כפי הנראה, אין סיפור זה לקוח מאוצר המעשיות המוסלמיות והנוצריות, ייתכן שיצחק אבן סהולה המציאו כולו, וייתכן שיש בו גם גרעין של אמת היסטורית. באפיזודה של הזקן ונכדו יש לראות אחת הדוגמות המועטות של הנימה הרגשנית בשירתנו הספרדית.
אָמְרוּ כִּי הַמְּדִינָה לוּז הָיְתָה גְדוֹלָה
וַעֲצוּמָה, / דְּלָתַיִם וּבְרִיחַ וְחוֹמָה, / וְיוֹשֶׁבֶת בָּעֵמֶק
תַּחַת הָהָר / וְכָל הַבָּא אֵלֶיהָ יֵרֵד וְיִגְהַר. / וְהַיָּם סוֹבֵב
אוֹתָהּ מִשְּׁנֵי עֲבָרֶיהָ, / וַיִּגְדְּלוּ בְעָשְׁרָם יוֹשְׁבֶיהָ
וְגָרֶיהָ, / כִּנְעָנֶיהָ וְסוֹחֲרֶיהָ, / וְהָיוּ בָהּ אֲנָשִׁים
מְלֻמְּדֵי הַיָּם / יוֹדְעֵי בִנְשֹׂא נְהָרוֹת דָּכְיָם, / הַמְקָרִים
בַּמַּיִם עֲלִיּוֹת / יוֹרְדֵי הַיָּם בָּאֳנִיּוֹת. / וַיְהִי שַׂר
גָּדוֹל מִבְּנֵי קֶדֶם פָּקִיד וְנָגִיד עֲלֵיהֶם / וּמְעַשְּׂרִים
קִנְיָנָם בְּכָל שָׁנָה וְכָל חֵילֵיהֶם.
וַיִּהְיוּ שָׁם חֲמִשָּׁה חוֹזִים בַּכּוֹכָבִים, /
רוֹאִין בֶּעָבִים: / הָאֶחָד שׁוֹפֵט וְדַיָּן / וְהַשֵּׁנִי כֹּהֵן
מִדְיָן / וְהַשְּׁלִישִׁי אִישׁ גַּעַל / וְהָרְבִיעִי נִצְמָד לַבַּעַל /
וְהַחֲמִישִׁי נִשְׁבָּע לְהָרַע, / שׁוֹמֵר רוּחַ לֹא יִזְרַע. /
וְהַשַּׂר הָיָה דִּבְרֵי חֶזְיוֹנָם בּוֹזֶה / וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה, /
כִּי אָמַר: אֵין בְּדִבְרֵיהֶם תּוֹעֶלֶת / וּתְבוּנָתָם גְּרוּעָה
וְנוֹפֶלֶת / כְּאֵלָה נוֹבֶלֶת.
