רקע
דוד רמז
נחשון

ר' מאיר אומר: כשעמדו ישראל על הים, היו שבטים מנצחים זה עם זה. זה אומר: אני יורד תחילה לים, וזה אומר: אני יורד תחילה לים. מתרך שהיו עומדין וצוֹוחין, קפץ שבטו של בנימין וירד לים תחילה. התחילו שרי יהודה רוגמים אותם באבנים…– – –

אמר לו ר' יהודה: לא כך היה המעשה. אלא זה אומר: אין אני יורד תחילה לים וזה אומר: אין אני יורד תחילה לים. מתוך שהיו עומדין ונוטלין עצה אלו ואלו, קפץ נחשון בן עמינדב וירד לים תחילה (סוטה ל"ו:)

בראש חודש אייר תרצ“ז, 12 באפריל 1937, ניתן האישור מטעם הרושם לחברת “נחשון בע”מ”, שמטרתה לעסוק בימאוּת לכל ענפיה.

יסידת “נחשון” באה לגיבורנו בשלהי שנת־זוועה ממארת. אך המלאך הממונה על קידמתנו זה טבעוֹ מאז, שהוא מכה על ראשינו ביחוד לעתות מרה ואומר: גדל!

פתחוֹ העברי של הים התיכון, שנפתח לנו כחודו של מחט, בצוּרת רשיון לפריקת סחורות בחוף תל־אביב, ביום 15 במאי 1936, הקים לנו את “אוצר מפעלי ים”.

מאמציה של האניה “תל־אביב” להחזיק מעמד במלחמת ההתחרות שנערכה עליה וקריאותיה לסעד ציבורי – אשר לא הגיעו למקום שאליו היו צריכות להגיע – עוררו עוד לפני שנתים את הרעיון על ייסוד חברה ישובית לעניני ים, ומנינים אחדים מאנשי ארץ־ישראל, שחזרו באניה זו מן הקונגרס בלוּצרן, הביאו את תרומתם הראשונה לתכלית זו לועד הלאומי ועוררוהו להמשיך בדבר. אך ההמשך הופיע רק בשלהי אוגוסט 1936, שאז הונח היסוד בחיפה לסניף הראשון של “החבל הימי לישראל”.

ציבור הפועלים נטל את חלקו בעין יפה בהקמת שני הכלים הישוביים הימיים: “האוצר” ו"החבל'. ועתיד הוא לתת להם מכוחו ולהוסיף, כדי להאדירם ולהגיעם לשיעור הקומה הלאומי המיועד להם.

ו“נחשון” לשם מה? לשם סעד משקי נוסף, סעד משלים לשיט ולדיג חלוצי וכן לעבודת החופים.

ועוד בטרם “נחשון” כבר נעשו על־ידי מוסדותינו השקעות חשובות ב“פריקה” בתל־אביב, בשותפות עם “פרדס”, “סמל' ו”אוצר מפעלי ים“; ב”עוגן" בחיפה בשיתוף הנהלת הסוכנות; בדיג בחיפה, בשיתוף הסוכנות והחבל הימי – סניף חיפה; בסבּלוּת מכס בחיפה, בשיתוף הנהלת הסוכנות; ובהוצאות היסוד להתחלת בנין נמל תל־אביב – סך 2500 ל"י – כנגד סכום שקול מצד הנהלת הסוכנות.

ריכוז ההשקעות שכבר נעשו וגיוס אמצעים נוספים לפעולה ימית משקית – אלה הן התעודות ל“נחשון”, כפי שהוגדרו בהחלטת מועצת ההסתדרות ל"ח: “המועצה מעריכה את ראשית הכיבושים ההיסטוריים של הישוב וציבור הפועלים המאורגן במשק הים לכל ענפיו ומחליטה על ריכוז הפעולה בחברה מיוחדת לעבודות ים ברשותה של חברת העובדים”.

כחברת עסק יהיה על “נחשון” לבדוק יפה יפה בטחון כל השקעה ולדאוג לנשיאת פרי מסוים – לוּ גם צנוע בראשיתו. לפיכך יוכל “נחשון” להיות רק גורם משלים, הנשען בפעולתו על קרן־היסוד – הועדה הימית, על ה“חבל הימי לישראל”, על קרן חוסר־עבודה, על קרנות הקיבוצים, הקבוצות וכו'.

כחברה הסתדרותית יפעל “נחשון” מתוך רצון חלוצי לפיתוח משק הים לגופו, כדי להתקיים בעבודתו. כחקלאות – בימאות. בכוחם של אלה האומרים להחיות את עצמם ביגיע כפיהם ינוצח גם הים. קשי ערפם, אורך רוחם וחדירתם לתוך תוכו של המשק בדרך פועלית, בלי שׂרד מיותר – באלה יש לקיים עוּבדוֹת משקיות גם בתנאים חמוּרים. 

ומצד העוּבדות עדיין אין בידינו אלא התחלות צעירות ודלות. אם התקדמנו משהו בשנה האחרונה, הרי זו רק בעבודות החוף, בעיקר בסבּּלוּת. אותה ספּנוּת־מעט שנוספה לנו השנה אינה אלא ספנוּת־סירות. בשיט־אניות נסוגונו אחורנית: הנתיב העברי חיפה–טריאסט, נתיב האניה “תל־אביב”, נמחק דוקא השנה, כש“פינו מלא שירה” לים.

והדיג? – עדיין הוא כולו באופק ו“ערפל חתוּלתוּ”.

דלות זו של ה“יש” הימי שלנו מחייבת ריכוז אמצעים מרובים – וראוי “נחשון” כי ציבור הפועלים יכריז למענו, עם תחילת ברייתו, מפעל כספי מיוחד. ועוד תגיע שעה זו בתוכנו.

סיון, תרצ"ז.



מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

אבל אנו משלמים עבור שרתים ועבור פעילות פיתוח, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 37188 יצירות מאת 1905 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־28 שפות. העלינו גם 13505 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!