רקע
דונש בן לברט
[לרב לו ים חכמות]

1


צדר כתאב מן דונש בן לב[ראט] אלי אלרב שמריה בן אלחנן


לְרַב לוֹ יַם חָכְמוֹת / וּבִינוֹת גַּם עָרְמוֹת

וְעֵצוֹת וּמְזִמּוֹת / וְלַכֹּל מְצוּיִים2 3


בְּתַמְצִיתָם רִוּוּ / אֲשֶׁר חָ[כְ]מָה אִוּוּ

בְּיַמָּיו יִקָווּ / מְתוּקִים וּשְתוּיִים4 5


וּמִמֶּנּוּ עוֹלִים / מְטָרוֹת וּטְלָלִים

בְּרוּחוֹת נִשְׁקָלִים / שְׁלוּחִים שְׁקוּיִים6 7


וְכֻלָּם בּוֹ שָׁבִים / נְחָלִים עִם גֵּבִים

וְגַם הַנִּשְׁאָבִים / בְּנוֹדוֹת וּדְלָיִים8


[5] בְּיַמּוֹ כָּל יַמַּי / כְּמוֹ רַבִּי שַׁמַּאי9

מְסַכֵּל כָּל קָמַי / וְחָכְמֵי הַגְרִיִּים10


בְּיַמּוֹ מַלָּחִים / וְשָׁטִים לֹא שׂוֹחִים

וּבוֹ לֹא מַשְׁלִיחִים / סְפִינוֹת גַּם צִיִּים11


וּבוֹ אֵין תַּנִּינִים / וְלֹא דָגִים מִינִים

אֲבָל בּוֹ לִמְבִינִים / בְּדֹלַח לַעְ[דָּיִי]ם12 13


וְאַבְנֵי מִלּוּאִים / לְשָׂרִים וּנְשִיאִים

לְבֵית אֵל מוּבָאִים / מְנָחוֹת גַּם שַׁיִּים14 15


בְּחָכְמָה לֹא זוֹהֶה / וּמֵהָאֵל רוֹהֶה

וּבַדִּינִים שׁוֹהֶה / וְלוֹ בָם חִכּוּיִים16 17


[10] בְּמוֹבָא וּבְמוֹצָא / דְּבַר פִּיהוּ נִרְצָה

וְשֵׁם טוֹב לוֹ יָצָא / בְּשִׁבְעַת הָאִיִּים18


בְּפִיו מַרְגָּלִיּוֹת / וְהוּא מַרְגָּלִיּוֹת

וּמֵקֵר בַּצִּיּוֹת / מְקוֹר מַיִם חַיִּים19 20


פְּנַאי יֵשׁ לַנָּעָה / וְלִסְעָרָה סוֹעָה21

וְלָרַב לֹא שָׁעָה / יְדוּעָה לִפְנָיִים22


וְ[גוֹאֵ]ל לַגּוֹרֵס / וּבִמְקוֹמוֹ קוֹרֵס23

וְאֶת פִּתּוֹ פוֹרֵס / לְכֹל גַּרְסָנִיִּים24


[חֲ]כָמִים שֶׁחִכַּם / לְעוֹלָם בָּא זִכָּם

אֲשֶׁר לִרְצוֹן מַלְכָּם / יְרוּצוּן כִּצְבָיִים25


[15] [וְ]שָׁת חֵן הַיְשִׁיבוֹת / בְּכָל עֵצוֹת טוֹבוֹת

אֱלֵי שַׂמְּחוֹ שָׁבוֹת / כְּכָל הָעִבְרִיִּים26 27


[וְסוֹעֵד כָּ]ל הֵלֶ[ךְ / וְ]תוֹמֵךְ בַּפֶּלֶךְ

בְּהַדְרַת כָּל מֶלֶךְ / וְשָׂרִים עִלִּיִּים28 29


וּמִמֶּשִׁי מַצָּע / בְּמִטָּתוֹ יֻצַּע

מְנֻטָּף וּמְקֻצָּע / וּמִינֵי כִ[סּ]וּיִים30 31


בְּתֵת שִׁבְתּוֹ גִילוּ / וְעֵת צֵאתוֹ אִבְלוּ

וְעַ[מּוֹ בִּ]שְׁבִילוֹ / יְאָרֵךְ לַחַיִּים32


אֲשֶׁר לָאֵל קִנֵּא / וְלִישִׁיבוֹת יִבְנֶה

[אֲ]שֶׁר גּוֹרֵס שִׁנֵּי / אֲרוּרִים דָּמִיִּים33 34


[20] וְהוּא יִבְנֶה בֵּית אֵל / בְּבִיאַת הַגּוֹאֵל

[יְבַשֵּׂר] יִשְׂרָאֵל / [בְּשׂוֹרַת …יִים] 35



  1. בכתב יד יחיד באוקספורד 15Heb. d 75, fol , עמ' א. אינו רשום בקטלוג נוֹיְבּוֹאֶיר–קאולי. צילום ממנו בידי.

