רקע
אבן אל־מוקפע
האשה הנואפת

אחד הסיפורים המזרחיים המרובים על נכלי האשה, המרמה את

בעלה. מתוך אוסף כלילה ודמנה נתקבלה המעשייה שלהלן גם אל

הספרות

האירופית בימי הביניים.



וַיַּשְׁכֵּם [הַנָּזִיר] בַּבֹּקֶר אֶל קִרְיָה אַחֶרֶת, וְחָרַשׁ עֵצִים רָאָה אוֹתוֹ / וַיְּבִיאֵהוּ לְבֵיתוֹ / וַיֹּאמֶר אֶל אִשְׁתּוֹ / ״כַּבְּדִי הַלַּיְלָה הַנָּזִיר הַזֶּה, / כִּי כָמוֹהוּ כְּמוֹ נָבִיא וְחוֹזֶה. / וְהִנְנִי הוֹלֵךְ לִשְׁתּוֹת עִם חֲבֵרַי, / וְאַחַר בּוֹא הַשֶּׁמֶשׁ אָשׁוּב אֶל חֲצֵרַי״.

וּלְאִשְׁתּוֹ הָיָה עוֹגֵב, וַיְהִי הַמְּחַבֵּר בֵּינֵיהֶם / וְהַמַּלְאָךְ בֵּין שְׁנֵיהֶם – / אֵשֶׁת גַּלָּב שְׁכֶנְתָּהּ / וַתִּבְחַר לִהְיוֹת חֲבֶרְתָּהּ. / וַתֹּאמֶר לָהּ ״לְכִי, הָבִיאִי עוֹגְבִי כַּחֹק, / כִּי אֵין הָאִישׁ בְּבֵיתוֹ הָלַךְ בְּדֶרֶךְ מֵרָחוֹק״. / וַתַּעַשׂ כֵּן, וַיָּבוֹא הָעוֹגֵב וַיֵּשֵׁב בְּפֶתַח בֵּיתָהּ, / כִּי הָיָה שׁוֹגֶה בְאַהֲבָתָהּ. / וַיָבוֹא אִישָׁהּ, וּבִרְאוֹתוֹ / עוֹגְבָהּ בָּא אֶל אִשְׁתּוֹ – / וַיִּגְעַר / בְּזַעַף וּבְכַעַס וּבְסַעַר / ״מָה הַמְּשֻׁגָּע הַזֶּה יוֹשֵׁב – / לִזְנוֹת אִתָּךְ הוּא חוֹשֵׁב?״ / וַיַּךְ אוֹתָהּ בְּאֵיבָה וְשִׂנְאָה, / כִּי עָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה, / וּלְעַמּוּד הַבַּיִת אָסַר אוֹתָהּ / וַיּוֹסֶף לְהַכּוֹתָהּ.

וַתָּבוֹא אֵשֶׁת הַָגַּלָּב וַתֵּרֶא כִּי הִיא אֲסוּרָה / וַתֹּאמֶר ״עַד מָתַי יֵשֶׁב עוֹגְבֵךְ פֶּתַח הַשַּׁעְרָה?״ / וַתַּעַן וַתֹּאמָר ״עֲשִׂי עִמִּי חֶסֶד וְנַתְּקִי מוֹסְרוֹתַי / וְאִסְרִי נַפְשֵׁךְ תַּחְתַּי״. / וַתַּעַשׂ כֵּן, וַתֵּלֵךְ אֶל עוֹגְבָהּ / וַיִּתְעַלֵּל בָּהּ. / וַיִּיקַץ בַּעְלָהּ וַיִּקְרָא לָהּ וְלֹא עָנַתְהוּ / וַיִּקְרָא לָהּ פְּעָמִים רַבּוֹת וְלֹא הֱשִׁיבַתְהוּ, / כִּי אָמְרָה: יַכִּיר קוֹלִי – / וְנוֹדַע לוֹ מַעֲלִי. / וַיָּקָם אֵלֶיהָ וַיִּכְרֹת אַפָּה / וַיְשִׂימֵהוּ בְּכַפָּהּ / וַיֹּאמֶר לָהּ ״הוֹלִיכִיהוּ לְמִנְחָה לְעוֹגְבֵךְ / וְהוּא יוֹסִיף עוֹד לְאָהֳבֵךְ!״

