רקע
שלום רוזנפלד
מסביב לקופסה

האווירה באולפן היתה טעונה מתח רב. אפילו חלק מזערי ממתח זה – אילו הפכו אותו לחשמל – היה מספיק כדי להאיר את רמת־גן באור־יקרות.

על השולחן, במרכז החדר, הוּצבה קופסה שחורה מן הסוג שקוסמים מקצועיים משתמשים בהן להפרחת יונים, אבל קופסה זו נבדלה מאלו של הקוסמים בכך שהיתה נעולה בשבעה מנעולים. היו אלה “מנעולי קומבינציה”, כשלכל אחד מהם צופן מיוחד שהמפתח שלו הושמד בחום של 1000 מעלות צלסיוס, בתהליך תרמו־כימי מיוחד אשר היה ידוע רק למתי־מעט מעובדי הטלוויזיה.

איש לא ידע מה טומנת בחובּה תיבת־המסתורין. היא יכלה להכיל בעצם הכול: מכובעו של יוסי שריד ועד לזהב נוזלי. אבל היה ברור, שבתוכה טמון הסוד הגדול של התקופה: סוד האנרגיה.

ארבעה מבכירי המדענים והפוליטיקאים בישראל – שניים ממחנה “בעד” ושניים ממחנה “נגד” – התכנסו סביב הקופסה השחורה לאירוע מדעי־מדיני־תקשורתי אשר ייכנס להיסטוריה בכינוי “ויכוח המאה”.

דומה כי למן הוויכוח הגדול בין מדעני תקופת־האבן ומדינאיה על הגלגל וסגולותיו לא היה עוד דיון כה מעמיק ויסודי על המצאה כלשהי והשלכותיה על עתיד האנושות.

שני המדענים ושני הפוליטיקאים תפסו מקומם מסביב לקופסה השחורה, כשטכנאי הטלוויזיה מקרינים מדי כמה שניות על המרקע את ההודעה: “בעוד כמה דקות יתחיל ויכוח המאה”. רק מתי־מעט באולפן ומחוצה לו ידעו שאין זו הודעה רגילה, כי אם סיסמה סודית ששוּדרה למדען הראשי של המצאת־מרידור, לעזור לו להתחמק ממבקשי־נפשו שהוציאו כידוע “חוזה” כדי לחסלו.

*

ביריית־הפתיחה בדיון התכבד זקן־הפרופסורים לתרמו־דינאמיקה פוליטית במכון הלאומי להינדוס נשמות, הפרופסור נח ידעוני.

הוא אמר: אני אישית טרם ראיתי את מערכת־השעונים של המתקן. גם אין לי מושג מה מצוי בתוך הקופסה השחורה שלפנינו. אבל כבר נתונים ראשונים אלה בשילוב מה שידוע לי על מרידור ועברו הפוליטי, מספיקים לי כדי לפסול בכל מכל את ההמצאה הנלוזה שכמוה מהלכות בשוק לאלפים. עד שלא אראה את השייח הערבי הראשון נחנק משתיית־נפט, לא אאמין בהמצאה זו וגם לא הייתי ממליץ שהכנסת תעניק למר מרידור רשות להודעה אישית.

דבריו המעמיקים של הפרופסור ידעוני הוציא את איש־הקואליציה הדינאמי נחמן אבימרי מכליו השלובים: צר לי שעלי לחלוק בתכלית החילוק על מלומד משיעור קומתו של פרופסור ידעוני.

אך הפרופסור התעלם לחלוטין מן העובדה המכרעת שבניגוד להשמצות בכנסת ובעיתונות לא פגע השר מרידור בחוקי הפיסיקה, וממילא לא היה מקום לרינונים כאילו הסתתר מאחורי החסינות הפרלמנטרית שלו.

גם אני לא ראיתי את המתקן הניסיוני, אבל אני נרעש ונפעם מן הפאטנט הגאוני של הפיכת קיטור לחשמל באמצעות קפיץ מגנטי המופעל בסולר סינתטי. אילו עשה מרידור רק זאת, די היה בכך כדי לשחרר את האנושות מן הדיקטאטורה של הפטרו־דולארים.

פרופסור בנימין למדני, מומחה בעל שם לפיסיקה גירעונית באוניוורסיטה־הפתוחה־בשעות־הצהריים־בלבד, תמך במלים חמות ביותר בדעתו של נציג הקואליציה: גם אני לא ראיתי את המתקן של מרידור ואיני מכיר את העקרונות שלפיהם פועל, גם לא בדקתי אף אחד מן הנתונים ואינני יודע מה מסתתר בקופסה השחורה שלפנינו. אבל אני מכיר את עברו הביטחוני והכלכלי של השר מרידור ואין לי ספק שההמצאה שלו, הפשוטה כל כך בגאוניותה, היא שגרמה לכך ששליט לוב מועמר קדאפי בא לווינה לבקש עזרה כלכלית מקרייסקי.

איש האופוזיציה, בועז נברן, קפץ ממקומו כנשוך־נחש: עם כל הכבוד לפרופסור למדני אני מוחה בכל תוקף על שבחוות־דעתו התעלם לחלוטין מן העובדה, שמדעניו של מרידור שיבּשו בכוונה תחילה את “מחזור רנקין” המפורסם על־ידי העלאה מלאכותית של טמפרטורת הוויכוח הציבורי.

גם אני, כקודמי, לא ראיתי את המתקן ואינני יודע איך הוא פועל, אבל די לי להתבונן בקופסה השחורה שלפנינו, זו הנעולה על שבעה מנעולים, כדי לחשוף את הבלוף. אילו לא היה למרידור מה להסתיר, לא היה נזקק לשבעה מנעולים ודווקא מה שמסתיר מצביע יותר מכל על הכישלון הגדול.

מעבודתי הציבורית, בעיקר בסיעתנו בכנסת, אני יודע שבמצבי לחץ מסוימים ניתן להגיע לניצולת יותר גבוהה של אנרגיה, אבל אני מבקש להפנות את תשומת־הלב לעובדה, שמדעני מרידור לא הביאו בחשבון את ה“פידבק” הטבעי שיש לשחרור גזים בכמות בלתי מבוקרת על הטורבינות המרכזיות שבחיינו.

לפיכך אני מציע לדחות את ההמצאה על הסף ולהביע אי־אמון לפרופסור למדני.

*

הוויכוח התלהט והתגעש ובוודאי היה נמשך עמוק לתוך הלילה, אלמלא נגע במקרה אחד המשתתפים בקופסה השחורה תוך כדי הנפנוף בידיים.

הנגיעה המקרית גרמה לקצר חשמלי באולפן, ובכל הסביבה נשתררה חשכה טוטאלית, על המרקע החלה מרצדת בהפסקות קצובות סיסמת־חירום השמורה למקרים כגון אלה: “סליחה, תקלה”, “סליחה, תקלה”, “סליחה, תקלה”.



מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 48806 יצירות מאת 2703 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20830 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!