רקע
חיים נחמן ביאליק
על "הבימה"

(באספה בירושלים “למען הבימה”, בתמוז תרפ"ח)


איני מומחה לעניני תיאטרון. איני חושב את התיאטרון לדבר שהוא צורך ראשון; איני עוסק בענינים צבוריים בכלל – ואם אחרי כל אלה נכנסתי ראשי ורובי לעניני “הבימה”, הרי הסבה לכך היא מפני שהכרתי את המוסד הזה מראשית התהוותו ומאז נקשרתי אליו בקשר אמיץ.

“הבימה”, שאת חבריה אני חושב לשליחי האומה, הראתה בימי האפלה במוסקבה מסירת נפש ממש בעד הלשון העברית ובעד זכות קיומה. ימים של קדוש השם היו הימים האלה, כשהתעורר וכוח בשאלת הלשון העברית, שנגדה יצאו צוררי-ישראל משלנו, כלומר היהודים מהיבסקציה, ולעומת זה למדו עליה זכות הרבה לא יהודים. הסופר הרוסי וויאדיסלב איבנוב דבר בשאלה זו דברים כאלה שהיו ראויים להשמע מפי אחד-העם ז“ל, והגורם לכך היתה “הבימה”. במוסד זה מצאתי אש קודש, חום נפש וחיבה גדולה לעבודה. ממש אותן המעלות שמצאתי בשעתי בישיבת וולוזין.. כל כלי שנוצר עליו מצד מתנגדיה לא הצליח. הוא היה ה”מסדה“, המצודה היחידה של מלחמת היהודים בצורריהם לקיומם הרוחני. כח כזה אי-אפשר שלא יהיה פורה, ואני זוכר להם את חסד-נעוריהם. איני חושב שהתיאטרון בכלל נוצר לשעשועים, לדעתי, יש בו טעם הרבה יותר עמוק. איני מסכים גם לדעה שהתיאטרון נוצר ע”י היונים, עוד הנביאים שלנו השתמשו בצורה של חזיונות, כדי להטיף את נבואותיהם. איני מבקר אמנותי, אבל אני סומך על התהלות והתשבחות שפזרו ל“הבימה” מבקרים מומחים בחוץ-לארץ, בכל מקום בואם הנחילו כבוד לאמנות העברית. אכן גם אחרי התהלות והתשבחות אין בחורי ישראל אלה מתפנקים במה שיש, אלא הם מחפשי-דרכים, הם רוצים בהשתלמות אמנותית יתרה. כדי שהתיאטרון העברי יעמוד בגובה גדול משל אחרים.

יש מימרא ש“עתידים שרי יהודה בא”י ללמד לאומות העולם תורה בבתי תיאטראות וקרקסאות שלהם" – ולפי שעה צריכים אנו ללמוד מאומות העולם. המורה הראשון של “הבימה” היה ווכטנגוב ז“ל, והוא נתיהד בתוך החבורה, והלואי שהיו לנו הרבה יהודים כ”גוי" זה. עכשיו תלמד “הבימה” תורה מעוד “גוי” ה' דיקי, העומד לבוא בקרוב לא“י לשם כך. איני חושש: אנו ניהד גם אותו… בתוך שאר הדברים, שאנו זוכים לבנות בביתנו הלאומי צריך להיות גם התיאטרון העברי, ומי כ”הבימה" מסוגלת לכך? אם ניתן לה לצאת לחוץ-לארץ, יהיה הדבר שערוריה לאומית גם כלפי פנים וגם כלפי חוץ, כי מה יאמרו הגויים? מוסקבה פרנסה תיאטרון עברי – וארץ-ישראל לא. אין ערוך להתועלת הגדולה שמוסד זה הביא ומביא להפצת הרעיון הא“י והלשון העברית. מאות אגיטטורים לא ישתוו לו בעבודה זו. ועד כמה אנו זקוקים להפצת הלשון העברית, לשון עברית אמתית אפילו בא”י, תוכיח לנו האוניברסיטה העברית עם פרופסורים אחדים משלה, המרצים בלשון עברית רצוצה, שבורה ומגומגמת שהיא לנו לחרפה ולסמן דלות. עם שלשונו מגומגמת הוא כולו מגומגם…

כל רעיון ורעיון מתגלגל ובא, אמנם בדרך מעבר, לאותו הדבר הנקרא “מטבע” שעל ידו אפשר להוציא את הרעיון אל הפועל. וגם “הבימה” זקוקה לזה ועלינו להמציא לה, כדי שתוכל להשאר בא"י, שלה שאפה מראשית יצירתה.

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

אבל אנו משלמים עבור שרתים ועבור פעילות פיתוח, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 37242 יצירות מאת 1912 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־28 שפות. העלינו גם 13597 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!