לחברים וחברות מגדלי ירקות ביהודה, שומרון והגליל.

במסיבת חברים לדעה, אשר הרוב מהם הם גם חברים לגידול ירקות, הודגש הצורך שישנו כעת בקשר תמידי בין מגדלי הירקות, אשר התרבו בשנה האחרונה ועומדים להתרבות עוד יותר בשנה הבאה. הראו על זה, שלרוב מאתנו אין די נסיון במקצוע זה, ואין גם מקורות לשאוב מהם ידיעות ועצות נחוצות. כל אחד נמצא במצבו של אדם הראשון. כל אחד מתחבט באותן השאלות האלפא-ביתיות. ואם הצליח מי שהוא למצוא פתרון לשאלה זו או אחרת, אין לו האפשרות להקנות את זה לחברו, אשר טרם מצא את הפתרון הזה; ואף לא היכולת לקחת מחברו את אשר מצא זה. בזבוז הכוחות באופן זה גדול מאד, והשכר אינו לפי הצער. עקב זאת נמצא מקצוע זה בישובנו מתחת לדיוטה התחתונה. אין יחס נכון אליו ואין אמונה בהצלחתו. והלא גידול ירקות הוא אחד מעמודי התוך במשק החקלאי. אין בית אכר ואין מטבח הקבוצה או החוה יכולים להתקיים קיום בריא בלי מקצוע זה. ולמרות זה נחשב הוא, עד הזמן האחרון בכל אופן, כמעט למיותר במשקים, כי לגדל עגבניה (כאשר התבטא אחד מעסקני הישוב) עולה ביוקר עשרת מונים מאשר לקנות עגבניה. ואם התחילו בזמן האחרון לטפל בירקות פחות או יותר, לא בא זה אלא בעקבות המשבר¹ אשר העלה את מחיר העגבניה בשוק ועוד העלה יותר את מחיר הכסף הדרוש לקנית העגבניה בשוק. ואולם אם מקצוע זה לא ירכש לו את עמדתו הנכונה במשק, אם בגידול ירקות נוסיף לגשש באפלה כאשר עד כה, יש לחשוב שכעבור המשבר שוב ידחקו ירקות השוק את ירקות הגינה מהרבה שולחנות. ולמה לא נוציא מעז וקשי המשבר את המתוק הזה, לבסס את מקצוע הירקות במשק ולרכוש לו יחס והכרה כמו הפלחה, למשל? את זאת נוכל לעשות, אם נסדר בינינו לבין עצמנו עזרה הדדית להתמחות במקצוע זה בכלל, ולתת איש לאחיו הערות והוראות בכל שאלה שאנו נתקלים בה. כל זה אפשרי רק ע“י כלי-מבטא הדדי. ולתכלית זו הוחלט במסיבה הנ”ל להוציא עלון לגידול ירקות.

והנה לפניכם הגליון הראשון, גליון לדוגמה. והיה אם תמצאו את הדוגמה למתאימה ואם תכירו בצורך שישנו בעלון כזה בכלל, כי עתה עליכם לדעת שבלעדיכם לא יתקיים העלון הזה. הרי הוא לכל אחד מאתנו, מגדלי הירקות, כבית-ועד למשא-ומתן בשאלות המעסיקות אותנו. העורך איננו רואה את העלון כיצירתו הפרטית. כל אחד המוצא תועלת בעלון זה צריך גם להביא תועלת לחברתו על-ידי השתתפותו בעלון. העזרה היא הדדית, אך מובן, כי בתודה רבה נקבל את מאמריהם של מומחים.

בגליון הזה הראשון ישנם פרקים אשר יצטרכו, לפי הבנת העורך של עכשיו, להיות קבועים בעלון, וישנם פרקים שהעונה גורמת. נחוצים גם פרקים ע“ד מושגים נכונים בשפת הירקנים, כלומר מלים, שמות ומושגים שחסרונם מורגש במקצוע. פרק ע”ד הכנת ירקות לשולחן על-ידי בישול, ועוד פרקים. הפרק האחרון שבגליון זה נקרא בשם “שאר ירקות” (במובן האידי העממי), ואין בו אף זכר לירקות, ורק בצורה כזו ובכמות כזו, בתור הוספה לגן הירק, מצאנו לאפשר להכניס בעלוננו ענינים חקלאיים שאינם שייכים ישר למקצוענו.

טבת, תרע"ז (1917).