וַיְהִי כַאֲשֶׁר רָאוּ הַחוֹזִים / אֲשֶׁר הֵמָּה
נְמִבְזִים / וַיָּבִינוּ חֵפֶץ הַשַּׁר וּרְצוֹנוֹ / וָכַעַס עִנְיָנוֹ –
/ וַיִּתְקַבְּצוּ כֻלָּם לְדַבֵּר בִּגְנוּתוֹ / וַיּוֹסִיפוּ עוֹד שְׂנֹא
אוֹתוֹ. / וַיָּבִינוּ בִתְקוּפוֹ וּמוֹלָדוֹ, / כִּי קָרוֹב יוֹם אֵידוֹ,
/ וַיְמַהֲרוּ לְעוֹרֵר מַזָּלוֹ הָרַע / אֲשֶׁר מִמְּרוֹמוֹ נִגְרַע. /
וַיֵּלְכוּ בְּעוֹד לַיְלָה אֶל הָאֲצִילִים / וְאֶל בְּנֵי הָעִיר
הַגְּדוֹלִים / וַיֹּאמְרוּ ״דְּבַר סֵתֶר לָנוּ אֲלֵיכֶם, וְאִישׁ לֹא
יֵדַע / כִּי בָא הֵנָּה קָרוֹב אוֹ מוֹדָע״. / וַיֹּאמְרוּ ״יְדַבֵּר כָּל
אֶחָד אֲשֶׁר יִתְאָו – / סוֹד יְיָ לִירֵאָיו!״
וַיֹּאמְרוּ ״הֲשַׂמְתֶּם לֵב אֶל אֲדוֹנֵיכֶם הַשַּׂר /
אֲשֶׁר בְּהוֹדוֹ הוֹדֵנוּ יֶחְסַר, / בִּהְיוֹתֵנוּ לוֹ מְשֻׁעְבָּדִים /
וּמֵאֵימָתוֹ חֲרֵדִים? / וַאֲנַחְנוּ עֲמֵלִים בְּכָל מַעֲשֵׂינוּ /
וְנוֹתְנִים לוֹ בְּכָל שָׁנָה עִשּׂוּר נְכָסֵינוּ, / מִלְּבַד שַׁבָּתוֹת
וּמוֹעֲדִים / וְיָמִים אֲחָדִים / אֲשֶׁר נַקְרִיב לוֹ קָרְבָּן
וּמִנְחָה, / מַשְׂאֵת וַאֲרֻחָה: / זֶה בְּיָגוֹן וְזֶה בְשִׂמְחָה, / זֶה
בְּרָצוֹן וְזֶה בְזָדוֹן, / כַּעֶבֶד כָּאָדוֹן. / דִּי הֲוָה צָבֵא הֲוָה
מַחֵא, / לָזֶה מְקָרֵב וְלָזֶה דוֹחֶה, / לָזֶה יַכֶּה וְלָזֶה יַעֲנִישׁ,
/ לָזֶה יַשְׁפִּיל וְלָזֶה יוֹרִישׁ, / לָזֶה נַפְשׁוֹ דְחוּיָה, / לָזֶה
אֵין רוּחוֹ מְצוּיָה, / וְעַל זֶה יִשְׁפֹּךְ רוּחַ עִוְעִים – / וְסוֹפֵג
אֶת הָאַרְבָּעִים! / וְלוֹקֵחַ מִבָּנֵינוּ הַנֶּאֱהָבִים / לְכוֹרְמִים
וּלְיוֹגְבִים, / וּמִבְּנוֹתֵינוּ הַטּוֹבוֹת וְהַיָּפוֹת / לְרַקָּחוֹת
וּלְטַבָּחוֹת וּלְאוֹפוֹת. / וְעַתָּה אֶל הַשָּׁמַיִם מִשְׁפָּטוֹ נָגַע
/ וְיוֹם זְדוֹנוֹ רָגַע / וְקָרְבָה עֵת פְּקֻדָּתוֹ / לָקַחַת מְאוֹר
עֵינָיו וְחֶמְדָּתוֹ, / וְשַׁבְּתַאי עוֹמֵד לְנֶגְדּוֹ, / וּמַאְדִּים
צוֹמֵחַ בְּצִדּוֹ, / וּזְנַב הַתְּלִי עָלָה עַל רֹאשׁוֹ / וַיַּעֲלֶה
בָאְשׁוֹ. / וְכֵן גָּעָה מִמְּכוֹנָיו / צֶדֶק לְפָנָיו, / וְהַשֶּׁמֶשׁ
