רקע
צבי הירש מסליאנסקי
ראשון לציון

ראש וראשון לכל הרבנים היראים אשר נתנו את ידם להתנועה הציונית או לישוב בני ישראל בארץ ישראל, היה הגאון הגדול רבי צבי הירש קלישר ז״ל.

הגאון הזה נולד בשנת תקנ״ה בעיר ליסה, בארץ אשכנז. בהיותו עוד עלם הראה את גדלו בתלמוד ונושאי כליו, ויהי תלמיד לגאון הגאונים רבי עקיבא איגר, ויחבר פּירוש על חשן המשפּט בשם “מאזנים למשפּט”, וינחל לו שם גדול בין הגדולים אשר בדור ההוא, ויהי מורם מהם בזאת, אשר לא התנהג ברבנות על מנת לקבל פרס, ויהי סוחר רב פעלים. אדיר כל חפצו היה להושיע את עמו האומלל, להרימו ממצבו השפל. ומלבד גדלו בתורה היה סופר מהיר בשפת קדשנו. רבו המאמרים אשר כתב בעתונים שונים, וחכמי ישראל פזרו לו המון תהלות על רוחב ידיעותיו והגיונו הישר.

נפלא היה הגאון הגדול הזה בתכונת נפשו העדינה. כארבעים שנה הורה צדק בעיר תורן באשכנז, חנם אין כסף. וכאחד מבני עדתו נשא בצרכי העיר כל ימי חייו. ויהי כאשר הקריבו לו בני עדתו תשורה ליום כלולת בתו, השיבה להם וימאן לקבלה. בכל לב ונפש דאג לאלפי עניים ואביונים, אשר נהרו אליו לשמע שמו הטוב.

בשנת תק״צ החל רעיון ישוב ארץ ישראל לפעמהו, ויערוך שאלות ותשובות לרבו רבי עקיבא איגר ולרבי משה סופר בענין בנין בית המקדש ומזבח, וימצא את תשועת עמו רק בשובו לארצו כנבואת החוזים, ויחלט, כי לא באותות ובמופתים תבא הגאולה, וחוב קדוש עלינו לחיות את אדמת ארצנו מערמות העפר אשר נערמו עליה במשך אלפּים שנה, ולקבץ עליה את נדחי בני ישראל לעבדה ולשמרה, ואז יקבץ ה׳ את כל העם לנקבציו, כדברי בן אמוץ.

בהרעיון הזה שם כל מעיניו ויערוך מאמרים רבים כתובים באש אהבה, ובספריו “דרישת ציון” ו“שלום ירושלים” הוכיח את קדושת הדעה מן התורה, הנביאים ודברי חז״ל, וישתדל להראות, כי נחוץ להרחיק את היהודים בארצנו הקדושה מן הבטלה והעצלות, ולהרגילם לעבודה וליגיע כפּים.

נשמתו של הגאון הציוני הזה מרחפת כעת על המוסד “בצלאל” ומתענגת על התגשמות רעיונו, אשר הרה והגה כל ימי חייו ורוחו חודרת עמוק עמוק בלב מיסדו, בצלאל דורנו, הוא הפּרופיסור שץ.

על נקלה נוכל להבין, כי גם נגד הגאון הגדול הזה התעוררו מתנגדים רבים מאלה התמימים המקוים אל גאולת העני ורוכב על החמור, שיראו לנפשם פּן ישבר מטה לחמם. אך הראשון לציון לא חת מפּניהם וילחם אתם בדברים חוצבים להבות אש ויהס אותם.

במרוצת הימים החליף מכתבים עם כל גדולי עמנו ועשיריו בכל ארצות פּזוריו, וימשוך אליו את הפּרופיסור גרץ ומשה הס, והם עזרוהו להוציא את חפצו הקדוש לפּועל. בערים רבות בארצות שונות התעוררו אז טובי העם ליסד חברות לישוב ארץ ישראל, ורבי צבי הירש קלישר היה רוח החיה בהן ולא נח ולא שקט עדי אשר העיר את חברת “כל ישראל חברים”, תחת הנהגת השר כרמיה, ליסד את המושב “מקוה ישראל”, אשר הוא אבן הפּנה לישוב הארץ. השר משה מונטיפיורי היה מבעלי בריתו כל ימי חייו.

“בגאולת הארץ תלויה גאולת ישראל” — הפתגם הזה היה שגור בפי הגאון הנאור הזה, ובכל מאמצי כחותיו נלחם עם אלה המתחסדים הבוטחים רק על ה׳ באמרם: הלא כתוב מפורש הוא “אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפּץ”.

נגד קטני המח האלה יצא מזוין במאמרי חז״ל בספרו “דרישת ציון” ויוכיחם לדעת, כי תשועתנו תלויה רק בנו והגאולה לא תבא לעולם פתאום על ידי נסים ונפלאות, כי אם קמעא קמעא, כשחר נכון מוצאה, ובראש כלם הרים לנס את מאמר הזוהר פרשת וישלח, כדברים האלה:

“בזמנא דקודשא בריך הוא יוקים לון ויפיק לון מגלותא הדין יפתח לון פתחא דנהורא רקיק זעיר, ולבתר פתחא אחרינא דאיהו רב מינה, עד רקוב״ה יפתח לון תרעין עלאין פתיחין לארבע רוחי עלמא — לבר נש דאתישב בחשוכא ודיורי הוה בחשיכא תדיר כר יבעון לאנהרא ליה בעיין לאתפתחא ליה נהורא זעירת כעינא דמחטא, ולבתר רב מיניה, כך אינון ישראל”

* * * * *

“שובו אלי ואשובה אליכם פתחו לי פתח כמחט של סדקית ואנכי אפתח לכם פתח כפתחו של אולם” (ילקוט)

* * * * *

“הביטו וראו, הלא גם בצרפת והולנדיה החל אור החופש להופיע רק כסדקית של מחט, ואחרי כן התגבר והתפּשט בכל נגה עזו גם על ארצות אחרות”

* * * * *

"האם נופלים אנחנו מכל העמים? אשר כולם מקריבים דמם ונפשם כעד ארצם הביטו אל האיטלינים, ההונגרים, הרומינים, הסרבים והיונים, איך השליכו את נפשם מנגד בעד חרות מולדתם וארץ ירושתם, ואנחנו בני ישראל, בני הארץ הקדושה הנתונה בידי זרים, יושבים ומחשים, כמו כבר נכבה השביב הלאומי האחרון בקרבנו הוי בושה וכלמה! "

בשנת תרכ״ה נוסדה בפרנקפורט על נהר מיין חברת “ישוב ארץ ישראל” גדולה על ידי הגאון הזה. מטרת החברה היתה לקנות אחוזות בארץ הקדושה ולהושיב עליהן אכרים יהודים לעבדן ולשמרן. על ידו עזרו אז הגאונים רבי אליהו גוטמכר, רבי יהושע מקוטנה, רבי נתן אדלר מלונדון ורבי מיכאל זכס מברלין.

בטבעו היה איש חלש ורפה אונים, ובכל זאת החליף מכתבים עם אלפי אנשים וינהל את כל האגודות אשר נוסדו בערים שונות, וברוחו הכביר עודד את כל הפּועלים לטובת הרעיון הנשגב הזה.

רב טוב וחסד עשה לבני רוסיה ופולניה, אשר התגוררו בארץ אשכנז, ויהי להם כאב רחמן, מושיע וגואל. גוו היה חלש וצנום, אך רוחו הכביר היה עשוי לבלי חת, כל חושיו לא עזבוהו עד יום מותו, ויעסוק בעריכת מכתבים עד ימיו האחרונים.

ויאסף רבי צבי הירש אל עמיו בשנת תרל״ח, בשנת השמונים לימי חייו. כל העם התאבל על מות רבם הראשון לציון, ודעותיו מצאו מסלות בלבות כל הוגי דעות ואוהבי עמם, ושמו נשאר לברכה ולתהלה בפי כל הציונים הנאמנים.

אחד מתלמידיו הנאמנים כותב:

“כל הטובל עטו בדיו לכתוב נגד חברת ישוב ארץ ישראל, הריהו כאילו טובל עטו בדם אדם, ולא באדם פרטי, כי אם בדם אומה שלמה”

ומי יתן והגאון הציוני הזה יהיה למופת לכל גאוני זמננו ויתנו ידם לההולכים באורחותיו להשיב את עם ישראל לארץ ישראל!


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47800 יצירות מאת 2658 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20265 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!