    נדפס על ידי מאן בספרו: The Jews in Egypt and Palestine, ב, עמ‘ 23–21, ותירגם בחלק א עמ’ 27, בתים אחדים (= מ'). חמש השורות הראשונות הדפיס שנית ש“ח קוק, התור, ז (תרפ"ז), גליון יח, עמ‘ 8, ובצורת תדפיס בשם: תקונים והשלמות לכתבי הגניזה, עמ’ ד–ה (הלזה נתכוון יוסף מרקוס, מזרח ומערב, ד, עמ' 4, הערה?4a). תיקון בית 5 הדפיס ח”נ ביאליק בתרביץ ב (תרצ"א), עמ' 504, הערה 1.

    תרגום הכתובת: “פתיחה לאיגרת מדונש… לרב…” האיגרת חסרה, ורק שיר הפתיחה (כנראה בשלמותו) נשאר.

    המשקל הוא הארוך, עיין ילין, עמ‘ קפח, מס’ 7. – אות דגושה שואית כנח: למְּבינים (7); כצְּביים (14). שוא נע כתנועה: מְצויים (1); שְׁקויים (9).

    חרוז השיר: יִים, ובכל בית חורזות הצלעיות. – שורוק בחולם (18) וצרי בסגול (19).

    צורת השיר הוא מרובע.

    השיר נתחבר אחרי תש"ל, כי בואו של רב שמריה למצרים היה בשנה זו בערך. עיין מאן, שם, א, עמ' 26.

    ההשלמות בסוגרים המרובעים הן של מאן, פרט לאלה שהעירותי עליהן בהערות.

    השיר לדונש בן לבראט על פי הכתובת בכתב היד, על פי השיגויים במשקל (עיין לעיל) ועל פי השפעתו על שירת יהודי בן ששת (עיין בהערות להלן).  ↩

  2. [1] IV = ולכל אדם יתנם. מְצוּיִים, ‏ מ': מָצוּיִים.  ↩

  3. [1]. משלי כא, ל; א, ד. – תת“ד, עמ' 44, שיר ”חכם מערב“, בית 2; שיר ד' ”לדורש החכמות". בית 70.  ↩

  4. [2] IV = מים מתוקים וראויים לשתייה.  ↩

  5. [2]. I תענית י. א. – בתמציתם, האות האחרונה בכתב היד אינה ברורה ומ‘: בתמציתה. – רִוּוּ וכך מנוקד בכתב היד; מ’: רָווּ. – IV במדבר רבא יג, ריז, עמודה ד. – תת"ד, עמ' 9. בית 62.  ↩

  6. [3] III– IV = לא ברוח סערה ולא ברוח רפה אלא ברוח ברכה שלוחים עננים רוויי מים. לפי מאן שלוחים = בבית השלחין, אדמה יבשה ויש גם במקרא הוראה זו לשלח, ועי‘ מחברת מנחם. מר ש’ אברמסון מציע לנקד שְׁלָחִים מלשון ברכת השלח (נח' ג, טו), שריב"ג מפרשו תעלה.  ↩

  7. [3]. III דעה לבי, 19. – IV שְׁקוּיִים, קלאר: שִׁקּויִים, ולא הציע קריאה אחרת בבית I (מְצויים); מ': שָׁקוּיִים.  ↩

  8. [4]. I קהלת א, ז. – II גבים, בכתב היד: גיבים.  ↩

  9. [5] I ימי = ימים. – III קמי = קמים. – IV הגריים = ערבים (אברמסון). ביאליק: הגדיים = רמז למשפחת אבן קפרון. עיין עליה תרביץ, ב (תרצ"א), 504; שירמן, יצחק אבן כלפון, תרביץ, ז (תרצ"ו), 296; תשובות תלמידי מנחם, LXXV.  ↩

  10. [5]. VI וחכמי הגריים (אברמסון); מ‘ הדפיס: “לוח כמו הגדיים”, וקוק תיקן: כמו הגרדיים, ופירש: ר’ שמריה מנצח את אויביו בהלכה כמו הגרדיים, שלפיהם פסקו את ההלכה על פי עדויות א, ג, והאותיות “לוח” הן שריד מ“הלכה”; ביאליק: וחכמי הגדיים.  ↩

  11. [6]. ישעיה כה, יא; לג, כא.  ↩

  12. [7] II שעורו: ולא מיני דגים ושינה לצורך החרוז. – IV על הבדולח עיין בן יהודה בערכו והוא משמש בתור תכשיט ( = עֲדִי) או בתור משקפיים (לפי נוסח מאן. ע' הערות).  ↩

  13. [7]. IV במדבר יא, ז – לעדיים, ‏ מ' לָעֵינַיִם, ומבחינת ההוראה שני הנוסחות אפשריים (עיין בהערה הנוספת לשיר). אולם נדמה, כי השריד אחרי העי“ן אינו יו”ד.  ↩

