בַּלַּיִל טִלְטְלַתְנִי יַד אֵם רַחֲמָנִיָּה
נְשָׁקַתְנִי עַל קִמְטֵי מִצְחִי וּשְׂעַר כַּסְפִּי,
וְטֶרֶם הִתְבּוֹנַנְתִּי אֶל עֶדְנַת פָּנֶיהָ –
וְהִיא נֶעֶלְמָה בְּדִמְמַת הַלַּיִל הָרְחוֹקָה.
וָאֱהִי נִצָּב יְחִידִי בְּדֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ
שֶׁל פַּרְדֵּסִים וּבֵית הַיַּלְדָּה הַנָּאוָה
וַיִּדֹּם הַלַּיִל – עִם נַפְשׁוֹ הִתְיַחֵד –
וְשׁוּעָלִים בַּכְּרָמִים יִלְלָתָם שָׁכָחוּ.
מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל – אִלְּמִים בַּפַּרְדֵּסִים
כִּבְנֵי מְלָכִים נֶעֱצָבִים הַבּוֹחֲלִים בְּעָשְׁרָם
שָׁמְרוּ עֲצֵי הָרִמּוֹנִים עַל סוֹד עָצְבָּם
וַיּוֹרִידוּ פְּנֵיהֶם וַיְכַסּוּם בִּצְלָלִים.
יְפֵה־נוֹף! עֶרֶשׂ גַּעְגּוּעַי! קַן חֲלוֹמוֹתַי
מִתַּחַת חוֹמוֹת הַצָּפוֹן; עַד הָקֵא דָם,
מְעֻנֶּה וְנֶחֱנָק, בְּאֵין שַׁחַק בָּאתִי אֵלֶיךָ;
שָׁם בְּאֵין אוֹר לִבִּי הִתְכַּוֵּץ מִכְּאֵב,
כְּאִלּוּ קַרְדֹּם כָּבֵד מַהֵר יַתִּיז רֹאשִׁי…
וָאֹבַד בְּמַחֲשַׁכֵּי עוֹלָם זֶה לִי מוּזָר,
גְּאוֹן מוֹלַדְתִּי גַם הוּא נֶעְלַם מִמֶּנָּה
וְזִרְמֵי רִגְשׁוֹתַי הַגְּדוֹלִים יָבֵשׁוּ;
בְּדוּמִיַּת עֲרָבִים בְּצֵאת כּוֹכָבִים
עַל מִפְתַּן הַשָּׁמַיִם וְשִׂיחַ אֵל בְּפִיהֶם –
עָלַי נַפְשִׁי תִּשְׁתּוֹחָח,
וּלְעוֹלָם נִסְתָּר אֶעֱרֹגָה…
וַיִּגְדַּל יְגוֹנִי וַיִּגְבַּר מִיּוֹם אֶל יוֹם;
אֶת לִבִּי אָכַל, הֶחְשִׁיךְ מְאוֹר עֵינַי, –
וָאֵדָע: נָפוֹל אֶפֹּל תַּחַת מַשָּׂא יְגוֹנִי,
וּבַצַּר לִי – וְכֹחַ אֵין סְבֹל הַמַּכְאוֹבִים,
וָאֵפֶן לַמָּוֶת לְחַלְּצֵנִי מִמֵּצָר:
וָאִירָא הַחַיִּים…וָאִירָא הַמָּוֶת…
וְאָז בְּךָ, נוֹפִי, וּבְסוֹדְךָ נִזְכָּרְתִּי,
אֵלֶיךָ כָּל עוֹד נַפְשִׁי בִּי נִמְלַטְתִּי –
וּמַה זֶּה הַיָּגוֹן הַמְרַחֵף עָלֶיךָ?
הַאֻמְנָם אַךְ בַּחֲלוֹם חָזָה לִבִּי סוֹדְךָ?
הֲנִדְחֲתָה תּוּשִׁיָּה מִמֶּנִּי?
לָמָּה עַתָּה אֵלַי תִּתְנַכֵּרָה?!..
עוֹדִי מְדַבֵּר – וַאֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ,
מַבּוּל אוֹרָה חֲוַרְוָרָה פָּרַץ מֵרָמָה.
שֶׁפִי־שֶׁפִי פָּסְעָה הָאוֹרָה,
לֹא אֶרְאֶלִּים, לֹא שִׁנְאַנִּים – כְּבוֹד אֱלֹהַּ מֵעָל
יָרַד מִזְּבוּלֵי מְרוֹמָיו.
וּפֶתַע יְגוֹנִי הַמָּר שָׁכַחְתִּי,
וָאֶכְרַע עַל בִּרְכַּי וָאֶתְפַּלָּל:
אֱלֹהַּ! גָּדְלוּ מַעְיְנוֹת לְבָבִי – וָאֶמְאַס בְּפֵרוּרֵי־שִׁירָה,
וְצִחֵה־צָמָא מְלֵא יֵאוּשׁ וּמְרִירוּת, עַל כֹּל כִּי פָּסַעְתִּי –
כְּפֶרֶץ יַמֵּי־הוֹד הִרְגִּישָׁה נַפְשִׁי אֵין־סוֹף הֲוָיָתְךָ
וַיִּשְׁטְפֵנִי מַרְאֵה כְּבוֹדְךָ בְּשִׁפְעַת שִׁירָה, בְּהַבִּיטִי אַךְ
אֶל קָצֵהוּ:
שַׁחֲקֵי־שֶׁפֶר טְבוּלֵי נְהָרָה, מִבֵּין פַּרְדֵּסִים שֶׁל תְּכֵלֶת
בְּצִיצִיּוֹת רֹאשִׁי יִמְשְׁכוּנִי, יְאַמְּצוּנִי אֶל לִבָּם הַהוֹמֶה
וְצוּף נְשִׁיקוֹתָם לִי יַעְתִּירוּ עֲדֵי אֶגְוַע בְּמִתְקוֹ;
אַדְמַת־הוֹד עֲטוּפַת חֶסֶד, הָאֵם הַטּוֹבָה וְרַחֲמָנִיָּה,
טֶרֶם אֶפְתְּחָה פִּי אֵלֶיהָ תָּבִין שִׂיחִי וַהֲגִיגִי,
תְּנַטְּלֵנִי כַּחוֹתָם עַל לִבָּהּ וְנִחוּמֵי זָהָב תָּמִיד בְּפִיהָ.
כּוֹכְבֵי לַיִל וּפִרְחֵי חֶמֶד בְּרָזֵי קֶסֶם,
מְנַעְנְעִים לֵב הָעוֹלָם בְּמַבְּטֵי תֻמָּם כְּעַרְשׂוֹ שֶׁל תִּינוֹק,
מוֹרִידִים דְּמָעוֹת כְּבֵדוֹת מֵעֵינֵי הוֹזִים.
לִבִּי הָעֵר בַּיָּמִים וּבַלֵּילוֹת מִתְמוֹגֵג בְּיֹפִי זֶה,
הַיּוֹרֵד עָלָיו כִּמְטַר אֵין־סוֹף מִכֹּל קְצוֹת תֵּבֵל,
וּפֶתַח לֹא יִמְצָא לְאוֹצַר הַמִּכְמַנִּים הַשּׁוֹכֵן קִרְבּוֹ…
קָצֶה זֶה מִכְּבוֹדְךָ, אֱלֹהַי, רָאִיתִי
וָאָבֶן:
אַתָּה אֶחָד…וְהָלְאָה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת וְהַהֲוָיוֹת
שֶׁלֹּא שְׁזָפָתַם עוֹד עַיִן –
שָׁם כְּבוֹדְךָ כֻּלּוֹ יִתְפַּשֵּׁט בִּגְדֻלָּה וְהָדָר
בִּלְתִּי מוּבָנִים לַנְּשָׁמוֹת;
קֶסֶם אֶחָד לְכָל מַרְאוֹת כְּבוֹדְךָ
הַנִּרְאִים וְהַבִּלְתִּי נִרְאִים –
בְּתִפְאֶרֶת נֵצַח הַנְּצָחִים כָּמוֹךָ, אֱלֹהַי!
וְאֶת נִשְׁמַת הָאָדָם הַגְּדוֹלָה וְהָרוֹמֵמָה בָּרָאתָ.
כִּי חָפַצְתָּ הַאֲצֵל עָלָיו מִיַּמֵּי רִגְשׁוֹתֶיךָ
וְלָכֵן בַּשָּׁעוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת כֹּה תִרְעַד, כֹּה תִּרְעַד,
נִשְׁמָתוֹ אֵלֶיךָ.
אַךְ אַתָּה זְהַב אַהֲבָה הֲרִימֹותָ לוֹ
מִיָּדְךָ הַגְּדוֹלָה וּרְחָבָה –
וְהוּא –
שָׂם כְּחוֹמָה נְחוּשָׁה עַל רֹאשׁוֹ –
וְיֵצֵא הַשָּׂטָן בְּפָנָיו הַשְּׁחֹרִים וְשִׁנָּיו הַלְּבָנוֹת,
הַשּׁוֹלֵחַ לְשׁוֹנוֹ מֵאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר שֶׁל גַּן עֶדְנְךָ הַתֵּבֵל,
וְצוֹחֵק, וְצוֹחֵק, וְצוֹחֵק…
וְאֵלֶיךָ אֱלֹהַי, אֱלֹהֵי הַנְּשָׁמוֹת, אֱלֹהֵי אֱמֶת יֹפִי וְשִׁירָה,
אֶתְפַּלְּלָה:
שְׁלַח קַרְנְךָ, קֶרֶן הַזָּהָב הַגְּדוֹלָה וְהַבְּהִירָה,
אֶעֱלֶה בָּהּ כְּעַל סֻלָּם אֶל יָם הַנְּגֹהוֹת, יָם הַיַּמִּים שֶׁל כְּבוֹדְךָ,
וּבִתְרוּעוֹת גִּיל אֲדַדֶּה בֵּין גַּלֵּי נֹעַם וָמֶתֶק,
אֶגְמָא וְאָשִׁיר שִׁירַת הָאוֹרָה, שֶׁתְּחִלָּה אֵין לָהּ וְלֹא סוֹף…
פֶּתַע וּתְמוּנַת הַקֶּסֶם נָמוֹגָה,
וּשְׁחוֹר הַיֵּאוּשׁ שׁוּב תָּקַף לְבָבִי,
אַךְ נִשְׁמָתִי בִּי רָטְטָה, פִּרְכְּסָה,
בְּלִי הֶרֶף בִּי עָלְתָה גַם יָרְדָה,
הִיא נוֹשְׁעָה תְשׁוּעַת עוֹלָמִים,
וּבְבִטְחָה וְגָאוֹן אַךְ דּוֹבְבָה:
אֶחָד…אֶחָד…אֶחָד…
תר"ע
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות