שני היהודים הגדולים, הגבור הרוחני עזרא ומשנהו הגבור הגשמי נחמיה, הבינו, כי לא לעולם יחיו, וייסדו את ה“כנסת הגדולה”, אשר תפקח על משמרת הסדרים החדשים אשר התקינו.
ואנשי כנסת הגדולה השפּיעו על העם בתורתם, חכמתם ומוסרם כל ימי ממשלת פּרס עד נצחון היונים, בערך מאה ושמונים שנה.
*
לפגישת אלכסנדר הגדול עם הכהן הגדול היו תוצאות גדולות וכבירות. בהפּגישה הזאת התגשמה פגישת שני העמים הגדולים העומדים בראש כל עמי שם ויפת; רגש־היופי (אסטתיקה) עם רגש־המוסר (אתיקה) העברי; החן והיופי החיצוני עם המוסר והצדק הפּנימי. בראשונה היתה הפּגישה יפה, נעימה וכלולה בהדרה, אבל אחרי מות אלכסנדר ומלכותו נקרעה לגזרים, החלה יהודה להתנועע בין שתי הממלכות, הצפונית והנגבית – סוריא ומצרים. אז רפתה יד הכנסת הגדולה, כי קציני העם וראשיו החלו לחקות כקופים את היונים בכל דרכיהם, וההוד וההדר החיצונים הכניעו את המוסר והקדושה, ויתיונו בני יהודה.
*
שמעון הצדיק, הכהן הגדול, אשר בן סירא, בן דורו, יתארהו כמלאך אלהים, מת, ובמותו פנה זיו הכהונה, גלה הכבוד מישראל ורוח יון החלה לסעור בחזקה על ארץ יהודה. חוניו בן שמעון, אשר כהן תחתיו, חדל מתת את מס הארץ למלך מצרים, אשר עוד מעט עלה על יהודה ויחריבה, לולא הופיע אז איש מורם מעם, רב פעלים, יוסף בן טוביה, נכד שמעון הצדיק ובן אחות חוניו הכהן, אשר עמד בפרץ ויקדם את פני המלך תלמי בתשורה יקרה, וימצא חן בעיני המלך והמלכה בשיא גבהו וחין תארו, וימנוהו לראש המסים. יוסף מלא את תפקידו באמונה ויהי לנגיד העם עשרים ושתים שנה.
*
יוסף הנגיד התיון בראשונה, ויהי ראש וראשון להמתיונים. הוא התאהב באחת המחוללות היוניות, אולם שלום אחיו קדם את פני הרעה ותחת המחוללת הביא אליו החדרה את בתו, אשר אחרי כן לקחה לו לאשה ותלד לו את הורקנוס בנו השמיני.
*
הורקנוס מלא את מקום יוסף אביו, ואחיו שנאוהו תכלית שנאה וריב נורא התפּרץ ביניהם. הורקנוס החזיק במעוז מצרים, ואחיו נתנו יד לסוריה אל מלך הצפון, ויפתחו את שערי ירושלים לפני חיל סוריה ויהיו הסורים לאדוני הארץ.
*
בן סירא, בראותו את משובת בני דורו ולכל לראש את הוללות יוסף נגידם, הביע את לקחו:
"הרחק רגליך מאשה זונה, פּן תלכד במצודתה. אל תאזין
לקול משוררת, פּן תדיחך בנכליה. אל תתן לקדשות נפשך,
כי תבוזנה מהר חילך".
*
ומלך הצפון גבר על מלך הנגב, ותעז יד בני יוסף על הורקנוס אחיהם ויגרשוהו מירושלים ויבן לו מבצר בקרבת העיר חשבון על הגבול בין יהודה וערב. שם ישב ויחי חיי רוזנים, עד מלוך אנטיכוס עפּיפנוס הרשע; הורקנוס שלח יד בנפשו, ואנטיכוס לקח את כל אשר לו.
*
ובירושלים רבה השערוריה, מתיונים נהיו למרשיעי ברית. בראשם עמד ישוע יזון. ההתבוללות הגיעה עד מרום קצה, עבודת בית ה' הופרה, ובני יהודה ובנותיה יצאו במחולות בבגדי אדם וחוה לפני הגרשם מגן עדנם, התהוללו בזמה ותבל על הר בית ה' לעין רואים, כהיונים על הר האלימפּוס. אולם ההפקרות והמשובה מעבר מזה הולידו את החסידות והנזירות הקיצונית מעבר השני, ויתחלק העם לשתי מפלגות, ויהי הפּרץ רחב מאד: המתיונים פּרקו מעליהם את עול התורה כליל, והנזירים עשו סיגים רבים וקשים, ויגדל הריב בין המפלגות ויתקוטטו איש באחיו.
*
שני המורים הגדולים בזמן ההוא, יוסי בן יועזר איש צרדה ויוסי בן יוחנן איש ירושלים, היו ראשי קהל החסידים, ושניהם הביעו את מחאתם נגד מרשיעי הברית בדברים נמרצים.
הראשון אמר:
"יהי ביתך בית ועד לחכמים והוה מתאבק בעפר רגליהם
והוה שותה בצמא את דבריהם". (אבות פרק א', מ"ד)
הוא רומם את החכמה ואת החכמים לבל ילכדו בחלקת לשון המתבוללים ותעלוליהם.
השני הביע את מחאתו עוד ביתר עז:
"יהי ביתך פתוח לרוחה ויהיו עניים בני ביתך, ואל תרבה
שיחה עם האשה". (אבות פרק א', מ"ה)
כל הדברים האלה נאמרו נגד התרבות ההלנית על פי תורת אריסטו ואפּלטון, אשר השליכו שקוצים על העניים והאביונים; וביחוד המאמר האחרון, המתנגד אל זימת היונים והוללותם עם נשי־החן.
*
מרשיעי־הברית השתובבו משובה נצחת, ותגבר ידם על חבר החסידים, ויעשו מעשיהם, זר מעשיהם, ביד רמה. ושמעון, אחר מראשי המתיונים, אשר היה פקיד בית ה‘, הסית את אפּלוניוס נציב ארם לבוז את אוצרות בית ה’ והון הורקנוס אשר הפקיד שם למשמרת. הנציב שלח את פקידו פילודורוס לקחת את כל האוצר להביאו לאוצר המלך.
הדבר הזה הרגיז את לבות כל העם, בראותם איש נכרי בא לחלל את הקודש ולמעול בכסף הקדשים, ויתקבצו יחד לצעוק אל ה' בצר להם ולמחות נגד השערוריה הזאת.
פּה באה ההגדה ומספּרת נפלאות, כי בגשת פילודורוס אל ההיכל להפיק זממו, והנה סוס אביר ורוכב נורא עליו התפּרץ לקראתו, הסוס דחפו ויפצעהו קשה ויתעלף.
הכהן התפּלל על שלום הפקיד, וישב לאיתנו. ובשובו אל מלכו, ספר לו את כל אשר ראו עיניו בהיכל הקודש.
אבל שמעון הבוגד לא שקט וילשן את חוניו הכהן הגדול לפני מלך סוריה. הכהן התם הודח מכהונתו וישוע המתיון אחיו נמנה על משמרתו ומרשיעי־הברית עלו מעלה מעלה.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.