חָשַׁךְ בְּחֶבְלוֹ / אֵין נֹגַהּ לוֹ, / וְכוֹכָב עָרַךְ נְהִי וְקִינָה –
/ בַּהֶרֶת לְבָנָה, / וְהַמַּזָּלוֹת עָרְכוּ לַשֶּׁבֶר כֻּלָּם מַעֲרָכָה
/ וַתִּשְׁלַם כָּל הַמְּלָאכָה / לְמַעַן תִּתּוֹ בְּיֶדְכֶם לַהֲמִיתוֹ /
לְהַכְרִית זַרְעוֹ וּלְהַצְמִיתוֹ / לְכַלּוֹת שְׁאֵרִיתוֹ. / וְעַתָּה
הִתְבּוֹנֲנוּ וּקְחוּ עֵצָה, / כִּי הַיּוֹם יוֹם מְהוּמָה וּנְאָצָה: /
עַל כֵּן הַבִּיטוּ וּרְאוּ צַעַרְכֶם, / רָאשֵׁיכֶם וְשִׁבְטֵיכֶם
וְשׁוֹטְרֵיכֶם, / וְתִהְיוּ מוּכָנִים לְיוֹם מוֹעֵד / וְיִהְיֶה כָל
אֶחָד לַחֲבֵרוֹ סוֹעֵד, / וּפִתְאוֹם נָבוֹא אֶל הֵיכָלוֹ לְמַעַן יֵחַת /
וְנַתִּיז אֶת רֹאשׁוֹ בְּבַת אֶחָת. / וּמִבָּנָיו וּמִבְּנוֹתָיו נִקַּח
נְקָמָה / וְלֹא תִהְיֶה לוֹ תְקוּמָה, / וְנִתֵּן לָנוּ מֵאַחֵינוּ
שׁוֹפְטִים וְשָׂרִים / וְנִהְיֶה בְנֵי חֹרִים. / וּבָזֶה נִמָּלֵט מִפַּח
יוֹקְשֵׁנוּ / וְנִמְלֹךְ בְּכָל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשֵׁנוּ.
וַיִּיטַב חֶזְיוֹנָם בְּעֵינֵי כָל גְּדוֹלֵי הָעִיר, /
יַחַד יָשִׁישׁ וְצָעִיר, / וַיָּבוֹאוּ כֻלָּם בִּבְרִית / עַל דְּבַר
הַשַּׂר וְזַרְעוֹ לְהַכְרִית, / כִּי אָמְרוּ: לֹא דִבְּרוּ הַהוֹבְרִים /
זוּלָתִי אֲמִתַּת דְּבָרִים, / וְהַצָּרָה הַזֹּאת אֲשֶׁר עַל הַשַּׂר
תָּחוּל וְתֶהִי / לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא. / וַיָּכִינוּ לִבָּם לְיוֹם
קָבוּע / וְלִזְמָן יָדוּעַ / לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹס וּלְאַבֵּד / עֲדֵי
אוֹבֵד – / וְהַשַּׂר לֹא יָדַע בְּכֹל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה / וְעָלָיו עַיִן
לֹא חָסָה. / וַתְּהִי לוֹ אִשָּׁה פִּילֶגֶשׁ מִבְּנֵי הָעִיר הַסְּגָנִים
/ מִזֶּרַע הָאֵיתָנִים, / וְהִיא אִשָּׁה חֲכָמָה / בְּכָל שֵׂכֶל
וְעָרְמָה, / יוֹדַעַת לְהַמְשִׁיךְ הַלְּבָבוֹת / לַחֲשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת, /
וַיְהִי לוֹ מִמֶּנָּה בֵּן נִכְבָּד וְנָעִים / יֶלֶד
שַׁעֲשׁוּעִים.