  14. [8] IV שי–שיים = מתנות. עיין הערות.  ↩

  15. [8]. שמות לה, כז. – IV מ': שֵׁיִים ואפשר גם שֵׂיִים מן שׂה.  ↩

  16. [9] אינו גאה וירא ה' ואינו פזיז בדינו. מאן מנקד: חֲכוּיים ומפרש אנשים מחכים לפסקי דינו.  ↩

  17. [9]. I זוהה, מ‘: “זוחה”, לא לפי החרוז, וממילא יתירה הערתו. – II ישעיה מד, ח. – IV חִכּויִים, מ’: חָכּוּיִים.  ↩

  18. [10]. I יחזקאל מג, יא. – II ויקרא א, ד. – III קהלת ז, א.  ↩

  19. [11] סוגר: והוא טל ומקור מים חיים לפי תוספתא פרה יב, ב. מאן: אין הוראת מרגליות ברורה לי, וגינצבורג, גנזי שכטר ב', 261, מפרשו נהר שוטף ואינו נראה בעיני (העירני על ביאורו של גינצבורג מר ש' אברמסון).  ↩

  20. [11]. III ומקר, בכתב היד: ומקיר. – סוגר, בכה"י: מקור מים חיים והוא מרגוליות; מ' ניסח את הבית: בפיו מרגליות ומקיר בציות והוא מרגוליות…; הנדפס הוא לפי אברמסון.  ↩

  21. [12] עוזר לנמצא בצרה: הנעה והסעה (= הנוסעת כמו שפירש מנחם במחברתו בערך סע) וכידוע (= ידועה) אין לרב שעה פנויה (לפניים ל"ר פנאי). מאן: לרבים פנאי, אבל לרב שמריה אין שעה פנויה (במקור: (Everybody has leasure not so our scholar  ↩

  22. [12]. II תהלים נה, ט. – VI לִפְנָיִים, מ': לִפְנִיִים,  ↩

  23. [13] דלת: עוזר ללומד ולתלמיד הכורע במקומו.  ↩

  24. [13]. I בכתב היד: “ו…ל”, ותיקנתי. – IV גרסן, חידוש ד'.  ↩

  25. 14. III אבות ה, כג. – I שֶׁחִכַּם, מ‘: במ’ שחיכמם. – IV כַּצְבָיִים, מ': כַּצְּבִיִים.  ↩

  26. [15] מאן: שת[י] חן במ‘ ושת חן הישיבות של בבל ושל ארץ ישראל (על פי תרגומו). עיין הערות. אולם לדעתי אין כאן הכוונה לישיבות בבל אלא לישיבות אפריקה. כוונת הסוגר אינה ברורה לפי נוסח מאן (עי' הערות) ולפי נוסחי: והישיבות משמחות את ר’ שמריה כמו שכל היהודים משמחים אותו.  ↩

  27. [15]. I וְשָׁת חֵן, מ‘: שְׁתֵּ[י]חֵן, עיין בהערה לבית זה. – III בכתב היד לפי מ’: אני… מחשבות.  ↩

  28. [16] סוגר: ביד נדיבה כמלך או השרים הנכבדים.  ↩

  29. 16  ↩

  30. [17] סוגר: מבושם בנטף ובקציעה (שמ' ל, לד). ומקושט בכל מיני כיסויים. מאן: ומיני כרכויים = ובכל מיני כרכום.  ↩

  31. [17]. IV כִ[סּ]וּיִים, מ': כַ[רכּ]ויִים מלשון כרכום (!).  ↩

  32. [18]. I תהלים סח, יז. – בְּהַר, אברמסון: “בְּרֹב”: הה“א בכתב היד מטושטשת |אולי צ”ל: “בְּתֵת”. – III וְעַמּוֹ, בכתב היד ברורות רק הוי“ו והעי”ן: מ': וְעִתְרוּ.  ↩

  33. [19] IV ארורים ועושקים (או רוצחים) מלשון דמים יש‘ א, טו; מיכה ג, י. מאן: דוממים מן דמם ולא פירש את הבית. – לפי מאן רמז בבית זה לישיבה שבנה ר’ שמריה במצרים והתנגדו הקראים למפעלו המחזק את לימוד התורה בישראל.  ↩

  34. [19]. I במדבר כה, יג. – [אֲ]שֶׁר, מ': [פ]אר ועל פי עזרא ז, כז. – III איכה ג, טז (גורס= שובר). – סוגר, עיין דעה לבי, בית 31.  ↩

  35. [20]. סוגר, בכתב היד מטושטש פרט למלה “ישראל”; מ' קורא בסוגר רק את המלה “ישראל”. – בשורת, ואולי צ"ל: תשובת.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47800 יצירות מאת 2658 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20265 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!