רקע
אליעזר יפה
לברור המושגים במקצוענו

כל מה שאנו משקיעים את עצמנו בעבודתנו בשדה, וכל מה שאנחנו מתרחקים מהאמונה כי על העובד להיות בן-אדם גס שאין לו בעולמו יותר מידיו – לעבוד ופיו – לאכול, – יותר ויותר כואבים אנחנו על אשר נדבר בלעגי שפה, ועל אשר אין אנחנו יודעים לקרוא בשפתנו שמות למושגים השופעים אלינו מכל פינות גינתנו.

כל עוד שידעו בעמנו רק שני סוגי אנשים: או תלמידי-חכמים או עמי-הארץ; לתלמידי החכמים הספיק לדעת כי “עש”, למשל, הוא “מין שרץ” ו“קשוא” הוא “מין ירק”, ויכלו לקרוא בכתבי הקודש, למשל: וטאטא במטאטא, מבלי לדעת כי ישנו איזה קשר בין המלה מטאטא ובין אגודת הזרדים שמכבדים בו את הבית; ולצד השני ידעו עמי הארץ לכבד את הבית ולגדל קישואים מבלי לדאוג כלל לשמות “בלשון הקודש” לכלי עבודתם או פריה – בימים הטובים ההם יכולנו להסתפק גם במלונים הרגילים אשר ניתנו לנו. ואולם עכשיו, בשאפנו לעשות את שדה עבודתנו גם לבית ספרנו, ושיהיו עבודתנו ושפתנו, חיינו וארצנו לדבר אחד לנו, עכשיו רוצים אנחנו לקרוא בשם ברור נכון לכל חזיון ולכל מושג אשר נסיוננו מתעשר בהם. והישנו קשר בין העש אשר בכתבי הקודש לפרפר אשר יטיל ביציו על כרובנו; או הנמצא בספרותנו שם לחיפושית הנוקבת את בדי עגבניותינו; או הנוכל לקרוא בשם מיוחד (לא סתם “מין כלי”) לכל אחד מכלי עבודתנו ולכל חלק וחלק מהכלים האלה? ומיני הירקות עצמם מה שמותיהם, מהו סלרי ומהו ארטישוק ואספרגוס; וסתם “שן” של שום, האם “שן” היא ל“ראש” השום או זו לא "שן וזה לא “ראש”?

בשדה זה: “לברור המושגים”, ישנם בארצנו רבים היכולים להביא לנו ברכה רבה מאוד. רבים אצלנו גם אלה אשר אינם מומחים ביותר לגדל ירקות בגן, אך רחבה ידיעתם ומומחיותם לדון ע“ד קביעת שמות למושגי הירקנים, וצריך לקוות כי לא ימנעו את עצמם מהשתתף בפרק זה בעלוננו “גן הירק”. – בעבודה החשובה הזאת של איסוף ועיבוד חומר ל”מלון העבודה במקצועות החקלאים“, התעוררו מכבר אצלנו בין עסקני הפועלים; והנה את החומר השייך למקצוע הירקות, אפשר וכדאי להציע ולדון בו ב”גן הירק“. זה יועיל יותר לעיבוד, ריכוז ושיפור החומר, ואגב נוכל להתחיל להשתמש תיכף בשמות המוצעים אשר יתקבלו בהסכמה. חומר רב לדון בו נמצא תמיד ב”גן-הירק" עצמו, יען כי הכותבים הן מוכרחים לקרוא בשמות למושגים אשר הם דנים בהם; גם אם הם עצמם לבם נוקפם על כמה מהשמות האלה, שהנם בספק נכונים ולא נכונים.

אנוכי במאמרי זה רוצה להציע מושגים, ולחלק מהם גם שמות, מעולם הרמשים, אשר אנחנו נפגשים בהם בעבודתנו בירקות – – –


אדר, תרע"ז (1917).


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47289 יצירות מאת 2633 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 19764 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!