וַיְהִי הַיּוֹם וַתָּבוֹא הָאִשָּׁה בֵּית אָבִיהָ
כְּחֻקָּה / וְהַיֶּלֶד בְּחֵיקָהּ. / וַיַּרְא הַנַּעַר אֶת זְקֵנוֹ /
עוֹמֵד עַל מְכוֹנוֹ – / וַיָּחֶל לְשַׂחֵק וּלְגַעְגֵּעַ / לְדַלֵּג
וּלְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ. / וַיִּפֶן הַזָּקֵן אֵלָיו וַיִּדֹּם וַיֵּאָלֵם, /
וְלֹא יָכֹל לְהִתְעַלֵּם, / וַיַּזִּילוּ עֵינָיו דִּמְעָה / בְּקוֹל
אֲנָחָה וְשַׁוְעָה. / וַתֹּאמֶר לוֹ בִּתּוֹ ״לָמָה אֲדוֹנִי נֶאֱנָח, /
לֹא שָׁקֵט וְלֹא נָח? / וַחֲכָמִים אָמְרוּ בְלִמּוּדָם: / אֲנָחָה
שׁוֹבֶרֶת עַצְמוֹתָיו שֶׁל אָדָם״. / וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ ״הַחֲרִישִׁי
מִקָּטֹב / אֵין בִּלְתִּי רַק טוֹב״. / וַתִּקַּח אֶת הַנַּעַר
וַתְּשִׁיתֵהוּ / עַל בִּרְכָּיו וַיְחַבְּקֵהוּ / וַיִּפֹּל עַל צַוָּארוֹ
וַיִּשָּׁקֵהוּ, / וְלֹא יָכֹל הַזָּקֵן לְהִתְאַפֵּק עַל דַּאֲגָתוֹ /
וַיּוֹרֶד עַל לֶחְיוֹ דִמְעָתוֹ, / וַתּוֹסֶף בִּתּוֹ לְפַתּוֹתוֹ פַּעַם
שְׁנִיָּה / וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ / וַתֹּאמַר ״לָמָּה, אֲדוֹנִי,
יַעְלִים מִמֶּנִּי מַצְפּוּן לִבּוֹ / וְלֹא יוֹדִיעֵנִי מַה טִּיבוֹ? /
הֲלֹא אָנֹכִי בִתְּךָ הַחֲמוּדָה / וְאֵין לְךָ בָּעוֹלָם זוּלָתִי
יְחִידָה, / הֲלֹא אֲנִי טוֹבָה לְךָ מֵעֲשָׂרָה בָנִים / בְּרוּחַ חֵן
וְתַחֲנוּנִים״. / וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הֵצִיקָה לּוֹ בִדְבָרֶיהָ /
וַתַּרְבֶּה עָלָיו אֲמָרֶיהָ / וַתִּבְכֶּה עָלָיו וּבְלָשׁוֹן רַכָּה
הֶחֱלִיקַתְהוּ – / וַיַּגֶּד לָהּ כִּי הֱצִיקַתְהוּ / וַיֹּאמַר ״עַל
בְּנֵךְ זֶה נִבְהַלְתִּי וְנִתְחַלְחַלְתִּי / אֶל הַנַּעַר הַזֶּה
הִתְפַּלַּלְתִּי, / כִּי בְּיוֹם פְּלוֹנִי עָלָיו רוּחַ יֵעָרֶה / כִּי
סָקוֹל יִסָּקֵל אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה, / כִּי בְנֵי הָעִיר נוֹעֲצוּ עַל
בֵּית אָבִיו לְהַכְרִית / וַיָּבוֹאוּ כֻלָּם בִּבְרִית, / וְעַל פִּי
גְזֵרַת הַמַּזָּלוֹת / יָבוֹאוּ אֵלָיו הָאָלוֹת, / וְאַבִּיט וְאֵין
עוֹזֵר – / עַל כֵּן אֶבְכֶּה בִּבְכִי יַעְזֵר״.
וַתַּעַן הָאִשָּׁה וַתֹּאמַר / ״לָמָּה, אֲדוֹנִי,
נַפְשְׁךָ תִּתְמַרְמַר, / וְתַרְבֶּה עַל זֶה דַאֲגוֹתֶיךָ, / וְתַגְדֵּל
אַנְחוֹתֶיךָ, / וְיִבָּהֲלוּ רַעְיוֹנֶיךָ,/ וְאַל תִּדֹּם בַּת עֵינֶךָ?