וַתָּשָׁב הָאַחֶרֶת מִזְּנוּתָה / וַתֵּרֶא כִּי נִכְרַת אַף רְעוּתָהּ, / וַתְּנַתֵּק מוֹסְרוֹתֶיהָ / וַתֶּאֱסֹר נַפְשָׁהּ תַּחְתֶּיהָ. / וַתָּרֶם קוֹלָהּ בְּתַחֲנוּנִים / ״אֵל אֲדוֹנֵי הָאֲדוֹנִים! / הַבֵּט אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה לִי בַעְלִי, / רְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי / וְהָשֵׁב אַפִּי לִי / וְהַרְאֵה נִסִּים לְטַהֵר פָּעֳלִי!״ / וְאַחֲרֵי כֵן אָמְרָה אֶל בַּעְלָהּ ״קוּם, רְאֵה אֶת הַנִּסִּים הָאֵל, / מַה פָּעַל אֵל / אֲשֶׁר הֵשִׁיב אַפִּי שָׁלֵם לִמְקוֹמוֹ / וְהֵסִיר מֵאַפִּי מוּמוֹ״. / וַיֹּאמֶר לָהּ ״מָה אַתְּ מַטֶּפֶת, / הָאִשָּׁה הַמְנָאֶפֶת!״ / וַיָּקָם אֵלֶיהָ וַיַּרְא – וְהִנֵּה אַפָּהּ שָׁלֵם בְּלִי מַחֲלָה / כַּאֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה! / וַיִּתְחַנֵּן אֵלֶיהָ / וַיִּפֹּל בֵּין רַגְלֶיהָ / וַיֹּאמַר ״עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי אַתְּ נְקִיָּה / וְאֵין בְּרוּחֵךְ רְמִיָּה. / אִם אָוֶן פָּעַלְתִּי – לֹא אוֹסִיף, / כִּי אַף כָּל אִשָּׁה אֲשֶׁר לֹא תִשְׂטֶה וְלֹא תַחֲנִיף / אִם יִכָּרֵת – וְעוֹד יַחֲלִיף״. / וּבְכָל זֹאת הַנָּזִיר רוֹאֶה / וְעַל דִּבְרֵיהֶם מִשְׁתָּאֶה.

וַתֵּלֵךְ אֵשֶׁת הַגַּלָּב לְבֵיתָה / דּוֹאֶגֶת מִכָּל הַקּוֹרוֹת אוֹתָהּ / מְעֻצֶּבֶת וְכוֹאֶבֶת בְּחִילָהּ / עַל הָאַף אֲשֶׁר נִכְרַת לָהּ, / וְאוֹמֶרֶת: מָה אֹמַר לְבַעְלִי וּלְמִשְׁפַּחְתִּי / וּמָה אָשִׁיב עַל תּוֹכַחְתִּי? / וְאַחֲרֵי כֵן הֵקִיץ בַּעְלָהּ / וַיֹּאמֶר לָהּ / ״תְּנִי לִי כָּל כְּלֵי מְלַאכְתִּי, / כִּי אֶל בֵּית הַגְּדוֹלִים לֶכְתִּי״. / וַתִּתֶּן לוֹ אֶת הַתַּעַר לְבַדּוֹ. וַיֹּאמֶר לָהּ ״הֲלֹא אָמַרְתִּי לָךְ: תְּנִי לִי אֶת כָּל הַכֵּלִים / וְאֵלְכָה אֶל בֵּית הַגְּדוֹלִים!״ / וַתִּתֶּן לוֹ אֶת הַתַּעַר לְבַדּוֹ, וַתַּעַשׂ כֵּן פְּעָמִים רַבּוֹת. וַיַּשְׁלֵךְ אַחֲרֶיהָ הַתַּעַר בְּחֵמָה גְדוֹלָה / בְּאִישׁוֹן לַיְלָה וַאֲפֵלָה. / וַתִּצְעַק צְעָקָה גְדוֹלָה / וַתֹּאמַר ״אַפִּי אַפִּי!״ וַיִּתְקַבְּצוּ אֵלֶיהָ שְׁכֵנֶיהָ וְכָל קְרוֹבֶיהָ / עִם מִשְׁפַּחְתָּהּ וְכָל אוֹהֲבֶיהָ / וַיַּקְרִיבוּ אֶל הַשּׁוֹפֵט בַּעְלָהּ / עַל הָאַף אֲשֶׁר כָּרַת לָהּ. / וַיְצַו הַשּׁוֹפֵט לְהַכּוֹתוֹ / וּלְהַכְאִיבוֹ וּלְהַעֲנוֹתוֹ.


המלצות קוראים
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.
תגיות
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות