רקע
בנימין גלאי

בסתיו אלף־תשע־מאות־וחמישים היו לנו בתי־הקפה בככר־דיזנגוף לזרא. קמנו והחלפנום באלה של ויא־וונטו שברומא. “באירופה”, כך הרהרנו לנו אז בנפשנו, “נוכל להזין, לפחות, עין בשלגים הגונים…” אך רבון־כל־העולמות מה עושה? על הגבעה האסקוילינית, שבראשה מצא פעם ליבריוס הגדול שלגי־בכורה ודרשם כמין רמז לבנין־כנסייה – הוא תולה לו חמה־של־זהב ואלו כאן, בשדרות־נורדאו…

זכורני שקבלתי אז, במלוני אשר ברומא, גלויית־דאר שסטרה לי על פני:

“שלג בקפה־פראק…”

מאז אינני זז מכאן. ידידי טוענים כי מוטב לי לשאוף, לפרקים, רוח אף מחוץ לתחום ריח עדשיה של “כסית”, אך אני בשלי: הכל, הכל יגיע עוד לכאן, במועדיו הנאים של הקדוש־ברוך־הוא: יהודי מנוחין, ג’ורג' אולמר, שלגי אשתקד, מגדלה הנטוי של פיזה, הארבה ־ הכל! ואף אמנם הגיע, בעזרת־השם, ־ גם הגיע! לפתחה־של־אכסניא ממש! יום תמים כרך כאן לעצי־האקליפטוס מין מטלית אדומה על צמרותיהם, אף צנח על מפת־שולחננו בקפה. נטלתי אחד מהם והתבוננתי בו יפה: מדים אפורים, אחידים בדרך־כלל; חגור אדמדם, תרמיל־גב ומין שמיכת־צמר, המעטפת לכתפיו; מקלע־אוטומטי ומשדר־אישי, ששתי אנטינות מזדקרות לו מבעד לשכמו… אם לא דמה לצנחן, שנידח מן החבורה והוא מחפש עתה, בכרך סואן ובתוך אוכלוסייה עויינת, את קצין העיר – כי אז אין לך בעולם דבר הדומה לחברו.

ארבה זה, סחים לי, אינו מסוכן ולא יגרום לנו נזק מיוחד… צר לי לאמר כי הדבר מעלה על דעתי בעל־בית רע־לב, שגמר בלבו לרדת לחיי־דייריו. תחילה הוא משלח בהם פרקליטים ומאיים עליהם בערכאות. אחר־כך הוא מסרב לרוקן את בור־השופכין, או לרכוש פח־אשפה נוסף, אחר־כך הוא מקים מעין פרגוד בחדר־הכניסה המשותף, מנתק את השירותים ומחתל את חדר־המעלות בחשכה. כיוון שהוא נוכח לדעת כי אין לדברים סוף, הוא מניח להם, אך לכבוש את יצרו לגמרי אינו יכול. מהו עושה? פותח את דלת חדרו ומציף, לפחות, את ההול בפרקי־חזנות, שקולם הולך מסוף העולם ועד סופו.

מה נזק יכול היה הקדוש־ברוך־הוא לגרום לנו כאן, בקרתיאל, לאחר שכילה כל חלקה טובה בדרום? מה יכול היה לעולל לנו לאחר שטפונות־החורף ששילחו את רקבם בעגבניות, בבוטנים ובכותן? מה פרעות היה יכול לפרוע בנו לאחר העיסקא־הצ’כית, הצהרת אידן ושתיקתו של דאלס? לא כלום! שיגר איפוא, ארבה… להזיק? לא! להציק...



מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

אבל אנו משלמים עבור שרתים ועבור פעילות פיתוח, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 35587 יצירות מאת 1816 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־28 שפות. העלינו גם 12120 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!