/ וַעֲצַתְכֶם טוֹבָה וַהֲדוּרָה – / בְּרִית וְתוֹרָה! / וּמַה לָנוּ
חֵלֶק בַּשַּׁר וּמַה נַּחֲלָה בְּבֵיתוֹ / וּמַה תּוֹעֶלֶת בִּחְיוֹתוֹ, /
אִם בְּמוֹתוֹ נִהְיֶה בְנֵי חֹרִין גְּדוֹלִים וִיקָרִים – / לֹא נִירָא
בְּהָמִיר אֶרֶץ וּבְמוֹט הָרִים? / וּמִי יִתֵּן וַאֲנִי אֶהֱרֹג אֶת
בְּנִי תְּחִלָּה / לְמַעַן אֶהְיֶה לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה / וְאֶנָּשֵׂא
לְאֶחָד מִן הַסּוֹחֲרִים / אֲשֶׁר רָצוֹן שׁוֹחֲרִים / וְיִהְיוּ לָנוּ
בָנִים וּבְנֵי בָנִים / מְלֻבָּשִׁים שָׁנִי עִם עֲדָנִים!״ / וַתְּדַבֵּר
אֵלָיו כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַתְּסִיתֶנּוּ, / וַתַּשְׁקֶה אוֹתוֹ
לְנַחֲמֶנּוּ / יַיִן יָשָׁן שֶׁדַּעַת זְקֵנִים נוֹחָה הֵימֶנּוּ, /
וַתְּיַשְּׁנֵהוּ בְּדִבְרֵי תַנְחוּמִים וַאֲרוּכָה / וַתְּכַסֵּהוּ
בַּשְּׂמִיכָה. / וַתָּקָם וַתֵּצֵא וַתִּסְגֹּר הַדֶּלֶת אַחֲרֵי צֵאתָהּ,
/ וַתָּרָץ וַתַּגֵּד לְבֵיתָהּ – / וַתִּכָּנֵס לִפְנַי וְלִפְנִים אֶל
מָקוֹם נִרְשָׁם, / מְקוֹם אֲשֶׁר אֲדוֹנֶיהָ שָׁם. / וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ
״מַה לָּךְ, בִּתִּי, / אַל תֵּרָאִי לְאִישׁ בִּלְתִּי?״ / וַתֹּאמֶר אֶל
אֲדוֹנֶיהָ ״כִּי לֹא טוֹבָה הַשְּׁמוּעָה, / יַעַן כִּי יָעַץ עָלֶיךָ
אָדָם רָעָה״. / וַתַּגֶּד לוֹ אֶת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה / וְכִי אָבִיהָ
דָּבָר מִמֶּנָּה לֹא כִסָּה / וְאֵיךְ הַדְּבָרִים עַל פִּי מִשְׁפַּט
בַּעֲלֵי הַכּוֹכָבִים חֻבָּרוּ – / צְאוּ מִתּוֹכָם הִבָּרוּ! / וַיֹּאמֶר
הַשַּׂר ״אַל תִּירְאִי, בִּתִּי, מֵהוֹלְלוּת הַהוֹבְרִים וְכִסְלָם /
כִּי יְרֵא אֱלֹהִים יֵצֵא אֶת כֻּלָּם. / וְהִנְנִי מוֹדִיעַ עִנְיָן
אֲשֶׁר דְּבָרוֹ יַאֲמֵן / הַמִּתְבָּרֵךְ בֵּאלֹהֵי אָמֵן, / וּמַה הוּא
פְעֻלַּת הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְהַכּוֹכָבִים / אֲשֶׁר בַּגַּלְגַּל
סוֹבֲבִים: / וְהִיא הַנִּקְרֵאת חָכְמָה מְבֹאֶרֶת / לְעֵינֵי הָעַמִּים
מְפֹאֶרֶת, / וְהוּא חִשּׁוּב תְּקוּפוֹת וּמַזָּלוֹת / בְּמַדְרֵגוֹת
