הכתובת: וכאשר שם המלך אותי בבור ואת השרים האחרים, מקום אשר אסירי המלך אסורים, ולא נתן לנו לאכול ולשתות מכל הדברים, רק המים המאררים, ולחמו לחומנו (בשרנו) הכנים והעכברים, ותעשינה הדבורים ואין יוצא ואין בא מכל החברים, שמעתי כקול סיסים ותורים, כאשר ירדף הקורא בהרים, ואומר בן המצרים אלה הדברים.

חֵי אַהֲבָה, צִפֳּרִים, עוּפוּ אֱלֵי אוֹהֲבִים

וּשְאוּ שְׁלוֹם כּוֹאֲבִים תּוֹךְ בּוֹר כְּלוּא יוֹשְׁבִים,

בִּי תֹּאמְרוּ כִּי רְעֵבִים הֵם צְמֵאִים, אֲבָל

לֶחֶם דְּמָעוֹת וְדַם לֵב אוֹכְלִים שׁוֹאֲבִים,

יוֹשְׁבִים בְּבוֹר מַאֲפֵל שָׁפֵל כְּנֵפֶל, וּבֵין

פַּרְעוֹשׁ וְיִתּוֹשׁ וְכִנִּים לוֹהֲטִים שׁוֹכְבִים.

חַיּוֹת קְטַנּוֹת אֲשֶׁר לֹא נִקְרְאוּ עוֹד בְּשֵׁם

מִשְׁתַּקְשְׁקִין שָׁם כְּמוֹ חוֹשְׁקִים בְּעֵת עוֹגְבִים,

יִשְׁרֹק זְבוּב לַדְּבוֹרָה שָׁם, וְשֵׁן יַחֲרֹק

עַכְבָּר, וְיַחְדָּו עֲלֵי נֶפֶשׁ וְגוּף אוֹרְבִים.

הַנּוֹגְשִׂים צוֹרֲרִים אָצִים, וְהַשּׁוֹטְרִים

צֻוּוּ לְבַל יִתְּנוּ לֶחֶם וְהָעוֹרְבִים.