנה עברו וגאון פּרס נשבר והיונים החלו למשול באסיה. אלכסנדר הגבור המוקדוני, הכובש ארצות רבות, נצח גם את פּרס ויכנע תחתיו את כל אלה המדינות אשר היו משועבדות לה ובתוכן גם את סוריה ואת יהודה. בראשונה מאנו היהודים להכנע תחת הגבור היוני, כי אבו לשמור את הבטחתם ושבועתם למלכי פּרס, אשר היטיבו עמהם, אך אחרי אשר נצח אלכסנדר את שתי הערים, צור ועזה, ויתקרב בראש צבאו לירושלים, קדמו השומרונים את פניו וילשינו על יהודה, כאשר הלשינו אבותיהם לפני מושלי פּרס בשעתם. אז נוכחו היהודים, כי לא יוכלו לדון עם מי שתקיף מהם, וישלחו לקראתו צירי שלום ובראשם את הכהן הגדול שמעון הצדיק – או ידוע – חגור חשן ואפוד וציץ הזהב על מצחו. ויהי בראות המלך הגבור את הכהן הגדול בהודו ויפיו, צנח מעל סוסו וישתחו לפני הכהן בהכנעה ויראת הכבוד. כאשר שאלוהו שרי צבאותיו: מדוע עשה כזאת? השיב המלך:

"כשהייתי עוד במקדוניה נראה אלי פעם בחזיון לילה איש

קדוש עטוף לבנים כהכהן הגדול הזה וינבא לי עתידות, כי

אכבוש את כל הארצות האלה, ועתה בראותי את הכהן ביפיו,

זכרתי את חזיוני ואשתחוה לפני אלהיו".

הכהן ברך את המלך והאחרון הרבה להיטיב עם ארץ יהודה, ולהמלשינים השומרונים השיב כגמולם, אחרי אשר הרגו את הנציב אשר הושיבו בארצם, ויקרע חבל ארץ מאת השומרונים ויתנהו ליהודה ויקרא דרור ליהודים מתשלומי מס האדמה בשנות השמטה.

*

כל העמים המנוצחים העמידו את פסל תמונת אלכסנדר בבתי־אליליהם; אבל היהודים לא יכלו לעשות כזאת בבית־מקדשם, ויקימו לו מצבה חיה לדור דור, בקראם את שמות בניהם אשר נולדו להם בשנה ההיא בשם אלכסנדר.

אות־הזכרון החי הזה השביע את רצון המלך לפוקת לב שונאיהם ומלשיניהם.

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47799 יצירות מאת 2657 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20142 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!