מִתְגַּלְגְּלוֹת. / וְאָמְרוּ: הַיּוֹדֵעַ לַחְשֹׁב תְּקוּפוֹת
וּמַזָּלוֹת וְאֵינוֹ חוֹשֵׁב – עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר בְּסוֹדָיו: /
כִּי לֹא יָבִינוּ אֶל פְּעֻלּוֹת יְיָ וְאֶל מַעֲשֵׂה יָדָיו, / וְהִנְנִי
מַצִּיעַ הַקְדָּמָה / בְּיִשּׁוּב הָאֲדָמָה…
וַיְהִי כַאֲשֶׁר כִּלָּה הַשַּׂר לְבָאֵר דִּבְרֵי
הַצּוּרוֹת / אֲשֶׁר הֵם בְּחָכְמַת הַתְּכוּנָה סְפוּרוֹת /
וּבְהַרְאוֹתוֹ מַהֲלַךְ הַגַּלְגַּלִּים / אֲשֶׁר בְּשָׁוֶה
מִתְגַּלְגְּלִים / וְכִי חִלּוּף הַתְּנוּעָה הוּא לְמַרְאֵה עֵינַיִם /
וְלֹא חָלוּ בָהּ יָדַיִם / וַיֹּאמַר ״הַיּוֹם יָדַעְתִּי כִּי אֵין
בְּעֶצֶם הַמַּרְאוֹת שִׁנּוּי וּתְמוּרָה / וְהַקָּפָתָם עַל צַד
הַיֹּשֶׁר שְׁמוּרָה, / וְהַחִלּוּף וְהַשִּׁנּוּי הוּא קֹצֶר רְאִיַּת
עֵינֵינוּ, / נֵדְעָה בֵינֵינוּ, / וְהַמַּזָּלוֹת וְהַכּוֹכָבִים
יְשָׁרִים בְּמַעְבָּדָם / לֹא יְשַׁנּוּ תַפְקִידָם, / שָׂשִׂים
וּשְׂמֵחִים לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנֵיהֶם / וּלְדֶרֶךְ הָאֱמֶת מְגַמַּת
פְּנֵיהֶם, / וְכַוָּנַת כָּל אֶחָד בִּתְנוּעָתוֹ / לְפָאֵר לְיוֹצְרוֹ
עַל כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ / וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים וְאוֹמְרִים בְּרָן
יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר: / גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד וְלִגְדֻלָּתוֹ
אֵין חֵקֶר. / זֹאת הִיא דַעַת הַחֲכָמִים וְחָכְמָתָם הַנֶּאֱמָנָה /
אֲשֶׁר נֶפֶשׁ כָּל מַשְׂכִּיל עָלֶיהָ נִשְׁעָנָה. / וְעַתָּה, בִּתִּי,
אַל תָּגוּרִי / וְאַל תִּכָּלְמִי כִּי לֹא תַחְפִּירִי, / וּבִשְׁבוּעָה
וּבְאָלָה / כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה / וַאֲבַעֵר הַהוֹבְרִים מִן הָאֲדָמָה /
וְאֶתְּנֵם לְבִזָּה וּלְשַׁמָּה / וְכָל הַשּׁוֹמְעִים דִּבְרֵי
תַחְבוּלוֹתֵיהֶם / יִפְּלוּ מִמּוֹעֲצוֹתֵיהֶם. / לָכֵן שְׁבִי, בִּתִּי,
וְאַל יִוָּדַע הַדָּבָר / וְהָיָה לָנוּ לְמִשְׁמָר״.
וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיַּעַל הַשַּׂר עַל הָהָר אֲשֶׁר
מִקֶּדֶם לָעִיר / וְאֶת רוּחַ עֲצָתוֹ הֵעִיר. / וַיִּקַּח עִמּוֹ
שִׁשִּׁים גִּבּוֹרִים מִגִּבּוֹרֵי אֲנָשָׁיו / וּמִבְחַר שָׁלִישָׁיו, /
וַיִּתֵּן אוֹתָם בַּמַּאֲרָב / בְּשָׁמְרָם עֵקֶב רַב. / וַיֹּאמֶר לָהֶם
״שְׁבוּ לָכֶם בָּזֶה וְאַל תִּפְנוּ כֹה וָכֹה / אִישׁ חַרְבּוֹ עַל
יְרֵכוֹ. / וְהָיָה כָּל הַבָּא אֲלֵיכֶם וְעָמַד – / יִהְיֶה נִכְרָת
וְנִשְׁמָד, / וְכִרְתוּ מִיָּד רֹאשׁוֹ / וְעָלָה בָאְשׁוֹ. / וְעֵינְכֶם
אַל תָּחֹס עַל הַכְּסִילִים / וְאַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱוִילִים״. /
וַיֹּאמְרוּ לוֹ ״כֵּן נַעֲשֶׂה, / לֹא נַחְמֹל וְלֹא נְכַסֶּה״. /
וַיִּתְרַחֵק מֵהֶם לַעֲמֹד בְּמַחֲשָׁבוֹ / וַיֵּשֶׁב כְּפַעַם בְּפַעַם
עַל מוֹשָׁבוֹ.
וַיִּשְׁלַח בְּעַד הַהוֹבְרִים הָאֲמֵלָלִים /
וַחֲמִשִּׁיםאִישׁ מִגִּבּוֹרֵי הָעִיר הַנֵּחָמִים בָּאֵלִים, / וַיֹּאמַר
״דְּבַר סֵתֶר לִי לָכֶם – / אִישׁ אַל יֵדַע בְּבוֹאֲכֶם!״ / וַיְמַהֲרוּ
וַיַּעֲלוּ אֶל הָהָר / וְהוּא לִקְרָאתָם מִהַר / וַיֹּאמַר ״בּוֹאוּ,
בְּרוּכֵי יְיָ / אֲצִילֵי עַמִּי וּזְקֵנַי, / וְנַמְתִּיק יַחַד סוֹדוֹת
/ מְשָׁלִים וְחִידוֹת. / בּוֹאוּ לְפָנַי בֵּין הָעֵצִים / וַאֲנִי
וּבָנַי אַחֲרֵיכֶם רָצִים״. / וַיָּבוֹאוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר /
וְאִישׁ מֵהֶם לֹא נִשְׁמַר. / וַיָּקוּמוּ הַגִּבּוֹרִים בְּנִכְלֵיהֶם /
וַיִּכְרְתוּ אֶת רֹאשָׁם מֵעֲלֵיהֶם. / וַיִּשְׁלַח בְּעַד חֲמִשִּׁים
אֲחֵרִים לְאַבְּדָם וּלְהֻמָּם / וְכֵן עָשָׂה לְכָל הַמַּאֲמִינִים
בְּסִכְלוּת הַהוֹבְרִים עַד תֻּמָּם, / כִּי דִּבֶּר אֶל כָּל אִישׁ מֵהֶם
בְּרֹךְ לָשׁוֹן / וַיִּשְׁחָטֵהוּ וַיְחַטְּאֵהוּ כָּרִאשׁוֹן. /
וַיָּבוֹא אֶל הָעִיר בֶּטַח וַיַּהֲרֹג כָּל זָכָר – / לְבַד חוֹתְנוֹ
הַזָּקֵן זָכַר, / וַיִּמָּלֵט הוּא וְכָל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ / וְכָל
הַסָּרִים לְמִשְׁמַעְתּוֹ / וַיֹּאחֲזוּ בָעִיר בְּמַעֲלוֹת הַכָּבוֹד
וְהַהוֹד / וַיִּפְרוּ וַיִּרְבּוּ מְאֹד. / וְהַדּוֹבְרִים סָרָה עַל
אֲדוֹנֵיהֶם וְרָעָה רָחָשׁוּ – / עָבְרוּ וְנֶעֱנָשׁוּ.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות