רקע
אליעזר יפה
פתיחה לעלון "גן הירק"

לחברים וחברות מגדלי ירקות ביהודה, שומרון והגליל.

במסיבת חברים לדעה, אשר הרוב מהם הם גם חברים לגידול ירקות, הודגש הצורך שישנו כעת בקשר תמידי בין מגדלי הירקות, אשר התרבו בשנה האחרונה ועומדים להתרבות עוד יותר בשנה הבאה. הראו על זה, שלרוב מאתנו אין די נסיון במקצוע זה, ואין גם מקורות לשאוב מהם ידיעות ועצות נחוצות. כל אחד נמצא במצבו של אדם הראשון. כל אחד מתחבט באותן השאלות האלפא-ביתיות. ואם הצליח מי שהוא למצוא פתרון לשאלה זו או אחרת, אין לו האפשרות להקנות את זה לחברו, אשר טרם מצא את הפתרון הזה; ואף לא היכולת לקחת מחברו את אשר מצא זה. בזבוז הכוחות באופן זה גדול מאד, והשכר אינו לפי הצער. עקב זאת נמצא מקצוע זה בישובנו מתחת לדיוטה התחתונה. אין יחס נכון אליו ואין אמונה בהצלחתו. והלא גידול ירקות הוא אחד מעמודי התוך במשק החקלאי. אין בית אכר ואין מטבח הקבוצה או החוה יכולים להתקיים קיום בריא בלי מקצוע זה. ולמרות זה נחשב הוא, עד הזמן האחרון בכל אופן, כמעט למיותר במשקים, כי לגדל עגבניה (כאשר התבטא אחד מעסקני הישוב) עולה ביוקר עשרת מונים מאשר לקנות עגבניה. ואם התחילו בזמן האחרון לטפל בירקות פחות או יותר, לא בא זה אלא בעקבות המשבר1 אשר העלה את מחיר העגבניה בשוק ועוד העלה יותר את מחיר הכסף הדרוש לקנית העגבניה בשוק. ואולם אם מקצוע זה לא ירכש לו את עמדתו הנכונה במשק, אם בגידול ירקות נוסיף לגשש באפלה כאשר עד כה, יש לחשוב שכעבור המשבר שוב ידחקו ירקות השוק את ירקות הגינה מהרבה שולחנות. ולמה לא נוציא מעז וקשי המשבר את המתוק הזה, לבסס את מקצוע הירקות במשק ולרכוש לו יחס והכרה כמו הפלחה, למשל? את זאת נוכל לעשות, אם נסדר בינינו לבין עצמנו עזרה הדדית להתמחות במקצוע זה בכלל, ולתת איש לאחיו הערות והוראות בכל שאלה שאנו נתקלים בה. כל זה אפשרי רק ע“י כלי-מבטא הדדי. ולתכלית זו הוחלט במסיבה הנ”ל להוציא עלון לגידול ירקות.

והנה לפניכם הגליון הראשון, גליון לדוגמה. והיה אם תמצאו את הדוגמה למתאימה ואם תכירו בצורך שישנו בעלון כזה בכלל, כי עתה עליכם לדעת שבלעדיכם לא יתקיים העלון הזה. הרי הוא לכל אחד מאתנו, מגדלי הירקות, כבית-ועד למשא-ומתן בשאלות המעסיקות אותנו. העורך איננו רואה את העלון כיצירתו הפרטית. כל אחד המוצא תועלת בעלון זה צריך גם להביא תועלת לחברתו על-ידי השתתפותו בעלון. העזרה היא הדדית, אך מובן, כי בתודה רבה נקבל את מאמריהם של מומחים.

בגליון הזה הראשון ישנם פרקים אשר יצטרכו, לפי הבנת העורך של עכשיו, להיות קבועים בעלון, וישנם פרקים שהעונה גורמת. נחוצים גם פרקים ע“ד מושגים נכונים בשפת הירקנים, כלומר מלים, שמות ומושגים שחסרונם מורגש במקצוע. פרק ע”ד הכנת ירקות לשולחן על-ידי בישול, ועוד פרקים. הפרק האחרון שבגליון זה נקרא בשם “שאר ירקות” (במובן האידי העממי), ואין בו אף זכר לירקות, ורק בצורה כזו ובכמות כזו, בתור הוספה לגן הירק, מצאנו לאפשר להכניס בעלוננו ענינים חקלאיים שאינם שייכים ישר למקצוענו.


טבת, תרע"ז (1917).



  1. המכוון הוא למצב בארץ במלחמת העולם הראשונה.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47430 יצירות מאת 537 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 1949 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!