רקע
משה בילינסון
בשאלות העליה

העיקר בשבילי הוא – ענין העליה.

לדידי, יסוד קיומנו בארץ ישראל הוא במשפט אחד: בזכות ולא בחסד. את היסוד הזה הורסים ע“י מו”מ בשאלת העליה. התרגום הכלכלי של המשפט הזה הוא: עליה לפי כוח הקליטה של הארץ, כלומר: מה שבכוחם של היהודים לעשות – זכותם היא לעשות, ואין לנגוע בזה. בעצם הפורמולה הזאת כבר היה ויתור מצדנו, היה ויתור על הנוסחה של עליה חפשית. אבל “יכולת הקליטה” זהו יסוד מוצק שאין לזוז ממנו, משום שאין נוסחה אחרת לביטוי זכותנו לעליה לארץ. גם בנוסחה הזאת משתמשים לרעה, אבל יש לנו אפשרות להלחם על נוסחה זו, ואם נזוז מיסוד זה, וברור שבקביעת מספרים לעליה, אפילו מספר גדול, יש ויתור על היסוד הזה, אין לנו יותר נשק כלפי השלטון האנגלי.

אסור לתנועה הציונית – אפילו להלכה – להמצא במצב כזה שתצטרך לומר ליהודי: תשאר בגולה משום שה“קווטה” לעליה לארץ-ישראל נגמרה. ענין אחר הוא ה“שדיול”. בענין זה אנחנו אומרים ליהודי הגולה: אם אתם רוצים לעלות לארץ – תשלחו הנה כסף, תבנו בתי-חרשת, תטעו פרדסים, תתנו אמצעים להגדיל את כוח הקליטה של הארץ, אז יוכלו חברינו שבמחלקה המדינית ללכת לממשלה ולדרוש “שדיול” של 10 אלפים, 20 אלף איש – כמידת הכסף שהיהודים יתנו, במידה זאת יידרש “שדיול”.


המלצות קוראים
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.
תגיות
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות